תזונת לונג׳ביטי: לא עוד "תוסף אנטי־אייג׳ינג", אלא תזונה שמכוונת למנגנוני ההזדקנות
המטרה החדשה: להאריך את שנות החיים הבריאות
בעולם הלונג׳ביטי מתרחש שינוי מעניין. במקום לשאול רק "איזה תוסף מאט הזדקנות?",
מתחילים לשאול שאלה רחבה ומדויקת יותר:
אילו תהליכים ביולוגיים גורמים לנו לאבד בהדרגה כוח, תפקוד מטבולי, יכולת קוגניטיבית וחוסן והאם תזונה יכולה להשפיע עליהם?
זהו המעבר מחשיבה על lifespan כמה שנים נחיה אל healthspan:
כמה מתוך השנים הללו נחיה בתפקוד גופני וקוגניטיבי טוב, בעצמאות ובבריאות.
הגישה החדשה אינה מחפשת "מרכיב קסם" אחד.
היא מציעה לתכנן את התזונה סביב מטרות בריאות מוגדרות, מנגנונים ביולוגיים מוכרים ומדדים שאפשר למדוד לאורך זמן.
12 סימני ההיכר של ההזדקנות
אחד הבסיסים המדעיים החשובים ביותר בתחום הוא מודל Hallmarks of Aging – "סימני ההיכר של ההזדקנות".
המודל פורסם לראשונה ב-2013 ועודכן והורחב ב-2023.
כיום הוא כולל 12 תהליכים ביולוגיים מרכזיים הקשורים להזדקנות.
ביניהם:
אי יציבות גנומית ופגיעה ב-DNA, קיצור טלומרים, שינויים אפיגנטיים, פגיעה באיכות ובבקרת החלבונים,
ירידה באוטופגיה, שיבושים בחישת חומרי מזון, פגיעה בתפקוד המיטוכונדריות, הזדקנות תאית (cellular senescence),
ירידה בתאי גזע, שינויים בתקשורת בין התאים, דלקת כרונית ושינויים במיקרוביום.
הנקודה החשובה היא שהתהליכים האלה אינם פועלים בנפרד.
מיטוכונדריה שאינה מתפקדת היטב, למשל, עשויה להשפיע על ייצור האנרגיה, עקה חמצונית ודלקת.
דלקת כרונית יכולה בתורה להשפיע על המטבוליזם ועל תפקוד הרקמות. לכן ההזדקנות נתפסת כיום יותר ויותר כרשת של תהליכים המשפיעים זה על זה.
לא מתחילים מהתוסף – מתחילים מהאדם
זו אולי התובנה המעניינת ביותר בגישה החדשה.
במקום להתחיל בשאלה "איזה תוסף כדאי לקחת?", כדאי להתחיל בשאלה: מה אנחנו רוצים לשמר?
אצל אדם אחד המטרה המרכזית עשויה להיות מסת שריר, כוח וניידות. אצל אחר
בריאות מטבולית. אצל אדם שלישי תפקוד קוגניטיבי, ראייה או חוסן גופני.
רק לאחר הגדרת המטרה אפשר לשאול אילו מנגנונים ביולוגיים רלוונטיים לה,
אילו התערבויות הוכחו בבני אדם ואילו מדדים יכולים לעזור לנו לבדוק אם ההתערבות אכן עובדת.
זהו הבדל משמעותי בין "שיווק אנטי־אייג׳ינג" לבין רפואת ותזונת לונג׳ביטי מבוססות מדע.
שני מבחנים שכל תוסף לונג׳ביטי צריך לעבור
אפשר לחשוב על שני "שערים" שדרכם צריך לעבור כל רכיב שמוצע לשיפור ה-healthspan.
הראשון הוא שער הראיות.
לא מספיק שמחקר בתאים או בבעלי חיים מראה שמולקולה משפיעה על AMPK, mTOR, אוטופגיה או מיטוכונדריות.
צריך לשאול האם קיימים מחקרים בבני אדם, האם האוכלוסייה שנבדקה דומה לזו שעבורה אנחנו ממליצים על ההתערבות, ומה היו התוצאות הקליניות.
השער השני הוא פרקטי: האם המינון שנחקר אכן ניתן לצריכה?
החומר נספג? יציב? האם צורת המתן משפיעה על הזמינות הביולוגית שלו?
זוהי נקודה חשובה במיוחד בעולם התוספים: מנגנון ביולוגי מרשים אינו שווה בהכרח לתועלת קלינית מוכחת.
ומה לגבי אסטקסנטין?
המאמר שהעלה מחדש את הדיון בנושא מתמקד באסטקסנטין (Astaxanthin)
קרוטנואיד אדום המצוי בטבע, בין היתר באצות וביצורים ימיים הניזונים מהן.
מחקרים ניסויים מצביעים על מספר מנגנונים מעניינים.
במחקר שעסק בשריר עמיד לאינסולין, למשל, אסטקסנטין השפיע על מסלול AMPK ועל PGC-1α ו-SIRT1
מסלולים הקשורים לביוגנזה ולתפקוד המיטוכונדריות ולמטבוליזם האנרגיה.
מחקר נוסף הצביע על אפשרות להשפעה על אוטופגיה באמצעות מסלולי IGF-1/Akt/FoxO3a ו-mTOR.
אלה מנגנונים מעניינים מאוד בעולם חקר ההזדקנות.
אבל כאן נדרשת זהירות.
חלק מהראיות המנגנוניות מגיעות ממודלים של בעלי חיים או ממחקרים פרה-קליניים.
גם כאשר קיימים מחקרים בבני אדם על אסטקסנטין בתחומים כמו פעילות גופנית, עור, ראייה, מטבוליזם וקוגניציה,
אין בכך הוכחה שאסטקסנטין "מאט הזדקנות" או מאריך חיים בבני אדם.
זהו בדיוק ההבדל שבין השפעה על מסלול הקשור להזדקנות לבין הוכחה קלינית של הארכת healthspan.
אולי העתיד הוא בכלל בשילובים
גישה מעניינת נוספת היא לחשוב פחות על תוסף בודד ויותר על המטרה הפיזיולוגית.
אם המטרה היא לשמר שריר ותפקוד בגיל המבוגר, למשל, התוכנית עשויה לכלול צריכת חלבון מספקת,
אימוני כוח, ויטמין D במקרה של חסר, ולעיתים אומגה 3 או רכיבים נוספים בהתאם למצבו של האדם.
אם המטרה היא בריאות מטבולית, ההתערבות תהיה שונה ותכלול בראש ובראשונה איכות תזונה, פעילות גופנית, משקל תקין, שינה ובריאות מטבולית.
כלומר, אין סיבה לצפות שקפסולה אחת תטפל בכל 12 סימני ההיכר של ההזדקנות.
והבסיס עדיין אינו נמצא בתוך בקבוק
למרות ההתלהבות הגדולה מתוספי לונג׳ביטי,
חשוב לזכור שהכלים שעבורם קיימות כיום הראיות המשמעותיות ביותר להארכת שנות החיים הבריאות הם הרבה פחות אקזוטיים.
פעילות גופנית, ובמיוחד שילוב של פעילות אירובית ואימוני כוח, תזונה איכותית המבוססת בעיקר על מזון לא מעובד,
שמירה על מסת שריר, מניעת השמנה ומחלות מטבוליות, הימנעות מעישו, שינה טובה, קשרים חברתיים וטיפול בגורמי סיכון רפואיים
כל אלה עומדים עדיין בבסיס ה-healthspan.
תוספים יכולים להיות שכבה נוספת, כאשר קיימת עבורם הצדקה אישית וראיות מתאימות. הם אינם מחליפים את הבסיס.
מתזונת "אנטי־אייג׳ינג" לתזונת Precision Longevity
ייתכן שזה הכיוון שאליו מתקדם התחום כולו.
במקום רשימה זהה של תוספי לונג׳ביטי לכולם, נוכל להגדיר עבור כל אדם את נקודות החולשה שלו:
מסת שריר, כושר לב־ריאה, תנגודת לאינסולין, שומנים בדם, בריאות העצם, תפקוד קוגניטיבי או גורמי סיכון אחרים.
לאחר מכן ניתן לבנות תוכנית שמטרתה לשמר תפקוד וחוסן לאורך שנים ולמדוד האם היא מצליחה.
זהו בעיניי החלק המעניין ביותר במהפכת הלונג׳ביטי: לא הניסיון למצוא חומר שיהפוך אותנו לצעירים,
אלא היכולת לזהות מוקדם את התהליכים שמובילים לאובדן תפקוד ולנסות להשפיע עליהם הרבה לפני הופעת המחלה.
שאלות ותשובות
האם אסטקסנטין הוכח כמאריך חיים בבני אדם?
לא. קיימים מחקרים על מנגנונים ביולוגיים ועל מספר מדדי בריאות ותפקוד,
אך אין כיום הוכחה קלינית שהוא מאריך את תוחלת החיים בבני אדם.
השפעה על אחד מ-Hallmarks of Aging פירושה האטת הזדקנות?
לא בהכרח. מסלולים אלה חשובים מאוד להבנת הביולוגיה של ההזדקנות,
אבל שינוי בסמן או במסלול ביולוגי אינו כשלעצמו הוכחה להארכת חיים או healthspan.
כדאי לקחת תוספי לונג׳ביטי?
ההחלטה צריכה להיות אישית ולהתבסס על גיל, תזונה, חסרים, מחלות רקע, תרופות ומטרות בריאותיות.
כדאי להעדיף רכיבים שעבורם קיימות ראיות בבני אדם ולא להסתמך רק על מחקרים בתאים או בבעלי חיים.
מה הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות כבר היום?
לשמור על מסת שריר וכושר גופני, לאכול תזונה איכותית, לשמור על בריאות מטבולית, לישון היטב ולטפל בגורמי הסיכון הרפואיים.
אלה עדיין אבני היסוד של אריכות חיים בריאה.
מראי מקום
- The Hallmarks of Aging
- Hallmarks of aging: An expanding universe
- Healthy ageing and functional ability
- Nutritional Supplements for Healthy Aging: A Critical Analysis Review
- Implementation of longevity-promoting supplements and medications in public health practice: achievements, challenges and future perspectives
- Astaxanthin stimulates mitochondrial biogenesis in insulin resistant muscle via activation of AMPK pathway
- Astaxanthin delays brain aging in senescence-accelerated mouse prone 10: inducing autophagy as a potential mechanism
