הכתבות שלי

רפואה בתוך משקפיים: כיצד המציאות המדומה הופכת לכלי טיפולי – ומה היא יכולה לעשות להשמנה ולונג׳ביטי

ממשחק מחשב לטכנולוגיה רפואית

כשאנחנו חושבים על משקפי מציאות מדומה – Virtual Reality או בקיצור VR – קל לדמיין משחקי מחשב, טיול וירטואלי בעולם או חוויית בידור.

אבל בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה שקטה: אותה טכנולוגיה מתחילה להיכנס לבתי חולים, למרכזי שיקום,

למרפאות כאב ולמחקרים העוסקים בבריאות הנפש, השמנה והזדקנות בריאה.

אחד המרכזים הבולטים בעולם בתחום הוא Cedars-Sinai בלוס אנג׳לס, שבו פרופ׳ Brennan Spiegel

וצוותו חוקרים במשך שנים את השימושים הרפואיים של מציאות מדומה.

במקביל, גם Mount Sinai בניו יורק משתמש בטכנולוגיות VR בתחומים כמו שיקום, כאב, למידה מוטורית ותכנון ניתוחים.

וכאן חשוב לדייק: המשקפיים אינם הטיפול. הם הפלטפורמה שבאמצעותה ניתן להכניס את המטופל לסביבה טיפולית מבוקרת.

מה בעצם קורה כשמרכיבים משקפי VR?

משקפי VR חוסמים במידה רבה את העולם החיצוני ומציגים לעיניים סביבה תלת ממדית שמשתנה בהתאם לתנועות הראש והגוף.

מערכות מתקדמות יכולות לעקוב גם אחר הידיים, המבט ולעיתים אחר מדדים נוספים.

התוצאה היא תחושת נוכחות – Presence – תחושה של "אני נמצא שם".

וזו בדיוק הנקודה שהופכת VR למעניין מבחינה רפואית.

במקום לומר למטופל כיצד עליו להגיב למצב מסוים, ניתן לאפשר לו לחוות ולתרגל אותו.

אדם יכול למצוא את עצמו בסופרמרקט וירטואלי, במסעדה, במסיבה, בחדר כושר, בטבע,

בסיטואציה מלחיצה או מול מזון שמפעיל אצלו חשק – ולתרגל את התגובה שלו בתוך סביבה בטוחה ומבוקרת.

המוח יודע שהעולם וירטואלי – אבל מגיב אליו

אחד המנגנונים החשובים של VR הוא היכולת ליצור חוויה חושית שמערבת את מערכות הקשב, הרגש, התנועה ותפיסת הגוף.

ב-Mount Sinai, לדוגמה, מתארים שימוש במציאות מדומה להפניית הקשב מכאב,

לתרגילי נשימה ומיינדפולנס, לחיזוק הקשר מוח-גוף וללמידה מוטורית ושיקום נוירולוגי.

אפשר גם ליצור התגלמות – Embodiment – מצב שבו האדם מתחיל לחוות גוף או איבר וירטואלי כאילו הוא שייך במידה מסוימת לגופו שלו.

ליכולת הזו עשויות להיות השלכות מעניינות במיוחד על שיקום, כאב, דימוי גוף ואולי גם על הטיפול בהשמנה.

מציאות מדומה VR כבר הגיעה לרפואה של ממש

אחד התחומים שבהם הצטבר בסיס מחקרי משמעותי הוא טיפול בכאב.

בשנת 2021 אישר ה-FDA לשיווק במסלול De Novo מערכת מציאות מדומה במרשם בשם EaseVRx לטיפול התנהגותי בכאב גב תחתון כרוני.

המערכת משלבת עקרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הרפיה, ויסות נשימה ומיומנויות התמודדות עם כאב.

מחקר גדול שכלל יותר מאלף מטופלים מצא כי תוכנית VR ביתית בת שמונה שבועות הביאה לשיפור

משמעותי בעוצמת הכאב ובהפרעה שהכאב גורם לחיי היום־יום בהשוואה לביקורת פעילה.

במעקב של 12 חודשים נשמרו יתרונות משמעותיים בחלק ממדדי הכאב.

עם זאת, המדע ממשיך להתפתח. במחקר אקראי חדש מ-2026 בהובלת Spiegel, שכלל 385 אנשים עם כאב גב כרוני,

לא נמצא יתרון מובהק של VR מבוסס מיומנויות או VR המבוסס על הסחת דעת על פני VR דמה ברוב התוצאים שנבדקו.

זהו שיעור חשוב: VR איננו קסם. סוג ההתערבות, התוכן, קבוצת הביקורת והאוכלוסייה חשובים לא פחות מהמשקפיים עצמם.

ומה קורה כשמחברים מציאות מדומה לבינה מלאכותית?

כאן הדברים הופכים מעניינים אפילו יותר.

ב-Cedars-Sinai פותחה מערכת בשם XAIA – eXtended-reality Artificial Intelligence Assistant,

המחברת בין מציאות מורחבת לבין בינה מלאכותית.

האדם נכנס לסביבה וירטואלית ומנהל שיחה עם דמות מבוססת AI בתוך מרחב סוחף – Immersive.

במחקר היתכנות שפורסם ב-npj Digital Medicine נבחן השימוש בגישה לתמיכה באנשים עם חרדה ודיכאון.

עדיין אין לראות במערכת תחליף לפסיכולוג או פסיכיאטר, אך היא מדגימה לאן התחום עשוי להתקדם: שילוב של AI,

סביבה וירטואלית והתערבות התנהגותית מותאמת אישית.

ומה הקשר להשמנה?

כאן נפתח בעיניי אחד התחומים המרתקים ביותר.

השמנה איננה רק שאלה של כמה קלוריות אדם אוכל. היא מושפעת ממערכת מורכבת של רעב ושובע,

תגמול מוחי, חשיפה למזון, הרגלים, סטרס, שינה, דימוי גוף, פעילות גופנית וסביבה.

משקפי VR מאפשרים להכניס חלק מהסביבה הזו לתוך הטיפול.

סקירה שיטתית מ-2026 שכללה 23 מחקרים – 11 מהם בתחום ההשמנה

מצאה כי התערבויות VR שולבו בין היתר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי ובפעילות גופנית.

נמצאו אותות חיוביים בשימור ירידה במשקל ובמדדים קצרי טווח, אם כי איכות המחקרים וההתערבויות הייתה הטרוגנית.

מטא-אנליזה נוספת מ-2026 שכללה 11 מחקרים מצאה שבמהלך ההתערבות עצמה טיפול משולב VR לא היה באופן כולל עדיף על טיפול רגיל מבחינת משקל ו-BMI.

כלומר, עדיין אין בסיס לומר שמשקפי VR כשלעצמם גורמים לירידה משמעותית יותר במשקל.

אבל זו אולי אינה השאלה החשובה ביותר.

לא "משקפי הרזיה" – אלא מעבדת התנהגות

הפוטנציאל האמיתי הוא להפוך את VR למעין סימולטור להתנהגות בעולם האמיתי.

אפשר לדמיין מטופלת שנכנסת לסופרמרקט וירטואלי ומתרגלת קניות כאשר מסביבה מזונות עתירי קלוריות.

מטופל אחר נמצא במסיבה וירטואלית שבה יש מזנון, אלכוהול וקינוחים.

אחר מתרגל הזמנת מנה במסעדה.

ואדם שסובל מאכילה רגשית יכול ללמוד לזהות את הרגע שבו מתח, עצב או עייפות הופכים לדחף לאכול.

מחקר אקראי מוקדם שכלל 146 מבוגרים עם עודף משקל או השמנה בחן אימון מיומנויות התנהגותיות בסביבות וירטואליות המדמות בית,

מקום עבודה, פעילות גופנית ומצבים חברתיים. לאחר שישה חודשים נצפתה ירידה גדולה יותר במשקל בקבוצת ההתערבות המשולבת.

ומה לגבי food noise וחשקים?

זהו תחום מסקרן במיוחד בעידן של Wegovy ומונג׳רו.

תרופות ממשפחת GLP-1 ו-GLP-1/GIP יכולות להפחית רעב ורעש האוכל – Food Noise, באופן משמעותי,

אך הן אינן בהכרח מלמדות את האדם כיצד להתמודד עם הסביבה כאשר החשק חוזר.

כאן אפשר להעלות אפשרות מעניינת: להשתמש בתקופה שבה התרופה מפחיתה את עוצמת הדחפים כדי לתרגל התנהגויות חדשות.

משקפי VR יכול, תיאורטית, לחשוף אדם באופן מבוקר למזונות ולמצבים שמעוררים אצלו אכילה ולתרגל עצירה, בחירה, ויסות רגשי ושינוי תגובה.

מחקר קטן מ-2026 שכלל 30 משתתפים מצא שחשיפה טיפולית באמצעות VR השפיעה לטובה על Craving – כמיהה למזון, ועל דימוי הגוף,

אם כי מדובר במחקר קטן והראיות עדיין ראשוניות.

דימוי גוף – תחום שבו ל-VR יש יתרון ייחודי

מציאות מדומה VR מאפשרת לעשות משהו שקשה מאוד לבצע בטיפול רגיל: לשנות באופן מבוקר את הגוף שהאדם רואה כ"גופו".

סקירה מקיפה מ-2026 מצאה 12 מחקרים שעסקו בשימוש ב-VR להערכת דימוי גוף או להתערבות פסיכולוגית

בקרב אנשים החיים עם השמנה, כולל לאחר ניתוחים בריאטריים.

ניתן ליצור Avatar – דמות של האדם, לשנות פרופורציות, לבחון כיצד הוא תופס את גופו ולתרגל קבלה והתייחסות אחרת לגוף.

זה עשוי להיות חשוב במיוחד לאחר ירידה גדולה במשקל, כאשר לעיתים הגוף משתנה מהר יותר מהייצוג שלו במוח.

ועכשיו ללונג׳ביטי

רפואת לונג׳ביטי אינה עוסקת רק במספר שנות החיים אלא ב-Healthspan – השנים שבהן אנחנו נשארים פעילים, עצמאיים, חזקים, קוגניטיביים ומעורבים בחיים.

כאן VR עשוי להשתלב בכמה מישורים.

שיווי משקל ומניעת נפילות

נפילות הן אחד האיומים המרכזיים על עצמאות בגיל המבוגר.

מטא-אנליזות מצביעות על כך שאימון באמצעות VR יכול לשפר מדדי שיווי משקל ותפקוד בחלק מהאוכלוסיות המבוגרות.

מטא-אנליזה של אימון VR immersive מצאה שיפור בשיווי משקל בעמידה וב-Berg Balance Scale,

אם כי לא נמצא שיפור מובהק בכל מדדי ההליכה, הניידות או הפחד מנפילות.

כלומר, גם כאן יש פוטנציאל – אך לא פתרון קסם.

אימון קוגניטיבי

מציאות מדומה VR מאפשרת לתרגל זיכרון, קשב, תכנון, ניווט והתמודדות עם משימות מורכבות בתוך סביבה הדומה לחיים האמיתיים.

מטא-אנליזה של 31 מחקרים אקראיים מצאה אפקט קטן אך מובהק על קוגניציה כללית ועל תפקודים ניהוליים בקרב מבוגרים,

אך איכות הראיות הוגדרה נמוכה עד נמוכה מאוד.

פעילות גופנית

אחת הבעיות הגדולות ברפואת אורח חיים איננה לדעת שצריך להתאמן – אלא להתמיד.

מציאות מדומה VR יכול להפוך פעילות גופנית לחוויה: חתירה, אגרוף, ריקוד, טיול, משחק או מסע.

סקירה עדכנית מ-2026 מצאה שבמחקרים של XR בקרב מבוגרים מעל גיל 50 דווח לעיתים על היענות של 80%-100%,

אבל רוב המחקרים היו קטנים וקצרי טווח ולא הוכיחו עדיין התמדה ארוכת טווח בעולם האמיתי.

חזון: Longevity VR Clinic

אפשר לדמיין בעתיד "מרפאת לונג׳ביטי בתוך משקפיים".

המטופל לא רק מקבל המלצות. הוא נכנס לסביבה שבה הוא מתרגל אותן.

המערכת יכולה לכלול אימוני כוח מותאמים אישית, שיווי משקל, תגובה ומהירות, תרגילי נשימה, מדיטציה, אימון קוגניטיבי,

סימולציות מזון, טיפול ב-Craving – כמיהה למזון, ואימון לקבלת החלטות.

ניתן יהיה לחבר לכך נתונים מהשעון החכם: דופק, HRV, שינה, מספר צעדים ופעילות גופנית,

בעתיד גם נתוני CGM, כוח אחיזה, הרכב גוף ומדדי תפקוד.

ה-AI יוכל לשנות את רמת הקושי בהתאם לביצועים.

כך נוצרת מערכת שבה VR הוא חדר הטיפול, AI הוא מנגנון ההתאמה האישית והחיישנים הם מערכת המדידה.

לפגוש את "האני העתידי"

אחד הרעיונות המרתקים הוא שימוש ב-Avatar המייצג את האדם בעתיד.

במקום לומר למטופל: "אם תתאמן ותשמור על מסת השריר, תהיה בריא יותר בעוד עשרים שנה", אפשר לתת לו לחוות ייצוג עתידי שלו.

המטרה אינה להפחיד באמצעות גוף "חולה", אלא להפך – ליצור חזון חיובי: האדם המבוגר שאני רוצה להיות.

חזק. פעיל. עצמאי. מטייל. משחק עם הנכדים. קם מהרצפה ללא עזרה.

זו יכולה להיות דרך חדשה להפוך את מושג הלונג׳ביטי ממשהו מופשט לחוויה רגשית.

מציאות מדומה Mount Sinai – VR לשיקום ולמוח

ב-Mount Sinai בניו יורק פועל AMPLab, המשלב טכנולוגיות מתקדמות בשיקום.

המרכז מתאר שימוש ב-VR להפחתת תפיסת כאב באמצעות הסחת קשב, נשימה ומיינדפולנס, התגלמות – Embodiment ולמידה מוטורית ונוירולוגית.

מרכז Mount Sinai משתמש גם בשחזורים תלת ממדיים המבוססים על CT ו-MRI לתכנון ניתוחים מורכבים של בסיס הגולגולת ולהוראת נוירו אנטומיה.

זה ממחיש עד כמה רחב עולם ה-XR הרפואי: משיקום ועד חדר הניתוח.

אבל יש גם חסרונות

ל-VR יש מגבלות.

הנפוצה ביותר היא מחלת סייבר – Cybersickness – בחילה, סחרחורת, כאב ראש, הזעה או תחושת אי יציבות.

סקירה שיטתית בקרב מבוגרים מצאה שונות גדולה באופן שבו מחקרים מודדים ומדווחים תופעות אלה, ולכן קשה עדיין להעריך במדויק את שכיחותן.

אצל מבוגרים יש להביא בחשבון גם סכנת נפילה, הפרעות ראייה ושיווי משקל, מגבלות צוואר ותנועה, קושי טכנולוגי ולעיתים חרדה מהמערכת.

לכן תוכנית רפואית טובה צריכה להתחיל בהדרגה, לעיתים בישיבה, עם הערכת סיכון מתאימה.

ויש גם שאלה של פרטיות

משקפי הדור החדש אינם רק מסכים.

הם יכולים לאסוף מידע על תנועות הראש והידיים, דפוסי התנהגות, ולעיתים גם מעקב עיניים, קול ומידע מהסביבה.

כאשר מחברים את המערכת ל-AI ולמידע רפואי, מדובר במאגר מידע רגיש במיוחד.

לכן ברפואה נדרשים סטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע, הסכמה מדעת ושקיפות לגבי הנתונים שנאספים והשימוש בהם.

אז האם VR יאריך לנו את החיים?

נכון להיום – אין הוכחה שמשקפי מציאות מדומה מאריכים חיים.

אבל זו גם לא הדרך הנכונה לשאול את השאלה.

אם VR יעזור לאדם להתאמן יותר, לשמור על שיווי משקל, להתמודד עם כאב, לשפר תפקוד קוגניטיבי, להפחית סטרס,

להתמיד בשיקום או לשנות הרגלי אכילה – הוא עשוי להפוך לכלי נוסף בארגז הכלים של רפואת הלונג׳ביטי.

הטכנולוגיה לבדה איננה הטיפול.

הערך שלה נוצר כאשר מחברים אותה למדע, לרפואה, לפסיכולוגיה, לפיזיותרפיה, לתזונה ולמדידה.

רפואת הלונג׳ביטי – העתיד כבר כאן

אנחנו עוברים בהדרגה מרפואה שבה המטופל יושב מול הרופא ומקבל הוראות,

לרפואה שבה הוא יכול להיכנס לסביבה טיפולית ולתרגל את החיים שאנחנו רוצים לעזור לו לבנות.

במקום רק לדבר על פעילות גופנית – להתאמן.

אם מדברים על בחירת מזון – לתרגל אותה.

ומניעת נפילות – לאמן שיווי משקל.

ובמקום לדבר באופן מופשט על האדם שאנחנו רוצים להיות בגיל 80 – אולי נוכל לפגוש אותו.

זו בעיניי אחת ההבטחות המעניינות של השילוב בין מציאות מדומה, בינה מלאכותית ורפואת לונג׳ביטי.

ד”ר אסנת רזיאל

ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

רפואה בתוך משקפיים: כיצד המציאות המדומה הופכת לכלי טיפולי – ומה היא יכולה לעשות להשמנה ולונג׳ביטי