בתקופות של מלחמה ואי ודאות אנשים רבים שמים לב לשינוי בהרגלי האכילה שלהם. יש מי שמאבדים תיאבון, אך אצל רבים אחרים מתפתחת אכילה רגשית. הגוף אינו רעב באמת, אך הנפש מחפשת נחמה. אוכל, במיוחד מזון מתוק, פחמימתי או שומני, הופך לכלי להרגעה.
מדובר בתגובה אנושית וטבעית למצבי לחץ. כאשר אנו חשופים לאיום מתמשך, אזעקות, חדשות קשות ושינה לא סדירה, מערכת הסטרס בגוף נכנסת לפעילות מוגברת. רמות הקורטיזול עולות, והדבר מגביר חשק למזונות עתירי אנרגיה. מבחינה ביולוגית זהו מנגנון הישרדות עתיק שנועד להכין את הגוף למצבי חירום.
מדוע לחץ גורם לאכילה
כאשר אנו חווים פחד או מתח מתמשך, המוח מחפש דרכים מהירות להרגעה. מזון מסוים, במיוחד כזה המכיל סוכר ושומן, מפעיל במוח את מערכת התגמול ומשחרר דופמין וסרוטונין. תחושת ההקלה היא אמיתית, אך לרוב היא זמנית בלבד.
בנוסף לכך, בתקופות מלחמה נפגעת השגרה. אנשים נשארים יותר בבית, צורכים יותר חדשות, ישנים פחות ולעיתים חווים תחושת חוסר שליטה. האכילה הופכת לפעולה זמינה שמספקת תחושת שליטה רגעית.
סימנים לכך שמדובר באכילה רגשית
אכילה רגשית אינה קשורה לרעב פיזי. היא מופיעה לעיתים קרובות לאחר מתח, עצב, שעמום או חרדה. לעיתים היא מתבטאת באכילה מהירה, בכמות גדולה, או בתחושת חוסר שליטה. אחריה עשויות להופיע תחושות של אשמה או אכזבה.
רעב אמיתי מתפתח בהדרגה. אכילה רגשית מופיעה בדרך כלל באופן פתאומי ומכוונת למזונות מסוימים, לרוב מתוקים או עתירי פחמימות.
כיצד ניתן להתמודד
הצעד הראשון הוא מודעות. עצם ההבחנה בין רעב פיזי לבין צורך רגשי יכולה לשנות את ההתנהגות.
חשוב לשמור ככל האפשר על שגרת אכילה מסודרת. שלוש ארוחות עיקריות ושתי ארוחות ביניים מסייעות לייצב את רמות הסוכר ולמנוע אכילה בלתי נשלטת.
כדאי גם לשלב פעילות גופנית מתונה. אפילו הליכה קצרה בבית או תרגילי מתיחה יכולים להפחית סטרס ולהוריד את רמות הקורטיזול.
פעולות נוספות שעוזרות להרגעה כוללות נשימות עמוקות, מדיטציה קצרה, שיחה עם אדם קרוב או כתיבה ביומן. כל אלה יכולים לתת מענה לצורך הרגשי במקום לפנות לאוכל.
לא להילחם בעצמנו
בתקופות קשות חשוב לזכור כי הגוף והנפש מגיבים ללחץ בדרכים שונות. אין צורך להילחם בעצמנו או להרגיש אשמה. לעיתים גם בחירה מודעת ב“אוכל מנחם” היא חלק מההתמודדות.
המטרה אינה שלמות אלא איזון. שילוב של מודעות, חמלה עצמית ושגרה בריאה יכול לעזור לנו לעבור תקופות מאתגרות תוך שמירה על הבריאות.
במיוחד בתקופות של מלחמה, כאשר תחושת הביטחון מתערערת, חשוב לזכור כי שמירה על הגוף היא גם דרך לשמור על הנפש.
