מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
רעב אחרי הפסקת תרופות: למה הוא חוזר בעוצמה
רעב אחרי הפסקת תרופות להשמנה הוא אחת התלונות הנפוצות ביותר שאני שומעת במרפאה. מטופלים מספרים שהשובע נעלם תוך שבועות, והמחשבות על אוכל חוזרות. זו לא חולשה ולא חוסר משמעת. מדובר בתגובה ביולוגית צפויה, וכשמבינים אותה אפשר להיערך אליה מראש.
בכתבה הזו אסביר מה קורה בגוף אחרי שמפסיקים זריקות או כדורים, מה המחקרים מראים, ואילו כלים עוזרים בפועל. אם אתם מחפשים מדריך מעשי שמתמקד בזריקות, קראו גם את הכתבה על רעב אחרי הפסקת זריקות הרזיה.
הביולוגיה של רעב אחרי הפסקת תרופות
הגוף שלנו מגן על המשקל שהיה לו. לכן, כשהמשקל יורד, המוח מפעיל מנגנונים שמטרתם להחזיר אותו. מחקר שפורסם ב-NEJM עקב אחרי 50 מטופלים שירדו במשקל בדיאטה דלת קלוריות. הם ירדו בממוצע 13.5 ק"ג בעשרה שבועות.
בעקבות הירידה, רמות הורמוני השובע ירדו: לפטין, PYY, CCK, אינסולין ואמילין. במקביל, רמת הגרלין, הורמון הרעב, עלתה. גם תחושת התיאבון של המשתתפים התגברה. יתרה מזאת, שנה אחרי הירידה רוב השינויים האלה עדיין נמשכו, וגם הרעב נשאר גבוה מבתחילת הדרך.
מנגנון שפועל גם אחרי דיאטה וגם אחרי תרופה
סקירה של איגוד הסוכרת האמריקאי מסבירה את ההסבר הביולוגי לקושי לשמור על ירידה במשקל. מלבד ההורמונים, קצב חילוף החומרים במנוחה יורד, והמוח מגביר את המשיכה למזון עתיר שומן דרך מערכת הדופמין. כלומר, הגוף פועל בכמה ערוצים במקביל. על תפקיד ההורמונים האלה כתבתי בהרחבה בכתבה הורמוני שובע מצילים חיים.
מה התרופות עושות, ומה קורה כשמפסיקים
תרופות ממשפחת GLP-1, כמו סמגלוטייד (Semaglutide) בוויגובי, וטירזפטייד (Tirzepatide) במונג'רו, מחקות הורמוני שובע טבעיים. הן משפיעות על מרכזי התיאבון במוח ומאטות את התרוקנות הקיבה. בזכות זה, ה"רעש" סביב אוכל נחלש, והשובע מגיע מוקדם. אפשר לקרוא עוד על האפשרויות השונות בעמוד תרופות להרזיה ולמחלות מטבוליות.
עם זאת, התרופה לא מבטלת את המנגנון הביולוגי שמגן על המשקל. היא רק מאזנת אותו כל עוד היא בגוף. לכן, כשמפסיקים את הטיפול, האפקט נעלם, והמנגנונים שתיארתי קודם חוזרים לפעול במלואם. בעולם התרופות קוראים לתופעה כזו תופעת ריבאונד: חזרה של תסמינים אחרי הפסקת טיפול.
מה המחקרים מראים על רעב אחרי הפסקת תרופות
הנתונים עקביים בין תרופות שונות. בהמשך של מחקר STEP 1, המשתתפים ירדו בממוצע 17.3% ממשקלם עם סמגלוטייד. שנה אחרי הפסקת הסמגלוטייד הם החזירו כשני שלישים מהמשקל שירד. בנוסף, השיפור בלחץ הדם, בסוכר ובשומנים בדם חזר ברובו לנקודת ההתחלה.
במחקר SURMOUNT-4 המשתתפים ירדו 20.9% ממשקלם אחרי 36 שבועות של טירזפטייד. לאחר מכן, מי שעבר לפלצבו עלה בשנה הבאה 14.0% במשקל. לעומת זאת, מי שהמשיך את הטיפול ירד עוד 5.5%.
סקירה רחבה ב-BMJ ריכזה 37 מחקרים עם 9,341 משתתפים, על כל סוגי התרופות להרזיה. החוקרים מצאו עלייה במשקל של כ-0.4 ק"ג בחודש בממוצע אחרי הפסקת התרופה. לפי התחזית שלהם, מדדי הלב והמטבוליזם חוזרים לנקודת ההתחלה תוך כ-1.4 שנים. מעניין שהעלייה הייתה מהירה בהשוואה להפסקה של תוכניות שינוי אורח חיים.
זריקות או כדורים: האם זה משנה?
כיום יש גם כדורים יומיים מאותה משפחה. ה-FDA אישר את ויגובי בכדור (סמגלוטייד 25 מ"ג) בדצמבר 2025, ואת פאונדאיו (Foundayo), כלומר אורפורגליפרון, באפריל 2026. גם כדור הוא טיפול שפועל רק כל עוד נוטלים אותו. לכן העיקרון זהה: רעב אחרי הפסקת תרופות יכול להופיע גם אחרי כדור, לא רק אחרי זריקה.
מנגד, כדור יכול לשמש גם כגשר. במחקר ATTAIN-MAINTAIN, משתתפים שירדו במשקל עם זריקות עברו לאורפורגליפרון לשנה. לפי הנתונים שהוצגו, מי שעבר מזריקה לכדור שמר על רוב הירידה: 74.7% מהירידה אחרי טירזפטייד, ו-79.3% אחרי סמגלוטייד. בקבוצת הפלצבו הם שמרו על 49.2% ו-37.6% בהתאמה.
איך להתמודד עם רעב אחרי הפסקת תרופות
הצעד החשוב ביותר הוא לא להפסיק לבד ובפתאומיות. ראשית, כדאי לתכנן את ההפסקה עם הרופא, ולפעמים להוריד מינון בהדרגה. על כך כתבתי בכתבה על הפסקה הדרגתית של תרופות הרזיה. בנוסף, הכלים הבאים עוזרים לרוב המטופלים:
- חלבון בכל ארוחה: במחקר קטן, העלאת החלבון מ-15% ל-30% מהקלוריות הפחיתה את הצריכה היומית ב-441 קלוריות.
- ירקות, סיבים ונפח: צלחת גדולה של ירקות ממלאת את הקיבה בפחות קלוריות.
- ארוחות קבועות: מבנה יום קבוע מקטין רעב קיצוני ונשנוש בערב.
- אימוני כוח: שמירה על מסת שריר עוזרת לשמור על קצב שריפת האנרגיה.
שינה וסטרס משפיעים על הרעב
שינה קצרה מעצימה את הבעיה. במחקר אחד, שני לילות של שינה מקוצרת אצל צעירים בריאים הורידו את הלפטין ב-18% והעלו את הגרלין ב-28%. גם תחושת הרעב עלתה ב-24%. לכן שינה מספקת היא חלק מהטיפול, כפי שהסברתי בכתבה שינה ובריאות המוח. באופן דומה, סטרס מתמשך מגביר אכילה רגשית.
להבחין בין רעב פיזי לרעב רגשי
רעב פיזי מגיע בהדרגה, ואוכל רגיל משקיט אותו. לעומת זאת, רעב רגשי מופיע פתאום ומכוון למזון מסוים. כדאי לעצור לרגע, לשתות מים ולשאול מה באמת חסר. בנוסף, יש כלים מעשיים נוספים בכתבה על הפחתת תחושת רעב תמידי.
מתי לחזור לרופא בגלל רעב אחרי הפסקת תרופות
כדאי לפנות לרופא אם המשקל עולה במהירות, אם הרעב פוגע בשגרה, או אם לחץ הדם והסוכר עולים שוב. במקרים כאלה אפשר לשקול חזרה לטיפול, מינון תחזוקה נמוך או מעבר לכדור. השמנה היא מחלה כרונית, ולכן טיפול ארוך טווח הוא לא כישלון. במרפאה שלנו אנחנו בונים לכל מטופל תוכנית הפסקה ומעקב, בשילוב דיאטנית ופעילות גופנית.
שורה תחתונה
רעב אחרי הפסקת תרופות להשמנה הוא תגובה ביולוגית, לא כישלון אישי. ההורמונים והמוח פועלים להחזיר את המשקל, והתרופה רק מאזנת אותם בזמן הטיפול. לכן חשוב לתכנן את ההפסקה מראש, לחזק את הרגלי האכילה, השינה והתנועה, ולהישאר במעקב. אם תרצו לדעת עוד על הגישה שלי, אפשר לקרוא עליי, ד"ר אסנת רזיאל.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
שאלות ותשובות
כמה זמן נמשך רעב אחרי הפסקת תרופות?
זה משתנה מאדם לאדם. במחקר על ירידה בדיאטה, השינויים ההורמונליים והרעב המוגבר נמשכו לפחות שנה. לכן כדאי להתייחס לשמירת המשקל כתהליך ארוך.
האם כל המשקל יחזור אם אפסיק את הטיפול?
לא בהכרח, אבל ברוב המחקרים חלק גדול מהמשקל חזר. בהמשך של STEP 1, למשל, המשתתפים החזירו כשני שלישים מהירידה בתוך שנה.
האם עדיף לעבור מזריקה לכדור במקום להפסיק?
אצל חלק מהמטופלים זו אפשרות טובה. במחקר ATTAIN-MAINTAIN, מעבר לאורפורגליפרון עזר לשמור על רוב הירידה. ההחלטה תלויה במצב הבריאותי, במחיר ובהעדפה, ולכן היא נעשית עם הרופא.
מה לאכול כדי להפחית רעב?
מומלץ לבנות כל ארוחה סביב חלבון, ירקות וסיבים. בנוסף, ארוחות בשעות קבועות ושתייה מספקת מקטינות התקפי רעב.
מקורות
Long-term persistence of hormonal adaptations to weight loss
Why Weight Loss Maintenance Is Difficult
Adults switching from injectable drug to Foundayo maintain majority of weight loss
Novo Nordisk's Wegovy pill approved in the US as first oral GLP-1 for weight management
FDA approves orforglipron, an oral GLP-1, for adults with obesity
