מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
טירזפטייד ועלויות רפואיות: טיפול בהשמנה כהשקעה
טירזפטייד ועלויות רפואיות הם נושא שעולה כמעט בכל דיון על תרופות ההשמנה החדשות. הטענה המרכזית נגדן היא המחיר הגבוה. אבל מחקר חדש מאוגוסט 2026 מציע להסתכל על החשבון בצורה רחבה. אצל מבוגרים מעל גיל 55 עם השמנה, טיפול מתמשך בטירזפטייד (Tirzepatide) היה קשור להוצאות רפואיות נמוכות בהרבה. בין היתר, המטופלים הגיעו פחות לאשפוז ולחדר המיון.
בארצות הברית התרופה משווקת להשמנה בשם זפבאונד (Zepbound). בישראל היא מוכרת בעיקר בשם מונג׳רו (Mounjaro). הפער בעלויות גדל ככל שהטיפול נמשך.
מחקר מהחיים האמיתיים
המחקר פורסם בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. בניגוד לניסוי קליני מבוקר, זהו מחקר Real-World Evidence – ראיות מהעולם האמיתי, כלומר ניתוח של נתונים שנאספו בשגרת מערכת הבריאות. החוקרים השתמשו במאגר Komodo, שכולל נתוני תביעות אנונימיים של יותר מ־330 מיליון אמריקאים.
במחקר השתתפו 15,843 מטופלים מעל גיל 55, בגיל ממוצע של 64.5 שנים. כולם היו עם BMI של 30 ומעלה, או BMI של 27 ומעלה עם סיבוך אחד לפחות הקשור למשקל. אף אחד מהם לא סבל מסוכרת מסוג 2. המטופלים התחילו זפבאונד בין נובמבר 2023 לספטמבר 2025.
לכל מטופל הותאם אדם דומה שלא קיבל אף תרופה ממשפחת האינקרטינים. ההתאמה כללה גיל, מחלות רקע, סיבוכי השמנה ודפוסי שימוש בשירותי בריאות.
טירזפטייד ועלויות רפואיות בחצי השנה הראשונה
החוקרים בדקו את השינוי בעלויות בשתי שיטות סטטיסטיות. בשתיהן התקבלה אותה מגמה: טיפול מתמשך בזפבאונד היה קשור להוצאה חודשית נמוכה בהשוואה לאנשים דומים ללא טיפול.
בחודשים 6 עד 12 הפער עמד על 145 דולר לחודש למטופל בניתוח הראשי. זהו הבדל של 12.3%. בשיטה השנייה הפער הגיע ל־181 דולר לחודש, כ־15%. אבל הממצא המעניין באמת הופיע בהמשך.
בשנה השנייה: עד 607 דולר פחות בחודש
בחודשים 12 עד 18 הפער גדל בהרבה. בניתוח הראשי הוא עמד על 319 דולר למטופל בחודש, כלומר 25.4% פחות. בשיטה השנייה ההבדל הגיע ל־607 דולר בחודש, עד כ־38% פחות מקבוצת הביקורת.
כלומר, הטיפול לא רק משפר מדדים רפואיים. אפשר שהשיפור הבריאותי מתורגם בהמשך גם לפחות שימוש בשירותים יקרים. החוקרים מסכמים שהחיסכון גדל עם הזמן אצל מי שמתמידים בטיפול.
פחות אשפוזים ופחות ביקורים במיון
מאין הגיע החיסכון? בעיקר מירידה באשפוזים ובפניות לחדר המיון. בחודשים 12 עד 18, יחס השיעורים של אשפוזים וביקורי מיון עמד על 0.69. במילים פשוטות, אצל המטופלים בזפבאונד היו כ־31% פחות אירועים כאלה. מנגד, לפי החברה, הביקורים השגרתיים במרפאות היו מעט גבוהים.
זהו נתון מעניין. ייתכן שאנחנו רואים מעבר מרפואה "מגיבה", של אשפוז אחרי סיבוך, לרפואה מתוכננת ומונעת בקהילה. עם זאת, מחקר תצפיתי אינו מוכיח שהתרופה עצמה גרמה לירידה.
הסייג החשוב: מחיר התרופה לא נכלל
זהו אולי הסייג המרכזי. העלויות במחקר אינן כוללות את מחיר זפבאונד עצמו. נתוני התביעות אינם חושפים את המחיר נטו אחרי הנחות והסכמים. לכן החוקרים הוציאו את התרופה מהחישוב.
מכאן שלא נכון לומר שהטיפול חוסך 38% מההוצאה הכוללת. המחקר הראה שהוצאות רפואיות אחרות ירדו, ושהחיסכון הזה עשוי לקזז חלק ממחיר התרופה. החוקרים משווים זאת לעלות נטו של 195 דולר בחודש לתוכנית הגישור של Medicare. לפי דיווח של NPR, התוכנית פועלת מיולי 2026 ועד סוף 2027, עם השתתפות עצמית של 50 דולר בחודש. חשוב לציין שחלק מהחוקרים הם עובדי אלי לילי, ושהודעת החברה הבליטה את הנתון האופטימי ביותר, "עד 38%".
למה טירזפטייד ועלויות רפואיות חשובים דווקא עכשיו?
השאלה הכלכלית הופכת קריטית ככל שיותר אנשים מקבלים טיפול. מצד אחד, התרופות יקרות. מצד שני, השמנה קשורה למחלות לב, סוכרת, דום נשימה בשינה, מחלות מפרקים וכבד שומני. גם הטיפול בהן עולה הרבה כסף.
לכן השאלה הנכונה אינה רק "כמה עולה הזריקה?". השאלה היא מה העלות הכוללת של אדם עם השמנה לאורך שנים, ומה קורה לה כשמטפלים במחלה ביעילות. בישראל, השאלה הזו קשורה ישירות לדיון על עלות הטיפול התרופתי בהשמנה ועל המימון שלו.
איך טירזפטייד פועל, ולמה הוא מאושר
טירזפטייד מפעיל שני קולטנים: GIP ו־GLP-1. הוא מפחית תיאבון ומשפר מדדים מטבוליים רבים. במחקר SURMOUNT-1, למשל, הירידה הממוצעת במשקל במינון 15 מ"ג הייתה 20.9% אחרי 72 שבועות, לעומת 3.1% בפלצבו.
בארצות הברית זפבאונד מאושר לטיפול כרוני במשקל אצל מבוגרים עם השמנה, או עם עודף משקל ומחלה נלווית. בנוסף, ה־FDA אישר בדצמבר 2024 את התרופה לדום נשימה חסימתי בינוני עד קשה אצל אנשים עם השמנה. על כך תוכלו לקרוא בכתבה מונג׳רו ודום נשימה בשינה.
ומה לגבי אנשים מבוגרים?
המחקר התמקד דווקא בגילאי 55 ומעלה, וזה חשוב במיוחד. בגיל הזה המטרה אינה רק מספר נמוך על המשקל. חשוב לשמר שריר, כוח ותפקוד, להקפיד על חלבון ולשלב אימוני כוח. ירידה גדולה בלי תשומת לב לשריר עלולה להזיק. הרחבה על כך מופיעה בכתבות על תרופות הרזיה בגיל המבוגר ועל אימוני כוח בזמן ירידה במשקל.
שורה תחתונה על טירזפטייד ועלויות רפואיות
כשמעריכים טיפול בהשמנה רק לפי מחיר חודשי, רואים בעיקר הוצאה. אבל כשבוחנים את האדם לאורך זמן, התמונה עשויה להשתנות. במחקר, הקשר בין טירזפטייד ועלויות רפואיות התחזק עם הזמן: הפער היה קטן בחצי השנה הראשונה וגדל בהרבה בשנה השנייה. עדיין נדרשים מחקרים ארוכים ובלתי תלויים, שיכללו גם את מחיר התרופה. אבל המסר ברור: טיפול יעיל בהשמנה עשוי להיות השקעה, ולא רק סעיף הוצאה.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
שאלות ותשובות
האם המחקר הוכיח שמונג׳רו חוסך 38% מעלויות הבריאות?
לא. החוקרים מצאו קשר בין טיפול מתמשך לבין הוצאות רפואיות אחרות נמוכות בעד כ־38%, באחת משתי השיטות, בחודשים 12 עד 18. מחיר התרופה עצמה לא נכלל בחישוב.
כמה אנשים השתתפו במחקר?
15,843 מטופלים מעל גיל 55 שטופלו בזפבאונד. לכל אחד הותאם אדם דומה שלא קיבל תרופה ממשפחת האינקרטינים.
מה היה הפער בשנה השנייה?
לפי השיטה הסטטיסטית, הפער נע בין 319 ל־607 דולר למטופל בחודש. בניתוח הראשי זו ירידה של 25.4%.
מדוע העלויות היו נמוכות?
אחד הגורמים העיקריים היה שיעור נמוך של אשפוזים ופניות לחדר המיון אצל המטופלים בזפבאונד.
האם אפשר להסיק שהתרופה גרמה לחיסכון?
לא בוודאות. זהו מחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, ולא ניסוי אקראי. הוא מדגים קשר, אך אינו מוכיח סיבתיות.
מה המשמעות הקלינית?
הנתונים מחזקים את התפיסה שהצלחת הטיפול נמדדת לא רק בקילוגרמים. חשובים גם התחלואה, התפקוד והשימוש במערכת הבריאות לאורך זמן.
מראי מקום
Tirzepatide Once Weekly for the Treatment of Obesity
FDA Approves First Medication for Obstructive Sleep Apnea
Some Medicare beneficiaries can now get popular obesity drugs for $50 a month
חלק מחוקרי המחקר הם עובדי חברת אלי לילי, יצרנית התרופה.
