כיצד ההשמנה משנה את רפואת הלב וכלי הדם בעידן החדש?
ההשמנה כבר אינה "בעיה של משקל"
במשך שנים רבות ראו בהשמנה בעיקר בעיית משקל או מראה חיצוני. השמנה ומחלות לב הפכו בשנים האחרונות לנושא מרכזי במחקר הרפואי.
רבים התייחסו אליה גם כגורם סיכון לסוכרת וליתר לחץ דם.
בכנס ההשמנה האירופי ECO 2026 הקדישו מושב מרכזי לריבוד סיכון קרדיו וסקולרי באנשים החיים עם השמנה.
המרצים הציגו תמונה רפואית רחבה יותר של הקשר בין השמנה ומחלות לב.
המומחים הדגישו כי השמנה אינה רק "רקע" למחלות אחרות. מדובר במחלה קרדיו מטבולית כרונית בפני עצמה.
היא משפיעה על כמעט כל מערכות הגוף, ובעיקר על הלב וכלי הדם.
החוקרים הסבירו שרקמת השומן פועלת כאיבר פעיל. היא מפרישה חומרים דלקתיים והורמונליים.
חומרים אלה משפיעים על לחץ הדם, תפקוד כלי הדם, רגישות לאינסולין, פעילות הלב ומערכת הקרישה.
המסר המרכזי היה ברור. הטיפול בהשמנה אינו מיועד רק לירידה במשקל. מטרתו גם להפחית את הסיכון למחלות לב, שבץ, סוכרת, אי־ספיקת לב ותמותה מוקדמת.
בנוסף, הוא משפר את איכות החיים ואת הבריאות המטבולית.
Nick Finer ו־Sinem Kigi הנחו את המושב. הם אירחו קרדיולוגים, אנדוקרינולוגים וחוקרי השמנה מכל העולם.
הדיון התמקד בשינוי משמעותי ברפואה המודרנית. כיום הרופאים רואים בטיפול בהשמנה גם דרך למנוע מחלות לב, מחלות כליה ואי־ספיקת לב.
כיצד ההשמנה פוגעת בלב?
כבר בתחילת המושב הציגו המרצים נתונים מדאיגים. הם הראו שרוב התמותה הקשורה ל־BMI גבוה אינה נובעת מהמשקל עצמו.
במשך שנים התמקד עולם הקרדיולוגיה בעיקר בכולסטרול, בעישון ובלחץ דם.
כיום מתחזקת ההבנה שההשמנה עצמה משנה את מבנה הלב, את תפקוד כלי הדם ואת חילוף החומרים.
המרצים הסבירו כי השמנה קשורה לטרשת עורקים, למחלת לב איסכמית, ליתר לחץ דם, לפרפור פרוזדורים, למחלות מסתמים ולאי־ספיקת לב.
הקשר בולט במיוחד ב־HFpEF, אי־ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור. זהו אחד התחומים הצומחים ביותר בקרדיולוגיה.
החוקרים הדגישו שרקמת השומן הוויסרלית אינה רק מאגר אנרגיה. היא פועלת כרקמה ביולוגית פעילה.
היא מפרישה חומרים דלקתיים, משפיעה על כלי הדם ועל שריר הלב ותורמת להתפתחות מחלות לב גם ללא סוכרת או יתר לחץ דם משמעותי.
האם הגיע הזמן להכניס השמנה למחשבוני הסיכון?
אחד הדיונים המרכזיים עסק בשאלה האם הגיע הזמן לשלב את ההשמנה עצמה במחשבוני הסיכון הקרדיו־וסקולריים.
ההנחיות האירופיות החדשות כבר משלבות את ההשמנה במחשבוני SCORE2 ו־SCORE2-OP. הן מגדירות אותה כגורם המשנה את רמת הסיכון הכוללת.
המשמעות הקלינית משמעותית. מטופל שבעבר הוגדר כבעל סיכון בינוני עשוי לעבור לקטגוריית סיכון גבוהה.
שינוי כזה משפיע על ההחלטה אם להתחיל טיפול בסטטינים, על יעדי ה־LDL ועל הצורך בהתערבות מוקדמת.
המרצים הציגו גם מודלים חדשים כמו SCORE2-HF ו־SMART2-HF. במודלים אלה BMI כבר מהווה חלק מהערכת הסיכון.
לדבריהם, בעתיד מחשבוני הסיכון ישלבו גם סמנים ביולוגיים מתקדמים, כמו CRP וטרופונין.
הם יכללו גם נתוני תפקוד כלייתי, בדיקות הדמיה ואף אלגוריתמים של בינה מלאכותית.
הבעיה של "ספירה כפולה"
דיון מעניין עסק בשאלה האם שילוב BMI במחשבוני הסיכון יוצר "ספירה כפולה".
הרי ההשמנה כבר משפיעה על סוכרת, לחץ דם ושומנים בדם.
החוקרים הסבירו שהמודלים החדשים יודעים להפריד בין התרומה של גורמי הסיכון הקלאסיים לבין ההשפעה הישירה של ההשמנה.
עוד הדגישו כי השמנה אינה רק מצב של עודף אנרגיה. זוהי מחלה דלקתית כרונית המשפיעה ישירות על כלי הדם, מערכת החיסון והלב.
מהפכת מחקרי ה־CVOT
חלק מרכזי נוסף במושב עסק במהפכת מחקרי ה־CVOT.
המרצים הזכירו כי המחקרים נולדו בעקבות דרישת ה־FDA להוכיח שתרופות לסוכרת אינן מעלות את הסיכון הקרדיו־וסקולרי.
בתוך פחות מעשור השתנתה התמונה. מחקרים חדשים הראו שהתרופות אינן רק בטוחות.
הן גם מפחיתות תחלואה ותמותה לבבית וכלייתית.
מחקר SELECT היה אחת מנקודות המפנה החשובות בתחום. החוקרים הראו לראשונה שסמגלוטייד במינון 2.4 מ"ג מפחית אירועים קרדיו־וסקולריים גם אצל אנשים עם השמנה ללא סוכרת.
רבים מהמומחים ציינו שזה היה הרגע שבו רפואת ההשמנה הפסיקה להתמקד רק בירידה במשקל.
מעבר לירידה במשקל בלבד
המומחים הסבירו כי גם עולם המחקר משתנה.
בעבר התמקדו בעיקר במדד MACE, הכולל התקפי לב, שבץ ותמותה קרדיו־וסקולרית.
כיום המחקרים בודקים גם איכות חיים, תפקוד יומיומי, דום נשימה בשינה, תפקוד כלייתי, אי־ספיקת לב ותסמינים נוספים.
בין המחקרים שהוצגו היו SUMMIT עם טירזפטייד בחולי HFpEF, מחקר SURMOUNT-OSA בדום נשימה בשינה ומחקר SURPASS-CVOT שהשווה את טירזפטייד לדולגלוטייד.
עניין רב עורר גם מחקר SURMOUNT-MMO. זהו מחקר ענק הכולל כ־15 אלף משתתפים.
החוקרים בודקים בו האם טירזפטייד מפחית תחלואה ותמותה אצל אנשים עם עודף משקל והשמנה.
לדבריהם, המחקר מסמל את המעבר מעולם של הפחתת משקל לעולם של שינוי מהלך המחלה הקרדיו־מטבולית.
הנתונים מהעולם האמיתי: פרויקט CALORIE
הרצאה נוספת עסקה בפרויקט CALORIE של EASO. הפרויקט בחן את סיבוכי ההשמנה בעולם האמיתי במדינות שונות.
החוקרים חילקו את הסיבוכים לשתי קבוצות. הראשונה כללה סיבוכים מכניים, כמו דום נשימה בשינה ואוסטיאוארתריטיס. השנייה כללה סיבוכים מטבוליים, כמו סוכרת, מחלות לב ואי־ספיקת לב.
הנתונים שנאספו מבריטניה, מארצות הברית ומיפן הראו שככל שה־BMI עולה, כך גדל גם העומס הרב־מערכתי. במקביל עולה גם החפיפה בין מחלות שונות.
השילוב בין מחלת כליה כרונית, סוכרת ואי־ספיקת לב בלט במיוחד.
המומחים הוסיפו שההבדלים בין המדינות אינם נובעים רק מגורמים ביולוגיים. גם תרבות רפואית, שיטות רישום ומודעות לאבחון השמנה משפיעות על הנתונים.
לדוגמה, ביפן שיעור קידוד ההשמנה במערכות הבריאות נמוך משמעותית בהשוואה לארצות הברית.
העתיד: רפואת השמנה קרדיו־מטבולית מותאמת אישית
לקראת סיום המושב חזר המסר המרכזי. השמנה אינה בעיה של כוח רצון או אורח חיים בלבד.
מדובר במחלה ביולוגית כרונית המשפיעה על הלב, כלי הדם, הכליות, השרירים והמוח.
בעתיד יתאימו הרופאים את הטיפול לפי רמת הסיכון הקרדיו־מטבולית של כל מטופל.
הם ישלבו תרופות, תזונה, פעילות גופנית, ניטור דיגיטלי ובינה מלאכותית.
המושב המחיש כיצד רפואת ההשמנה משנה גם את הקרדיולוגיה.
בעבר קרדיולוגים טיפלו בלב לאחר שכבר נפגע. כיום הם שואפים למנוע את הפגיעה מראש באמצעות טיפול מוקדם בהשמנה.
