רפמיצין ואלצהיימר: תרופה ותיקה שיפרה את זרימת הדם במוח אצל נשאי הגן APOE4

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

רפמיצין ואלצהיימר: מחקר קטן עם ממצא מסקרן

האם יש קשר בין רפמיצין ואלצהיימר? מחקר פיילוט חדש מאוניברסיטת מיזורי מציע תשובה ראשונית. מינון נמוך של התרופה הגביר את זרימת הדם במוח אצל נשאים בריאים של הגן APOE4. לעומת זאת, אצל משתתפים ללא הגן החוקרים לא ראו שינוי דומה. עם זאת, זהו מחקר קטן וקצר, ללא קבוצת ביקורת.

מהו הגן APOE4 ולמה הוא חשוב?

הגן APOE אחראי לייצור אפוליפופרוטאין E, חלבון שמשנע שומנים בגוף ובמוח. לגן הזה יש כמה גרסאות. הגרסה APOE4 היא גורם הסיכון הגנטי החזק מכולם לאלצהיימר שמופיע בגיל מבוגר. לפי החוקרים, עותק אחד שלה מעלה את הסיכון פי 3 עד 7. שני עותקים מעלים אותו עד פי 12. עם זאת, נשאות אינה גזירת גורל. נשאים רבים אינם מפתחים את המחלה.

אצל נשאים, השינויים במוח מתחילים עשרות שנים לפני התסמינים. אחד הסימנים המוקדמים הוא ירידה בזרימת הדם במוח. חוקרים מכנים את המדד הזה CBF – Cerebral Blood Flow, כלומר כמות הדם שמגיעה לרקמת המוח. בנוסף, החוקרים מתארים פגיעה בניצול הסוכר ושינויים במיקרוביום של המעי. לכן הם רואים בשנים האלה חלון הזדמנויות להתערבות מוקדמת.

מהי רפמיצין?

רפמיצין (Rapamycin), המוכרת גם בשם סירולימוס (Sirolimus), היא תרופה ותיקה. ה-FDA אישר אותה בעיקר למניעת דחייה של איברים מושתלים. היא מעכבת את mTOR, מסלול בקרה מרכזי בתא. המסלול הזה מגיב לזמינות של מזון, אנרגיה וגורמי גדילה. בבעלי חיים, עיכוב mTOR האריך את תוחלת החיים. לכן רפמיצין מככבת ברשימת תרופות הלונג׳ביטי. מנגד, הראיות בבני אדם עדיין מוגבלות.

הקשר למוח אינו חדש. במחקר קודם בעכברים נשאי APOE4, רפמיצין שיקמה את זרימת הדם במוח. היא שיפרה גם את שלמות מחסום הדם-מוח ואת ניצול הסוכר. כעת החוקרים בדקו אם הממצא חוזר גם בבני אדם.

מה בדק מחקר רפמיצין ואלצהיימר?

המחקר התפרסם בספטמבר 2026 בכתב העת Journal of Cerebral Blood Flow & Metabolism. הובילה אותו פרופ׳ איי-לינג לין (Ai-Ling Lin) מאוניברסיטת מיזורי. השתתפו בו 23 מבוגרים בני 45 עד 65, ללא פגיעה קוגניטיבית. תשעה מהם נשאו את APOE4, ו-14 לא נשאו אותו.

כל המשתתפים נטלו 1 מ"ג רפמיצין ביום במשך ארבעה שבועות. החוקרים מגדירים זאת כמינון נמוך. הם מדדו את זרימת הדם במוח בבדיקת MRI, לפני הטיפול ואחריו. בנוסף, הם בדקו בדם מדדים מטבוליים, סמני דלקת וסמנים של אלצהיימר. לבסוף, הם בחנו את הרכב חיידקי המעי.

מה מצאו החוקרים?

זרימת הדם במוח עלתה רק אצל הנשאים

אצל נשאי APOE4, זרימת הדם במוח עלתה באופן מובהק. העלייה עברה 15% בכמה אזורי מוח. לעומת זאת, אצל מי שאינם נשאים החוקרים לא ראו שינוי מובהק. כלומר, התגובה לתרופה הייתה תלויה בגן.

פרטים נוספים מופיעים בגרסה מוקדמת של המאמר. זוהי גרסת Preprint – טיוטה מדעית שהחוקרים מפרסמים לפני ביקורת עמיתים. לפי הגרסה הזו, העלייה בלטה באונות המצחית, הקודקודית והעורפית. היא בלטה גם בגרעין הזנבי ובפרקונאוס. אלה אזורים חיוניים לתפקוד הקוגניטיבי.

רפמיצין, אלצהיימר ונשים: התגובה הבולטת

החוקרים בחנו גם הבדלים בין המינים. זהו ניתוח גישוש בלבד. לפי הגרסה המוקדמת, נשים נשאיות הגיבו בעוצמה הגדולה מכולם. אצלן זרימת הדם עלתה בכ-30% בהיפוקמפוס ובכ-35% בקליפת המוח. מנגד, אצל גברים נשאים החוקרים לא ראו שינוי מובהק.

הממצא חשוב. לדברי פרופ׳ לין בסיקור המחקר, כמעט שני שלישים מהחולים באלצהיימר הן נשים. החוקרים משערים שהורמוני המין משפיעים על מסלול mTOR. עם זאת, זו קבוצה קטנה מאוד. לכן צריך לאשש את הממצא במחקר גדול.

שינויים בדם ובמעי

לפי הגרסה המוקדמת, אצל הנשאים ירדה רמת MCP-1. זהו חלבון שמגייס תאי דלקת. בנוסף, עלו בדמם חומצות שומן קצרות שרשרת, SCFA – Short-Chain Fatty Acids. חיידקי המעי מייצרים אותן, והן תומכות בבריאות המעי. מנגד, סמן הדלקת IL-6 עלה בשתי הקבוצות. בנוסף, סמני האלצהיימר בדם, ובהם pTau217, לא השתנו. כלומר, ארבעה שבועות של טיפול לא שינו את סמני המחלה עצמה.

בטיחות: מה דיווחו החוקרים?

לפי תקציר המאמר, תופעות הלוואי היו מזעריות. הגרסה המוקדמת מפרטת: שני משתתפים דיווחו על צואה רכה. משתתפים דיווחו גם על נזלת, כאב בטן ונפיחות בעפעף. ספירת הדם נשארה בטווח התקין. גם תפקודי הכבד והכליות כמעט לא השתנו. אצל הנשאים החוקרים ראו עלייה קטנה ב-HbA1c, מדד לרמת הסוכר הממוצעת בדם. עם זאת, הערך נשאר בטווח המקובל.

ארבעה שבועות אינם מלמדים על בטיחות לאורך שנים. רפמיצין היא תרופה שמדכאת את מערכת החיסון. גם במינון נמוך, החוקרים מזכירים תופעות כמו פריחה דמוית אקנה, פצעים בפה ועלייה בכולסטרול. לכן טיפול כזה מחייב מעקב רפואי.

מה עדיין לא ידוע על רפמיצין ואלצהיימר?

ראשית, המחקר לא כלל קבוצת פלצבו. לכן קשה לדעת כמה מהשינוי נובע מהתרופה עצמה. שנית, המדגם קטן: 23 משתתפים, ורק תשעה נשאים. בנוסף, לפי הגרסה המוקדמת, כל המשתתפים היו ממוצא אירופי. שלישית, החוקרים מדדו זרימת דם ולא זיכרון או תפקוד. עלייה בזרימת הדם אינה הוכחה למניעת אלצהיימר. אף מחקר עדיין לא הראה שרפמיצין מונעת את המחלה בבני אדם.

השלב הבא כבר בדרך. הצוות רשם מחקר המשך אקראי, בסמיות ומול פלצבו. לפי הרישום, הוא יכלול כ-225 נשים נשאיות בנות 45 עד 65. תחילתו מתוכננת לדצמבר 2026. לדברי פרופ׳ לין, האטה של הזדקנות המוח אצל מי שנמצאים בסיכון גבוה אולי תפחית את הסיכון שלהם לחלות.

מה אפשר לעשות כבר היום?

רפמיצין אינה מאושרת למניעת אלצהיימר. לכן אין מקום ליטול אותה לשם כך מחוץ למחקר קליני. גם בדיקת APOE אינה בדיקה שגרתית. כדאי לשקול אותה עם רופא או עם יועץ גנטי, משום שהתוצאה עלולה לעורר דאגה.

מנגד, יש צעדים שהראיות תומכות בהם כבר היום. למשל, איזון לחץ הדם והסוכר, פעילות גופנית וקשרים חברתיים תומכים בבריאות המוח. בנוסף, שינה טובה מאפשרת למוח להתנקות בכל לילה. צעדים אלה מתאימים לכולם, נשאים ולא נשאים.

השורה התחתונה: רפמיצין ואלצהיימר

המחקר על רפמיצין ואלצהיימר מציג כיוון מבטיח של רפואה מותאמת אישית. תרופה ותיקה שיפרה מדד מוקדם במוח, בעיקר אצל נשים נשאיות של APOE4. עם זאת, זהו צעד ראשון בלבד. רק מחקרים גדולים, ארוכים ומבוקרים יגלו אם השיפור מתורגם להגנה מפני המחלה.

המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ רפואי אישי. לפני כל שינוי בטיפול יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

מראי מקום

Rapamycin increases cerebral blood flow and modulates metabolic, inflammatory, and microbiome profiles in healthy middle-aged APOE4 carriers: a pilot single-arm trial

Rapamycin enhances neurovascular, peripheral metabolic, and immune function in cognitively normal, middle-aged APOE4 Carriers: genotype-dependent effects compared to non-carriers

Effects of Sirolimus on Asymptomatic ApoE4 Carriers

Rapamycin rescues vascular, metabolic and learning deficits in apolipoprotein E4 transgenic mice with pre-symptomatic Alzheimer's disease

Rapamycin Boosts Brain Blood Flow in Alzheimer's Gene Carriers