מעבר למסת השריר: סימן אריכות החיים שמסתתר בתוך השריר
שרירים חזקים הם אחד הנכסים החשובים ביותר להזדקנות בריאה.
הם מאפשרים לנו לנוע, לשמור על שיווי משקל, להגן על העצמות, לווסת את רמות הסוכר ולהמשיך לחיות באופן עצמאי גם בגיל מבוגר.
אולם מחקר חדש שפורסם בכתב העת Aging Cell מחדד נקודה חשובה: כמות השריר היא רק חלק מהתמונה.
גם הרכבו הפנימי של השריר, ובעיקר כמות השומן החודרת לתוכו, עשויה לספק רמז משמעותי על הבריאות ועל תוחלת החיים.
השומן שמסתתר בתוך השריר
המונח מיוסטאטוזיס (Myosteatosis), שפירושו הצטברות שומן בתוך רקמת השריר ובין סיבי השריר, מתאר תופעה שקשה לראות מבחוץ.
השריר עשוי להיראות גדול, ובבדיקת הרכב גוף אפשר אפילו לקבל נתון מרשים של מסת שריר.
הצטברות השומן עלולה לפגוע באיכות השריר, בכוח שהוא מסוגל לייצר, ביכולת התנועה ובשימוש שלו בגלוקוז ובחומצות שומן.
מכאן עולה הבחנה חשובה: מסת שריר מספרת לנו כמה שריר יש, ואילו איכות השריר מספרת לנו עד כמה הוא בריא, פעיל ומתפקד.
גם עבודות קודמות בביובנק הבריטי הראו כי שילוב של נפח שריר נמוך עם חדירת שומן גבוהה מנבא תמותה מכל סיבה,
גם לאחר התאמה לכוח אחיזה ולמדד מסת הגוף.
המחקר שהציץ אל תוך שרירי הירך
במחקר רחב היקף ניתחו החוקרים נתונים של 55,120 משתתפים בביובנק הבריטי (UK Biobank),
מאגר מחקרי בריטי גדול שאסף מידע רפואי, גנטי והדמייתי ממאות אלפי אנשים.
באמצעות סריקות תהודה מגנטית נמדדה מידת חדירת השומן לארבעה אזורים בשרירי הירך הקדמיים והאחוריים.
החוקרים בחנו את הקשר בין שומן בשריר לבין תמותה מכל סיבה והתפתחות מחלות במערכות שונות בגוף.
הניתוח כלל התאמה לגיל, מין, מוצא, השכלה, מדד מסת הגוף, הרגלי חיים, מדדי דלקת ונתונים מטבוליים.
התוצאות היו עקביות: ככל שכמות השומן בתוך שרירי הירך הייתה גבוהה יותר,
כך עלה הסיכון לתמותה ולהתפתחות מחלות במערכות הגוף שנבדקו,
ובהן מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, מערכת העיכול, המערכת האנדוקרינית ומערכת השריר והשלד.
הקשר היה מדורג, כלומר גדל עם עליית רמת השומן בשריר, ונשמר גם לאחר התאמה למדד מסת הגוף.
המשמעות מעניינת במיוחד: שני אנשים בעלי אותו משקל ואותו מדד מסת גוף
עשויים להיות שונים מאוד באיכות השרירים שלהם ובסיכון הבריאותי הנלווה לכך.
סימן אפשרי לתוחלת החיים
החוקרים העריכו כי למשתתפים עם רמות השומן הגבוהות ביותר בשריר הייתה תוחלת חיים קצרה יותר מגיל 40 ואילך, בהשוואה למשתתפים עם הרמות הנמוכות ביותר.
זיהו קשרים חזקים יותר לתחלואה ולתמותה בקרב גברים ואנשים מתחת לגיל 60 ומצאו גם קשר למועד הופעתן של מחלות.
ואילו אצל משתתפים שנותרו ללא המחלה נמדדו הרמות הנמוכות ביותר.
חשוב לפרש את הממצאים בזהירות:
המחקר מציג קשר סטטיסטי בין שומן בשריר לבין תחלואה ותמותה.
עם זאת, מאחר שזהו מחקר תצפיתי, אין בו הוכחה לכך שהשומן גורם ישירות למחלות או לקיצור החיים.
ייתכן שכמות השומן בשריר משקפת גם הפרעות מטבוליות, דלקתיות, כושר גופני ירוד או שילוב של גורמים אלה.
החוקרים עצמם מציינים כי אוכלוסיית המחקר כללה בעיקר אנשים בגיל העמידה ומעלה,
ממוצא אירופי, כך שיש להיזהר בהכללת המסקנות לאוכלוסיות אחרות.
הגנטיקה משפיעה ואורח החיים משנה
במחקר זוהו 79 וריאנטים גנטיים מובילים הקשורים לחדירת שומן לשריר, הממופים ל-47 אזורים בגנום.
החוקרים מצאו קשר בין ציון סיכון גנטי גבוה לבין תמותה ומחלות שונות גם בקבוצה עצמאית של 362,286 משתתפים.
החוקרים לא כללו קבוצה זו בניתוח הגנטי המקורי.
לצד ההשפעה הגנטית, החוקרים זיהו קשרים ברורים עם גורמים שאפשר לשנות באמצעות אורח החיים.
החוקרים מצאו כי אנשים שהקפידו על פעילות גופנית רבה יותר ועל תזונה איכותית יותר נטו להציג רמות נמוכות יותר של שומן בשריר.
לעומת זאת, החוקרים זיהו קשר בין עישון, צריכת אלכוהול גבוהה והשמנה לבין רמות גבוהות יותר של שומן בשריר.
גם השינה סיפקה ממצא מעניין.
הקשר היה בצורת האות האנגלית U:
החוקרים מצאו כי אנשים שישנו מעט מדי או שעות רבות במיוחד נטו להציג יותר שומן בשריר.
את רמות השומן הנמוכות ביותר הם זיהו בקרב אנשים שישנו כ־7.52 שעות ביממה.
ממצא נוסף מחזק את התמונה.
השומן בשריר תיווך חלק מהקשר בין הרגלי החיים לבין התחלואה והתמותה,
בשיעורי תיווך שנעו בין 6.7 אחוזים ל-71.7 אחוזים בהתאם לגורם ולמחלה.
במילים אחרות, חלק מההשפעה של אורח החיים על הבריאות עובר דרך איכות רקמת השריר.
בנוסף נמצא כי אצל אנשים עם סיכון גנטי גבוה, ההשפעה השלילית של הרגלי חיים לא בריאים הייתה חזקה יותר.
הקשר בין השריר לדלקת המטבולית
החוקרים שילבו במחקר מידע גנטי, חלבונים ומטבוליטים בדם.
רמות גבוהות של הסמן הדלקתי גליקופרוטאין אצטילים (Glycoprotein Acetyls, GlycA),
מדד מקובל לדלקת מערכתית כרונית, נקשרו לחדירת שומן רבה יותר לשריר.
במקביל נמצאו קשרים חיוביים עם לפטין ועם חלבונים הקשורים לרקמת השומן,
וקשרים שליליים עם מדדים של חומצות שומן רב בלתי רוויות מהתזונה.
השריר הוא איבר מטבולי פעיל מאוד.
הוא קולט חלק ניכר מהגלוקוז לאחר הארוחה, משתמש בחומצות שומן ומפריש חומרים המשפיעים על איברים נוספים.
כאשר פעילותו המטבולית יורדת, עלולים להתפתח מעגלים של הצטברות שומן,
תנגודת לאינסולין, פגיעה בתפקוד המיטוכונדריות ודלקת כרונית.
בדיקות שמרחיבות את התמונה
סריקות תהודה מגנטית וטומוגרפיה ממוחשבת יכולות לזהות שומן בתוך השריר, אך אינן נדרשות כיום כבדיקת סקר שגרתית לאוכלוסייה.
גם בדיקות הרכב גוף מספקות מידע חשוב על מסת השריר,
אך יכולתן להעריך את איכות הרקמה ואת חדירת השומן לתוכה מוגבלת.
הערכה קלינית מעשית יכולה לכלול מדידת כוח אחיזה,
מבחן קימה מכיסא, מהירות הליכה, יכולת עלייה במדרגות, שיווי משקל וכושר לב־ריאה.
כוח השריר מקבל כיום משקל מרכזי גם בהערכת סרקופניה,
משום שהוא מנבא תוצאות בריאותיות טוב יותר ממסת השריר לבדה, על פי הקונצנזוס האירופי המעודכן.
המטרה היא אפוא לשלב בין שלושה ממדים:
כמות השריר, כוחו ויכולתו לתמוך בתפקוד היומיומי.
הדרך לבניית שריר איכותי
אימוני התנגדות מדורגים פעמיים עד שלוש פעמים בשבוע מסייעים לבנות ולשמר כוח ומסת שריר.
תרגילים לקבוצות השרירים הגדולות, ובהן הרגליים, הגב, החזה והכתפיים, חשובים במיוחד.
קראו עוד על השילוב הנכון בין אימון כוח לאימון אירובי במאמר נפרד.
פעילות אירובית והגדלת התנועה לאורך היום תומכות בכושר הלב־ריאה,
ברגישות לאינסולין וביכולת השריר להשתמש בשומן כמקור אנרגיה.
מטה־אנליזה של מחקרי התערבות מצאה כי פעילות גופנית עשויה להפחית מיוסטאטוזיס במבוגרים,
אם כי עוצמת ההשפעה משתנה בין אוכלוסיות ובין סוגי אימון.
תזונה עשירה במזונות טבעיים, ירקות, קטניות, דגים,
שמן זית וחלבון איכותי מספקת לשריר את חומרי הבנייה הדרושים לו.
במצבי השמנה, ירידה מתונה במשקל לצד אימון עשויה לתמוך גם בשיפור הרכב השריר.
עם זאת, סקירה שיטתית של 19 מחקרים אקראיים מבוקרים
מצאה כי הראיות לגבי הפחתה ישירה של השומן בתוך השריר באמצעות פעילות גופנית אינן אחידות,
וכי ללא גירעון קלורי מלווה לא נצפתה השפעה עקבית.
השילוב בין אימון לתזונה מותאמת נראה אפוא משמעותי.
שינה מספקת, הפחתת עישון וצמצום צריכת אלכוהול משלימים את המעטפת המטבולית ומעניקים לשריר תנאים טובים להתאוששות ולתפקוד.
שמירת השריר במהלך ירידה במשקל
הנושא מקבל חשיבות מיוחדת במהלך טיפול בהשמנה, לרבות טיפול בתרופות ממשפחת האינקרטינים.
ירידה משמעותית במשקל כוללת בדרך כלל גם אובדן מסוים של מסה רזה, ולכן כדאי לעקוב אחר כוח,
תפקוד, צריכת חלבון ואימוני התנגדות, ולא להסתפק במספר שמופיע על המשקל.
היעד הטיפולי הרחב הוא הפחתת מסת השומן תוך שמירה מרבית על מסת השריר, חיזוקו ושיפור תפקודו.
כך הופכת הירידה במשקל לכלי לשיפור הבריאות המטבולית ולא רק לשינוי במראה הגוף.
המסר החדש של רפואת אריכות החיים
המחקר החדש מזמין אותנו להרחיב את השאלה. לצד "כמה שריר יש לי?", כדאי לשאול גם "כמה השריר שלי חזק, פעיל ובריא?".
אריכות חיים בריאה נבנית באמצעות שרירים המסוגלים לשאת אותנו קדימה, לא רק בכמות מספקת אלא גם באיכות טובה.
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.
מקורות
Integrative Analysis Uncover the Effects and Multi-Omics Features of Thigh Muscle Fat Infiltration
Adverse muscle composition predicts all-cause mortality in the UK Biobank imaging study
Sarcopenia: revised European consensus on definition and diagnosis
Effect of exercise on myosteatosis in adults: a systematic review and meta-analysis
מה מומלץ, אימון אירובי או אימון כוח, לניהול משקל ואריכות ימים?
