מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
אימון זון 2: מהפכה שמתבררת כחצי מהסיפור
אימון זון 2 היה בשנים האחרונות אחד הלהיטים הגדולים בעולם אריכות החיים. הרעיון פשוט: להתאמן לאט, בקצב שמאפשר לדבר, ולצבור שעות. עם זאת, בחודשים האחרונים ההמלצה הזאת ספגה ביקורת חריפה. גם ד"ר פיטר עטיה, מהמקדמים הבולטים של השיטה, עדכן את עמדתו.
בשורה התחתונה, אימון קל הוא בסיס חשוב. אבל רוב האנשים צריכים להוסיף לו מאמצים עצימים ואימוני כוח. לאחרונה פרסם מגזין Business Insider כתבה מקיפה על הוויכוח, עם ראיונות של רופאים, חוקרים ומאמנים. כאן ריכזתי את עיקרי הדברים, והוספתי מטה־אנליזות ומחקרים מהשנתיים האחרונות.
מהו אימון זון 2?
אזורי הדופק (Heart Rate Zones) מחלקים את עצימות המאמץ לחמישה אזורים. האזור הראשון הוא הקל ביותר, והחמישי הוא המאמץ המרבי. אימון זון 2 הוא מאמץ בקצב שיחה, בערך 60% עד 70% מהדופק המרבי. במונחים מדעיים, זהו מאמץ מתחת לסף הלקטט, כלומר מתחת לנקודה שבה חומצה לקטית מתחילה להצטבר בדם.
הטרנד התחיל בסוף 2019, בראיון של עטיה עם הפיזיולוג והמאמן איניגו סן מילאן. השניים, רוכבי אופניים מושבעים, תיארו את היתרונות של זון 2 לשריפת שומן, לסיבולת ולבריאות המטבולית. מאז המליץ עטיה על השיטה כאימון לאריכות חיים, במיוחד לבריאות המיטוכונדריה, תחנות הכוח של התא.
מה השתנה בגישה של עטיה לאימון זון 2
לאורך השנים דיבר עטיה על חלוקת 80/20. כלומר, כ־80% מנפח האימון האירובי בעצימות נמוכה, וכ־20% בעצימות גבוהה. ספורטאי סיבולת עם נפח אימונים גדול נוהגים לפי החלוקה הזאת. אולם בסוף אוקטובר הודיע עטיה ברשתות החברתיות שהוא רוצה "לתקשר מחדש" חלק מהמסרים.
לדבריו, העמדה של המרפאה שלו התפתחה בשנתיים האחרונות. הצוות כבר לא מתאר את זון 2 כמיטיב באופן ייחודי עם המיטוכונדריה. במקום זאת, נפח האימון הכולל, בזון 2 ומעליו, הוא הגורם המרכזי. לכן, הזמן שכדאי להקדיש לזון 2 תלוי בזמן הפנוי לאימונים בכל שבוע.
למי שיש פחות משלוש עד ארבע שעות בשבוע לאימון אירובי, עטיה ממליץ על חלק גדול יותר של אימונים עצימים. בעיניו, חלוקת 80/20 נשארת תקן הזהב בעיקר לספורטאים ולמי שמתאמן הרבה מאוד.
מה מצאה הסקירה על אימון זון 2
חוקרים מקנדה פרסמו לאחרונה סקירה בכתב העת Sports Medicine שבחנה את הראיות. ראשית, הם הצביעו על מקור ההמלצה: נתונים תצפיתיים מספורטאי סיבולת מובחרים. ספורטאים אלה צוברים שעות רבות בזון 2, ויש להם קיבולת מיטוכונדריאלית גבוהה במיוחד.
מנגד, שורה ארוכה של מחקרים תומכת דווקא באימון עצים לשיפור המיטוכונדריה והבריאות הקרדיו־מטבולית. מסקנת החוקרים ברורה: הראיות אינן תומכות בזון 2 כעצימות האופטימלית לשיפור המיטוכונדריה או ניצול השומן. יתרה מזאת, לדבריהם כדאי לתעדף עצימויות גבוהות מזון 2, במיוחד כשנפח האימונים נמוך.
פרופ' ברנדון גורד, פיזיולוג שריר מאוניברסיטת קווינס והחוקר הבכיר בסקירה, הסביר זאת ל־Business Insider. לדבריו, המסר הציבורי היה שהעצימות הזאת מעניקה תועלת מיוחדת. אך לפי הסקירה, הוא לא חושב שזה נכון.
למה ספורטאי עילית בוחרים אימון זון 2
מנואל סולה ארחונה, ספורטאי סיבולת ומאמן, תומך מאוד באימון בעצימות נמוכה, בהקשר הנכון. לדבריו, הטעות היא להעתיק את המקצוענים בלי להבין את הסיבה: הם מתאמנים מספר עצום של שעות. כלומר, זון 2 אינו עצימות קסומה. זו פשוט העצימות שמאפשרת לצבור שעות רבות מאוד בלי פציעות ובלי אימון יתר.
ארחונה משתמש בדימוי מעולם התזונה. לדבריו, זון 2 הוא כמו ירקות: הבסיס לתזונה מאוזנת, ואפשר לאכול מהם כמה שרוצים. אבל סלט לבד משאיר אותנו רעבים. בנוסף, לדעתו חמש דקות באזור 4 מביאות להסתגלות גדולה בהרבה מחמש דקות באזור 2.
המדד VO2max: הכושר שמנבא אריכות חיים
המדד VO2max, צריכת החמצן המרבית, מודד כמה חמצן הגוף מסוגל לנצל במאמץ מרבי. זהו מדד מרכזי לכושר הלב־ריאה (Cardiorespiratory Fitness), כלומר ליכולת של הלב, הריאות והשרירים לעבוד יחד.
מטה־אנליזה גדולה של 42 מחקרים ו־3.8 מיליון תצפיות בדקה את הקשר בין כושר לתמותה. החוקרים מדדו את הכושר ביחידות MET, כאשר כל יחידה שווה ל־3.5 מ"ל חמצן לק"ג לדקה. כל יחידה נוספת של כושר הייתה קשורה לסיכון יחסי של 0.86 לתמותה מכל סיבה, ו־0.84 לתמותה ממחלות לב וכלי דם. במילים פשוטות, מדובר בסיכון נמוך בכ־14% ובכ־16% בהתאמה.
מטה־אנליזה נוספת, שפורסמה בכתב העת BJSM, חשובה במיוחד לאנשים עם עודף משקל. החוקרים ניתחו 20 מחקרים עם 398,716 תצפיות, ובדקו יחד כושר ומדד מסת גוף (BMI). אנשים עם עודף משקל או השמנה ובכושר טוב לא הראו הבדל מובהק בסיכון לתמותה לעומת אנשים במשקל תקין ובכושר טוב. לעומת זאת, אנשים ללא כושר, בכל משקל, היו בסיכון גבוה פי שניים עד שלושה.
אימונים עצימים: יותר תוצאה לכל דקה
ד"ר בריטני בוסה, רצת מרתון ורופאה ברפואה מותאמת אישית, אומרת שאימון עצים מביא תוצאות מהר. פרצי מאמץ עם מנוחות קצרות מאתגרים את הגוף, והוא מסתגל ומשתפר, למשל בעלייה של VO2max. לדבריה, ככל שמקטע המאמץ ארוך והמנוחה קצרה, השיפור גדול.
המחקרים מהשנתיים האחרונות תומכים בכך. מטה־אנליזה של 22 מחקרים כללה 1,364 מטופלים עם מחלת לב כלילית. בהשוואה לאימון רציף בעצימות בינונית, אימון אינטרוולים עצים (HIIT) העלה את צריכת החמצן בשיא המאמץ ב־1.42 מ"ל לק"ג לדקה. בנוסף, מרחק ההליכה במבחן של 6 דקות גדל ב־18.6 מטר.
גם מטה־אנליזת רשת חדשה השוותה סוגי אימון אצל בני 60 ומעלה, ב־57 מחקרים עם 3,655 משתתפים. אימוני HIIT הגיעו למקום הראשון בשיפור HbA1c, המוגלובין מסוכרר שמשקף את ממוצע הסוכר בחודשים האחרונים. אימוני כוח הובילו בירידה בטריגליצרידים וב־BMI, ואימון משולב הוביל בירידה בלחץ הדם הסיסטולי ובסוכר בצום. עם זאת, החוקרים הדגישו שרמת הביטחון בחלק מהתוצאות נמוכה.
המחיר של עצימות יתר: העקביות מנצחת
לאימונים העצימים יש גם מחיר. באזורים 4 ו־5 העומס הנפשי והגופני גבוה, ואימון קיצוני עלול לפגוע. ד"ר הווארד לוקס, מומחה לרפואת ספורט, רץ שבילים ורוכב אופניים, רואה ספורטאים רבים נשחקים מאימון קשה ותכוף מדי.
לדבריו, המשתנה החשוב ביותר, גם לשיפור וגם לאריכות חיים, הוא העקביות. הוא מזכיר את סיפור הצב והארנב: חובב העצימות שנפצע נאלץ לעצור. לכן לוקס מעדיף עבודה יציבה, שאפשר לבנות עליה לאורך חודשים ושנים. בלשונו, הוא לא רוצה שה־VO2max שלו יעלה בארבעה חודשים, אלא שימשיך לעלות במשך 40 שנה.
אולם לגישה הזאת יש חיסרון: היא דורשת זמן רב. לפי לוקס, כדי למצות את התועלת של אימון בעצימות נמוכה בלבד, צריך כ־10 שעות אימון בשבוע. בגלל זה, מעט ספרינטים או מאמצים עצימים חשובים לרובנו.
נשנושי פעילות: דקות ספורות של מאמץ ביום
ומה לגבי מי שלא מתאמן בכלל? כאן נכנס המושג VILPA (Vigorous Intermittent Lifestyle Physical Activity), פרצי מאמץ עצימים של עד דקה במהלך היום. למשל, עלייה מהירה במדרגות, הליכה נמרצת לאוטובוס או משחק פעיל עם הילדים. כתבתי בעבר גם על נשנושי פעילות ושעון חכם.
מחקר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עקב אחרי 22,368 מבוגרים שלא התאמנו, במשך חציון של 8 שנים. לפי הממצאים, 4.1 דקות ביום של פעילות עצימה או פרצי VILPA עשויות לקזז את הסיכון לאירועי לב וכלי דם חמורים, הקשור לישיבה ממושכת של יותר מ־11.4 שעות ביום.
במחקר נוסף של אותה קבוצה, על 25,526 מבוגרים, החוקרים מצאו שדי ב־3.4 דקות ביום של VILPA כדי לקזז את הקשר בין ישיבה ממושכת לתמותה. בהמשך פרסמו החוקרים נתונים ממדגם מייצג בארה"ב של 3,293 מבוגרים. חציון של 5.3 פרצי מאמץ ביום היה קשור לסיכון נמוך ב־44% לתמותה.
עם זאת, חשוב לזכור שאלה מחקרי תצפית, שמראים קשר ולא בהכרח סיבה. כשהחוקרים הוציאו מהניתוח אנשים עם מחלת לב או סרטן, הקשר נחלש. לכן, אולי חלק מהקשר נובע מכך שאנשים חולים פשוט זזים פחות.
אימוני כוח: הרגל השלישי של התוכנית
המומחים ממליצים לשלב גם אימוני כוח לצד האימון האירובי. סקירת־על של 41 סקירות שיטתיות בדקה התערבויות למניעת סרקופניה ונפילות אצל מבוגרים. שילוב של פעילות גופנית עם תוספת חלבון, לפחות 1.2 גרם לק"ג ליום, שיפר את מסת השריר, את כוח האחיזה ואת התפקוד הגופני. כוח האחיזה, למשל, עלה ב־4.19 ק"ג.
בנוסף, אימוני שיווי משקל ואימון רב־מרכיבי הפחיתו את שיעור הנפילות ב־23% עד 34%. אם אתם מתחילים, כדאי לקרוא גם על אימוני כוח ושמירה על מסת שריר.

איך משלבים אימון זון 2 בשבוע אימונים חכם
אין תבנית אחת מושלמת, אבל המומחים מסכימים על כמה עקרונות בסיסיים:
שכחו מהמספר. לוקס ממליץ להתמקד במאמץ הנתפס, כלומר בכמה קשה לכם מרגיש, ולא בנתוני הדופק בשעון החכם.
בנו בסיס של פעילות קלה. הליכה, רכיבה או שחייה בקצב נוח, עם עלייה הדרגתית בעומס, כדי לא להעמיס על הגוף יותר ממה שהוא יכול.
הוסיפו קצת עצימות. לוקס מציע לסיים ריצה קלה בכמה סבבים של ספרינט בעלייה או ריצה מהירה, 15 עד 30 שניות כל אחד, עם מנוחה קצרה ביניהם.
שלבו אימוני כוח. פיזור הזמן בין כמה סוגי אימון בכל שבוע דומה לתיק השקעות מגוון.
התאימו את התוכנית לזמן שלכם. כשהזמן מוגבל, מאמצים עצימים הם דרך יעילה יותר לשפר את הכושר.
התחילו מכל תנועה שאתם אוהבים. לדברי לוקס, הקפיצה הגדולה ביותר באריכות החיים היא המעבר מכלום לקצת.
אימון זון 2: שורה תחתונה
אימון זון 2 לא נכשל. הוא בסיס בריא, נגיש ובטוח, ולדברי ד"ר בוסה הוא משפר מהר את הבריאות המטבולית ואת גורמי הסיכון ללב. אבל הוא לא תוכנית שלמה. מי שרוצה להגיע לכושר מיטבי צריך להוסיף מאמצים עצימים ואימוני כוח, ובעיקר להתמיד לאורך שנים.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. לפני שמתחילים אימונים עצימים, במיוחד עם מחלת לב, יתר לחץ דם או סוכרת, כדאי להתייעץ עם הרופא.
מראי מקום
Cardiorespiratory fitness, body mass index and mortality: a systematic review and meta-analysis
Device-captured incidental physical activity, sedentary behaviour and all-cause mortality risk



