מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
חוסר בתיאמין: למה מדברים על זה עכשיו?
חוסר בתיאמין, כלומר מחסור בוויטמין B1, עלה לכותרות אחרי פרסום של רופאים מהמרכז הרפואי שיבא. הם תיארו מטופלים שקיבלו תרופות להשמנה ופיתחו תסמינים נוירולוגיים קשים. הפרסום עורר דאגה בציבור. עם זאת, חשוב לשים את הדברים בפרופורציה. בכתבה הזו נסביר מה באמת פורסם, מי בסיכון ואיך מונעים את המצב.
מה בדיוק פורסם משיבא?
צוות החוקרים משיבא בחן את מאגר הדיווחים של ה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, וסקר גם את הספרות הרפואית. החוקרים זיהו 15 מקרים של אנצפלופתיה על שם ורניקה (Wernicke Encephalopathy). זוהי פגיעה מוחית חריפה שנגרמת מחוסר חמור בתיאמין. 13 מקרים הגיעו ממאגר הדיווחים, אחד מהספרות ואחד מבית החולים עצמו.
רוב המקרים הופיעו עם סמגלוטייד (Semaglutide), החומר הפעיל באוזמפיק ובוויגובי, ב־8 מתוך 15 מקרים. בשישה מקרים המטופלים קיבלו טירזפטייד (Tirzepatide), החומר הפעיל במונג'רו. בנוסף, ל־13 מתוך 15 המטופלים היו קודם לכן בעיות עיכול: ירידה במשקל, הקאות, אובדן תיאבון או תת־תזונה. לצערנו, ל־7 מתוך 11 מטופלים שנעקבו לאורך זמן נותרו פגיעות נוירולוגיות. לכן החוקרים קוראים לרופאים לערנות, במיוחד מול תסמיני עיכול קשים.
עד כמה זה נדיר?
המספרים קטנים מאוד ביחס למספר העצום של המשתמשים בתרופות האלה. למשל, סקירה שיטתית מהולנד, שפורסמה ביולי 2026 בכתב העת Obesity, איתרה רק שישה דיווחי מקרה מתועדים אחרי סמגלוטייד לטיפול בהשמנה. בכל ששת המקרים קדמו לבעיה תסמיני עיכול ממושכים וירידה משמעותית במשקל. במילים אחרות, זהו סיבוך נדיר, אבל חמור. לכן כדאי להכיר אותו, בלי להיבהל ממנו.
מהו ויטמין B1 ולמה הוא חיוני?
תיאמין הוא ויטמין מסיס במים. הוא משתתף בהפקת אנרגיה מהמזון ותומך במוח, בעצבים ובלב. לפי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית, הגוף מחזיק רק כ־25-30 מ"ג תיאמין. כמו כן, זמן מחצית החיים שלו קצר. לכן צריך לקבל אותו מהמזון באופן קבוע. הצריכה המומלצת למבוגרים היא 1.2 מ"ג ביום לגברים ו־1.1 מ"ג ביום לנשים. מקורות טובים הם דגנים מלאים, בשר, דגים ולחם או דגני בוקר מועשרים.
איך נוצר חוסר בתיאמין בזמן טיפול?
חוסר בתיאמין אינו תוצאה ישירה של התרופה עצמה. בדרך כלל הוא נובע משילוב של נסיבות:
- ירידה חדה בכמות האוכל לאורך זמן.
- הקאות או בחילות ממושכות.
- תזונה חד־גונית ודלה.
- ספיגה לקויה במערכת העיכול, למשל אחרי ניתוח בריאטרי.
- שתיית אלכוהול מרובה.
במקרים שפורסמו התמונה חזרה על עצמה: ירידה מהירה במשקל ואכילה מועטה לאורך זמן, בלי השלמה תזונתית. בניתוח צרפתי של 19 מקרים, למשל, הירידה במשקל נעה בין 3.5 ל־13.3 ק"ג בחודש, במשך שלושה עד שישה חודשים. בנוסף, ב־68% מהמקרים היו בחילות, הקאות או אכילה מופחתת.
האם תרופות הרזיה גורמות לחסר?
תרופות ממשפחת GLP-1 אינן "שואבות" ויטמינים מהגוף. עם זאת, הן מפחיתות תיאבון ומאטות את התרוקנות הקיבה. כשאוכלים מעט מאוד, ובמיוחד כשיש הקאות, מאגרי התיאמין הקטנים מתרוקנים במהירות. סקירה קלינית מ־2026 הגיעה למסקנה דומה: הסיכון לחסרים תזונתיים בטיפול נובע מכמה גורמים יחד, והוא שונה מאדם לאדם. רוב החסרים שדווחו עד היום קלים. מנגד, אצל מטופלים פגיעים הם עלולים להיות משמעותיים, למשל אחרי ניתוח בריאטרי, בגיל מבוגר או עם בחילות והקאות ממושכות. על תופעות העיכול עצמן אפשר לקרוא בכתבה על מניעת תופעות לוואי במערכת העיכול.
מי צריך לשים לב במיוחד?
רוב המטופלים אינם בסיכון ממשי. עם זאת, יש קבוצות שכדאי לעקוב אחריהן מקרוב. ראשית, מי שעברו ניתוח בריאטרי, כי הספיגה שלהם השתנתה. שנית, מי שסובלים מבחילות או מהקאות במשך שבועות. בנוסף, אנשים מבוגרים, מי ששותים אלכוהול באופן קבוע ומי שאוכלים תפריט מצומצם מאוד. לפי המכון האמריקאי, גם חולי סוכרת שייכים לקבוצת הסיכון. אצל המטופלים האלה כדאי לתכנן מראש בדיקות דם ותוסף מתאים.
סימני אזהרה של חוסר בתיאמין
ברוב המקרים החסר מתפתח בהדרגה. סימנים מוקדמים אפשריים הם:
- עייפות וחולשה לא מוסברות.
- סחרחורות.
- נימול או חולשה בגפיים.
- בלבול, שכחה או ירידה בריכוז.
לעומת זאת, יש סימנים שמחייבים פנייה מיידית לחדר מיון: בלבול פתאומי, תנועות עיניים לא תקינות או ראייה כפולה, וחוסר יציבות בהליכה. אלה הסימנים של אנצפלופתיה על שם ורניקה. הסקירה ההולנדית הדגישה שמתן מוקדם של תיאמין דרך הווריד חיוני כדי למנוע נזק קבוע. כשמזהים את הבעיה בזמן, האבחון פשוט והטיפול יעיל ומהיר.
איך מונעים חוסר בתיאמין?
המניעה פשוטה, והיא חלק מכל טיפול אחראי:
- ליווי רפואי מסודר לאורך הטיפול התרופתי להשמנה.
- אכילה מספקת ועשירה בחלבון, גם כשהתיאבון נמוך.
- בדיקות דם תקופתיות לפי המלצת הרופא.
- תוסף ויטמינים במידת הצורך, במיוחד בתקופות של אכילה מופחתת.
- פנייה לרופא כשהקאות או בחילות נמשכות יותר מכמה ימים.
סקירה בתחום התזונה הקלינית ממליצה לבדוק רמות תיאמין אצל מטופלים בסיכון גבוה, לצד ויטמין D, ויטמין B12, ברזל וחומצה פולית. במרפאה שלנו דיאטנית מלווה את המטופלים לאורך הדרך. מדריך מעשי מופיע בכתבה על תזונה נכונה בזמן זריקות, ועוד על הליווי עצמו בכתבה על ליווי תזונתי לאורך הטיפול. כמו כן, כדאי להקפיד על צריכת חלבון מספקת.
שורה תחתונה על חוסר בתיאמין
המקרים שפורסמו נדירים וחריגים. כאשר טיפול תרופתי להשמנה נעשה באחריות, עם ליווי מקצועי, מעקב ותשומת לב לתזונה, הוא בטוח ויעיל. בסופו של דבר, חוסר בתיאמין הוא מצב שאפשר למנוע, ובשלב מוקדם גם לטפל בו בקלות. המסר החשוב לציבור הוא לא לפחד, אלא להבין: ירידה במשקל היא תהליך רפואי שדורש השגחה, ולא "טיפול קסם" שעושים לבד.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Semaglutide-induced Wernicke encephalopathy: a comprehensive analysis
