מה קורה כשהירידה במשקל נעצרת אחרי הניתוח? כך טיפול הורמונלי מחזיר את השליטה
בשנים האחרונות אנו מבינים כי ניתוח בריאטרי, יעיל ככל שיהיה, אינו מהווה תמיד את נקודת הסיום של הטיפול בהשמנה. אצל חלק מהמנותחים מופיעה עצירה בירידה במשקל או ירידה שאינה מספקת מלכתחילה. בנוסף, יש גם מקרים של עלייה חוזרת במשקל כעבור חודשים או שנים. במקביל, ידע מחקרי רב מצביע על כך שזריקות ממשפחת ה-GLP-1 (כמו אוזמפיק, ויגובי ומונג'רו) משמשות כלי טיפולי משמעותי גם עבור מנותחים.
האתגר של עלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח
האתגר של עלייה חוזרת או ירידה לא מספקת אינו נדיר. מחקרים מראים כי בתוך חמש שנים מהניתוח, שיעור ניכר מהמנותחים מחזיר חלק מהמשקל שאיבד. התופעה נובעת משילוב מורכב של גורמים. בין הגורמים ניתן למנות שינוי בדפוסי אכילה, ירידה בפעילות גופנית, אכילה רגשית, הסתגלות מטבולית ולעיתים גם שינוי אנטומי במבנה הקיבה.
מבחינה הורמונלית, ניתוחים כמו שרוול או מעקף קיבה מעלים באופן חד את רמות ה-GLP-1 לאחר הארוחה. שינוי זה יוצר תחושת שובע ומניע את הירידה במשקל. עם זאת, לא כל המנותחים מפתחים תגובה הורמונלית זהה. מנותחים המציגים תגובה הורמונלית חלשה יותר חווים לרוב ירידה תת-מיטבית או עלייה חוזרת במשקל.
שילוב אגוניסטים ל-GLP-1 כטיפול משלים
על רקע זה, אגוניסטים ל-GLP-1 נכנסו לתמונה כטיפול משלים. מחקרים שבחנו שימוש בסמגלוטייד (אוזמפיק/ויגובי) במנותחים שחוו עלייה במשקל, הראו ירידה מחודשת ומשמעותית. סקירה שיטתית משנת 2024 קובעת כי הטיפול בתרופות אלו לאחר ניתוח בריאטרי הוא יעיל ובטוח.
ההיגיון הפיזיולוגי מאחורי הצלחת הטיפול ברור: זריקות GLP-1 אינן תלויות בספיגה דרך מערכת העיכול. הן פועלות ישירות במוח להפחתת רעב, תשוקה למזון ו"רעש אוכל", ובמקביל מאטות את התרוקנות הקיבה. הניתוח משנה את האנטומיה, אך אינו מבטל את המסלולים ההורמונליים הללו.
מה עושים כשההשפעה אינה מיידית?
לא בכל מקרה המטופל מרגיש את ההשפעה באופן מיידי. בשלבים מוקדמים לאחר הניתוח, כשהתגובה ההורמונלית הטבעית עדיין חזקה, תרומת הטיפול החיצוני עשויה להיות פחות בולטת. בנוסף, גורמים כמו סטרס, שינה לא מספקת, אכילה רגשית או מינון שאינו אופטימלי עלולים לטשטש את האפקט.
כאשר מנותח אינו מגיב לטיפול, אנו מבצעים הערכה קלינית מקיפה. הערכה זו כוללת בחינה של המינון ובדיקת טכניקת ההזרקה. מעבר לכך, יש גם זיהוי דפוסי אכילה ושלילת גורמים רפואיים כמו תת-פעילות של בלוטת התריס. במקביל, עליכם להקפיד על תזונה עשירה בחלבון, הפחתת סוכרים ופעילות גופנית מותאמת. במקרים מסוימים, מעבר לטיפול בטירזפטייד (הפועל על שני הורמונים: GLP-1 ו-GIP) מציע יתרון נוסף.
סיכום: השמנה כמחלה כרונית הדורשת ליווי
לסיכום, הראיות המצטברות בספרות הרפואית תומכות בשילוב תרופות GLP-1 כטיפול משלים ויעיל לאחר ניתוח בריאטרי. הטיפול אינו מחליף את הניתוח, אלא ממשיך את התפיסה שהשמנה היא מחלה כרונית. מחלה זו דורשת ליווי ארוך טווח, התאמה אישית ושילוב מושכל בין כלים כירורגיים, תרופתיים והתנהגותיים.
מראי מקום
Liraglutide and Weight Loss Among Suboptimal Responders to Metabolic Bariatric Surgery
Post metabolic bariatric surgery weight regain: the importance of GLP-1 levels
