מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
טכניקת טפינג: כשהמוח כבר לא מקשיב להיגיון
טכניקת טפינג נראית בהתחלה קצת מוזרה. מקישים בקצות האצבעות על נקודות בפנים ובגוף, ובאותו זמן אומרים בקול מה מטריד אותנו. עם זאת, מיליוני אנשים בעולם משתמשים בה כדי להירגע ברגעי לחץ. בכנס Nervous System Reboot האחרון הסביר ניק אורטנר (Nick Ortner) איך היא עובדת, ולמה לדעתו היא חסרה לרבים מאיתנו.
אורטנר הכיר את השיטה בגיל צעיר, באחד האירועים של טוני רובינס. לדבריו, הייתה לו אז המון מוטיבציה, אבל גם מתח פנימי מתמיד. הוא תמיד הרגיש שהוא לא עושה מספיק, לא מהר מספיק ולא טוב מספיק. הטפינג, כך סיפר, נתן לו את מה שחסר: יכולת להירגע בתוך הגוף ולחזור לבהירות.
מה זו טכניקת טפינג?
השם המקצועי הוא EFT, ראשי תיבות של Emotional Freedom Techniques – טכניקות לשחרור רגשי. השיטה משלבת פסיכולוגיה מודרנית עם נקודות לחץ מהרפואה הסינית. המטופל מקיש בעדינות על קצות "מרידיאנים" (Meridians – ערוצי אנרגיה לפי הרפואה הסינית), ובמקביל מתמקד ברגש הקשה.
חשוב לדעת שהמנגנון עדיין שנוי במחלוקת. מערבית, אין הוכחה לקיום מרידיאנים. לכן, חלק מהחוקרים מסבירים את ההשפעה דרך מגע מרגיע, קשב לגוף וחשיפה עדינה לרגש. אורטנר עצמו מודה שאינו יודע בדיוק מדוע ההקשה מרגיעה ולא מבהילה. לדבריו, ההסבר המשוער הוא שההקשה שולחת אות מרגיע לאמיגדלה, מרכז האזעקה של המוח.
מתחילים דווקא מהרגש הקשה
בניגוד לחשיבה חיובית, הטפינג לא מכחיש את מה שאנחנו מרגישים. אורטנר מצטט את טוני רובינס: אי אפשר להסתכל על גינה ולומר "אין עשבים" ולצפות שהם ייעלמו. צריך לעקור אותם. לכן התרגול מתחיל במשפט כמו "למרות שאני לחוץ ומוצף, אני בוחר להירגע". קודם מכירים ברגש, ורק אחר כך משחררים אותו.
למה טכניקת טפינג עובדת דווקא בשתיים בלילה
אורטנר מדבר על מה שהוא מכנה Just-in-time Regulation, כלומר ויסות בדיוק ברגע שבו צריך אותו. דמיינו התקף חרדה בשתיים בלילה. בשלב כזה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מצוין לבניית חוסן, אבל המוח החושב פשוט לא זמין. לעומת זאת, כלי גופני פשוט כן זמין. מתחילים להקיש, נושמים בעדינות, והגוף נרגע בהדרגה.
בנוסף, לדבריו, רוב הלחץ שלנו אינו אזעקה רועמת. זהו זמזום רקע, כמו רעש מטריד של מקרר. הוא מגיע מהרשתות החברתיות, מהעבודה ומדפוסים ישנים. הזמזום הזה משפיע על השינה, על היחסים ועל העבודה. למשל, אורטנר סיפר שטבעת חכמה הראתה לו יקיצות מוקדמות בתקופה עמוסה. כמה דקות של טפינג לפני השינה, כך סיפר, החזירו לו לילות שקטים יותר.
צפו בהרצאה המלאה: ניק אורטנר על טכניקת טפינג
ההרצאה באנגלית, מתוך כנס Nervous System Reboot 2026 של Heart Mind Institute. בסופה מדגים אורטנר תרגול מלא.
מה אומר המחקר?
יש כבר מחקרים מבוקרים על השיטה, אם כי רובם קטנים. למשל, ניסוי מבוקר מאוסטרליה כלל 53 משתתפים. הם קיבלו מפגש קבוצתי של 60 דקות: טפינג, הרצאה על לחץ, או ללא טיפול. בקבוצת הטפינג רמת הקורטיזול ברוק ירדה ב־43.24%, לעומת 19.67% בקבוצת ההרצאה. עם זאת, ההבדל מול הקבוצה ללא טיפול לא הגיע למובהקות. יתרה מזאת, תחושת המצוקה שדיווחו המשתתפים לא השתנתה באותו אופן.
בנוסף, סקירה שיטתית רחבה אספה את המחקרים על השיטה במגוון מצבים נפשיים וגופניים. בשורה התחתונה, התמונה מעודדת, אבל עדיין נדרשים מחקרים גדולים ואיכותיים.
אורטנר הציג גם נתונים מהאפליקציה של החברה שלו. לדבריו, המשתמשים השלימו בה כ־32 מיליון מפגשים. לפי נתוני החברה, הדירוג העצמי של המצוקה יורד בכל מפגש בכ־40% עד 50%. כמו כן, לדבריו, אתגר של שמונה ימים סביב האמונה "אני לא מספיק" הוריד אותה ב־29%. אלה נתוני חברה מסחרית, ולא מחקר מבוקר. לכן כדאי להתייחס אליהם בזהירות.
מכעס לעצב, ומעצב להבנה
אחת התובנות היפות בהרצאה נוגעת לרגשות. לדברי אורטנר, כשמקישים על כעס, הוא הופך לא פעם לעצב. אחר כך העצב מתרכך להבנה, לפרספקטיבה ולפעמים גם לסליחה. מנחה הכנס, פליט מול (Fleet Maull), הוסיף שמתחת לכעס מסתתרת לרוב כמיהה לקשר.
יתרה מזאת, אורטנר משווה את העבודה הרגשית לאימון גופני. אף אחד לא רץ מרתון ביום הראשון שלו. גם טראומה לא מעבדים בשלושה ימים. לדבריו, הטפינג דומה להליכה יומית: מעט בכל יום, בעדינות ובהתמדה.
תרגיל קצר: טכניקת טפינג לאי־ודאות
בסוף ההרצאה הדגים אורטנר תרגול על תחושת אי־ודאות בעולם. כך אפשר לנסות אותו בבית:
שלב ראשון: עצמו עיניים ושאלו איפה בחיים אתם מרגישים חוסר שליטה. דרגו את העוצמה בין 0 ל־10, ושימו לב איפה היא יושבת בגוף.
שלב שני: הקישו בשתי אצבעות על צד כף היד. אמרו שלוש פעמים משפט כמו: "למרות שיש כל כך הרבה אי־ודאות, אני בוחר למצוא שקט בפנים".
שלב שלישי: עברו בין הנקודות: תחילת הגבה, צד העין, מתחת לעין, מתחת לאף, מתחת לפה, מתחת לעצם הבריח, מתחת לבית השחי וקודקוד הראש. בכל נקודה תארו את מה שאתם מרגישים.
שלב רביעי: בסבב השני עברו למשפטים מחזקים: "אני מתמקד במה שבשליטתי", "יש לי בחירה איך אני מרגיש ואיך אני מופיע לחיים".
לבסוף, נשמו עמוק ודרגו שוב. אם המספר לא ירד, אפשר לחזור על הסבב.
לחץ, שינה ומשקל: התמונה הרחבה
בקליניקה אני רואה כל יום כמה לחץ כרוני משפיע על הגוף. הוא פוגע בשינה, מגביר אכילה רגשית ומקשה על ירידה במשקל. לכן אני ממליצה לכל מטופל להחזיק בארגז הכלים כמה דרכים להירגע. אפשר לקרוא עוד במדריך שלי על טכניקות מעשיות להפגת מתחים, ובמאמר על הקשר בין הפחתת סטרס לירידה במשקל. כמו כן, מי שמתקשה להירדם ימצא כלים נוספים במדריך לשיפור השינה באופן טבעי.
שורה תחתונה
טכניקת טפינג היא כלי פשוט, זול וזמין, שמתאים במיוחד לרגעים שבהם החשיבה ההגיונית לא עובדת. המחקר עליה עדיין מתפתח, והמנגנון שלה שנוי במחלוקת. עם זאת, מדובר בתרגול עדין שכל אחד יכול לנסות. מי שסובל מחרדה קשה או מטראומה צריך לעשות זאת בליווי איש מקצוע.
המידע בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי או נפשי אישי.
