משקל תקין לא תמיד אומר בריאות: למה המספר על המשקל מטעה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

משקל תקין: למה המספר על המשקל יכול להטעות

משקל תקין אינו ערובה לבריאות טובה. במשך שנים למדנו להסתכל על מדד ה־BMI כשומר סף. מי שבטווח התקין "בריא", ומי שמעליו "צריך טיפול". אולם הרפואה המודרנית מבינה היום שהבריאות תלויה בהרכב הגוף, בתפקוד המטבולי וברמת הדלקת. לכן, לעיתים דווקא משקל "תקין" מסתיר סיכון מטבולי משמעותי.

BMI הוא חישוב פשוט של משקל חלקי הגובה בריבוע. הוא נוח למדידה, אבל הוא אינו מבדיל בין שומן לשריר. בנוסף, הוא אינו מראה היכן השומן מצטבר בגוף. אפשר לחשב את המדד במחשבון BMI, אבל חשוב להבין גם את מגבלותיו.

כשה־BMI מטעה

שני אנשים עם אותו BMI יכולים להיות במצב בריאותי שונה לגמרי. לאחד יש מסת שריר טובה, רגישות טובה לאינסולין ומדדים תקינים. לעומת זאת, השני סובל משומן בטני, מתנגודת לאינסולין, מכבד שומני ומדלקת כרונית. ובכל זאת, על הנייר שניהם באותה קבוצה.

לתופעה הזו קוראים לעיתים "השמנה מטבולית במשקל תקין". אלה אנשים שאינם נראים בעלי עודף משקל. עם זאת, הסיכון שלהם לסוכרת, למחלות לב ולתמותה מוקדמת גבוה.

בינואר 2025 פרסמה ועדה בינלאומית של כתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology הגדרה חדשה להשמנה. 58 מומחים חתמו עליה, ו־76 ארגונים אימצו אותה. הוועדה קבעה ש־BMI מתאים לסינון ולמחקרי אוכלוסייה, אבל לא כמדד בריאות לאדם יחיד. לכן היא ממליצה לאשר עודף שומן במדידה ישירה, או לפחות במדד נוסף כמו היקף מותניים.

השומן שלא רואים

לא כל שומן דומה. השומן המסוכן ביותר הוא השומן הקרבי (Visceral Fat), שומן שמצטבר סביב האיברים הפנימיים בבטן. זהו שומן פעיל מבחינה הורמונלית ודלקתית. הוא מפריש חומרים דלקתיים (ציטוקינים) וקשור לתנגודת לאינסולין, ליתר לחץ דם ולהפרעות בשומני הדם. על כך אפשר לקרוא עוד במאמר על השומן הקרבי ומה עושים איתו.

הצהרת עמדה של האיגוד הבינלאומי לטרשת עורקים סיכמה 30 שנות מחקר בנושא. לפיה, שומן קרבי שנמדד ב־CT או ב־MRI הוא סמן סיכון עצמאי למחלות לב ולמחלות מטבוליות. גם שומן "חוץ־רחמי" (Ectopic Fat), כלומר שומן בכבד ובסביבת הלב, תורם כנראה לטרשת העורקים.

מנגד, שומן תת־עורי, בעיקר בירכיים ובישבן, מזיק פחות ולעיתים אף מגן. ה־BMI אינו מבחין בין השניים. לכן הוא אינו יכול לשמש מדד יחיד להערכת סיכון.

משקל תקין עם בטן: מה מראים המחקרים

מחקר שפורסם ב־Annals of Internal Medicine עקב אחרי 15,184 מבוגרים בארצות הברית. החוקרים מצאו שלאנשים עם משקל תקין והשמנה בטנית היה סיכוי ההישרדות הנמוך ביותר. גבר עם BMI של 22 והשמנה בטנית היה בסיכון תמותה גבוה פי 1.87 מגבר באותו BMI בלי השמנה בטנית. יתרה מזאת, הסיכון שלו היה גבוה בערך פי שניים מזה של גברים שה־BMI שלהם בלבד הגדיר אותם כבעלי עודף משקל או השמנה. אצל נשים התמונה דומה, אם כי ההבדלים קטנים מעט.

בשנת 2025 פורסם מחקר נוסף בכתב העת Annals of Family Medicine. הוא בדק מבוגרים בני 20 עד 49 במשך 15 שנה. אחוז שומן גבוה הכפיל בערך את הסיכון לתמותה מכל סיבה (יחס סיכון 1.78 אחרי תקנון). בנוסף, הוא העלה פי 3.62 את הסיכון לתמותה ממחלת לב. לעומת זאת, ל־BMI לא היה קשר מובהק לתמותה מכל סיבה. המסקנה של החוקרים ברורה: אחוז השומן מנבא סיכון בצורה טובה בהרבה מה־BMI.

תפקיד השריר: המרכיב שנשכח

מסת שריר נמוכה היא גורם סיכון בפני עצמו, גם אצל אנשים במשקל תקין. השריר הוא רקמה מטבולית פעילה. הוא צורך גלוקוז ותומך ביציבות, בכוח ובתפקוד. כאשר מסת השריר נמוכה, עולה הסיכון לתנגודת לאינסולין, לנפילות, לירידה בתפקוד ואף לתמותה.

למשל, מחקר על 3,659 מבוגרים בדק את מדד מסת השריר. אצל בעלי מסת השריר הגבוהה ביותר, שיעור התמותה היה נמוך ב־20% בהשוואה לבעלי המסה הנמוכה ביותר. המצב הזה שכיח במיוחד אצל מבוגרים, אצל נשים אחרי גיל המעבר ואצל מי שעברו ירידות משקל חוזרות בלי שמירה על השריר. כאן שוב, המשקל לבדו אינו מספר את הסיפור. בהרחבה על כך כתבתי במאמר למה הרכב הגוף חשוב מהמשקל.

מדדים שמספרים את האמת

אם המשקל אינו מספיק, מה כן כדאי לבדוק? הרפואה המודרנית משלבת כמה מדדים יחד:

• היקף מותניים או יחס מותניים לגובה.
• הרכב גוף: אחוז שומן ומסת שריר.
• לחץ דם.
• רמות סוכר ושומנים בדם.
• סמני דלקת ותפקודי כבד.
• כושר גופני ותפקוד יומיומי.

לעיתים, אדם עם BMI תקין, היקף מותניים גדול וסוכר גבולי נמצא בסיכון גבוה מאדם עם BMI גבוה ומדדים מטבוליים תקינים. בנוסף, כבד שומני מופיע גם אצל רזים. על כך אפשר לקרוא במדריך אבחון וטיפול בכבד שומני.

מה המשמעות של משקל תקין במרפאה

ההבנה שמשקל תקין אינו בהכרח בריאות משנה את הגישה הקלינית. היא מחייבת רופאים להסתכל מעבר למספר. במקביל, היא מלמדת אותנו ש"לא השמנתי" אינו פוטר מבדיקות וממעקב.

טיפול מונע, תזונה מותאמת, פעילות גופנית ושמירה על מסת שריר רלוונטיים לכולם. כלומר, לא רק למי שמוגדרים כבעלי השמנה. אימוני כוח, למשל, משפרים את הרכב הגוף גם כשהמשקל כמעט אינו זז. לכן כדאי לשלב אבחון מוקדם שמסתכל על התמונה המלאה.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו? ראשית, למדוד היקף מותניים בבית, בגובה הטבור. שנית, לבקש בבדיקה התקופתית גם סוכר בצום, שומנים בדם ותפקודי כבד. בנוסף, כדאי לשאול על בדיקת הרכב גוף. לבסוף, אם יש סוכרת או מחלת לב במשפחה, חשוב לא להסתפק במספר על המשקל.

שורה תחתונה: מבט חדש על בריאות

הבריאות אינה מצב קבוע, ומספר אחד אינו מודד אותה. היא תוצאה של איזון בין הרכב הגוף, התפקוד המטבולי, הדלקת ואורח החיים. משקל תקין הוא נתון חשוב, אבל הוא רק חלק מהתמונה. כאשר מאמצים את המבט הרחב, אפשר לזהות סיכונים מוקדם, להתאים טיפול מדויק ולהימנע מהפתעות מאוחרות.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Definition and diagnostic criteria of clinical obesity

Visceral and ectopic fat, atherosclerosis, and cardiometabolic disease: a position statement

Normal-Weight Central Obesity: Implications for Total and Cardiovascular Mortality

Body Mass Index vs Body Fat Percentage as a Predictor of Mortality in Adults Aged 20-49 Years

Muscle mass index as a predictor of longevity in older adults