הכתבות שלי

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי: האם תוסף פשוט יכול להאט את השעון הביולוגי?

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי: מה מצא המחקר החדש

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי הם צירוף שמעט אנשים היו מצפים לו. כשמדברים על רפואת לונג׳ביטי, חושבים בדרך כלל על תרופות חדשניות, שעונים ביולוגיים, רפמיצין או NAD. אבל מחקר שפורסם במרץ 2026 בכתב העת Nature Medicine מחזיר אותנו לשאלה בסיסית: האם כדור יומי של ויטמינים ומינרלים משפיע על קצב ההזדקנות הביולוגית?

התשובה הראשונית מעניינת. אולי כן, אבל במידה מתונה, ולא אצל כולם. המחקר כלל 958 נשים וגברים מבוגרים, שקיבלו במשך שנתיים מולטי־ויטמין מסוג Centrum Silver או פלצבו. החוקרים מדדו את ההשפעה בעזרת חמישה שעונים אפיגנטיים, כלומר סמנים בדם שמעריכים את הגיל הביולוגי.

מה בדיוק מצאו החוקרים

ראשית, אין כאן עצירה של ההזדקנות ואין החזרה של השעון עשר שנים לאחור. מתוך חמשת השעונים, המולטי־ויטמין האט באופן קטן אך מובהק את השינוי בשניים מהדור השני: PCGrimAge ו־PCPhenoAge. בכל שנה, הפער מול הפלצבו היה 0.113 שנה ב־PCGrimAge ו־0.214 שנה ב־PCPhenoAge. כלומר, לאורך שנתיים מדובר בכמה חודשים של הזדקנות אפיגנטית.

זה נשמע מעט, ואכן זהו אפקט מתון. עם זאת, מבחינה מדעית הממצא מעניין. התוסף שנבדק אינו תרופה ניסיונית, אלא מולטי־ויטמין רגיל ברמות תזונתיות מקובלות. בנוסף, תמצית הקקאו שנבדקה באותו מחקר לא השפיעה על אף אחד מהשעונים.

ממצא נוסף סקרן אותי במיוחד. אצל משתתפים שכבר בתחילת המחקר היו "מבוגרים ביולוגית" מגילם, ההשפעה על PCGrimAge הייתה חזקה בהרבה: 0.236 שנה בשנה. לכן, אולי התועלת של השלמת רכיבי תזונה אינה זהה אצל כולם. היא בולטת דווקא כשיש חסרים, או כשהגוף כבר נמצא תחת עומס.

מהם שעונים אפיגנטיים?

הרצף של ה־DNA שלנו כמעט אינו משתנה עם הגיל, אבל אופן הפעילות שלו משתנה. אחת הדרכים שבהן הגוף שולט בגנים היא מתילציה של DNA – תגים כימיים קטנים שמדליקים ומכבים גנים. דפוסי המתילציה משתנים באופן אופייני עם השנים. על בסיסם פיתחו החוקרים שעונים שמעריכים את מצב ההזדקנות של הגוף, ולא רק את מספר השנים. הסבר מורחב מופיע בכתבה על שעונים אפיגנטיים.

אבל כאן חשוב להיזהר. שיפור בשעון אפיגנטי אינו הוכחה להארכת חיים. השעונים הם סמנים חלופיים, ועדיין לא ברור ששינוי קטן בהם יתורגם לפחות מחלות או לשנות חיים בריאות.

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי: אולי חסר לנו משהו בסיסי

זו בעיניי אחת התובנות החשובות של המחקר. הגוף צריך ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות, אבל הם משתתפים באלפי תהליכים: ייצור אנרגיה, תיקון DNA, מערכת החיסון, תפקוד העצבים, בניית עצם ותפקוד המיטוכונדריה. ובכל זאת, תזונה מודרנית אינה מבטיחה שנקבל את כולם.

למשל, ניתוח עולמי שפורסם ב־The Lancet Global Health העריך את הצריכה של 15 רכיבים חיוניים. לפי ההערכה, למעלה מ־5 מיליארד אנשים אינם צורכים מספיק יוד, ויטמין E וסידן. בנוסף, למעלה מ־4 מיליארד אינם צורכים מספיק ברזל וויטמין C. לכן, אולי הצעד הראשון אינו להוסיף משהו מיוחד, אלא לוודא שלא חסר לגוף דבר בסיסי.

ומה לגבי המוח?

מחקר COSMOS אינו עומד לבדו. בניסוי אקראי שכלל 3,562 מבוגרים, מולטי־ויטמין יומי שיפר מעט את הזיכרון לעומת פלצבו. החוקרים העריכו שהשיפור שווה ל־3.1 שנים של שינוי בזיכרון הקשור לגיל. זוהי הערכה סטטיסטית, והיא אינה אומרת שהמוח "צעיר בשלוש שנים".

יתרה מזאת, ניתוח משולב של שלושה מחקרי קוגניציה במסגרת COSMOS הראה תועלת בקוגניציה הכללית ובזיכרון. לפי החוקרים, ההשפעה על הקוגניציה הכללית שקולה להאטה של כשנתיים בהזדקנות הקוגניטיבית. עדיין אין כאן טיפול בדמנציה, אבל יש חיזוק לרעיון שתזונה טובה חשובה למוח המזדקן.

האם מולטי־ויטמין מאריך חיים?

כאן חשוב להציב גבול ברור. נכון להיום, אין הוכחה שמולטי־ויטמין יומי מאריך חיים אצל אדם בריא. מחקר עוקבה שפורסם ב־2024 ב־JAMA Network Open כלל 390,124 מבוגרים, ולא מצא קשר בין מולטי־ויטמין יומי לירידה בתמותה.

גם ניסוי COSMOS המקורי לא הראה ירידה מובהקת בסך מקרי הסרטן או באירועי לב וכלי דם. בהתאם לכך, כוח המשימה האמריקאי USPSTF קובע שאין די ראיות כדי להמליץ בעד או נגד מולטי־ויטמין למניעת מחלות לב או סרטן. במילים אחרות, מולטי־ויטמין אינו גלולת אריכות חיים. אולי הוא רק חלק קטן מהפאזל.

למי זה רלוונטי במיוחד

עם הגיל אנחנו אוכלים לעיתים פחות, והמגוון בצלחת מצטמצם. בנוסף, היכולת לספוג חלק מרכיבי התזונה יורדת. ויטמין B12 הוא דוגמה טובה. לפי המכונים הלאומיים לבריאות בארה״ב, הסיכון לחסר עולה אצל מבוגרים, טבעונים ומי שעברו ניתוח בדרכי העיכול. גם תרופות כמו מטפורמין ומעכבי חומצה בקיבה עלולות להוריד את רמות הוויטמין.

בדומה לכך, הסיכון לרמה נמוכה של ויטמין D עולה עם הגיל. תזונה טבעונית, בעיות ספיגה וניתוח בריאטרי מצדיקים גם הם תשומת לב מיוחדת. לעיתים מולטי־ויטמין רגיל אינו מספיק, ויש צורך בתוסף ממוקד במינון מותאם, לפי בדיקות ומעקב רפואי.

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי: לא כל תוסף זהה

המחקר בדק מוצר אחד, Centrum Silver, ולא כל תוסף שעל המדף. תכשירים שונים מכילים מינונים שונים מאוד. לכן, מינון גבוה אינו בהכרח טוב. נטילת מינונים גבוהים בלי צורך אינה אסטרטגיית לונג׳ביטי, ולעיתים אף מזיקה. המטרה של התוסף היא לסגור פערים תזונתיים, ולא ליצור "סופר־גוף".

מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי בפועל: מה לעשות

במקום לשאול "איזה תוסף יאריך לי את החיים?", כדאי לשאול שאלה אחרת: האם הגוף שלי מקבל את חומרי הגלם שהוא צריך? ראשית, בונים תזונה איכותית: ירקות ופירות בצבעים שונים, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים, שמן זית, חלבון איכותי ודגים. על כך כתבתי בהרחבה בכתבה על תזונה לאריכות חיים בריאה.

אחר כך בודקים את התמונה האישית: גיל, תרופות, מחלות רקע, ניתוחים קודמים, מסת שריר ובדיקות דם. לבסוף, רק אז שוקלים מולטי־ויטמין בסיסי או תיקון ממוקד של חסר מסוים.

שורה תחתונה

המחקר החדש אינו מוכיח שמולטי־ויטמין מאריך חיים. הוא גם אינו מחליף תזונה בריאה, אימוני כוח ופעילות אירובית, שינה טובה, קשרים חברתיים והימנעות מעישון. עם זאת, הקשר בין מולטי־ויטמין ולונג׳ביטי מזכיר רעיון חשוב: הזדקנות בריאה מתחילה בתנאים הבסיסיים שהגוף צריך כדי לתקן ולבנות את עצמו. לפעמים גם צעד פשוט, כמו מניעת חסר תזונתי, משאיר חותם שאפשר למדוד בשעון הביולוגי. עוד על מדידת השעון הזה תמצאו בכתבה על הגיל הביולוגי.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.