ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

מסת גוף רזה בתרופות GLP-1: כמה באמת מאבדים בזמן הירידה במשקל?

מסת גוף רזה: הירידה במשקל אינה רק שומן

מסת גוף רזה היא אחד הנושאים המדוברים ביותר בטיפול התרופתי בהשמנה. התרופות החדשות, ובהן סמגלוטייד (Semaglutide), ליראגלוטייד (Liraglutide) וטירזפטייד (Tirzepatide), מאפשרות ירידה משמעותית במשקל ושיפור במדדים המטבוליים. אולם ככל שהטיפולים יעילים, עולה שאלה חשובה: מה בדיוק אנחנו מאבדים? האם זה בעיקר שומן, או שגם השריר נפגע?

בסקירה שיטתית ומטא־אנליזה שפורסמה ביוני 2026 בכתב העת International Journal of Obesity בדקו חוקרים את השאלה הזאת. הם כללו שבעה ניסויים אקראיים ומבוקרים עם 821 מטופלים עם השמנה. כל המטופלים קיבלו תרופות GLP-1 במינונים המיועדים לטיפול בהשמנה, בהשוואה לפלצבו.

מהי מסת גוף רזה, ולמה היא לא זהה לשריר?

זה המסר החשוב ביותר להבנת הממצאים. מסת גוף רזה כוללת את כל משקל הגוף שאינו שומן: שרירי השלד, האיברים הפנימיים, העצמות, הנוזלים ורקמות נוספות. כלומר, שריר הוא רק חלק ממנה.

לכן, כשבדיקת DXA – סריקת רנטגן בקרינה נמוכה שמודדת הרכב גוף – מראה ירידה, לא כל הירידה היא אובדן שריר. גם שינויים בנוזלים ובמאגרי הגליקוגן, צורת האחסון של סוכר בכבד ובשריר, משפיעים על המדידה. עם זאת, המחקרים משתמשים במדד הזה כמדד עקיף לבריאות השריר. לכן ירידה משמעותית בו מחייבת תשומת לב. עוד על החשיבות של הרכב הגוף אפשר לקרוא בכתבה למה הרכב הגוף חשוב מהמשקל.

כמה מסת גוף רזה אבדה בטיפול?

בניתוח המשולב, הטיפול בתרופות GLP-1 היה קשור לירידה ממוצעת של 1.74 ק"ג במסת הגוף הרזה, בהשוואה לפלצבו. ביחס לנקודת ההתחלה, הירידה הייתה 3.06%. מנגד, החוקרים מצאו עלייה של 1.81 נקודות אחוז בשיעור המסה הרזה מתוך משקל הגוף הכולל.

המשמעות פשוטה. המטופלים איבדו מעט מסה רזה, אבל איבדו כמות גדולה בהרבה של שומן. כתוצאה מכך, היחס בין המסה הרזה למשקל השתפר, והרכב הגוף נעשה בריא. במילים אחרות, ירידה מסוימת במסה הרזה אינה אומרת שהטיפול פוגע בהרכב הגוף.

לכן פעילות גופנית חשובה כל כך בזמן הטיפול. מטופלות רבות שואלות אותי אם פילאטיס מתאים למטרה הזו, ועל כך כתבתי בכתבה האם פילאטיס מרזה.

גם כתבה ב-ynet על הטעות הנפוצה בזריקות ההרזיה מדגישה שאימוני התנגדות הם הדרך העיקרית לצמצם את אובדן השריר בזמן הירידה במשקל.

סמגלוטייד: ירידה גדולה במשקל וגם במסה הרזה

מבין התרופות שנבדקו, סמגלוטייד במינון 2.4 מ"ג בשבוע הייתה קשורה לירידה הגדולה ביותר. הנתונים הראו אובדן ממוצע של 5.44 ק"ג במסה הרזה, ירידה של 9.9% מהערך ההתחלתי.

עם זאת, צריך לפרש את הנתון בזהירות. ראשית, סמגלוטייד הביאה גם לירידה גדולה במיוחד במשקל ובשומן. שנית, הנתונים עליה התבססו על מחקר אחד בלבד, מחקר STEP 1, ועל תת־קבוצה קטנה שעברה סריקה. בנוסף, החוקרים חישבו כמה מהמשקל שירד היה מסה רזה. בליראגלוטייד השיעור היה 14% עד 22%. בסמגלוטייד הוא הגיע עד 45%, ובטירזפטייד לכ־26%.

ההבדלים עשויים לנבוע מעוצמת הירידה במשקל, ממשך הטיפול, מהאוכלוסיות השונות ומשיטות המדידה. לכן אין להסיק מהם שתרופה אחת "פוגעת בשריר" במיוחד.

ומה למדנו על טירזפטייד?

גם בטירזפטייד החוקרים ראו ירידה במסה הרזה. מחקר SURMOUNT-1 בדק את התרופה ב־2,539 מבוגרים עם השמנה. בתת־מחקר ה־DXA של SURMOUNT-1 השתתפו 160 מטופלים. אחרי 72 שבועות ירד המשקל ב־21.3%, השומן ב־33.9% והמסה הרזה ב־10.9%. בקבוצת הפלצבו הירידות היו 5.3%, 8.2% ו־2.6% בהתאמה.

כלומר, הירידה בשומן הייתה גדולה פי שלושה בערך מהירידה במסה הרזה. בשתי הקבוצות כ־75% מהמשקל שירד היה שומן, וכ־25% מסה רזה. לכן גם בטירזפטייד הרכב הגוף השתפר. נתוני טירזפטייד לא נכנסו לניתוח הסטטיסטי של המטא־אנליזה, כי החוקרים לא קיבלו נתונים מפורטים מספיק על תת־הקבוצה.

האם התרופות גורמות לסרקופניה?

המחקר אינו מאפשר לקבוע זאת. סרקופניה, אובדן מסת שריר וכוח שריר, מוגדרת לא רק לפי כמות השריר. היא כוללת גם את כוח השריר ואת התפקוד הגופני.

המחקרים בסקירה לא בדקו כוח אחיזה, מהירות הליכה, קימה מכיסא או סיבולת. לכן אין עדיין תשובה מלאה לשאלה אם הירידה במסה הרזה פגעה גם בכוח ובתפקוד. זו אחת המגבלות החשובות של המאמר. ירידה שנמדדת בסריקה אינה בהכרח פגיעה קלינית בשריר. על הקשר בין השמנה לאובדן שריר אפשר לקרוא בכתבה על סרקופניה והשמנה.

מסת גוף רזה יורדת בכל ירידה במשקל

חשוב לזכור עובדה פשוטה. כמעט כל ירידה משמעותית במשקל מלווה בירידה מסוימת במסה הרזה, בין אם בדיאטה, בתרופות או בניתוח בריאטרי. גם בקבוצות הפלצבו, שקיבלו ייעוץ תזונה ופעילות, המסה הרזה ירדה.

לפי החוקרים, השיעור בתרופות GLP-1 דומה לזה שנצפה אחרי ניתוחים בריאטריים. מטא־אנליזות קודמות העריכו שכ־25% עד 30% מהמשקל שיורד בתרופות האלה הוא מסה רזה. גם מטא־אנליזה נוספת מ־2026, שכללה 36 מחקרים, מצאה שעיקר הירידה מגיע מהשומן, והירידה במסה הרזה מתונה. לכן המטרה אינה למנוע כל ירידה. המטרה היא לצמצם את אובדן השריר, לשמור על כוח ותפקוד, ולוודא שעיקר הירידה מגיע מהשומן.

חלבון ואימוני כוח הם חלק מהטיפול

המסקנה המעשית של החוקרים ברורה. טיפול תרופתי בהשמנה צריך לכלול התערבות תזונתית ופעילות גופנית לשמירה על השריר. חלבון בכמות מספקת נותן לגוף את חומרי הבנייה. במקביל, אימוני התנגדות שולחים לשריר אות לשמור על עצמו, גם בזמן ירידה במשקל.

התרופה מפחיתה את הרעב, ולעיתים המטופלים אוכלים מעט מאוד. במצב כזה קיים סיכון שלא יקבלו די חלבון ואנרגיה. לכן לא מספיק לומר "אני אוכל פחות". צריך לבדוק מה אוכלים. הנחיות מעשיות מופיעות בכתבה על צריכת חלבון בירידה במשקל ובכתבה איך שומרים על השריר בתהליך ההרזיה.

האם צריך למדוד הרכב גוף?

המאמר מחזק את החשיבות של הערכה רחבה מעבר למשקל. המשקל אינו מספר כמה שומן ירד, כמה מסה רזה נשמרה ומה קרה ליכולת הגופנית. בדיקות כמו DXA או BIA, מדידת עכבה חשמלית, נותנות מידע על מגמות. עם זאת, צריך לפרש אותן בהקשר הקליני, כי הן לא מודדות שריר טהור.

במקביל, כדאי לעקוב אחר מדדים תפקודיים: כוח אחיזה, קימה מכיסא, מהירות הליכה, שיווי משקל וסיבולת. לעיתים התפקוד חשוב מהמספר בדוח הרכב הגוף.

למי חשוב במיוחד לבצע מעקב?

רוב המשתתפים היו צעירים יחסית, בגילים ממוצעים של 31 עד 51, ללא סוכרת ועם מעט מחלות רקע. לכן אי אפשר להסיק בוודאות שהממצאים זהים בגיל המבוגר, בשבריריות, בסוכרת או במסת שריר נמוכה מלכתחילה. באוכלוסיות האלה הסיכון לאובדן שריר משמעותי עשוי להיות גבוה. לכן חשוב לשלב אצלן הערכה של תזונה, פעילות, הרכב גוף וכוח.

המחקר בתחום ממשיך להתקדם. למשל, חברות התרופות מפתחות היום תרופות שנועדו לשמר שריר בזמן ירידה במשקל. עוד על כך אפשר לקרוא בכתבה על מחקר COURAGE.

שורה תחתונה על מסת גוף רזה בתרופות GLP-1

תרופות GLP-1 במינוני השמנה מביאות לירידה גדולה בשומן ולשיפור בהרכב הגוף. לצד זאת, יש גם ירידה מסוימת במסת הגוף הרזה. הממצאים אינם מצדיקים הימנעות מהטיפול. עם זאת, הם מזכירים שהצלחה אינה נמדדת רק בקילוגרמים.

בסופו של דבר, המטרה היא לרדת בעיקר בשומן, לשמור על השריר ולשפר את הבריאות והתפקוד. לכן תזונה עשירה בחלבון, אימוני כוח ומעקב אחר הרכב הגוף אינם תוספת שולית. הם חלק בלתי נפרד מהטיפול.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Effect of GLP-1 receptor agonists at doses for obesity management on muscle health: systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials (RCTs)

Once-Weekly Semaglutide in Adults with Overweight or Obesity

Tirzepatide Once Weekly for the Treatment of Obesity

Body composition changes during weight reduction with tirzepatide in the SURMOUNT-1 study of adults with obesity or overweight

GLP-1 agonists and changes in body mass and composition in adults with overweight or obesity with or without type 2 diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis

מסת גוף רזה

ד”ר אסנת רזיאל