איך הפסקת טיפול בתרופות להרזיה ממשפחת GLP-1 לפני ההיריון עשויה להשפיע על משקל האם וסיבוכי ההיריון, ומה חשוב לדעת כשמתכננים היריון בעידן תרופות ההרזיה
מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה וטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
תרופות האינקרטין מקבוצת GLP-1 כדוגמת אוזמפיק, ויגובי, מונג'רו, חוללו מהפכה בטיפול בהשמנה ובסוכרת סוג 2 בעשור האחרון. מנגנון הפעולה שלהן כולל הגברת הפרשת אינסולין תלויה בגלוקוז, האטת ריקון הקיבה ודיכוי התיאבון באמצעות השפעה על מרכזי הרעב במוח. שילוב פעולות זה מוביל לשיפור האיזון הגליקמי ולהרזיה משמעותית. במקור פותחו התרופות הללו לטיפול בסוכרת סוג 2, אך מינונים גבוהים יותר אושרו גם כטיפול להרזיה. השימוש בהן צבר פופולריות עצומה, לרבות בקרב נשים בגיל הפוריות המתמודדות עם עודף משקל או סוכרת.
הפסקת GLP-1 לקראת ההיריון והשלכותיה
תרופות הGLP-1 אינן מיועדות לשימוש במהלך היריון. למעשה, הטיפול בהן אינו מומלץ בהריון בשל ממצאי מחקר בבעלי חיים שהצביעו על סיכון למומים מבניים בעובר, עיכוב בגדילה ותמותה עוברית. בהתאם, ההנחיות הקיימות גורסות כי יש להפסיק תרופות אלה מבעוד מועד לפני כניסה מתוכננת להריון או מיד כשמתברר שאת בהריון. אולם, הפסקת הטיפול סמוך להריון מעוררת אתגרים: ידוע כי הפסקת GLP-1 מובילה לרוב לעלייה מחודשת במשקל הגוף ולהחמרה בערכי הגלוקוז בדם. החשש שהועלה הוא כי תופעה דומה עלולה להתרחש במהלך ההיריון לאחר הפסקת התרופה, ובכך להשפיע לרעה על בריאות האם והעובר.
מחקר חדש – תובנות רבות
מחקר חדש שפורסם לאחרונה בJAMA סיפק תובנות ראשוניות וחשובות בנושא זה. במחקר נבחנו כמעט 150 אלף הריונות, שמתוכם זוהו 448 הריונות של נשים שנטלו תרופות GLP-1 בשלוש השנים טרום ההיריון ועד 90 יום לאחר ההתעברות, לעומת קבוצת ביקורת של נשים דומות שלא נחשפו כלל לGLP-1 . הממצאים העיקריים העלו כי נשים שהפסיקו את הטיפול טרם ההיריון העלו בממוצע כ-3.3 קילוגרם יותר בהיריון בהשוואה לנשים שלא טופלו. בקבוצה זו נרשם שיעור גבוה יותר של עלייה עודפת במשקל – 65% לעומת 49% בקבוצת הביקורת. בנוסף, נרשמה עלייה בשכיחות לידה מוקדמת, סוכרת הריונית והפרעות לחץ דם בהיריון.
מנגד, לא נצפה הבדל בין הקבוצות בשכיחות תינוקות מאקרוזומיים, במשקל הלידה הממוצע או בשיעור הניתוחים הקיסריים. משמעות הממצאים היא שנשים שנהנו מירידה במשקל תחת טיפול ב GLP-1 טרום ההיריון עלולות להתמודד עם עלייה מוגברת במשקל בתקופת ההיריון וסיכון מוגבר לכמה סיבוכי הריון, כאשר הטיפול מופסק.
הסקירה הקלינית שהתפרסמה בצמוד למחקר הדגישה את הצורך בתכנון מוקפד לנשים בגיל הפוריות הנוטלות GLP-1. כאמור, התרופות אינן מאושרות לשימוש במהלך ההיריון, ויש להפסיקן מבעוד מועד. במקרה של אוזמפיק או ויגובי, מומלץ להפסיק את התרופה לפחות שמונה שבועות לפני ניסיון להיכנס להריון, עקב זמן מחצית חיים של שבוע. בתקופה זו מומלץ ליישם מעקב קליני תכוף, ייעוץ תזונתי ולעיתים מעבר לתרופות חלופיות בטוחות להיריון כמו גלוקומין או אינסולין. למונג'רו, זמן מחצית חיים קצר יותר של חמישה ימים ואותו יש להפסיק 4-8 שבועות בטרם הכניסה להריון.
ומה קורה כשנכנסים להריון תוך כדי טיפול?
מציאות חיים זו מתרחשת לא פעם, במיוחד על רקע ה"תנופה" בשימוש בGLP-1 בציבור הרחב. ההמלצה הגורפת היא: להפסיק מיידית את הטיפול עם גילוי ההיריון. יש ליידע את המטופלת כי הפסקה מיידית חיונית להגנת העובר, ויש לעבור בהקדם לטיפול חלופי בטוח, למשל, גלוקומין, או אינסולין לשליטה בסוכר. חשוב להרגיע ולספר שבמקרים המדווחים של חשיפה בלתי מתוכננת בתחילת ההיריון, מרבית הנשים ילדו תינוקות בריאים ללא סיבוכים משמעותיים. מידע זה, לצד הפניה לייעוץ עם מומחה ברפואת האם והעובר יכול להפחית חרדה. בנוסף, ייתכן שמעקב הריון יכלול סקירות מכוונות לשלול מומים. לאחר הלידה, ובמיוחד לאחר תום תקופת ההנקה, ניתן לשקול חידוש הטיפול בGLP-1 עבור נשים הזקוקות לכך, לטיפול בעודף משקל שנותר, או לאיזון סוכרת, זאת בהתייעצות עם הרופא המטפל ולפי מצבה הקליני של היולדת.
כמו כן, חשוב לדעת כי הטיפול בGLP-1 עשוי לשפר את הפריון עקב הירידה במשקל, אך גם להפחית את ספיגתן של גלולות למניעת היריון, דבר שעלול להוביל להריונות לא מתוכננים. לפיכך, חשוב שנשים המטופלות ב GLP-1 תשתמשנה באמצעי מניעה אמינים שאינם תלויי ספיגה במערכת העיכול, כגון התקן תוך רחמי או קונדום. ובמקרים של היריון בלתי מתוכנן תחת טיפול בGLP-1 ההנחיה היא להפסיק את התרופה באופן מיידי, ליידע את המטופלת, לשקול ייעוץ גנטי ולהמשיך במעקב היריון מדוקדק.
מרבית ההריונות שנחשפו בשלב מוקדם של ההיריון לתרופה, הובילו ללידות תקינות, כך אנו למדים ממאמרים עדכניים, אך מידע זה עדיין מוגבל ודורש זהירות.
בסופו של דבר, כניסתן של תרופות GLP-1 לשימוש נרחב משמעה גם אחריות רפואית גדולה – לתכנן, ליידע, ללוות ולפקח על מהלך הטיפול בנשים בגיל הפוריות. גישה רב תחומית ומתואמת בין הרופא המטפל, רופא נשים, דיאטנית ואנדוקרינולוג היא המפתח לשילוב נכון ובטוח של טיפול עכשווי בהשמנה עם היריון עתידי בריא ובטוח.
