מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
רפואת אורח חיים בצבא: שחר חדש ברפואה הצבאית
רפואת אורח חיים בצבא הפכה בשנה האחרונה לנושא על סדר היום של הקונגרס האמריקאי. בנובמבר 2025 הודיעו ארגוני רפואת אורח החיים בארצות הברית על צעד שהם הגדירו היסטורי. לראשונה, הנושא נכנס לדיוני חוק תקציב הביטחון לשנת 2026. רוב כלי התקשורת בישראל לא שמו לב לכך. עם זאת, המהלך מלמד משהו חשוב: בריאות החיילים היא חלק מהביטחון הלאומי.
בכתבה הזו אסביר מה בדיוק נקבע, מה עדיין לא נקבע, ומה ישראל יכולה ללמוד מכך. כבר עכשיו חשוב לדייק: מדובר בצעד ראשון, ולא במהפכה שהושלמה.
מה בדיוק נכנס לחוק האמריקאי
Lifestyle Medicine – רפואת אורח חיים – היא תחום רפואי שמטפל במחלות כרוניות דרך שינוי הרגלים. לפי ההודעה לעיתונות של הארגונים, ועדת השירותים המזוינים של בית הנבחרים הוסיפה סעיף להצעת חוק NDAA לשנת 2026. NDAA הוא חוק ההסמכה השנתי של מערכת הביטחון האמריקאית.
הסעיף עוסק באופטימיזציה של ביצועים אנושיים בעזרת פתרונות דיגיטליים של רפואת אורח חיים וביצועים. הוועדה ביקשה משר ההגנה דוח על ההיתכנות של פתרון דיגיטלי אחיד לשיפור ביצועי הלוחמים בכל זרועות הצבא. בנוסף, היא עודדה את משרד ההגנה לתת עדיפות לפתרונות מבוססי ראיות. הפתרונות האלה אמורים לטפל בהרגלי בריאות שמשפיעים על הכשירות ועל שימור כוח האדם. הנשיא טראמפ חתם על חוק NDAA לשנת 2026 ב־18 בדצמבר 2025.
ששת עמודי התווך
הגישה הצבאית נקראת Lifestyle and Performance Medicine – רפואת אורח חיים וביצועים. היא מבוססת על שישה תחומים:
- תזונה בריאה.
- פעילות גופנית.
- שינה משקמת.
- ניהול מתח.
- קשרים חברתיים.
- הימנעות מחומרים מזיקים.
לצד הסעיף, החברה LPM Lab והקולג' האמריקאי לרפואת אורח חיים הודיעו על שיתוף פעולה. הן מתכננות פלטפורמות דיגיטליות לשינוי התנהגות, הכשרת מטפלים, ושילוב חיישנים לבישים. חשוב להבחין: אלה תוכניות של הארגונים, ולא הוראות שהחוק עצמו קבע.
רפואת אורח חיים בצבא: למה האמריקאים צריכים אותה
הסיבה הראשונה היא כוח אדם. לפי מחקר של הפנטגון משנת 2020, 77% מהצעירים האמריקאים בגילי 17 עד 24 אינם כשירים לשירות ללא ויתור מיוחד. עודף משקל לבדו פסל 11% מהם, והיה הסיבה הבודדת השכיחה ביותר.
הסיבה השנייה היא הניסיון שכבר הצטבר. חיל האוויר האמריקאי מפעיל תוכנית של רפואת אורח חיים וביצועים מאז 2020 בכמה בסיסים. בנוסף, צבא היבשה מפעיל את תוכנית H2F, בריאות וכושר הוליסטיים. התוכנית מוסיפה ליחידות פיזיותרפיסטים, דיאטנים ומאמני כושר.
לפי נתונים ראשוניים מאפריל 2024, בחטיבות עם H2F העלייה בפציעות שלד ושריר הייתה נמוכה ב־14%. כמו כן, שיעור המעבר של מבחן הכושר היה גבוה ב־23%. אלה נתונים פנימיים של הצבא, ולא מחקר מבוקר. עם זאת, הם מצביעים על כיוון ברור.
רפואת אורח חיים בצבא: מה ישראל יכולה ללמוד
בישראל יש לנו יתרון ייחודי: נתוני צה"ל. מחקר ישראלי שפורסם ב־NEJM בחן את מדד ה־BMI של 2.3 מיליון מתבגרים בבדיקות המיון לצבא, בין 1967 ל־2010. מתבגרים עם השמנה היו בסיכון גבוה פי 3.5 למוות ממחלות לב וכלי דם בבגרות. יתרה מזאת, הסיכון החל לעלות כבר בטווח ה־BMI התקין.
כלומר, גיל הגיוס הוא חלון הזדמנויות לאומי. בנוסף, הלחץ הביטחוני המתמשך פוגע בשינה, באכילה ובבריאות הנפש. כתבתי על כך בהרחבה בכתבה על סטרס, מלחמה וחילוף החומרים. רפואת אורח חיים בצבא יכולה לתת מענה מוקדם לכל אלה.
מה אפשר ליישם כבר עכשיו
1. תזונה מבוססת מזון מלא: בבסיסים סגורים, המטבח הצבאי קובע מה החיילים אוכלים. לכן כדאי להפחית מזון אולטרה־מעובד ולהגדיל ירקות, קטניות ודגנים מלאים. זהו צעד פשוט עם השפעה רחבה.
2. ניטור עומסים ושינה: שעונים חכמים יכולים לזהות עייפות ועומס. לוחמים, נהגים ותצפיתניות עובדים במשמרות קשות. מעקב כזה עשוי לעזור במניעת תאונות וטעויות. עוד על החשיבות של שינה אפשר לקרוא בכתבה על שינה ובריאות מטבולית.
3. הכשרת צוותי הרפואה: במקום לכבות שריפות, אפשר למנוע אותן. רופאים, אחיות ודיאטנים בצה"ל יכולים לעבור הכשרה ברפואת אורח חיים. כך יפחת גם העומס על מרפאות הבסיסים.
4. פלטפורמה דיגיטלית: אפליקציה צבאית יכולה לכלול תפריט יומי, תוכנית אימון, מעקב שינה ותמיכה קבוצתית. לישראל יש את היכולות הטכנולוגיות לבנות אותה.
5. חוסן נפשי: אחרי שנים של מלחמה וטראומה לאומית, ניהול מתח הוא צורך דחוף. כלים כמו מיינדפולנס ונשימה צריכים להיות חלק מהשגרה, ולא תוספת.
6. טיפול בהשמנה, גם תרופתי: לבסוף, יש מקום לטיפול רפואי בהשמנה, תחת מעקב רופא. שילוב של תרופות עם תזונה, תנועה ושינה משקף גישה רפואית שלמה. מידע על האפשרויות מופיע במדריך לטיפול תרופתי בהשמנה.
רפואת אורח חיים בצבא ובחברה: צבא בריא, מדינה בריאה
בישראל, שיח הבריאות הוא במידה רבה שיח ביטחוני. צה"ל הוא צבא העם, ולכן בריאות החיילים היא בריאות הציבור. המודל האמריקאי עדיין בתחילת דרכו, ותוצאותיו המלאות עוד לא ידועות. אף על פי כן, הכיוון נכון: השקעה במניעה, ולא רק בטיפול.
ישראל זקוקה לתוכנית לאומית שתחבר בין משרד הבריאות, משרד הביטחון, קופות החולים וצה"ל. תוכנית כזו צריכה לשלב רפואה מונעת, שינוי התנהגותי, טכנולוגיה וטיפול תרופתי בהשמנה. כתבתי על העקרונות האלה גם בכתבה על טיפול בהשמנה דרך שינוי הרגלים.
שורה תחתונה
ארצות הברית הכניסה את רפואת אורח החיים לדיון על תקציב הביטחון. זהו צעד ראשון, שמבקש בעיקר בדיקת היתכנות ודוח. בסופו של דבר, הוא מאותת על שינוי תפיסה: בריאות היא תשתית ביטחונית. רפואת אורח חיים בצבא יכולה להתחיל גם אצלנו, במטבח, בשינה ובהכשרת הצוותים. המדינות שישקיעו היום באורח החיים יובילו את הבריאות בעשור הבא.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Historic Inclusion of Lifestyle Medicine in FY26 National Defense Authorization Act (NDAA)
Congressional Bill S. 1071 Signed into Law
New Study Finds Even More Young Americans Are Unfit to Serve
Lifestyle and Performance Medicine shows promising impact on Airman, Guardian readiness
Army to expand Holistic Health and Fitness program to all soldiers
Body-Mass Index in 2.3 Million Adolescents and Cardiovascular Death in Adulthood
