מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
הרכב הגוף בתרופות הרזיה: מה באמת יורד
הרכב הגוף בתרופות הרזיה הוא אחת השאלות ששואלים אותי הכי הרבה במרפאה. "אני יורדת במשקל, אבל האם אני מאבדת שריר?" התשובה הקצרה: רוב הירידה במשקל היא שומן. עם זאת, חלק מהירידה מגיע גם ממסה שאינה שומן. וחשוב להבין מה זה אומר, ומה לא.
שני מונחים שכדאי להכיר
- FM (Fat Mass) – מסת שומן: כל השומן בגוף.
- FFM (Fat-Free Mass) – מסה ללא שומן: כל מה שאינו שומן. כלומר שרירים, אבל גם מים, עצמות ואיברים פנימיים.
את שני המדדים מודדים בדרך כלל בבדיקת DXA, בדיקה שמפרידה בין שומן, רקמה רזה ועצם. כתבתי בהרחבה על מעקב אחר הרכב הגוף ועל שיטות המדידה השונות.
הרכב הגוף בתרופות הרזיה: המספרים
הנה החלק היחסי של כל רכיב מתוך הירידה הכוללת במשקל, לפי מחקרי DXA:
- טירזפטייד (Tirzepatide, מונג'רו): כ-75% מהירידה במשקל היא מסת שומן, וכ-25% מסה ללא שומן.
- סמגלוטייד (Semaglutide, ויגובי): כ-61% מהירידה היא מסת שומן, וכ-39% מסה ללא שומן.
- רטטרוטייד (Retatrutide), תרופה ניסיונית: כ-67% מהירידה היא מסת שומן, וכ-33% מסה ללא שומן.
את נתוני טירזפטייד וסמגלוטייד ריכזה סקירה של חוקרי מרכז פנינגטון, בהובלת ד"ר רוברט דובין, שפורסמה בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. החוקרים בדקו 28 ניסויים קליניים. בתרופות מבוססות GLP-1, חלקה של המסה ללא שומן נע בין 20% ל-40% מהירידה במשקל. נתוני רטטרוטייד מגיעים ממחקר משנה של ניסוי שלב 2 באנשים עם סוכרת מסוג 2. לפי החוקרים, היחס בין המסה הרזה לירידה במשקל דומה לזה שבטיפולים אחרים בהשמנה.
המסר המרכזי: רוב הירידה היא שומן
בכל שלוש התרופות, רוב הירידה במשקל נובעת מאובדן שומן. זו החדשה הטובה. מנגד, חלק מהירידה הוא מסה ללא שומן, ולכן לא כדאי להתעלם ממנו.
לשם השוואה, הסקירה מציינת שבדיאטות, לרוב פחות מ-25% מהירידה הוא מסה ללא שומן. בירידה גדולה יותר, כמו אחרי ניתוח בריאטרי, גם החלק הזה גדל. כלומר, ככל שיורדים יותר במשקל, הגוף מאבד גם יותר רקמה רזה.
מסה ללא שומן היא לא רק שריר
זו הנקודה החשובה ביותר, ולעתים קרובות מפספסים אותה. אובדן מסה ללא שומן אינו שווה בהכרח לאובדן שריר. לפי הסקירה, רק כ-55% מהמסה הרזה הם שריר שלד. השאר הם מים, איברים ורקמות אחרות.
למשל, כשהמשקל יורד, גם הכבד קטן ונפח הנוזלים משתנה. במחקר מניסוי POWER הישראלי, שבו השתתפתי, ראינו אחרי ניתוח בריאטרי ירידה של 21% בנפח הכבד. זו ירידה במסה ללא שומן, אבל לא בשריר.
לכן, בדיקת DXA היא מדד עקיף בלבד. החוקרים עצמם מציינים שהיא לא מודדת שריר שלד ישירות, ושנדרשות בדיקות MRI ובדיקות תפקוד כדי להבין את התמונה המלאה.
הרכב הגוף בתרופות הרזיה: מה עושים בפועל
המטרה היא לרדת בשומן ולשמור על השריר. בשביל זה יש כמה צעדים פשוטים:
- אימוני כוח: לפחות פעמיים-שלוש בשבוע. זה הכלי החשוב ביותר לשמירה על השריר.
- חלבון בכל ארוחה: כשהתיאבון יורד, קל לאכול מעט מדי חלבון. כדאי להתחיל כל ארוחה במקור חלבון.
- תנועה יומית: הליכה ופעילות אירובית תומכות בלב, בעצם ובחילוף החומרים.
- מעקב אחר הרכב הגוף: לא רק המשקל. בדיקה תקופתית עוזרת לזהות בזמן אם השריר יורד.
- מדדי תפקוד: כוח אחיזה וקימה מכיסא מספרים לנו הרבה על השריר, גם בלי מכשיר.
קראו גם על מיקרוביום אחרי ניתוח בריאטרי, את המדריך המלא איך מונעים איבוד שריר בהרזיה, וגם על חסרים תזונתיים בתרופות הרזיה.
שורה תחתונה על הרכב הגוף בתרופות הרזיה
כשבודקים את הרכב הגוף בתרופות הרזיה מסוג GLP-1, רואים שהן מורידות בעיקר שומן, וזה מה שאנחנו רוצים. עם זאת, רבע עד שליש מהירידה הוא מסה ללא שומן, שרק חלק ממנה שריר. לכן הטיפול התרופתי צריך ללכת יד ביד עם אימוני כוח, חלבון ומעקב. כך שומרים על הרכב גוף בריא, ולא רק על מספר נמוך יותר במשקל.
המידע במאמר הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Glucagon-like peptide-1 receptor agonist-based agents and weight loss composition: Filling the gaps




