תרסיס לאף נגד הזדקנות? המחקר שסקר 6,442 תרופות ומצא מועמד מפתיע לאריכות ימים
במשך עשרות שנים מחפשים חוקרי ההזדקנות תרופה שתוכל להאט את קצב ההזדקנות האנושית.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Aging מציע גישה שונה לחלוטין:
במקום לפתח תרופות חדשות מאפס, ניתן אולי למצוא את התרופות המתאימות דווקא בין אלפי התרופות שכבר נמצאות בבתי המרקחת.
החוקרים מאוניברסיטת נורת׳איסטרן ומבית הספר לרפואה של הרווארד בחנו 6,442 תרופות קיימות,
ובאופן מפתיע אחת המועמדות הבולטות הייתה אוקסימטזולין (Oxymetazoline) – חומר פעיל המוכר בעיקר כתרסיס לאף להקלה על גודש,
המשווק במדינות רבות תחת שמות כמו Afrin או Sinex. חשוב להדגיש:
אין משמעות הדבר ששימוש בתרסיס יאריך חיים, אלא שמדובר במועמד מחקרי מעניין הראוי לבדיקות נוספות.
גישה חדשה לחקר ההזדקנות
אחד האתגרים הגדולים ברפואת הלונג׳ביטי הוא שההזדקנות אינה מחלה אחת.
במחקר החדש בנו החוקרים "מפת אינטראקציות" של מנגנוני ההזדקנות בגוף.
הם שילבו מידע על 2,358 גנים הקשורים להזדקנות בתוך רשת ענקית של אינטראקציות בין חלבונים וגנים (Human Interactome),
ולאחר מכן בדקו אילו תרופות פועלות בסמוך לאותם מסלולים ביולוגיים.
שתי שיטות חדשניות לבחינת התרופות
כדי להעריך את פוטנציאל התרופות השתמשו החוקרים בשני מדדים עיקריים.
הראשון, Network Proximity, בודק עד כמה יעד הפעולה של התרופה קרוב ברשת הביולוגית למסלולי ההזדקנות.
ככל שהקרבה גדולה יותר, כך עולה הסיכוי שהתרופה תשפיע על אותו מנגנון.
המדד השני, pAGE, בוחן האם התרופה משנה את ביטוי הגנים בכיוון המזכיר רקמה צעירה יותר,
או להפך – בכיוון המזוהה עם הזדקנות. שילוב שני המדדים אפשר לדרג את התרופות לפי הפוטנציאל שלהן להשפיע על מנגנוני הזדקנות שונים.
מה מיוחד דווקא באוקסימטזולין?
אוקסימטזולין משמש כבר שנים רבות לטיפול בגודש באף באמצעות כיווץ כלי דם מקומיים. עד היום לא הייתה לו כל זיקה מוכרת לתחום אריכות החיים.
לפי המודל החישובי החדש, התרופה עשויה לשפר תקשורת בין תאים (cell-to-cell communication) – אחד מ"סימני ההיכר" של ההזדקנות.
עם העלייה בגיל, תאים מתקשרים זה עם זה פחות ביעילות.
השינוי הזה עלול להשפיע על תגובות דלקתיות, איתותי אינסולין, תפקוד רקמות ותהליכים ביולוגיים נוספים.
לא רק תרסיס לאף
החוקרים בחנו אלפי תרופות ומצאו לא רק מועמד אחד.
מתוך אלפי התרופות שנבדקו, החוקרים זיהו 370 תרופות שעשויות להשפיע על אחד או יותר ממנגנוני ההזדקנות.
מתוכן, החוקרים זיהו 14 תרופות נוספות שעשויות להאט תהליכי הזדקנות, לפחות לפי המודלים החישוביים.
האם זה אומר שכדאי להתחיל להשתמש בתרסיס לאף?
ממש לא. זו אולי הנקודה החשובה ביותר להבנת המחקר.
החוקרים לא בדקו בני אדם, לא הראו הארכת חיים, ולא המליצו להשתמש באוקסימטזולין למניעת הזדקנות.
רק אם יתקבלו תוצאות חיוביות, ניתן יהיה להתקדם לניסויים בבעלי חיים ובהמשך בבני אדם.
בנוסף, חשוב לזכור כי שימוש ממושך בתרסיסי אוקסימטזולין עלול לגרום לגודש חוזר (Rebound Congestion),
ולכן הם מיועדים בדרך כלל לשימוש קצר בלבד, בהתאם להנחיות הרפואיות.
המשמעות האמיתית של המחקר
ניתן להשתמש בבינה חישובית וברשתות ביולוגיות כדי לזהות במהירות תרופות קיימות בעלות פוטנציאל חדש.
גישה זו, המכונה Drug Repurposing, עשויה לקצר משמעותית את הדרך לטיפולים עתידיים,
משום שתרופות רבות כבר עברו בדיקות בטיחות בסיסיות.
לדברי החוקרים, בעתיד ניתן יהיה להשתמש במערכת דומה גם ליצירת רפואת לונג׳ביטי מותאמת אישית,
בעתיד, רופאים עשויים לבחור תרופות בהתאם למסלולי ההזדקנות הפעילים אצל כל אדם.
השורה התחתונה
המחקר החדש אינו מגלה "תרופת פלא" להזדקנות, ואינו מציע להתחיל להשתמש בתרסיס לאף כדי להאריך חיים.
המחקר מדגים כיצד שילוב של ביולוגיה מערכתית, גנטיקה ובינה חישובית מסוגל לחשוף מועמדים חדשים לטיפול במנגנוני ההזדקנות.
ייתכן שבעשור הקרוב נראה יותר ויותר תרופות ותיקות מקבלות תפקידים חדשים בעולם רפואת הלונג׳ביטי.
עד אז, הדרך הבטוחה והמוכחת להאט את קצב ההזדקנות נשארת מוכרת היטב:
פעילות גופנית, תזונה איכותית, שינה מספקת, שמירה על מסת שריר, הימנעות מעישון, איזון גורמי סיכון מטבוליים וטיפול רפואי מבוסס ראיות.
מראי מקום
Network-driven discovery of repurposable drugs targeting hallmarks of aging
