ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

מולטי ויטמין ולונג׳ביטי: האם תוסף פשוט יכול להאט את השעון הביולוגי?

מולטי ויטמין ולונג׳ביטי: האם תוסף פשוט יכול להאט את השעון הביולוגי? 

 

מחקר חדש מציע שגם הדברים הפשוטים ביותר עשויים להשפיע על קצב ההזדקנות 

כשמדברים על רפואת לונג׳ביטי, קל לחשוב מיד על תרופות חדשניות, שעונים ביולוגיים, טיפולים בתאים סנסנטיים. בנוסף, עולות מחשבות על רפמיצין, NAD או טכנולוגיות מתקדמות.

אבל מחקר חדש שפורסם ב־2026 ב־Nature Medicine מחזיר אותנו דווקא לשאלה בסיסית הרבה יותר:

האם נטילה יומית של מולטי־ויטמין ומינרלים יכולה להשפיע על קצב ההזדקנות הביולוגית? 

התשובה הראשונית והמעניינת היא: אולי כן, אבל במידה מתונה, ולא אצל כולם. 

במחקר אקראי ומבוקר שנערך במסגרת מחקר COSMOS נבדקו 958 נשים וגברים מבוגרים במשך שנתיים.

המשתתפים קיבלו מדי יום מולטי ויטמין ומינרלים מסוג Centrum Silver או פלצבו.

החוקרים בחנו את ההשפעה באמצעות חמישה "שעונים אפיגנטיים" המבוססים על דפוסי מתילציה של DNA, סמנים שנועדו להעריך את הגיל הביולוגי ואת קצב ההזדקנות. 

מה באמת מצאו החוקרים? 

לא מדובר בעצירת ההזדקנות ולא בהחזרת השעון עשר שנים לאחור. 

מבין חמשת השעונים שנבדקו, נטילת המולטי־ויטמין האטה באופן קטן אך מובהק סטטיסטית את השינוי בשני שעונים מהדור השני: 

PCGrimAge ו־PCPhenoAge.

ההבדל השנתי לעומת קבוצת הפלצבו היה כ־0.11 שנה ב־PCGrimAge וכ־0.21 שנה ב־PCPhenoAge. 

בתרגום פשוט יותר: לאורך שנתיים מדובר בהבדל בסדר גודל של מספר חודשים של הזדקנות אפיגנטית. 

זה נשמע מעט ובאמת מדובר באפקט מתון אבל מבחינה מדעית הממצא מעניין מאוד.

התוסף שנבדק אינו תרופה ניסיונית או טיפול יקר. למעשה, מדובר במולטי־ויטמין סטנדרטי המכיל ויטמינים ומינרלים ברמות תזונתיות מקובלות. 

ממצא נוסף היה מסקרן במיוחד:

אצל משתתפים שכבר בתחילת המחקר היו "מבוגרים ביולוגית" יותר מגילם הכרונולוגי, ההשפעה על PCGrimAge הייתה משמעותית יותר. 

ייתכן, אם כך, שהתועלת של השלמת רכיבי תזונה אינה זהה אצל כולם,

והיא משמעותית יותר דווקא כאשר קיימים חסרים או כאשר המערכת הביולוגית כבר נמצאת תחת עומס. 

מהם בכלל שעונים אפיגנטיים? 

ה־DNA שלנו אינו משתנה לחלוטין עם הגיל, אבל אופן הפעילות שלו משתנה.

אחת הדרכים שבהן הגוף מווסת אילו גנים יהיו פעילים היא באמצעות תהליך הנקרא מתילציה של DNA. 

דפוסי המתילציה משתנים באופן אופייני ככל שאנחנו מתבגרים.

על בסיסם פותחו "שעונים אפיגנטיים" המנסים להעריך לא רק כמה שנים חיינו אלא גם מהו מצב ההזדקנות הביולוגית של הגוף. 

PCPhenoAge ו־PCGrimAge הם שעונים מהדור החדש יותר. הם קשורים גם למדדים של בריאות, תחלואה וסיכון לתמותה. 

אבל כאן דרושה זהירות: שיפור בשעון אפיגנטי אינו הוכחה להארכת חיים.

שעונים ביולוגיים הם סמנים חלופיים.

עדיין לא הוכח ששינוי קטן בהם בעקבות התערבות מסוימת יתורגם בהכרח לפחות מחלות, ליותר שנות חיים או ליותר שנות חיים בריאות. 

אולי הבעיה אינה שחסר לנו "חומר אנטי־אייג׳ינג" אלא שחסר לנו משהו בסיסי? 

זו בעיניי אחת התובנות החשובות של המחקר. 

הגוף זקוק למיקרונוטריינטים ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות, אבל הם משתתפים באלפי תהליכים ביולוגיים:

ייצור אנרגיה, תיקון DNA, פעילות מערכת החיסון, תפקוד מערכת העצבים, יצירת תאי דם, תפקוד מיטוכונדריאלי, בניית עצם ופעילות אנזימים. 

ובכל זאת, תזונה מודרנית אינה מבטיחה שנקבל את כולם בכמות מספקת. 

מחקר שפורסם ב־The Lancet Global Health והעריך צריכת 15 מיקרונוטריינטים ברחבי העולם,

מצא שכמויות עצומות של אנשים אינן מגיעות לצריכה מספקת של רכיבים חיוניים, ובהם סידן, ברזל, ויטמין C, ויטמין E ואחרים. 

לכן, אולי אחת הדרכים לשמור על הגוף לאורך שנים אינה דווקא "להוסיף משהו מיוחד". במקום זאת, כדאי קודם כול לוודא שלא חסר לו דבר בסיסי. 

ומה לגבי המוח? כאן התמונה הופכת מעניינת עוד יותר 

מחקר COSMOS אינו עומד לבדו. 

במחקר אקראי אחר שכלל 3,562 מבוגרים נמצא כי נטילת מולטי־ויטמין יומי הייתה קשורה לשיפור קטן אך מובהק בזיכרון האפיזודי לעומת פלצבו.

החוקרים העריכו את גודל השיפור כשווה ערך לכ־3.1 שנים של שינוי בזיכרון הקשור לגיל,

הערכה סטטיסטית שאינה אומרת שהמוח "נעשה צעיר בשלוש שנים", אך ממחישה את גודל האפקט. 

בנוסף, ניתוח משולב של שלושה מחקרי קוגניציה במסגרת COSMOS מצא תועלת מתונה בקוגניציה הכללית ובזיכרון בקרב מבוגרים שקיבלו מולטי ויטמין ומינרלים. 

אלו עדיין אינם נתונים שמצדיקים להגדיר מולטי־ויטמין כטיפול בדמנציה או כתרופה למניעתה,

אבל הם מוסיפים נדבך מעניין לרעיון שמצב תזונתי אופטימלי חשוב במיוחד למוח המזדקן. 

האם מולטי־ויטמין מאריך חיים? 

כאן חשוב להציב גבול ברור. 

נכון להיום, אין הוכחה שמולטי־ויטמין יומי מאריך את תוחלת החיים באדם בריא. 

מחקר עוקבה גדול שפורסם ב־2024 ב־JAMA Network Open וכלל כ־390 אלף מבוגרים לא מצא קשר בין נטילה יומית של מולטי ויטמין לבין ירידה בסיכון לתמותה. 

גם במחקר COSMOS המקורי לא הודגם שמולטי־ויטמין מפחית באופן מובהק את כלל מקרי הסרטן או האירועים הקרדיווסקולריים. 

ה־USPSTF האמריקאי קובע כיום שאין די ראיות כדי להמליץ בעד או נגד מולטי־ויטמין לצורך מניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם או סרטן באוכלוסייה הכללית. 

לכן מולטי־ויטמין אינו "גלולת אריכות חיים". 

אבל ייתכן שהוא חלק קטן מהפאזל. 

למי מולטי ויטמין עשוי להיות רלוונטי במיוחד? 

עם העלייה בגיל אנחנו אוכלים לעיתים פחות. כתוצאה מכך, מגוון המזון עלול להצטמצם, וחלה לעיתים ירידה ביכולת לספוג רכיבי תזונה מסוימים. 

ויטמין B12 הוא דוגמה טובה. חסר עלול להופיע בשל ירידה בספיגה, מחלות מערכת העיכול,

ניתוחים במערכת העיכול או שימוש ממושך בתרופות מסוימות, ובהן מטפורמין ותרופות המעכבות הפרשת חומצה בקיבה.

מבוגרים נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לחסר. 

גם הסיכון לרמות נמוכות של ויטמין D עולה עם הגיל. הדבר מתרחש בין היתר בגלל ירידה ביכולת העור לייצר אותו ובשל פחות חשיפה לשמש. 

תזונה טבעונית או מצומצמת מאוד, בעיות ספיגה, ניתוחים בריאטריים,

צריכה קלורית נמוכה לאורך זמן ומצבים רפואיים שונים עשויים אף הם להצדיק התייחסות ממוקדת יותר למיקרונוטריינטים. 

במצבים כאלה, לעיתים מולטי ויטמין רגיל כלל אינו מספיק ויש צורך בתוספים ספציפיים ובמינונים מותאמים על סמך בדיקות ומעקב רפואי. 

לא כל מולטי ויטמין הוא אותו מולטי־ויטמין 

נקודה חשובה נוספת היא שהמחקר בדק מוצר מסוים Centrum Silver ולא כל תוסף שקיים על המדף. 

תכשירים שונים יכולים להכיל מינונים שונים מאוד של ויטמינים ומינרלים.

נטילת מינונים גבוהים של רכיבים מסוימים ללא צורך אינה אסטרטגיית לונג׳ביטי, ולעיתים היא אף עלולה להיות מזיקה. 

במילים אחרות: מטרת התוסף אינה ליצור "סופר־פיזיולוגיה", אלא בראש ובראשונה לסגור פערים תזונתיים. 

אז האם כדאי לכולנו להתחיל לקחת מולטי ויטמין? 

אני רואה את השאלה בצורה מעט אחרת. 

במקום לשאול רק "איזה תוסף יאריך לי את החיים?", רפואת לונג׳ביטי צריכה לשאול: 

האם הגוף שלי מקבל את כל חומרי הגלם הדרושים לו כדי לתחזק את עצמו היטב במשך עשרות שנים? 

ראשית יש לבנות תזונה איכותית: ירקות ופירות במגוון צבעים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים,

שמן זית, מקורות חלבון איכותיים ודגים בהתאם לדפוס התזונה האישי. 

אחר כך יש לבדוק את התמונה האישית גיל, דפוס תזונתי, תרופות, מחלות רקע, ניתוחים קודמים, משקל, מסת שריר ובדיקות דם. 

ורק אז לשקול אם יש מקום למולטי־ויטמין בסיסי או דווקא לתיקון ממוקד של חסרים מסוימים. 

לונג׳ביטי אמיתי מתחיל בבסיס 

המחקר החדש אינו מוכיח שמולטי־ויטמין יאריך את חיינו.

הוא גם אינו אומר שתוסף יכול להחליף תזונה בריאה. כמו כן, הוא אינו מהווה תחליף לאימוני כוח, פעילות אירובית, שינה טובה, איזון מטבולי, קשרים חברתיים והימנעות מעישון. 

אבל הוא כן מציע רעיון חשוב מאוד לרפואת הלונג׳ביטי: 

הזדקנות בריאה אינה רק ניסיון להפעיל מנגנונים מתוחכמים של הצערה. היא גם מתן התנאים הבסיסיים הדרושים לגוף כדי לתקן, לבנות ולתחזק את עצמו. 

ייתכן שבעתיד נמצא תרופות המסוגלות להשפיע באופן דרמטי על מנגנוני ההזדקנות. בינתיים,

המחקר הזה מזכיר לנו שלפעמים גם פעולה פשוטה יחסית מניעת מחסור ברכיבי תזונה חיוניים עשויה להשאיר חותם שניתן למדוד אפילו בשעון הביולוגי שלנו. 

וזה אולי אחד המסרים היפים ביותר של רפואת הלונג׳ביטי:

לפני שמנסים להוסיף שנים לחיים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, צריך לוודא שלגוף יש בכל יום את חומרי הגלם הדרושים לו כדי לחיות היטב. 

מראי מקום 

  1. Effects of daily multivitamin–multimineral and cocoa extract supplementation on epigenetic aging clocks in the COSMOS randomized clinical trial 
  2. Global estimation of dietary micronutrient inadequacies: a modelling analysis 
  3. Multivitamin Supplementation Improves Memory in Older Adults: A Randomized Clinical Trial 
  4. Effect of multivitamin-mineral supplementation versus placebo on cognitive function 
  5. Multivitamin Use and Mortality Risk in 3 Prospective US Cohorts 
  6. Multivitamins in the prevention of cancer and cardiovascular disease: the COSMOS randomized clinical trial 
  7. Vitamin, Mineral, and Multivitamin Supplementation to Prevent Cardiovascular Disease and Cancer 
  8. Vitamin B12 – Fact Sheet for Health Professionals 
  9. Vitamin D – Fact Sheet for Health Professionals 

ד”ר אסנת רזיאל