מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
רעד אחרי טראומה: הרפלקס שהגוף שלנו כבר מכיר
רעד אחרי טראומה הוא תופעה שרבים מכירים מניסיון אישי. אחרי תאונה, ניתוח, ויכוח קשה או לידה קשה, הגוף פתאום מתחיל לרעוד. בדרך כלל אנחנו נבהלים, מתביישים ומנסים לעצור את זה. אבל מה אם הרעד הזה הוא בדיוק מה שהגוף צריך?
זו השאלה שבמרכז המפגש של נקם נדפו (Nkem Ndefo) בכנס Nervous System Reboot. נדפו היא אחות ומיילדת מוסמכת, מייסדת ארגון Lumos Transforms ומפתחת השיטה The Resilience Toolkit – ארגז כלים לחוסן. במפגש היא הסבירה את הרפלקס, ואף הנחתה את המשתתפים לחוות אותו בעצמם.
תגובות הישרדות אינן מחלה
נדפו פותחת במסר חשוב. לדבריה, תגובות ההישרדות שלנו אינן פתולוגיה. מאבק, בריחה, קיפאון, קריסה או ריצוי הם תגובות טבעיות של יונקים. כולן נועדו להשאיר אותנו בחיים.
הבעיה מתחילה כשאנחנו לא מצליחים לצאת מאחת מהן. למשל, האירוע הסתיים מזמן, אבל הגוף עדיין קפוא. לחלופין, תזכורת קטנה לאירוע ישן מחזירה אותנו מיד לאותה תגובה. כלומר, התגובה עצמה לא שגויה. התזמון שלה כבר לא מתאים להווה.
מהו הרעד הטיפולי?
לפי נדפו, לכל היונקים יש רפלקס של רטט קטן ולא רצוני. היא מכנה אותו "רעד טיפולי". לדבריה, הרפלקס מאותת לגוף שתגובת הלחץ הסתיימה. הוא מתחיל במוח ובחוט השדרה, ומופיע רק כשאנחנו מרגישים בטוחים "מספיק".
הרעד יכול להיות עדין מאוד: זמזום, עקצוץ או זרימה. לפעמים הוא גלוי לעין. בנוסף, הוא נוטה לנדוד בגוף אל האזורים המתוחים ביותר. נדפו מבחינה בינו לבין רעד של שריר עייף בחדר הכושר, שנשאר מקומי. היא מבחינה בינו גם לבין רעד של מחלות כמו פרקינסון.
הסיבה שרעד אחרי טראומה נראה לנו מפחיד
לדבריה, התרבות המערבית לימדה אותנו שרעד הוא סימן לחולשה או למחלה. לכן אנחנו מדכאים אותו כבר מגיל צעיר. נדפו משווה זאת לעיטוש: אם תרבות שלמה הייתה אומרת שעיטוש הוא דבר מביש, גם הוא היה מוזר בעינינו.
צפו במפגש המלא: רעד אחרי טראומה ותרגול מעשי עם נקם נדפו
המפגש באנגלית ונמשך כשעה. הוא התקיים בכנס Nervous System Reboot 2026 של מכון Heart Mind.
הכלל המפתיע: עוררות גבוהה, תרגול קצר
זה אולי הרעיון החשוב ביותר במפגש. ככל שהסטרס או הטראומה חזקים, כך התרגול צריך להיות קצר. זה הפוך מהאינטואיציה, נכון?
נדפו מסבירה את ההיגיון. כשהעומס גבוה מאוד, אנחנו נכנסים לקהות ומתנתקים מהרגש. ברגע שהגוף מתחיל להרגיש בטוח, נפתח מקום להרגיש שוב. ואז כל מה שהצטבר עלול להציף בבת אחת. לדבריה, "הרבה מדי, מהר מדי" הוא בעצמו הגדרה של טראומה. לכן במצב של עוררות גבוהה היא ממליצה על 30 עד 60 שניות בלבד. במצב בינוני, דקה עד שתיים לכל היותר.
איך מתרגלים? שלבי התרגיל
נדפו מתחילה בתנועות חימום עדינות. ראשית, הניעו לאט את מפרקי כפות הידיים והאצבעות. לאחר מכן, הניחו יד על הכתף הנגדית וגלשו איתה עד שורש כף היד, לסירוגין. בהמשך, אפשר לסובב את האגן בעמידה רחבה.
בתרגיל עצמו יושבים בחצי שכיבה, עם כפות הרגליים צמודות והברכיים פתוחות לצדדים. מכווצים פעם אחת את שרירי העכוז עד עייפות קלה, ומרפים. אחר כך סוגרים את הברכיים בכמה סנטימטרים, ממתינים לעייפות קלה, וסוגרים שוב. כשמופיע רטט, מניחים את כפות הרגליים על הרצפה ונותנים לו לזרום.
הכי חשוב: עוצרים מתי שרוצים, פשוט על ידי יישור הרגליים. אם מופיעה אי־נוחות, עוצרים מיד. ואם התרגול מעורר רגש חזק מדי, נדפו מציעה לקפוץ במקום כ־15 עד 30 שניות. אפשרות נוספת היא לסחוט לאט מגבת יבשה, כאילו היא רטובה.
ומה אם הרעד לא מגיע?
חלק מהמשתתפים לא הרגישו דבר. לדברי נדפו, זה לא כישלון טכני. הרעד מגיע רק כשהגוף מרגיש בטוח מספיק, וזה דורש זמן, סביבה מתאימה ותרגול.
מה שאלו המשתתפים
אחת המשתתפות סיפרה על תאונת אופניים. בזמן שחיכתה לאמבולנס, כל גופה רעד, אף שלא היה לה קר. נדפו אישרה שזה בדיוק הרפלקס. לדבריה, כשהגוף מקבל אפשרות לרעוד עד הסוף, האירוע "נסגר" ופחות סביר שיישאר כטראומה. היא מוסיפה שלעיתים נותנים בבית החולים תרופה לעצירת הרעד אחרי ניתוח, אף שהוא חלק מההרגעה.
משתתפת אחרת שאלה למה מעולם לא רעדה, למרות אירועים קשים וחרדה גבוהה. נדפו השיבה שהגוף זוכר. לדבריה, מטען שלא השתחרר יכול להתבטא כחרדה, וההחלמה מגיעה בצעדים קטנים לאורך זמן. בנוסף, היא הסבירה שגם בהתקף פאניקה הרעד הוא ניסיון של הגוף להוריד את העוררות.
רעד אחרי טראומה, סטרס ובריאות
המפגש עורר אצלי מחשבה על המטופלים שלי. סטרס מתמשך פוגע באיכות השינה, באכילה ובאיזון המטבולי. בנוסף, כשאנחנו "תקועים" בדריכות, אנחנו מבזבזים אנרגיה רבה. נדפו, שמתמודדת בעצמה עם לונג קוביד (Long COVID – תסמינים ממושכים אחרי קורונה), מספרת שהתרגול עוזר לה לחסוך אנרגיה כזו.
למי שמחפש עוד כלים, כתבתי מדריך מעשי לטכניקות להפגת מתחים. כמו כן, הרחבתי על עייפות הגוף והנפש ועל הקשר בין סטרס למשקל.
שורה תחתונה
לפי נקם נדפו, רעד אחרי טראומה הוא לא סימן לחולשה. זהו רפלקס עתיק שעוזר לגוף לסגור מעגל של לחץ. המפתח הוא לגשת אליו לאט, במנות קטנות ומתוך בחירה. במילים שלה, אנחנו לא לומדים משהו חדש, אלא נזכרים במה שכבר קיים בתוכנו.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או טיפולי אישי. מי שמתמודד עם טראומה, חרדה או מצב רפואי כדאי לו להתייעץ עם רופא ועם מטפל מוסמך לפני תרגול גופני מסוג זה.
