ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

״בושה״ ו״קיצור דרך״: מחקר על 74 אלף פוסטים בטיקטוק חושף סטיגמה חדשה סביב תרופות GLP-1

חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט חשפו בכינוס ObesityWeek סטיגמה סביב GLP-1 בלבוש חדש. רוב השיח בטיקטוק חיובי ומעודד. אבל לצד ״אין לך כוח רצון״ הישן, מופיע עכשיו גם ״ירדת במשקל כי רימית״.

תרופות ממשפחת GLP-1 שינו את הטיפול בהשמנה. מדובר בסמגלוטייד (Semaglutide), שמוכרת כאוזמפיק (Ozempic) וכוויגובי (Wegovy), ובטירזפטייד (Tirzepatide), שמוכרת כמונג׳רו (Mounjaro). התרופות האלה שינו גם את הדרך שבה מדברים על משקל.

בכינוס ObesityWeek של האגודה האמריקאית לחקר ההשמנה (The Obesity Society) הציגה החוקרת רוי וו (Rui Wu) מאוניברסיטת קונטיקט (UConn) מחקר חדש. שותפים לו פרופ׳ רבקה פוהל (Rebecca Puhl), מהחוקרות המובילות בעולם בתחום סטיגמת המשקל, ד״ר ריאן ווטסון וד״ר ליסה איטון. הצוות ניתח 74,480 פוסטים ציבוריים מארה״ב בטיקטוק. השאלה המרכזית: האם השיח על תרופות ההשמנה מוסיף שכבה חדשה של סטיגמה?

למה דווקא טיקטוק?

לפי נתוני מכון Pew שהוצגו בהרצאה, 37% מהמבוגרים בארה״ב משתמשים בטיקטוק. כמחצית מבני 18 עד 29 גולשים בה מדי יום. בקרב בני נוער המספרים גבוהים עוד יותר: 61% גולשים בטיקטוק מדי יום, ו-21% מדווחים שהם שם ״כמעט כל הזמן״.

מחקרים קודמים הראו שהתוכן הפופולרי בטיקטוק על אוכל, תזונה ומשקל מקדש ברובו את הרזון. הרשתות החברתיות יכולות גם להגביר סטיגמת משקל וגם להחליש אותה, בעיקר בקרב צעירים.

מה ידענו עד היום על סטיגמה ותרופות GLP-1

עד כה, רוב הראיות הגיעו מניסויים. המשתתפים קוראים תיאור קצר של אדם בדיוני ומדרגים אותו. הממצאים עקביים:

  • במחקר של פוסט ופרסקי בכתב העת International Journal of Obesity השתתפו 357 מבוגרים. הם קראו על אישה שירדה 15% ממשקל גופה, בתרופת GLP-1 או בדיאטה ופעילות גופנית. את האישה שבחרה בתרופה הם שפטו בחומרה רבה יותר. המנגנון המרכזי: האמונה שהיא ״לקחה קיצור דרך״. זה קרה גם כשהיא רזה וגם כשיש לה השמנה.
  • במחקר המשך בכתב העת Stigma and Health השתתפו 402 נשים בגילאי 30 עד 49 עם עודף משקל או השמנה. גם כאן, ירידה במשקל בעזרת תרופה עוררה יותר סטיגמה. האמונה ש״זו הדרך הקלה״ ניבאה יותר פחד משומן, יותר האשמה ויותר רצון להתרחק.
  • מחקר נוסף תיאר מצב של ״אין דרך לנצח״. מי שבחר בתרופה ספג שיפוט חמור יותר ממי שבחר בדיאטה. ומי שעלה שוב במשקל אחרי הפסקת הטיפול ספג שיפוט דומה, בלי קשר לשיטה.
  • מחקר אחר בדק אם עצם המודעות לתרופות יעילות מפחיתה סטיגמה. התשובה הייתה לא. דווקא אנשים שהצליחו לרדת במשקל בלי תרופות האמינו יותר שהשמנה היא עניין של שליטה עצמית.

מה שחסר היה ניתוח של השיח האמיתי ברשת, בהיקף גדול ולאורך זמן. את הפער הזה ביקש המחקר החדש למלא.

איך מדדו סטיגמה סביב GLP-1 בטיקטוק

החוקרים אספו את הפוסטים דרך ממשק המחקר הרשמי של טיקטוק (TikTok Research API). התקופה: יוני 2023 עד יוני 2024. מילות החיפוש כללו את שמות המותגים (אוזמפיק, ויגובי, מונג׳רו וזפבאונד), את סמגלוטייד וטירזפטייד, ואת הכינויים GLP1 ו-GLP-1. הניתוח כלל את טקסט התיאור, תמלול הדיבור, ההאשטגים, תאריך הפרסום ומספרי הצפיות והלייקים.

הכלים היו כלים של עיבוד שפה טבעית ולמידת מכונה:

  • אלגוריתם זיהה 10 נושאים, והחוקרים קיבצו אותם לארבע קבוצות.
  • כלי בשם VADER דירג את הטון של כל תיאור, מ-1- (שלילי) עד 1+ (חיובי).
  • מודל סטטיסטי בדק אילו פוסטים מקבלים יותר לייקים ביחס למספר הצפיות.
  • מילון ייעודי איתר מילים של סטיגמה והאשמה, כמו בושה, אשמה ו״מגפת ההשמנה״. הוא איתר גם מילים של ״אחריות אישית״, כמו עצלן, ״הדרך הקלה״ ו״פשוט תאכלו פחות״.
  • את הפוסטים שהמילון סימן, החוקרים קראו גם בהקשר המלא שלהם.

על מה מדברים, ובאיזה טון

מסעות ירידה במשקל שולטים בשיח: 58.9% מהסרטונים עוסקים בהם. אחריהם באים קהילה ותמיכה חברתית (18.1%), תרופות וטיפול (15.9%) וניהול סוכרת (7.1%). הטון משתנה מאוד בין הנושאים:

  • מסעות ירידה במשקל: 48% חיוביים, 30% ניטרליים, 22% שליליים.
  • קהילה ותמיכה חברתית: 40% חיוביים, 42% ניטרליים, 17% שליליים.
  • תרופות וטיפול: 32% חיוביים, 31% ניטרליים, 37% שליליים. זה הנושא השלילי ביותר.
  • ניהול סוכרת: 38% חיוביים, 53% ניטרליים, 8% שליליים.

החוקרים הדגישו נקודה חשובה: ״חיובי״ מתאר את הטון של הטקסט. הוא לא אומר בהכרח שהכותב תומך בתרופות.

לייקים לחיובי, תגובות לשלילי

פוסטים חיוביים קיבלו 54 לייקים לכל 1,000 צפיות. פוסטים ניטרליים קיבלו 46, ושליליים 45. במודל המתוקן, פוסט חיובי קיבל כ-16% יותר לייקים לכל צפייה מפוסט ניטרלי (יחס שיעורים 1.16, רווח סמך 95%: 1.12 עד 1.21). בין שליליים לניטרליים לא היה הבדל בלייקים (0.98, רווח סמך 0.94 עד 1.03).

בתגובות התמונה מתהפכת. פוסטים שליליים קיבלו 55 תגובות לכל 1,000 צפיות. חיוביים קיבלו 44, וניטרליים 36. כלומר, תוכן חיובי מקבל אהדה שקטה, ותוכן שלילי מצית ויכוח. ועוד ממצא: פוסטים על תרופות ומינונים קיבלו פחות לייקים לכל צפייה מפוסטים קהילתיים (יחסי שיעורים 0.79 ו-0.87). זאת למרות שהרבה אנשים צפו בהם.

סטיגמה סביב GLP-1 בטיקטוק - אינפוגרפיקה: נושאים, טון ומילות סטיגמה ב-74,480 פוסטים

גם התקציר של המחקר, שמופיע באפליקציית הכנס, הצביע על אותה מגמה. התקציר מבוסס על ניתוח מוקדם של אותו מאגר, בשיטות אחרות. לפיו, פוסטים שליליים זכו ליותר שיתופים (r=0.24) וליותר תגובות (r=0.33). פוסטי ה״מהפך״ החיוביים זכו ליותר לייקים (r=0.22), אבל פחות שיתופים. המסקנה שם: סיפורי סטיגמה וחוויות קשות מגיעים לקהל גדול ביחס לשכיחות שלהם. בחלק מהנתונים יש הבדלים בין התקציר לבין הניתוח הסופי. לכן הכתבה מתבססת על הנתונים מההרצאה.

איך נראית סטיגמה סביב GLP-1 בפועל

6.5% מהפוסטים (4,841) כללו שפה של סטיגמה והאשמה. עוד 4.7% (3,501) כללו שפה של ״אחריות אישית״. אלה המילים השכיחות ביותר:

  • בושה: 953 פוסטים.
  • ״הדרך הקלה״: 542 פוסטים.
  • ״קיצור דרך״: 485 פוסטים.
  • סטיגמה: 401 פוסטים.
  • ״מגפת ההשמנה״: 361 פוסטים.
  • עצלן: 328 פוסטים.

שלוש המילים הראשונות לבדן היו 24% מכל ההתאמות. כשהחוקרים קראו את הפוסטים עצמם, הם זיהו ארבעה דפוסים:

  • תרופה כ״רמאות״: משתמשת סיפרה שמישהו כתב לה בהודעה פרטית שהיא ״מרמה״ כי היא לוקחת GLP-1.
  • טיפול בסתר: משתמשת אחרת כתבה שאנשים רבים מסתירים את הטיפול. הסיבה: תגובות פומביות כאלה.
  • סטיגמה מופנמת: משתמשת תיארה שהתביישה לספר על הטיפול. ״לא רק שיש לי השמנה, יש לי גם סוכרת״, כתבה.
  • התנגדות לסטיגמה: פוסטים בנוסח ״אין שום בושה במשחק ה-GLP-1״.

חשוב להבין: התאמה למילה אינה הסכמה עם הסטיגמה. חלק מההתאמות הגיעו מהאשטגים נגד סטיגמה. חלק הגיעו מאנשים שסיפרו על סטיגמה שחוו. רוב התיאורים כתבו המטופלים עצמם, על המסע שלהם. לכן החוקרים מעריכים שסטיגמה מצד אחרים שכיחה יותר דווקא בתגובות. את התגובות המחקר הזה לא בדק.

גם פוסט ״חיובי״ יכול לשאת סטיגמה

כשני שלישים מהפוסטים עם מילות סטריאוטיפ סווגו כחיוביים. קריאה שלהם מסבירה למה. יש הומור שמשחזר את הסטריאוטיפ: ״לחיי עבודה קשה ולקיחת הדרך הקלה״. יש דחייה גלויה של הבושה: ״ירדתי יותר מ-45 קילוגרם ואני לא מתביישת לומר שנעזרתי בתרופת GLP-1״. ויש מחאה נגד התווית: ״מי שאמר ש-GLP-1 זו הדרך הקלה, לא התמודד עם חברות הביטוח״.

המסקנה של החוקרים: טון חיובי לא מבטיח שאין סטיגמה. סטיגמה יכולה להופיע כבדיחה, כהנחה סמויה או כמשהו שנאבקים בו. ניתוח טון לבדו לא מבחין ביניהם.

למה זה חשוב: סטיגמה סביב GLP-1 פוגעת בבריאות

סטיגמת משקל קשורה ללחץ נפשי, לדיכאון, לחרדה ולהתנהגויות בריאות מזיקות. תגובת הדחק של הגוף לסטיגמה עלולה אף לתרום לעלייה במשקל. חוקרי הניסויים מזהירים שסטיגמה סביב תרופות GLP-1 עלולה להרתיע אנשים מטיפול מבוסס ראיות. היא גם עלולה להעמיק בושה אצל מי שכבר מתמודדים עם מחלה כרונית.

הצהרת קונצנזוס בינלאומית ב-Nature Medicine קבעה כבר לפני כמה שנים שהשמנה אינה תוצאה של חוסר כוח רצון. ארגונים מקצועיים רבים אימצו אותה. היא קוראת לשים סוף לסטיגמה, גם בשפה שבה אנחנו משתמשים.

לצד הסטיגמה, יש בטיקטוק גם בעיה של איכות מידע. ניתוח של 218 סרטונים בספרדית על סמגלוטייד מצא ש-71% מהם לא הזכירו שום סיכון. רק 11.9% הזכירו סיכון חמור כלשהו. ב-85% מהם השמנה הופיעה כבעיה אישית. ניתוח נוסף של 4,340 סרטונים על תרופות GLP-1 (טרם עבר ביקורת עמיתים) מצא שרק 35.1% עסקו בסיכונים. רק 4.6% פירטו אותם.

מגבלות המחקר

  • הנתונים מיוני 2023 עד יוני 2024. מאז השיח על התרופות ככל הנראה רק גדל.
  • הניתוח כלל את התיאור, התמלול וההאשטגים. הוא לא כלל את התגובות, את הטקסט שעל המסך ואת הווידאו עצמו.
  • מילון מילים לא מבחין בין מי שמביע סטיגמה, מי שמדווח עליה ומי שנאבק בה.
  • השיח הוא מארה״ב ובאנגלית.
  • הממצאים הוצגו בכינוס, ועדיין אינם מאמר בכתב עת שעבר ביקורת עמיתים.

בהמשך מתכננים החוקרים לסווג אם כל פוסט מאמץ, מאתגר או מדווח על סטיגמה. הם רוצים לנתח גם תגובות, טקסט על המסך ודיבור. הם גם יבחנו סטיגמה סמויה בתוכני ״לפני ואחרי״.

איך מתמודדים עם סטיגמה סביב GLP-1 כבר היום

  • תרופה איננה רמאות. השמנה היא מחלה כרונית, ובבסיסה ויסות ביולוגי של רעב ושובע. תרופות GLP-1 פועלות על מרכזי התיאבון והשובע במוח. זה דומה לתרופה ליתר לחץ דם שפועלת על כלי הדם. אף אחד לא אומר למטופל ביתר לחץ דם שהוא ״לוקח קיצור דרך״.
  • התרופה היא כלי, לא תחליף לאורח חיים. התוצאות הטובות ביותר מגיעות בשילוב של תזונה עם די חלבון, אימוני כוח לשמירה על מסת השריר, שינה טובה וליווי של צוות רב-תחומי.
  • אתם לא חייבים לספר לכולם. אבל כדאי שיהיה לכם מעגל תומך. הסתרה מוחלטת עלולה לבודד דווקא כשתמיכה עוזרת מאוד.
  • שימו לב לשפה הפנימית. מילים כמו ״עצלן״ או ״חלש אופי״ פוגעות במוטיבציה. דברו אל עצמכם כמו אל חבר קרוב שמתמודד עם מחלה.
  • סיפורים ברשת הם השראה, לא הנחיה רפואית. את המינון, תופעות הלוואי וההתאמה האישית קובעים מול רופא או רופאה שמכירים אתכם.
  • לאנשי מקצוע וליוצרי תוכן: לשפה יש משקל. פחות מ-4% מאזכורי המשקל בפוסטים השתמשו במונחים ניטרליים או בתיאורי מבנה גוף. ״אדם עם השמנה״ במקום ״שמן״ או ״אובס״ הוא צעד קטן שמשנה את השיח.

השורה התחתונה

תרופות GLP-1 משנות את הדרך שבה אנשים מטפלים במשקל. ככל הנראה הן משנות גם את הדרך שבה אנחנו מדברים על משקל ושופטים זה את זה ברשת. החדשות הטובות: רוב השיח בטיקטוק חיובי ומעודד. ויותר ויותר אנשים אומרים בגלוי ״אין לי במה להתבייש״. המשימה שלנו, כרופאים, כמטופלים וכחברה, היא להמשיך בכיוון הזה. להתייחס להשמנה כמחלה, לטיפול כטיפול, ולכל אדם שבחר לטפל בעצמו – בכבוד.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.

מקורות

  1. Wu R, Puhl R, Watson R, Eaton L. GLP-1 Discussions and Weight Stigma on TikTok. ObesityWeek, Oral-043, נובמבר 2026.
  2. Post & Persky, Int J Obes 2024
  3. Post, Stock & Persky, Stigma and Health
  4. Goldkorn et al., Obes Sci Pract 2025
  5. Heitmann, Curr Obes Rep 2025
  6. מחקר על ירידה ועלייה חוזרת במשקל (News-Medical)
  7. Campos-Rivera et al., Soc Sci Med 2025
  8. Almenara et al., JMIR Preprints
  9. Rubino et al., Nat Med 2020
  10. Minadeo M, Pope L. PLoS One 2022.
סטיגמה סביב GLP-1 - שתי חברות צוחקות על גג שטוף שמש ומשחררות תגובות ברשת

ד”ר אסנת רזיאל