המערכות הצבאיות המודרניות פועלות בקצב שלא היה מוכר בעבר. מבצעים יכולים להימשך שעות רבות ולעיתים אף יותר מיממה. כאשר טייסי קרב יוצאים למשימות ממושכות, במיוחד בתקופות מתוחות כמו המערכה הנוכחית מול איראן, אחד האתגרים הפיזיולוגיים המשמעותיים ביותר הוא דווקא עייפות.
העייפות היא אויב שקט. היא פוגעת בריכוז, מאטה את זמן התגובה ומקשה על קבלת החלטות. בטיסה מבצעית, שבה כל שנייה יכולה להיות קריטית, מדובר בגורם סיכון אמיתי.
לכן בעולם התעופה הצבאית התפתח תחום שלם הנקרא ניהול עייפות מבצעי.
ניהול עייפות – תחום שלם ברפואה התעופתית
חילות אוויר רבים בעולם מפעילים מערכות מורכבות לניהול עייפות של צוותי אוויר. המטרה היא לשמור על חדות מחשבתית, זמן תגובה מהיר וקבלת החלטות מדויקת גם במהלך משימות ממושכות.
הגישה המודרנית אינה נשענת על פתרון אחד בלבד אלא על שילוב של כמה כלים. תכנון מוקדם של משימות ושעות מנוחה מאפשר לטייסים להגיע לגיחה לאחר שינה מספקת ככל האפשר. במקביל נעשה שימוש בשיטות התנהגותיות כמו תנומות קצרות לפני פעילות ארוכה או בין משימות.
בנוסף לכך קיימות מערכות ניטור מתקדמות שמאפשרות לזהות סימני עייפות ולהתאים את לוחות הזמנים המבצעיים.
קפאין – האמצעי הפשוט והיעיל
אחד האמצעים הנפוצים ביותר לשמירה על ערנות בפעילות צבאית הוא דווקא הפשוט ביותר: קפאין.
בצבאות רבים בעולם נעשה שימוש במשקאות המכילים קפאין, בטבליות ואף במסטיקים מועשרים בקפאין. מחקרים צבאיים הראו כי קפאין יכול לשפר זמן תגובה ויכולת ריכוז במצבי עייפות.
גם בצה״ל נבחנו בעבר אמצעים דומים, בעיקר בתרגילים ממושכים ובפעילות מבצעית ארוכה.
ומה לגבי תרופות מעוררות ערנות?
בעולם התעופה הצבאית קיימים גם אמצעים פרמקולוגיים המכונים לעיתים “Go Pills”, כלומר תרופות שמטרתן לשמור על ערנות במצבי קיצון.
בעבר נעשה שימוש בממריצים שונים ממשפחת האמפטמינים, אך בשנים האחרונות עברו חילות אוויר מערביים רבים לשימוש בתרופה מודרנית יותר בשם מודפיניל, אשר פותחה במקור לטיפול בהפרעות שינה.
מחקרים שנערכו עבור חיל האוויר האמריקני הראו כי התרופה יכולה לסייע לשמור על ביצועים קוגניטיביים גם לאחר יותר מ־24 שעות ללא שינה.
עם זאת, השימוש בתרופות מסוג זה נעשה תחת פיקוח רפואי קפדני ובדרך כלל רק במצבי קיצון מבצעיים.
ומה קורה בישראל?
הנהלים המדויקים של הרפואה התעופתית בצה״ל אינם מפורסמים לציבור מטעמי ביטחון מידע. עם זאת, ידוע כי גם בחיל האוויר הישראלי מושם דגש רב על ניהול עייפות, תכנון משימות ומנוחה לפני ואחרי גיחות.
בדומה לחילות אוויר אחרים בעולם, ההתמודדות עם עייפות נשענת בעיקר על שילוב של תכנון מבצעי, הכשרה מקצועית ואמצעים התנהגותיים ופיזיולוגיים שונים.
האדם במרכז המערכת
למרות הטכנולוגיה המתקדמת של מטוסי הקרב המודרניים, האדם שבקצה הסטיק נשאר גורם מרכזי בהצלחת המשימה.
לכן הרפואה התעופתית אינה עוסקת רק בטיפול במחלות, אלא גם בשאלה כיצד לשמור על ביצועים מנטליים מיטביים בתנאים קיצוניים.
במציאות הביטחונית של השנים האחרונות, שבה משימות אוויריות יכולות להימשך זמן רב ולהתבצע במרחקים גדולים, ניהול נכון של עייפות הפך לחלק בלתי נפרד מהיכולת המבצעית של חיל האוויר.
