סקרנות ובריאות המוח: למה אנשים סקרנים שומרים על חדות מחשבתית לאורך שנים?

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

סקרנות ובריאות המוח: המוח אינו מתבלה רק בגלל הגיל

סקרנות ובריאות המוח קשורות זו בזו באופן הדוק. רבים מאמינים שירידה בזיכרון, בקשב וביכולת ללמוד היא חלק בלתי נמנע מההזדקנות. אולם המחקר המודרני מצייר תמונה אופטימית בהרבה. המוח שומר על יכולתו להשתנות, ליצור קשרים חדשים ולהסתגל גם בגיל מבוגר. אחת הדרכים לשמור על היכולת הזו פשוטה להפליא: להישאר סקרנים.

סקרנות היא "חדר הכושר" של המוח

כאשר אנו לומדים משהו חדש, שואלים שאלות או מתנסים בתחביב חדש, רשתות עצביות רבות פועלות במקביל. הפעילות הזו מחזקת את המוח בכמה דרכים:

• היא מעודדת יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב. לתכונה הזו קוראים Neuroplasticity – נוירופלסטיות, היכולת של המוח להשתנות בעקבות ניסיון.
• בנוסף, היא מחזקת את אזורי הזיכרון והלמידה.
• כמו כן, היא משפרת את היכולת לפתור בעיות.
• לבסוף, היא תומכת בגמישות מחשבתית גם בגיל מתקדם.

המוח, בדומה לשריר, מגיב לאתגר. ככל שהוא לומד ומסתגל, כך הוא ממשיך להתחזק.

"Use It or Lose It": מה שלא משתמשים בו נחלש

אחד העקרונות המרכזיים בחקר ההזדקנות הקוגניטיבית פשוט מאוד: אם לא משתמשים ביכולות, הן נחלשות. אנשים שממשיכים להפעיל את כישוריהם באופן קבוע שומרים בדרך כלל על יכולות קוגניטיביות טובות לאורך השנים. הכוונה לעבודה, ללמידה או לפעילות אינטלקטואלית. מנגד, הפחתה חדה בשימוש במוח קשורה לירידה מהירה בתפקוד.

החוקרים מסבירים זאת בעזרת מושג בשם Cognitive Reserve – רזרבה קוגניטיבית, כלומר מאגר של קשרים עצביים ודרכי חשיבה שהמוח בונה לאורך החיים. מוח עם רזרבה גדולה מתמודד טוב עם נזקי גיל, ולעתים מתפקד היטב גם כשיש בו שינויים של מחלה. למידה, עבודה מאתגרת וקשרים חברתיים בונים את הרזרבה הזו. לכן אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל.

גם דוח ועדת לנסט לדמנציה משנת 2024 מחזק את הכיוון הזה. הדוח זיהה 14 גורמי סיכון לדמנציה שאפשר להשפיע עליהם. ביניהם השכלה נמוכה, חוסר פעילות גופנית, בדידות חברתית ואובדן שמיעה. לפי הוועדה, טיפול בגורמים האלה עשוי למנוע או לדחות כמעט מחצית ממקרי הדמנציה.

סקרנות ובריאות המוח: לא כל סוגי הסקרנות דומים

פסיכולוגים מבחינים בין שני סוגי סקרנות. הסוג הראשון הוא State Curiosity – סקרנות רגעית, כלומר הרצון לדעת תשובה לשאלה מסוימת. הסוג השני הוא Trait Curiosity – סקרנות כתכונה, כלומר עניין עמוק ויציב בעולם, באנשים וברעיונות.

מחקר של UCLA שפורסם ב־PLOS One בשנת 2025 בדק את שני הסוגים אצל מבוגרים בגילי 20 עד 84. החוקרים מצאו שהסקרנות הכללית, כתכונה, נוטה לרדת לאורך הבגרות. לעומת זאת, הסקרנות הרגעית ירדה מעט בבגרות הצעירה. אחר כך היא עלתה בחדות אחרי גיל העמידה והמשיכה לעלות בזקנה. כלומר, מבוגרים רבים ממשיכים להתעניין מאוד בנושאים שחשובים להם.

החוקרים משערים שסקרנות שנשמרת עשויה לתמוך בבריאות המוח, ואולי אף לסייע בהגנה מפני דמנציה. עם זאת, זו השערה ולא ממצא ישיר של המחקר. לכן צריך מחקרי המשך כדי לבדוק אותה.

למה הלמידה כל כך חשובה?

למידה מפעילה בו בזמן כמה מערכות במוח: זיכרון, קשב, קבלת החלטות, תכנון, יצירתיות וויסות רגשי. משום כך היא אחד האימונים השלמים שהמוח יכול לקבל.

למשל, מחקר Synapse בדק מבוגרים שלמדו במשך שלושה חודשים תפירת טלאים (Quilting), צילום דיגיטלי או את שניהם. המשתתפים השקיעו בממוצע 16.51 שעות בשבוע. בסוף התקופה השתפר אצלם הזיכרון האפיזודי, כלומר הזיכרון לאירועים ולחוויות. השיפור הופיע בהשוואה לקבוצות שעסקו בפעילות שאינה מאתגרת את החשיבה. מעניין לציין שפעילות חברתית לבדה הניבה במחקר הזה תועלת קוגניטיבית מוגבלת. כלומר, האתגר המחשבתי הוא המרכיב החשוב.

במחקר נוסף, מבוגרים שלמדו לפחות שלוש מיומנויות חדשות בו זמנית במשך שלושה חודשים שיפרו את התפקודים הניהוליים שלהם. בין המיומנויות היו ספרדית, צילום, ציור ושימוש בטאבלט. השיפור נשמר גם שנה אחרי סיום התוכנית.

לא רק תשבצים

תשבצי היגיון וסודוקו יכולים להיות מהנים. אולם החוקרים מדגישים שהאימון היעיל ביותר למוח הוא רכישת מיומנויות חדשות. הנה כמה דוגמאות:

• לימוד שפה חדשה.
• נגינה בכלי מוזיקלי.
• צילום או ציור.
• קורס באוניברסיטה או באינטרנט.
• בישול מתכונים חדשים.
• עבודה עם טכנולוגיות חדשות ועם כלי בינה מלאכותית.
• התנדבות או הוראה לאחרים.

העיקר הוא שהמוח יתמודד עם אתגר שאינו מוכר לו. מנגד, כדאי לשים לב גם לצד השני של הטכנולוגיה. צפייה פסיבית ממושכת במסכים אינה מאתגרת את המוח באותה דרך, כפי שכתבתי בכתבה על דמנציה דיגיטלית.

גם הגוף שומר על המוח

בריאות המוח אינה תלויה רק באתגרים אינטלקטואליים. פעילות גופנית סדירה, שינה איכותית, תזונה ים תיכונית, איזון לחץ הדם וניהול מתחים משפיעים כולם על אספקת הדם למוח ועל תפקודו. למשל, ניסוי מבוקר ב־120 מבוגרים הראה שאימון אירובי הגדיל את נפח ההיפוקמפוס, אזור הזיכרון במוח, ב־2%. בנוסף, הגידול הלך יחד עם רמות גבוהות של BDNF. זהו גורם גדילה שתומך ביצירת תאי עצב חדשים.

גם לשינה ולמשקל יש תפקיד. כדאי לקרוא על הקשר בין שינה למוח ועל השפעת ההשמנה על המוח.

איך מטפחים סקרנות ובריאות המוח בכל גיל?

אין צורך במהפכה. גם שינויים קטנים באורח החיים יוצרים השפעה מצטברת:

• לקרוא בכל יום על נושא חדש.
• להאזין לפודקאסטים מתחומים לא מוכרים.
• ללמוד מיומנות חדשה אחת בכל שנה.
• לטייל במקומות חדשים.
• לשוחח עם אנשים בעלי תחומי עניין שונים משלכם.
• לשאול שאלות ולא לחשוש מכך שלא יודעים.

כל חוויה חדשה מאתגרת את המוח ומעודדת אותו להמשיך להשתנות.

השורה התחתונה: סקרנות ובריאות המוח

אחד המסרים המעודדים של רפואת אריכות החיים הוא שהמוח נשאר גמיש בהרבה ממה שחשבנו בעבר. סקרנות ובריאות המוח הולכות יד ביד עם למידה מתמשכת, פעילות גופנית ואורח חיים בריא. כל אלה אינם רק דרך להעביר את הזמן. הם השקעה ממשית בבריאות המוח ובאיכות החיים לאורך שנים.

אולי הסוד למוח צעיר אינו להימנע מהזדקנות. אולי הוא פשוט להמשיך להתעניין בעולם, ללמוד ולהתפתח, בכל גיל.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Curiosity across the adult lifespan: Age-related differences in state and trait curiosity

The impact of sustained engagement on cognitive function in older adults: the Synapse Project

One-year cognitive outcomes from a multiple real-world skill learning intervention with older adults

Dementia prevention, intervention, and care: 2024 report of the Lancet standing Commission

Exercise training increases size of hippocampus and improves memory