מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
אכילה רגשית בזמן מלחמה: תגובה אנושית ללחץ
אכילה רגשית בזמן מלחמה היא תופעה שאנשים רבים מכירים מקרוב. בתקופות של אי ודאות, כמו בחודשי המערכה מול איראן ב־2026, הרגלי האכילה משתנים. יש מי שמאבדים תיאבון. אצל רבים אחרים, לעומת זאת, הגוף אינו רעב באמת, אבל הנפש מחפשת נחמה. אוכל, במיוחד מתוק, עשיר בפחמימות או שומני, הופך לכלי הרגעה.
זו תגובה אנושית וטבעית ללחץ. אזעקות, חדשות קשות ושינה לא סדירה מפעילים את מערכת הסטרס בגוף. רמות הקורטיזול, הורמון הלחץ, עולות. בנוסף, החשק למזון עתיר אנרגיה מתגבר. מבחינה ביולוגית זהו מנגנון הישרדות עתיק, שנועד להכין את הגוף למצבי חירום.
למה לחץ גורם לנו לאכול
כשאנחנו חווים פחד או מתח מתמשך, המוח מחפש דרכים מהירות להירגע. מזון עם סוכר ושומן מפעיל את מערכת התגמול במוח, שמבוססת על החומר דופמין. לכן תחושת ההקלה אמיתית, אך לרוב היא זמנית בלבד. סקירה של חוקרים מאוניברסיטת ייל הסבירה שלחץ שאין לנו שליטה עליו משנה את דפוסי האכילה. הוא מגביר את המשיכה למזון "מתגמל" במיוחד, כזה שעשיר בשומן ובסוכר.
גם הקורטיזול משחק תפקיד. בניסוי מעבדה מוכר השתתפו 59 נשים בריאות. נשים שהגיבו ללחץ בעלייה חדה של קורטיזול צרכו ביום הלחץ כמות גדולה של קלוריות, בהשוואה לנשים שהגיבו בעלייה קטנה. ביום רגיל לא היה הבדל ביניהן. מעבר לכך, הן העדיפו מזון מתוק גם בימים רגילים.
השגרה נשברת, והשינה נפגעת
בתקופות מלחמה גם השגרה נפגעת. אנשים נשארים בבית, צורכים חדשות בלי הפסקה וישנים פחות. לעיתים מופיעה תחושה של חוסר שליטה. במצב כזה האכילה הופכת לפעולה זמינה, שנותנת תחושת שליטה רגעית.
לשינה יש כאן תפקיד מרכזי. במחקר קטן ומבוקר ישנו 12 גברים צעירים רק ארבע שעות בלילה, במשך שני לילות. רמת הלפטין, הורמון השובע, ירדה ב־18%. במקביל, הגרלין, הורמון הרעב, עלה ב־28%. גם תחושת הרעב עלתה ב־24%, והתיאבון למזון עתיר פחמימות עלה ב־33%-45%. כלומר, לילות של אזעקות מגבירים רעב גם בלי קשר לרגש. על הקשר הזה הרחבתי בכתבה על חוסר שינה, המוח והתיאבון.
סימנים לאכילה רגשית בזמן מלחמה
אכילה רגשית אינה קשורה לרעב גופני. היא מופיעה לעיתים קרובות אחרי מתח, עצב, שעמום או חרדה. לפעמים היא באה לידי ביטוי באכילה מהירה, בכמות גדולה או בתחושת חוסר שליטה. אחריה עלולות להופיע תחושות של אשמה או אכזבה.
יש דרך פשוטה להבחין. רעב אמיתי מתפתח בהדרגה, וכל מזון יכול להשביע אותו. מנגד, אכילה רגשית מופיעה בדרך כלל בפתאומיות, ומכוונת למאכלים מסוימים, לרוב מתוקים או עתירי פחמימות. מדריך מפורט להבחנה הזו תמצאו בכתבה על מתי אכילה רגשית היא נורמלית ומתי היא הפרעה.
איך מתמודדים עם אכילה רגשית בזמן מלחמה
הצעד הראשון הוא מודעות. עצם ההבחנה בין רעב גופני לבין צורך רגשי יכולה לשנות את ההתנהגות. למשל, לפני שפותחים את המקרר, אפשר לעצור לרגע ולשאול: האם אני רעב או לחוץ?
בנוסף, חשוב לשמור ככל האפשר על שגרת אכילה מסודרת. ארוחות קבועות לאורך היום מונעות רעב קיצוני, שמוביל בקלות לאכילה לא נשלטת. גם כשהיום מתנהל סביב הממ"ד, כדאי להחזיק בו אוכל פשוט ומזין.
כדאי גם לשלב פעילות גופנית מתונה. אפילו הליכה קצרה בבית או תרגילי מתיחה מפחיתים סטרס. כך גם נשימות עמוקות, מדיטציה קצרה, שיחה עם אדם קרוב או כתיבה ביומן. כל אלה עונים על הצורך הרגשי במקום לפנות לאוכל. כלים מעשיים נוספים מופיעים במדריך איך להתגבר על אכילה רגשית.
ומה עם מי שמטופלים בתרופות להשמנה?
מטופלים רבים שואלים אותי אם התרופות מגינות מפני אכילה רגשית. תרופות ממשפחת GLP-1 מפחיתות רעב ומחשבות על אוכל, ולכן הן עוזרות לחלק מהמטופלים גם בתקופות לחץ. עם זאת, הן אינן פותרות את הצורך הרגשי עצמו. על כך כתבתי בהרחבה בכתבה על תרופות GLP-1 ואכילה רגשית.
חשוב גם לא להפסיק טיפול על דעת עצמכם בגלל המצב. אם קשה להגיע למרפאה, השתמשו ברפואה מרחוק. ואם האכילה משתנה מאוד, ספרו על כך לצוות המטפל.
ילדים ובני משפחה בבית
גם ילדים מגיבים ללחץ דרך האוכל. הם מחקים את ההורים, ולכן הדוגמה האישית חשובה מאוד. כדאי לשבת לארוחה משותפת כשאפשר, ולדבר על מה שמרגישים. בנוסף, עדיף לא להשתמש בממתקים כפרס או כהרגעה אחרי אזעקה. חיבוק, משחק או סיפור עונים על אותו צורך בדרך בריאה.
מתי לפנות לעזרה
לחץ מתמשך משפיע על כולנו, אך לא באותה מידה. מחקר שעקב אחרי 1,052 צעירים באזורי עימות בישראל מצא שאובדן, עקירה מהבית ופגיעה בהכנסה מגבירים חרדה, דיכאון ותסמיני פוסט טראומה. לכן, אם האכילה יוצאת משליטה, או אם החרדה פוגעת בשינה ובתפקוד, אל תישארו לבד.
משרד הבריאות פרסם קווי סיוע נפשי שפועלים גם בחירום: המרכז הלאומי לחוסן *5486, הקווים של קופות החולים ועמותת ער"ן בטלפון 1201. בנוסף, אם אתם חווים התקפים חוזרים של אכילה בכמות גדולה, קראו על הפרעת אכילה בולמוסית. זו הפרעה שיש לה טיפול יעיל.
לא להילחם בעצמנו
בתקופות קשות חשוב לזכור שהגוף והנפש מגיבים ללחץ בדרכים שונות. אין צורך להילחם בעצמנו או להרגיש אשמה. לעיתים גם בחירה מודעת ב"אוכל מנחם" היא חלק מההתמודדות.
המטרה אינה שלמות, אלא איזון. שילוב של מודעות, חמלה עצמית ושגרה בריאה עוזר לעבור תקופות מאתגרות ולשמור על הבריאות. על הקשר הרחב בין סטרס לגוף אפשר לקרוא גם בכתבה על סטרס ועלייה במשקל בזמן מלחמה.
שורה תחתונה על אכילה רגשית בזמן מלחמה
אכילה רגשית בזמן מלחמה אינה כישלון אישי. היא תגובה ביולוגית ורגשית למצב חריג. בסופו של דבר, דווקא כשתחושת הביטחון מתערערת, שמירה על הגוף היא גם דרך לשמור על הנפש.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
