מהפכת תרופות הלונג’ביטי כבר כאן: האם התרופה שתאט את ההזדקנות כבר נמצאת בארון התרופות שלכם?
לא עוד חיפוש אחר תרופת פלא – אלא גילוי מחודש של תרופות מוכרות שעשויות להאריך את תקופת החיים הבריאים
במשך עשרות שנים ניסו מדענים ברחבי העולם למצוא את “תרופת הנעורים” אותה מולקולה שתוכל להאט את תהליך ההזדקנות, למנוע מחלות כרוניות ולאפשר לנו לחיות שנים רבות יותר בבריאות טובה.
כיום, תחום התרופות לונג'ביטי נמצא במרכז תשומת הלב של עולם המחקר.
מרבית המאמצים הושקעו בפיתוח תרופות חדשות לחלוטין. זהו תהליך ממושך, יקר ומורכב. נוסף על כך, הוא נמשך לעיתים יותר מעשור ועלותו עשויה להגיע למיליארדי דולרים.
אלא שכעת מתברר כי ייתכן שהפתרון אינו מסתתר במעבדות עתידניות. יתכן שהוא דווקא בתרופות הנמצאות כבר היום בבתי המרקחת ובארונות התרופות של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
חוקרים פרסמו בכתב העת Nature Aging מחקר חדשני שעורר עניין רב בקהילה המדעית.
המחקר מציע דרך חדשה ומהפכנית:
במקום להמציא תרופות חדשות, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית וברפואה מבוססת רשתות כדי לזהות תרופות קיימות שעשויות להאט את תהליכי ההזדקנות עצמם.
אם הגישה הזו תוכיח את עצמה גם בבני אדם, היא עשויה לשנות מן היסוד את כל תפיסת רפואת הלונג’ביטי.
ההזדקנות אינה גזירת גורל – אלא מערכת ביולוגית שניתן להבין
אחד השינויים המשמעותיים ביותר שחלו במדע בעשור האחרון הוא ההבנה שהזדקנות אינה רק תוצאה של חלוף הזמן.
מדובר בתהליך ביולוגי מורכב. מנגנונים תאיים ומולקולריים שולטים בו.
כיום החוקרים יכולים למדוד חלק מהמנגנונים ואף להתערב בהם.
כיום החוקרים מזהים כמה “מאפייני הזדקנות”.
הם כוללים דלקת כרונית, הצטברות תאים מזדקנים, ירידה בפעילות המיטוכונדריות ושינויים אפיגנטיים.
הם כוללים גם פגיעה בתיקון DNA, ירידה באוטופאגיה ושיבושים באיזון המטבולי.
ירידה בפעילות המיטוכונדריות, שינויים אפיגנטיים, פגיעה במנגנוני תיקון ה-DNA, ירידה באוטופאגיה מערכת המיחזור של התא – וכן שיבושים במערכות התקשורת בין התאים ובאיזון המטבולי.
עד לאחרונה חוקרים בחנו כל מנגנון בנפרד.
אולם המציאות הביולוגית מורכבת הרבה יותר. כל מנגנון משפיע על האחרים, וההזדקנות כולה מתפקדת כרשת אחת גדולה ומקושרת.
לראות את הגוף כרשת אחת – ולא כאוסף של איברים
זוהי בדיוק נקודת המוצא של המחקר החדש.
במקום להתמקד בגן בודד או בחלבון מסוים, בנו החוקרים מפה עצומה של האינטראקציות הביולוגיות בגוף האדם.
הם זיהו יותר מ־2,300 גנים הקשורים להזדקנות ולאריכות חיים. הם מיקמו אותם בתוך רשת הכוללת עשרות אלפי קשרים בין חלבונים, מסלולי איתות ותהליכים ביולוגיים.
כך יצרו החוקרים מעין “מפת מטרו” של ההזדקנות האנושית.
במפה הזו כל תחנה מתחברת לעשרות תחנות אחרות.
כאשר מסלול אחד משתבש, הוא משפיע על מסלולים רבים נוספים.
ההזדקנות, אם כן, אינה מתרחשת בנקודה אחת – אלא מתפשטת דרך רשת שלמה של אינטראקציות.
אם ההזדקנות היא רשת – גם התרופות צריכות לפעול כרשת
במקום לשאול האם תרופה מסוימת פועלת על גן כזה או אחר, שאלו החוקרים שאלה אחרת לגמרי:
עד כמה התרופה “קרובה” בתוך הרשת הביולוגית למנגנוני ההזדקנות.
לשם כך הם בחנו יותר מ־6,400 תרופות מאושרות וניסיוניות והשוו את נקודות הפעולה שלהן למפת ההזדקנות שבנו.
ככל שתרופה השפיעה על אזורים מרכזיים יותר ברשת, כך עלה הסיכוי שיש לה פוטנציאל להשפיע גם על קצב ההזדקנות.
זו גישה חדשה לחלוטין לחשיבה על תרופות. במקום לחפש תרופה למחלה מסוימת, מחפשים תרופה שמסוגלת להשפיע על מערכות ביולוגיות שלמות.
לא מספיק להגיע למטרה – צריך גם להפוך את כיוון ההזדקנות
החוקרים פיתחו כלי חדש בשם pAGE.
הכלי בודק האם התרופה משנה את פעילות הגנים לכיוון שמזכיר רקמה צעירה יותר.
במילים אחרות, לא רק האם התרופה מגיעה אל מנגנוני ההזדקנות. אלא, האם היא באמת מצליחה “להצעיר” את דפוס הפעילות הביולוגי של התא.
זהו שינוי תפיסתי מרתק. במקום למדוד רק ירידה בלחץ דם, ירידה ברמת הסוכר או ירידה במשקל,
ייתכן שבעתיד נוכל למדוד האם תרופה מצליחה להפוך את השעון הביולוגי לאחור.
למה דווקא תרופות קיימות?
אחד היתרונות הגדולים של הגישה החדשה הוא המהירות.
פיתוח תרופה חדשה עשוי להימשך 15 שנים ואף יותר.
לעומת זאת, תרופה קיימת כבר עברה שנים של בדיקות בטיחות.
הרופאים מכירים את מנגנון הפעולה שלה. הם מכירים גם את תופעות הלוואי שלה.
אם יתברר שאחת התרופות הללו משפיעה גם על מנגנוני ההזדקנות, ניתן יהיה לעבור במהירות יחסית לניסויים קליניים ייעודיים בתחום הלונג’ביטי.
מדובר בחיסכון של שנים רבות ובמיליארדי דולרים.
המהפכה כבר התחילה – והיא נקראת Drug Repurposing
הרעיון של שימוש מחדש בתרופות אינו חדש, אך הוא צובר תאוצה אדירה.
כך למשל, חוקרים פיתחו חלק מהתרופות במקור לסוכרת.
כיום הרופאים משתמשים בהן גם כאחד הטיפולים היעילים ביותר בהשמנה.
תרופות שפותחו לאונקולוגיה מצאו את דרכן לטיפול במחלות אוטואימוניות, ותרופות קרדיולוגיות משמשות כיום גם במחלות כליה.
כעת אותה תפיסה מגיעה גם לעולם הלונג’ביטי: לא לשאול לאיזו מחלה פותחה התרופה, אלא אילו מנגנוני הזדקנות היא מסוגלת להשפיע עליהם.
מי הן הכוכבות הגדולות של עולם הלונג’ביטי?
ישנן מספר תרופות שכבר מעוררות עניין רב בקרב חוקרי ההזדקנות.
מטפורמין, אחת התרופות הוותיקות ביותר לטיפול בסוכרת, ממשיכה לעמוד במרכז המחקר בזכות השפעותיה על חילוף החומרים, הפחתת דלקת ושיפור רגישות לאינסולין.
רפמיצין מקורה בחיידקי אי הפסחא.
חוקרי הזדקנות רואים בה אחת ההתערבויות המרשימות ביותר במודלים של בעלי חיים.
היא פועלת על מסלול mTOR, אחד ממסלולי הבקרה המרכזיים של התא.
גם מעכבי SGLT2, אספירין במינונים מסוימים ותרופות נוספות נבחנות כיום בהקשרים של הזדקנות בריאה.
אך את עיקר תשומת הלב מושכות בשנים האחרונות תרופות ממשפחת GLP-1, ובראשן סמגלוטייד וטירזפטייד.
תרופות ההשמנה הופכות לתרופות של הזדקנות בריאה
כאשר פותחו תרופות ה-GLP-1, איש לא העלה בדעתו שהן עשויות להשפיע על מערכות כה רבות בגוף.
תחילה רופאים השתמשו בהן לטיפול בסוכרת.
לאחר מכן הן חוללו מהפכה בטיפול בהשמנה.
בהמשך מחקרים הראו שהן מפחיתות משמעותית סיכון למחלות לב וכלי דם.
נוסף על כך, הן מגינות על הכליות, משפרות מחלת כבד שומני, מפחיתות דלקת מערכתית ונחקרות כיום גם במחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
יותר ויותר חוקרים מתחילים לראות בהן תרופות מערכתיות המשפיעות על הביולוגיה של ההזדקנות, ולא רק על המשקל.
העתיד לא יהיה גלולה אחת – אלא אסטרטגיה שלמה
המסר המרכזי העולה מן המחקר הוא שאין “תרופת קסם” אחת שתפתור את כל בעיות ההזדקנות.
השילוב יכלול תרופות, תזונה מותאמת אישית, פעילות גופנית ושינה איכותית.
הוא יכלול גם הפחתת סטרס, איזון הורמונלי, ניטור דיגיטלי ובינה מלאכותית.
הבינה המלאכותית תסייע להתאים לכל אדם את השילוב הנכון עבורו.
הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
המחקר החדש ממחיש היטב את תפקידה החדש של הבינה המלאכותית ברפואה.
הגוף האנושי כולל עשרות אלפי גנים, מאות אלפי חלבונים ומיליוני קשרים ביולוגיים.
שום חוקר אינו מסוגל לעבד את כל המידע הזה לבדו.
העתיד כבר אינו רק להאריך חיים – אלא להאריך את הבריאות
רפואת הלונג’ביטי אינה שואפת רק להוסיף שנים ללוח השנה. מטרתה האמיתית היא להוסיף שנות חיים בריאות, פעילות ועצמאיות.
לא די להגיע לגיל תשעים או מאה. השאיפה היא להגיע לשם עם לב בריא, מוח צלול, שרירים חזקים, עצמות יציבות ואיכות חיים גבוהה.
המחקר החדש מסמן את תחילתו של עידן מרתק. במקום לחפש בכל פעם תרופה חדשה למחלה חדשה,
המדע מתחיל להתבונן בשורש המשותף של מחלות רבות – תהליך ההזדקנות עצמו.
