האור שמטעין את המיטוכונדריה: האם אור אדום ואינפרה אדום יכול לתרום לאנרגיה תאית ולונג'ביטי?
האור שמפעיל את המיטוכונדריה
במשך שנים אנחנו יודעים שאור השמש מכוון את השעון הביולוגי, משפיע על השינה ומאפשר יצירת ויטמין D .
עכשיו מתברר שלחלקים מסוימים בספקטרום האור עשויה להיות השפעה ישירה הרבה יותר:
אור אדום ואור אינפרה אדום קרוב יכולים להשפיע על המיטוכונדריה – תחנות הכוח של התאים – ולשנות את ייצור האנרגיה התאית.
מחקר חדש אף מצא שאור באורכי גל מסוימים מסוגל לחדור דרך גוף האדם ולהשפיע על רקמות שלא נחשפו אליו ישירות. האם האור הוא מרכיב נוסף בפאזל של הזדקנות בריאה?
המיטוכונדריה: תחנת הכוח שמזדקנת איתנו
כמעט כל תא בגופנו זקוק לאנרגיה כדי לפעול. המיטוכונדריה מייצרת חלק גדול מהאנרגיה הזו בצורת ATP – אדנוזין טריפוספט, מעין "מטבע האנרגיה" של התא.
בתוך המיטוכונדריה פועלת שרשרת העברת אלקטרונים. אלקטרונים שמקורם במזון עוברים דרך סדרה של קומפלקסים חלבוניים. התהליך מאפשר בסופו של דבר יצירת ATP.
עם העלייה בגיל, ובמצבים מטבוליים ומחלות שונות, תפקוד המיטוכונדריה עלול להיחלש.
ירידה בייצור אנרגיה ושינויים במאזן הרדיקלים החופשיים קשורים לתהליך זה.
גם דלקת ושיבושים בתקשורת התאית משתלבים בקשר המורכב שבין המיטוכונדריה להזדקנות.
האם תאי האדם יכולים "לקלוט" אנרגיה מאור?
אנחנו כמובן איננו צמחים ולא מבצעים פוטוסינתזה.
המזון נשאר מקור האנרגיה העיקרי שלנו. אבל מחקרים מצביעים על כך שפוטונים באורכי גל מסוימים יכולים להשפיע על מולקולות בתוך התא ועל פעילות המיטוכונדריה.
התהליך מכונה Photo Bio Modulation – פוטוביומודולציה (PBM)
אורכי גל שונים עשויים להיקלט על ידי רכיבים שונים של שרשרת הנשימה המיטוכונדריאלית, וההשפעה אינה מוגבלת רק לאור הנראה לעין.
אחד היעדים הנחקרים ביותר הוא Cytochrome c oxidase – בשרשרת העברת האלקטרונים.
אור אדום ואינפרה אדום קרוב עשויים לשנות את פעילותו ולהוביל לשינויים בייצור ATP ברדיקלים חופשיים, בסידן התוך תאי ובמסלולי איתות נוספים.
חשוב לדייק: אין כאן "טעינת סוללה" פשוטה של התא. מדובר באפקט פוטוביולוגי מורכב מאוד, והוא תלוי באורך הגל, בעוצמת האור, במשך החשיפה, במצב הרקמה ובמינון הכולל.
מחקר מפתיע: אור יכול לעבור דרך גוף האדם
אחד המחקרים המעניינים ביותר בתחום פורסם ביולי 2025 ב־Scientific Reports
החוקרים בדקו 40 נשים וגברים בגילים 25–63.
הם מצאו שאורכי גל ארוכים מהשמש, בתחום האינפרה־אדום הקרוב, יכולים לחדור לעומק הגוף.
בפרט, החוקרים הצליחו למדוד אור סביב 850 ננומטר לאחר שעבר דרך בית החזה.
גם בגדים הפחיתו את עוצמת האור, אך לא חסמו אותו לחלוטין.
החוקרים הקרינו במשך 15 דקות אור באורך גל 830–860 ננומטר על בית החזה.
לאחר מכן הם בדקו את תפקוד מערכת הראייה, רקמה עשירה במיוחד במיטוכונדריה.
הם זיהו שיפור בתפקוד הראייה גם כאשר העיניים עצמן לא נחשפו לאור.
כלומר, ייתכן שהשפעה מקומית של אור על רקמה אחת יוצרת תגובה מערכתית. תגובה כזו עשויה להשפיע גם על אזורים מרוחקים בגוף.
החוקרים עצמם מדגישים שהמנגנון המדויק של האפקט המערכתי עדיין אינו ידוע.
זהו ממצא מעניין במיוחד לרפואת הלונג’ביטי. הוא מרמז שאולי איננו צריכים להאיר כל איבר בנפרד כדי לקבל השפעה ביולוגית.
האם אור באמת מגדיל את ייצור ה־ATP?
גם כאן כבר יש ראיות מניסויים קליניים. במחקר מ־2024 נחשפו מיטוכונדריות מבודדות מכבד בקר לאור באורך גל של 810 ננומטר.
החוקרים הצליחו למדוד עודף באנרגיה הביוכימית שנוצרה לאחר ההארה ולהעריך לראשונה את יעילות ההמרה של האנרגיה האלקטרומגנטית לאנרגיה ביוכימית.
היעילות הייתה קטנה – לכל היותר בסדר גודל של כ־0.2% בתנאים שנבדקו – ולכן ודאי שלא מדובר במקור אנרגיה המתקרב למזון.
אבל עצם העובדה שניתן למדוד שינוי באנרגטיקה של המיטוכונדריה בעקבות פוטונים היא מעניינת מאוד מבחינה ביולוגית.
חשוב גם לזכור שזהו ניסוי במיטוכונדריות מבודדות, לא הוכחה לכך שבני אדם יכולים "להפיק קלוריות" מאור.
לא כל אור הוא אותו אור
העין האנושית רואה בקירוב את התחום שבין 400 ל־700 ננומטר.
אור אדום נמצא בקצה העליון של התחום הנראה, ואילו אור אינפרה אדום קרוב נמצא מעבר למה שאנו יכולים לראות.
במחקרי פוטוביומודולציה משתמשים לעיתים קרובות באור אדום בסביבות 620-700 ננומטר ובאינפרה אדום קרוב באורכי גל גבוהים יותר.
וזה קריטי: אין משמעות ל"טיפול באור אדום" בלי לדעת את אורך הגל, העוצמה, המינון ומשך החשיפה.
במחקרים מסוימים אותו אורך גל במינון שונה עשוי להפיק תוצאות שונות לחלוטין.
המחקר המיטוכונדריאלי מ־2024 אף מצא שהאפקט לא נקבע רק לפי סך האנרגיה שניתנה.
זו אחת הסיבות לכך שלא נכון להסיק שכל מנורת LED אדומה שנרכשת באינטרנט תייצר את התוצאות שתוארו במחקרים.
ומה לגבי רמת הסוכר?
תחום מסקרן נוסף הוא חילוף החומרים של גלוקוז. במחקר קטן בבני אדם פורסם כי חשיפה של הגב במשך 15 דקות לאור אדום באורך גל 670 ננומטר
לפני מבחן העמסת גלוקוז הפחיתה בכ־27.7% את העלייה המצטברת ברמת הגלוקוז במהלך השעתיים שלאחר השתייה, בהשוואה לקבוצת ביקורת.
זהו ממצא מרתק, אבל מוקדם מאוד להסיק ממנו שאור אדום הוא טיפול בסוכרת או בתנגודת לאינסולין.
דרושים מחקרים גדולים יותר, אוכלוסיות מגוונות ומעקב ממושך.
ובכל זאת, עצם האפשרות שהשפעה על פעילות המיטוכונדריה יכולה להתבטא בשינוי מטבולי מערכתי פותחת תחום מחקר חדש ומעניין.
ומה הקשר להזדקנות ולונג’ביטי?
כאן חשוב במיוחד להפריד בין Healthspan – שנות חיים בריאות – לבין הארכת תוחלת החיים עצמה.
יש סיבות ביולוגיות טובות לחקור פוטוביומודולציה ברפואת הלונג’ביטי.
מיטוכונדריה תקינה חיונית לתפקוד השרירים, המוח, הלב ומערכת החיסון. למעשה, היא חיונית כמעט לכל רקמה אחרת בגוף.
תפקוד המיטוכונדריה נוטה להשתנות עם ההזדקנות. לכן התערבות שמסוגלת לשפר או לווסת אותו עשויה להיות מעניינת לשיפור התפקוד בגיל המבוגר.
אבל נכון להיום אין הוכחה קלינית טובה שטיפול באור אדום או אינפרה־אדום מאריך את חיי האדם.
מחקרים אפידמיולוגיים מקשרים בין שהייה בחוץ, חשיפה לאור ובריאות ארוכת טווח. עם זאת, גורמים רבים מקשים לבודד את השפעת האור.
לכן פוטוביומודולציה היא תחום מבטיח – אך עדיין לא "טיפול אנטי־אייג'ינג מוכח".
אולי הבעיה המודרנית היא שאנחנו פשוט נמצאים יותר מדי בתוך מבנים
הנקודה הזו מעניינת במיוחד.
במשך רוב ההיסטוריה האבולוציונית שלנו, בני האדם נחשפו מדי יום לספקטרום רחב של אור טבעי.
כיום רבים מאיתנו מבלים כמעט את כל היום בתוך משרדים, בתים ומכוניות, תחת תאורת LED מלאכותית.
אור יום טבעי אינו רק "יותר חזק". הוא מכיל ספקטרום רחב מאוד של אורכי גל, לרבות אור אדום ואינפרה־אדום שאיננו רואים.
אולי בריאות אופטימלית אינה תלויה רק בהימנעות מקרינת UV עודפת.
ייתכן שגם חשיפה מספקת לספקטרום הטבעי של אור היום חשובה.
זו עדיין השערה שדורשת הוכחות נוספות.
עם זאת, היא מתיישבת עם החשיבות הידועה של אור יום לשעון הצירקדי ולמערכות ביולוגיות רבות.
אז האם כדאי לצאת יותר החוצה?
כן – אך מסיבות רחבות הרבה יותר מאשר "להטעין את המיטוכונדריה".
יציאה לאור יום משלבת אור טבעי, תנועה וסנכרון של השעון הביולוגי. לעיתים היא משלבת גם פעילות גופנית והפחתת זמן ישיבה.
אין צורך "להשתזף" כדי להשיג את היתרונות האלה. בוודאי שאין הצדקה לחשיפה מכוונת וממושכת לקרינת UV שמעלה את הסיכון לנזק לעור.
המסר אינו לחזור לשיזוף בלתי מבוקר.
המסר הוא שייתכן שהגוף שלנו זקוק לא רק לחושך בלילה – אלא גם לאור אמיתי ביום.
ומה לגבי פאנלים של Red Light Therapy?
זה כבר סיפור אחר. מכשירי פוטוביומודולציה
הם יכולים גם לספק עוצמות גבוהות בהרבה מאלו שמגיעות לרקמות בחיי היום־יום.
בחלק מהתחומים קיימים מחקרים קליניים מבטיחים. עם זאת, התוצאות תלויות מאוד בפרוטוקול.
מי שרוכש מכשיר צריך לדעת מהו אורך הגל ומהי עוצמת ההקרנה.
חשוב לדעת גם מהו המרחק מהמכשיר ומהו המינון שמגיע לרקמה.
השורה התחתונה
רפואת הלונג’ביטי מדגישה שהגוף פועל כל הזמן בתגובה לסביבה.
מזון, פעילות גופנית, שינה, טמפרטורה, אור וחושך משמשים כולם כאותות ביולוגיים.
כעת החוקרים בוחנים אפשרות נוספת. ייתכן שאור אדום ואינפרה אדום משפיעים על יותר מהראייה והעור.
ייתכן שהם גם מתקשרים עם המיטוכונדריה ומשנים את פעילותה.
עדיין אין לנו פרוטוקול אור שמאריך חיים. אין גם הצדקה להציג פאנל אדום כתחליף לפעילות גופנית, תזונה, שינה או טיפול רפואי.
ייתכן שהאור שסביבנו אינו רק אמצעי לראות את העולם. אולי הוא גם אחד האותות שבאמצעותם הגוף מווסת את האנרגיה שלו.
ברפואת הלונג’ביטי אנחנו מחפשים לא רק כיצד לחיות יותר שנים. אנחנו רוצים לשמור גם על תפקוד, אנרגיה ובריאות לאורך השנים.
ייתכן שבעתיד גם "מרשם האור" שלנו יהפוך לחלק מהתמונה.
מראי מקום:
- Longer wavelengths in sunlight pass through the human body and have a systemic impact which improves vision.
- Photobiomodulation on isolated mitochondria at 810 nm: first results on the efficiency of the energy conversion process.
- Light stimulation of mitochondria reduces blood glucose levels.
- Photobiomodulation CME part I: Overview and mechanism of action.
- Longevity Lifehacks. Boosting mitochondrial function with light.
