ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

לא רק ירידה במשקל, אולי גם האטת השעון הביולוגי?

לא רק ירידה במשקל, אולי גם האטת השעון הביולוגי? 

האם סמגלוטייד הופך גם לתרופת לונג’ביטי? המחקר שמסעיר את עולם ההזדקנות 

בשנים האחרונות חוללו תרופות ממשפחת ה־GLP-1 מהפכה של ממש בטיפול בהשמנה ובסוכרת. תחילה המחקרים הראו שהתרופות מפחיתות משקל בשיעורים משמעותיים. בהמשך הם הראו ירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
בנוסף, התברר שהן משפרות כבד שומני, מגינות על הכליות ואף מפחיתות דלקת כרונית.
כעת החוקרים בוחנים יתרון נוסף.
סמגלוטייד והזדקנות ביולוגית הן תחומים שכדאי לבחון בהקשר הזה.
 

חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו פרסמו מחקר חדש ב־Nature Communications. הם ניתחו נתונים מניסוי אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו. התוצאות מצביעות על שינוי בתהליכים מולקולריים הקשורים להזדקנות.
מחקרים נוספים יצטרכו לאשר את הממצאים. אם יאשרו אותם, תרופות מטבוליות עשויות לקבל תפקיד חדש בעולם הלונג’ביטי.

הגוף לא תמיד בגיל של תעודת הזהות 

כולנו יודעים בני כמה אנחנו לפי תאריך הלידה, אך בעולם רפואת הלונג’ביטי הנתון החשוב באמת הוא הגיל הביולוגי.
שני אנשים בני 60 יכולים להציג מצב בריאותי שונה לחלוטין. אחד מתאמן, מטייל ועובד משרה מלאה. השני מתמודד עם מחלות כרוניות, חולשה או ירידה קוגניטיבית.
ההבדל אינו רק בגנים, אלא גם בקצב שבו הגוף מזדקן.

בשנים האחרונות פיתחו “שעונים אפיגנטיים” מערכות אלה מנתחות שינויים במתילציית ה־DNA.
שינויים אלה אינם משנים את רצף הגנים, אלא את אופן פעילותם.

הניסוי הראשון שבדק האם אפשר להאט את ההזדקנות 

במחקר השתתפו 108 מבוגרים החיים עם HIV וסובלים מליפו-היפרטרופיה, הצטברות של שומן ויסרלי ושומן אקטופי באזור הבטן. מצב זה מלווה בהאצת תהליכי הזדקנות. 

המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות: 54 קיבלו זריקת סמגלוטייד פעם בשבוע, ו־54 קיבלו פלצבו. משך ההתערבות היה 32 שבועות.
מתוך כלל המשתתפים היו נתוני מתילציית 
DNA מלאים עבור 84 נבדקים – 45 בקבוצת הסמגלוטייד ו־39 בקבוצת הפלצבו.

החוקרים השתמשו ב־17 שעונים אפיגנטיים שונים, כולל שעוני דור ראשון, דור שני ודור שלישי. עם זאת, מטרת המחקר הייתה לבחון האם התרופה משפיעה על קצב ההזדקנות של מערכות גוף שונות. 

האטה של תשעה אחוזים בקצב ההזדקנות 

התוצאות הפתיעו גם את החוקרים. בהשוואה לקבוצת הפלצבו, הטיפול בסמגלוטייד האט את קצב ההזדקנות הביולוגית כפי שנמדד באמצעות שעון DunedinPACE בשיעור של כ־9%.
בנוסף נמצא שיפור משמעותי בשעון 
PCGrimAge, הנחשב לאחד המדדים המדויקים ביותר לניבוי סיכון לתמותה ולמחלות הקשורות לגיל. 

ההשפעה לא הייתה מוגבלת למדד יחיד. למעשה, נמצאה האטה עקבית במספר רב של שעונים אפיגנטיים הקשורים לבריאות מערכת החיסון, מערכת הלב וכלי הדם, המוח, הכבד, הכליות, מערכת הדם והמטבוליזם.
כלומר, נראה שההשפעה היא מערכתית ולא רק תוצאה של ירידה במשקל.
 

מדוע סמגלוטייד עשוי להשפיע על ההזדקנות? 

החוקרים מציעים מספר מנגנונים ביולוגיים הפועלים במקביל. ראשית, סמגלוטייד מפחית דלקת כרונית בדרגה נמוכה – אחת מאבני היסוד של תהליך ההזדקנות, המכונה כיום Inflammaging.
הפחתת הדלקת מפחיתה את העומס על מערכת החיסון ומאטה נזק מצטבר לרקמות הגוף.
 

שנית, התרופה מפחיתה באופן משמעותי את השומן הויסרלי והשומן האקטופי המצטברים סביב הכבד, הלבלב והלב.
רקמת שומן זו מפרישה ציטוקינים וחומרים דלקתיים המאיצים מחלות כרוניות ותהליכי הזדקנות. כמו כן, כאשר היא מצטמצמת, גם האותות הדלקתיים בגוף פוחתים.
 

בנוסף, סמגלוטייד משפר רגישות לאינסולין, מפחית עקה מטבולית ומשפר את תפקוד המיטוכונדריות – תחנות הכוח של התא.
שילוב ההשפעות הללו עשוי להסביר מדוע נמצאה האטה במגוון רחב של מדדי הזדקנות.
 

החוקרים אף מעלים אפשרות מסקרנת נוספת: תרופות ממשפחת GLP-1 עשויות “לתכנת מחדש”
מסלולים תאיים במספר איברים, ובכך להשפיע ישירות על מנגנוני ההזדקנות עצמם. מעבר לכך, הן משפיעות לא רק על גורמי הסיכון המטבוליים.
 

מדוע דווקא אנשים החיים עם HIV? 

לאוכלוסייה זו יש חשיבות מיוחדת במחקרי לונג’ביטי. גם כאשר הנגיף מאוזן היטב באמצעות טיפול אנטי־רטרו־ויראלי,
אנשים החיים עם 
HIV מראים לעיתים קרובות סימנים של הזדקנות ביולוגית מואצת. נוסף על כך, הם סובלים מדלקת כרונית והפרעות מטבוליות.  

מסיבה זו הם מהווים מודל מחקרי מצוין לבחינת טיפולים שעשויים להאט את ההזדקנות, שכן ניתן לזהות אצלם השפעות ביולוגיות
בפרק זמן קצר יחסית. החוקרים סבורים כי המנגנונים שנמצאו רלוונטיים גם לאוכלוסייה הכללית.
 

מחקר נוסף מחזק את הכיוון 

במקביל פרסמה אותה קבוצת חוקרים מחקר פיילוט נוסף, שבו טופלו במשך 24 שבועות אנשים החיים עם HIV וכבד שומני מטבולי (MASLD).  

במחקר זה נמצאה האטה בקצב ההזדקנות אצל 42% מהמשתתפים לפי שעון DunedinPACE, האטה במדד PCGrimAge אצל 34% מהמשתתפים. בנוסף, בכמעט מחציתם נצפתה גם עלייה באורך הטלומרים. יתרה מזו, היה לצד שיפור בתפקוד הגופני ובהפחתת השומן בכבד.  

אמנם מדובר במחקר קטן, אך הוא מחזק את ההשערה שלסמגלוטייד קיימות השפעות רחבות מעבר לאיזון מטבולי בלבד. 

האם כבר אפשר להכריז על סמגלוטייד כתרופת לונג’ביטי? 

עדיין לא. למרות שמדובר במחקר איכותי מאוד, זהו ניתוח פוסט־הוק של ניסוי שלב 2b, באוכלוסייה ייחודית ובמספר משתתפים מוגבל.
האטת שעונים אפיגנטיים היא ממצא מרשים. עם זאת, עדיין אין הוכחה שהשינוי הזה יתורגם להארכת תוחלת החיים או להפחתה משמעותית של מחלות הקשורות לגיל באוכלוסייה הכללית.
כדי לענות על השאלה הזו יידרשו מחקרים גדולים יותר. חשוב לציין שהם יצטרכו להימשך שנים רבות, ולשלב אוכלוסיות מגוונות.
 

מבט קדימה – עידן חדש ברפואת הלונג’ביטי 

למרות הזהירות הנדרשת, המחקר מסמן שינוי תפיסתי משמעותי. במשך שנים התייחסנו לתרופות ממשפחת GLP-1 כאל תרופות להשמנה ולסוכרת.
כיום המחקרים מצביעים על השפעה רחבה יותר. התרופות מפחיתות דלקת ומשפרות את הבריאות המטבולית. הן גם מספקות הגנה ללב, לכבד ולכליות. כעת החוקרים בודקים אם הן משפיעות גם על השעון הביולוגי.

אם ממצאים אלה יאושרו במחקרים עתידיים, ייתכן שבעשור הקרוב סמגלוטייד ודור התרופות החדש של GLP-1 לא ייחשבו רק לתרופות לירידה במשקל,
אלא גם לאחד הכלים המרכזיים של רפואת הלונג’ביטי – רפואה שמטרתה אינה רק להאריך חיים, אלא להוסיף שנים של בריאות, חיוניות ותפקוד.
 

 

 

ד”ר אסנת רזיאל