מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
השפעת המלחמה על הגוף: מצב היכון שלא נגמר
השפעת המלחמה על הגוף אינה נעצרת בגבולות, בכותרות או בזמן אזעקה. המלחמה חודרת פנימה, אל הגוף ואל הנפש. היא משנה את האופן שבו אנחנו נושמים, ישנים, אוכלים ומרגישים. גם מי שממשיך לתפקד, לעבוד, לטפל בילדים ולשדר שגרה, נושא לעיתים עומס סמוי שמצטבר לאט.
בשונה מאירוע חד־פעמי, מלחמה מתמשכת יוצרת דריכות כרונית. הגוף אינו מקבל את האות שהסכנה חלפה. לכן הוא נשאר במצב "היכון" לאורך זמן. זהו מנגנון הישרדות חשוב. אולם כשהוא נמשך ימים, שבועות וחודשים, הוא מתחיל לגבות מחיר.
השפעת המלחמה על הגוף והנפש: הנתונים מישראל
מאז 7 באוקטובר 2023 חוקרים ישראלים עוקבים אחר מצבו הנפשי של הציבור. במחקר ייחודי נבדקו 614 ישראלים עוד לפני המתקפה, ושוב חודש ושנה אחריה. בסך הכול, התסמינים פחתו במהלך השנה. עם זאת, ההחלמה לא הייתה אחידה. לוחמי המילואים הראו את השיעורים הגבוהים ביותר, עם שיפור מועט בלבד. אצלם אף עלה שיעור המחשבות האובדניות לאורך הזמן.
גם אצל משפחות שכולות לא נצפתה ירידה בתסמינים. במחקר נוסף עקבו החוקרים אחר 1,052 צעירים בני 18-40 מהצפון ומהדרום. בתחילת המעקב, 75% מהם דיווחו על לפחות מצב קליני אפשרי אחד: חרדה, דיכאון או פוסט־טראומה. אחרי שנה השיעור עדיין עמד על 66%. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 22% מהאנשים שחוו מלחמה בעשור האחרון סובלים מהפרעה נפשית.
סטרס מתמשך: כשהגוף לא מקבל הפוגה
במצב של איום מתמשך, הגוף מפעיל שוב ושוב את מערכת הסטרס. הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין משתחררים בכמות גבוהה. כך הגוף פועל כאילו הסכנה עדיין מיידית.
לפי איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, סטרס כרוני שומר על דופק ולחץ דם גבוהים. כך הוא מעלה את הסיכון ליתר לחץ דם, להתקף לב ולשבץ. בנוסף, הוא משאיר את השרירים במתח קבוע, משבש את התקשורת בין המוח למעי ומפריע לקצב הטבעי של הקורטיזול.
לכן רבים חווים דופק מואץ, כאבי ראש, עייפות מתמשכת, כאבי בטן, מתח בשרירים, עצבנות וקושי להתרכז. לעיתים התחושה היא של "עומס תמידי", גם ברגעים שקטים לכאורה. הגוף לא מצליח לעבור ממצב דריכות למנוחה, וזה שוחק.
הפגיעה בשינה: לילה שלא באמת משקם
אחד הביטויים המרכזיים של סטרס מתמשך הוא שיבוש השינה. יש מי שמתקשים להירדם. אחרים מתעוררים מכל רעש קטן. ויש כאלה שישנים, אבל קמים עייפים כאילו לא נחו כלל.
השינה היא מנגנון התאוששות חיוני. כשהיא נפגעת, הגוף והנפש משלמים מחיר. המערכת החיסונית נחלשת, החרדה עולה והיכולת לווסת רגשות יורדת. יתרה מזאת, חוסר שינה משבש את הורמוני התיאבון. במחקר קלאסי, יומיים של שינה מקוצרת הורידו את הורמון השובע לפטין ב־18% והעלו את הורמון הרעב גרלין ב־28%. גם תחושת הרעב עלתה ב־24%. על כך הרחבתי בכתבה על ההשפעות של חוסר שינה על הבריאות.
לכן בתקופות כאלה שינה איכותית חשובה לעיתים אפילו מדיאטה. גוף עייף מתקשה להתאזן, ושינה טובה היא הבסיס ליציבות גופנית ונפשית.
אכילה רגשית: כשהאוכל הופך לעוגן
בתקופות של אי־ודאות, האוכל מקבל תפקיד נוסף. מעבר להזנה, הוא הופך לאמצעי להרגעה, לנחמה ולשליטה. רבים פונים למתוק, לנשנושים, לאכילה לילית או לאכילה אוטומטית מול מסך.
זו אינה חולשה, אלא תגובה אנושית למתח. המוח מחפש הקלה מיידית, והאוכל מספק אותה לזמן קצר. אך כשהדפוס חוזר, הוא עלול להוביל לעלייה במשקל, לעומס מטבולי ולאשמה שמגבירה את הסטרס. כלים מעשיים מופיעים בכתבה על אכילה רגשית בימי לחימה. הקשר הביולוגי בין מתח למשקל מוסבר בכתבה סטרס והשמנה.
השפעת המלחמה על הגוף: המחיר השקט
לא כל פגיעה נראית לעין. לעיתים היא מתבטאת בעייפות שלא חולפת, בקוצר רוח, בכאבים בלתי מוסברים או בירידה באנרגיה. יש מי שחווים בכי פתאומי, ירידה במוטיבציה או קושי ליהנות מדברים פשוטים.
חשוב להבין שזה לא "רק בראש". הגוף מגיב למציאות. המוח והמערכת ההורמונלית מושפעים מהסביבה. התגובות האלה הן ביטוי פיזיולוגי אמיתי למצב מתמשך של איום. בנוסף, בתקופה כזו קל לדחות בדיקות שגרתיות ומעקב אחר מחלות כרוניות. אולם דווקא עכשיו חשוב להמשיך לטפל בלחץ דם, בסוכרת ובמשקל, ולא לוותר על תורים לרופא. עוד על הקשר בין גוף לנפש בכתבה על הסטרס של ימי לחימה בגוף ובנפש.
מצב רוח לאומי: בין תקווה לחרדה
לצד התגובה האישית, קיימת גם תנועה רחבה של מצב רוח לאומי. יש ימים של תקווה, אחדות וחוסן. לצידם יש ימים של עייפות רגשית, חשש ואובדן אמון. במחקר הצעירים מהצפון ומהדרום, למשל, תחושת הבגידה אף התגברה במהלך השנה.
המעבר התדיר בין קצוות רגשיים יוצר עומס נוסף. גם כשיש חדשות טובות, הגוף עדיין נושא את זיכרון המתח. לכן התנודות האלה מתבטאות בשינויים באנרגיה, בתיאבון, בריכוז ובתחושת הביטחון.
איך לצמצם את השפעת המלחמה על הגוף
אי אפשר לבטל את המציאות. אבל יש דרכים לתמוך בגוף ובנפש בתוכה. המטרה אינה שלמות, אלא עוגנים קטנים:
- שעות שינה קבועות ככל האפשר, גם אם השינה עצמה אינה מושלמת.
- שתייה מספקת וארוחות מסודרות במהלך היום.
- פחות חשיפה לחדשות, במיוחד לפני השינה.
- תנועה יומיומית, אפילו קלה, שעוזרת לפרוק מתח.
- נשימה עמוקה ואיטית כמה פעמים ביום, שמאותתת לגוף שהסכנה אינה מיידית.
מעל הכול, לא צריך "להחזיק הכול". ההכרה בכך שהגוף מגיב למצב היא כבר צעד משמעותי. הגוף אינו אויב, אלא מערכת שמנסה להגן עלינו. טכניקות נוספות מופיעות במדריך המעשי להפגת מתחים.
ואם התסמינים נמשכים או מחריפים, כדאי לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. בשעת משבר, ער"ן זמין בטלפון 1201, 24 שעות ביממה.
בין חוסן להקשבה
דווקא בתקופות כאלה, חוסן אמיתי אינו רק היכולת להמשיך קדימה. הוא גם היכולת לעצור לרגע ולהקשיב: לזהות עייפות, להכיר במתח ולתת לגוף ולנפש מרחב קטן של התאוששות.
בסופו של דבר, השפעת המלחמה על הגוף אמיתית, אבל אפשר לרכך אותה. המלחמה מתרחשת בחוץ, אך הבריאות שלנו נקבעת גם בפנים. ככל שנעניק לגוף תמיכה והבנה, כך נעבור את התקופה הזו עם פחות שחיקה ועם יציבות רבה.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
