הטיפול החדש בהשמנה סרקופנית משנה כיוון: מתמקדים בבריאות, בשריר ובתפקוד
לא מספיק לרדת במשקל: רפואת ההשמנה מתמקדת כיום גם בשריר, בתפקוד ובעצמאות
בעשור האחרון הפכה ההשמנה ממחלה שנתפסה בעיקר כבעיה של משקל ואסתטיקה,
למחלה מטבולית מורכבת המשפיעה כמעט על כל מערכות הגוף.
אחת התופעות שמקבלת כיום יותר תשומת לב היא השמנה סרקופנית. התופעה שכיחה במיוחד בקרב מבוגרים מעל גיל 60. היא רלוונטית גם לנשים סביב הריון ולידה ולמטופלים המקבלים תרופות ממשפחת GLP-1.
במהלך מושב מיוחד של EASO הוצגו מסמכי עמדה חדשים. המומחים התמקדו בהשמנה סרקופנית ובהשמנה בגיל המבוגר. בנוסף הוצגו המלצות עדכניות לטיפול באוכלוסיות אלו.
המסר המרכזי שחזר שוב ושוב היה ברור: לא מספיק להוריד משקל.
צריך לשמור על השריר, על התפקוד, על העצמאות ועל איכות החיים.
למה BMI כבר לא מספיק בגיל המבוגר?
אחד המסרים החשובים ביותר שעלו בכינוס היה כי מדד BMI לבדו אינו מספיק לאבחון השמנה בגיל המבוגר.
עם ההזדקנות חלים שינויים משמעותיים בהרכב הגוף. מסת השריר יורדת. מסת השומן משתנה.
בנוסף, השומן נוטה להצטבר סביב האיברים הפנימיים ובתוך השריר.
החוקרים הסבירו כי החל מהעשור השישי לחיים, מדד BMI מאבד בהדרגה מהדיוק שלו.
אדם יכול להיראות במשקל תקין לפי BMI. בפועל הוא עלול לסבול מהצטברות שומן ויסרלי,
חדירת שומן לשרירים, דלקת כרונית ועמידות לאינסולין.
מצבים אלה עלולים לגרום גם לפגיעה תפקודית משמעותית.
בכינוס הודגש כי "פרדוקס ההשמנה" עשוי להיות מוגזם. לפי גישה זו, עודף משקל עשוי לעיתים להגן בגיל המבוגר. עם זאת, מדדים כמו כושר גופני, יחס מותניים־גובה ואיכות השריר מספקים תמונה מדויקת יותר.
ההשמנה הסרקופנית: הסכנה השקטה
אחד המונחים הבולטים במושב היה "השמנה סרקופנית".
זהו מצב שבו קיימים גם עודף שומן וגם ירידה במסת השריר ובתפקודו.
לפי הנתונים שהוצגו, שכיחות התופעה עשויה להגיע ל־18% מהגברים המבוגרים ול־43% מהנשים המבוגרות.
מצב זה מעלה משמעותית את הסיכון לנפילות, לשברים, לאובדן עצמאות ואף לתמותה מוגברת.
החוקרים הדגישו כי בטיפול בהשמנה בגיל המבוגר,
המטרה אינה “כמה שיותר ירידה במשקל”, אלא ירידה נכונה וזהירה, תוך שמירה על השריר והתפקוד.
לאכול פחות – אבל לא מעט מדי
אחד הנושאים המרכזיים שנידונו היה הסיכון לתת תזונה בזמן ירידה במשקל, במיוחד בעידן תרופות GLP-1.
לפי מסמך הקונצנזוס שהוצג, ירידה חדה מדי בצריכת הקלוריות עלולה להוביל למחסורים תזונתיים משמעותיים.
אפילו ירידה של 30% בצריכת המזון עלולה לגרום לחסרים בוויטמינים ומינרלים שונים,
ובירידה של 50% בצריכת הקלוריות, כ־70% מהמטופלים עלולים שלא להגיע לצריכת חלבון מספקת.
לכן הודגש כי חשוב להקפיד במיוחד על צריכת חלבון מספקת, חלוקת החלבון לאורך היום, ושילוב פעילות גופנית מתאימה.
ההמלצות שהוצגו כללו: צריכת חלבון של כ־1–1.2 גרם לקילוגרם ליום,
חלוקה של לפחות 25 גרם חלבון בכל ארוחה עיקרית, ושילוב אימוני התנגדות לצד פעילות אירובית, גמישות ושיווי משקל.
תרופות GLP-1 לא רק ירידה במשקל
תרופות כמו ויגובי, אוזמפיק ומונג'רו שינו לחלוטין את עולם הטיפול בהשמנה,
אך בכינוס הודגש כי לצד היעילות המרשימה, יש צורך במעקב רפואי ותזונתי קפדני.
הסיכונים העיקריים שחייבים לקחת בחשבון כוללים: תופעות לוואי במערכת העיכול,
ירידה בצריכת חלבון, אובדן מסת שריר, מחסורים תזונתיים ושינויים רגשיים ופסיכולוגיים.
הוצגו גם המלצות פרקטיות להפחתת תופעות לוואי:
ארוחות קטנות ותכופות, הקפדה על שתייה, צריכת סיבים תזונתיים, האטת העלאת מינונים בעת הצורך,
ולעיתים אף שימוש זמני בתוספי חלבון ומולטי ויטמינים.
במקרים של הקאות ממושכות הודגש הצורך בפנייה רפואית דחופה בשל סכנת התייבשות,
הפרעות אלקטרוליטריות ואף חסר בתיאמין.
נשים, הריון והשמנה: לחשוב שנים קדימה
חלק מרתק נוסף במושב עסק בקשר בין השמנה, הריון ובריאות עתידית.
המרצים הדגישו כי סיבוכי הריון אינם מסתיימים ביום הלידה. סוכרת הריונית,
רעלת הריון ותסמונת שחלות פוליציסטיות מהווים למעשה “כדורי בדולח” המנבאים סיכון עתידי לסוכרת, מחלות לב והשמנה.
כך למשל: נשים עם סוכרת הריונית נמצאות בסיכון גבוה פי 10 לפתח סוכרת בעתיד.
נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאות בסיכון מוגבר פי 3, ובשילוב השמנה הסיכון עולה לפי 9.
בכינוס הודגש גם כי תרופות להשמנה אינן מומלצות בהריון ובהנקה,
וכי יש צורך בתקופת הפסקת טיפול וניקוי התרופה מהגוף לפני כניסה להריון.
עם זאת, הוצגו נתונים ראשוניים מרגיעים יחסית לגבי הריונות בלתי מתוכננים בזמן טיפול בתרופות אינקרטיניות, ללא אות בטיחות משמעותי עד כה.
לא רק לרדת במשקל: לשמור על השריר, העצמאות ואיכות החיים
אחד המשפטים החשובים ביותר שנאמרו במהלך המושב היה כי בטיפול בהשמנה בגיל המבוגר,
“המטרה אינה רק להאריך חיים – אלא לשמור על עצמאות ותפקוד”.
הגישה החדשה לטיפול בהשמנה מבינה כיום כי ירידה במשקל לבדה אינה מספיקה.
יש צורך להסתכל על מסת השריר, איכות התזונה, בריאות הנפש, התפקוד היומיומי,
איכות השינה, הכושר הגופני והיכולת לשמור על אורח חיים בריא לאורך זמן.
זוהי למעשה רפואת השמנה חדשה: מדויקת יותר, אנושית יותר, וממוקדת באדם כולו.
