אדרנלין דרך האף: פיתוח ישראלי לטיפול באנפילקסיס ללא זריקה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

אדרנלין דרך האף: מה גילה המחקר הישראלי?

אדרנלין דרך האף עשוי לשנות את הטיפול בתגובה אלרגית מסכנת חיים. חברת הביוטכנולוגיה הישראלית Nasus Pharma מפתחת אבקת אדרנלין שניתנת לאף, בלי מחט. במחקר קליני על 50 משתתפים, האבקה הגיעה לריכוז היעד בדם בתוך 1.69 דקות. לעומת זאת, מזרק האפיפן הגיע לאותו ריכוז בתוך 3.42 דקות.

עם זאת, התכשיר עדיין נמצא בשלב ניסיוני. בכתבה נסביר מה המחקר הראה, מה הוא עדיין לא הוכיח, ומה חשוב לדעת כבר היום.

כשהגוף מגיב בעוצמה: מהי אנפילקסיס?

דמיינו ילד במסיבת יום הולדת שטועם בטעות עוגה עם בוטנים. בתוך דקות הוא מתחיל להתגרד, פניו מתנפחות והוא מתקשה לנשום. ההורים יודעים שהוא אלרגי, אבל ברגע האמת הבהלה משתלטת. כל שנייה נראית כמו נצח.

זוהי אנפילקסיס (Anaphylaxis) – תגובה אלרגית חמורה של הגוף כולו. התגובה עלולה להתפתח מהר מאוד ולסכן חיים.

באנפילקסיס, מערכת החיסון מגיבה בעוצמה רבה לחומר שהגוף מזהה כאיום. למשל, מזון, תרופה או עקיצה של דבורה. בתגובה, הגוף משחרר חומרים דלקתיים כמו היסטמין. החומרים האלה מרחיבים את כלי הדם, מורידים את לחץ הדם וגורמים לבצקת. לעיתים הם גם מצרים את דרכי הנשימה.

התסמינים כוללים פריחה וגרד, נפיחות בשפתיים ובלשון, קוצר נשימה וצפצופים. בנוסף, עלולים להופיע כאבי בטן, הקאות, סחרחורת ואפילו אובדן הכרה. במקרים הקשים מתפתחים הלם ודום לב.

הטיפול החשוב ביותר באנפילקסיס הוא אדרנלין, ומהר ככל האפשר. האדרנלין מכווץ את כלי הדם ומעלה את לחץ הדם. במקביל, הוא מרחיב את דרכי הנשימה ובולם את התגובה האלרגית. אולם במשך שנים, מחוץ לבית החולים, הדרך העיקרית לתת אותו הייתה זריקה לשריר הירך.

אפיפן: המצאה מצילת חיים עם מגבלות אנושיות

מזרק האפיפן (EpiPen) מאפשר לכל אדם, גם בלי הכשרה רפואית, להזריק מנה מדודה של אדרנלין בשעת חירום. ההמצאה הזו שינתה את הטיפול באלרגיות קשות והצילה חיים רבים.

עם זאת, גם לה יש חסרונות. חלק מהאנשים חוששים ממחטים. אחרים מתקשים להזריק בזמן לחץ. ויש מי שלא סוחבים את המזרק בכל מקום, כי הוא גדול ולא נוח.

כלומר, הבעיה איננה רק טכנולוגית, אלא גם התנהגותית. תרופה מצילת חיים מועילה רק אם היא זמינה, ואם האדם מוכן להשתמש בה. הפחד מזריקה בולט במיוחד אצל ילדים, אבל לא רק אצלם. מכאן צמח הרעיון לפתח דרך פשוטה ונוחה יותר לתת אדרנלין.

החדשנות הישראלית: אבקת אדרנלין דרך האף

חברת Nasus Pharma, שנוסדה ב־2019 בתל אביב, מפתחת תכשיר ניסיוני בשם NS002. אחת ממייסדות החברה היא ד"ר דליה מגידו, רופאה ויזמית בתחום הביוטכנולוגיה.

במקום מחט, המכשיר הקטן מרסס אבקת אדרנלין יבשה אל תוך חלל האף. רירית האף עשירה בכלי דם, ולכן תרופות מסוימות עוברות ממנה במהירות אל זרם הדם. המטרה היא טיפול פשוט: בלי מחט, בלי לחשוף את הירך ובלי פעולת הזרקה.

החברה תכננה את חלקיקי האבקה כך שיתפזרו על פני רירית האף וייצמדו אליה. לדבריה, המבנה הזה עשוי לפזר את התרופה באופן אחיד ולצמצם את זליגתה אל הגרון. כך מקווים החוקרים לשפר את מהירות הספיגה ואת עקביותה.

אגב, האף משמש את המחקר הרפואי גם לתרופות בתחומים אחרים. למשל, חוקרים בדקו תרסיס לאף כמועמד לאריכות ימים. עם זאת, השאלה המרכזית כאן פשוטה: כמה מהר האדרנלין מגיע לדם?

המחקר הקליני: פחות משתי דקות לעומת יותר משלוש

במרץ 2026 פרסמה החברה תוצאות ראשוניות ממחקר קליני בשלב 2. במחקר השתתפו 50 מבוגרים בריאים עם רקע של נזלת אלרגית.

החוקרים השוו בין אדרנלין דרך האף, בצורת אבקת NS002, לבין זריקת אפיפן. כל משתתף קיבל את שני הטיפולים, במנה אחת ובמנות חוזרות. בחלק מהפעמים החוקרים גם חשפו את האף לאלרגן. כך הם דימו גודש ודלקת באף, כמו בזמן תגובה אלרגית.

מה מצאו החוקרים?

החוקרים מדדו את הזמן עד שריכוז האדרנלין בדם הגיע ל־100 פיקוגרם למיליליטר. זהו ריכוז יעד שהמחקר קבע כדי להשוות את מהירות הספיגה. חשוב לזכור שאין זה סף שמבטיח עצירה של התגובה האנפילקטית.

הזמן החציוני עד לריכוז היעד היה 1.69 דקות עם האבקה, ו־3.42 דקות עם האפיפן. כלומר, האבקה הגיעה ליעד בערך בחצי מהזמן. ההבדל היה מובהק סטטיסטית (p=0.033).

בנוסף, החוקרים בדקו כמה משתתפים הגיעו ליעד בתוך זמן קצר:

אחרי 2.5 דקות: 67.4% מהמשתתפים עם NS002, לעומת 27.1% עם אפיפן (p=0.0001).

אחרי 5 דקות: 88.4% עם NS002, לעומת 64.6% עם אפיפן (p=0.0081).

במילים פשוטות: מתוך 100 אנשים, אחרי שתי דקות וחצי כ־67 הגיעו לריכוז היעד עם האבקה, ורק כ־27 עם המזרק.

מה עם הבטיחות?

לפי החברה, המשתתפים סבלו היטב את הטיפול, ולא היו אירועים חריגים חמורים. בנוסף, ההשפעה על הגוף, כמו הדופק ולחץ הדם, הייתה דומה לזו של האפיפן.

מנגד, המחקר היה קטן יחסית. מחקר בגודל הזה לא יכול לזהות תופעות לוואי נדירות. יתרה מזאת, המחקר הראה ספיגה מהירה של אדרנלין, אבל לא הוכיח שהאבקה מצילה יותר חיים. הוא גם לא הראה שהיא עוצרת התקף אמיתי מהר יותר מהאפיפן.

למה כל דקה חשובה באנפילקסיס?

באנפילקסיס, הזמן הוא חלק מהטיפול. התגובה עלולה להחמיר בתוך דקות ולפגוע בנשימה או בלב ובכלי הדם.

מחקר בריטי שפורסם ב־2025 בחן מקרי מוות של ילדים מאלרגיה למזון באנגליה, בשנים 2019 עד 2023. החוקרים זיהו 19 מקרים. לפי אוניברסיטת בריסטול, מהופעת התסמינים ועד לדום הלב חלפו בממוצע 14 דקות בלבד. בנוסף, ב־74% מהמקרים הילדים לא קיבלו אדרנלין במזרק לפני דום הלב, או שקיבלו מנה אחת בלבד.

הנתונים ממחישים כמה חשוב לזהות אנפילקסיס מהר ולטפל מיד. לכן, אין לחכות שכל התסמינים יופיעו. יש לתת אדרנלין לפי תוכנית החירום האישית ולהזעיק עזרה רפואית. חשוב לדעת: אנטיהיסטמינים וסטרואידים אינם מחליפים את האדרנלין. לכן, טיפול זמין ופשוט כמו אדרנלין דרך האף עשוי לעזור לאנשים לפעול מהר יותר.

האם אדרנלין דרך האף הוא רעיון חדש?

לא. באוגוסט 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) תרסיס אדרנלין נוזלי לאף בשם נפי (Neffy). את התרסיס מייצרת חברת ARS Pharmaceuticals. בתחילה האישור כלל מבוגרים וילדים במשקל 30 ק"ג ומעלה.

במרץ 2025 הרחיב ה־FDA את האישור לילדים מגיל ארבע, במשקל 15 עד 30 ק"ג, במינון של 1 מ"ג. לראשונה, בארצות הברית יש טיפול באנפילקסיס שאינו דורש זריקה.

הפיתוח הישראלי שונה במעט. נפי הוא תרסיס נוזלי, ואילו NS002 הוא אבקה יבשה. החברה הישראלית מעריכה שהאבקה נצמדת טוב יותר לרירית, גם כשהאף גדוש. אולם עדיין אין השוואה ישירה בין שני התכשירים. היתרון שהמחקר הראה היה מול האפיפן, ולא מול נפי.

השאלה איך תרופה ניתנת משפיעה מאוד על הנכונות להשתמש בה. ראינו זאת גם בטיפול בהשמנה, למשל במחקר על מעבר מזריקה לכדור ויגובי.

מה קורה כשהאף גדוש או מודלק?

זו שאלה מרכזית בפיתוח של אדרנלין דרך האף. בזמן תגובה אלרגית עלולים להופיע גודש, נזלת ונפיחות. השינויים האלה עשויים להשפיע על הספיגה.

מחקר מוקדם יותר, שפורסם ב־2023 בהובלת פרופ' יובל טל ממרכז רפואי הדסה, בדק את האבקה אצל 12 מבוגרים עם נזלת אלרגית. החוקרים חשפו את האף לאלרגן בצורה מבוקרת. בתנאים האלה, האבקה הגיעה לריכוז היעד בזמן חציוני של דקה אחת, לעומת שלוש דקות עם האפיפן.

מנגד, החוקרים ראו הבדלים גדולים בין המשתתפים בכמות האדרנלין שנספגה. התוצאות תמכו בהמשך הפיתוח. עם זאת, נחוצים מחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעה של מחלות באף, פוליפים, ניתוחים קודמים או שינויים ברירית.

השלב הבא במחקר על אדרנלין דרך האף

בספטמבר 2026 הודיעה Nasus Pharma שה־FDA אישר לה לפתוח מחקר קליני נוסף בארצות הברית (בקשת IND – אישור להתחיל מחקר בבני אדם). המחקר ישווה בין מתן עצמי של התרופה לבין מתן על ידי איש צוות רפואי. לפי החברה, המחקר המכריע אמור להתחיל ברבעון האחרון של 2026.

זהו שלב חשוב. תרופת חירום צריכה לעבוד היטב לא רק במעבדה. היא צריכה להיות פשוטה, אמינה ונוחה גם כשהאדם מבוהל, מתקשה לנשום או עומד ליד ילד במצוקה.

נכון לאוקטובר 2026, NS002 עדיין בפיתוח קליני ואינו מאושר לשיווק. האישור של ה־FDA מאפשר לקיים מחקר, ולא להשתמש בתכשיר בשגרה.

מעבר לאלרגיה: טכנולוגיה לתרופות נוספות

החברה בוחנת את טכנולוגיית האבקה לאף גם לתרופות אחרות. בין השאר, היא פיתחה אבקת נלוקסון (Naloxone), תרופה לטיפול במנת יתר של אופיואידים. בנוסף, היא בודקת אבקה לאף של אונדנסטרון (Ondansetron), תרופה נגד בחילות.

העיקרון דומה: במצבי חירום, מכשיר קטן ופשוט עשוי לחסוך זמן יקר. אולם כל תרופה כזו דורשת מחקר משלה. הצלחה עם אדרנלין אינה מבטיחה הצלחה עם תרופות אחרות.

ישראל מובילה חידושים רפואיים בתחומים רבים. למשל, כתבתי בעבר על המחקר הישראלי שמנסה להצעיר את הגיל הביולוגי.

האם אדרנלין דרך האף יחליף את האפיפן?

מוקדם לקבוע. התוצאות עד כה מעודדות, אך נחוצים מחקרים נוספים. ראשית, יש לבדוק את הספיגה ואת השפעת התרופה על הגוף באוכלוסיות גדולות ומגוונות, כולל ילדים. שנית, צריך להבין את השפעתן של בעיות שונות באף ואת הבטיחות בשימוש חוזר. בנוסף, החברה צריכה להוכיח שהמכשיר פשוט ואמין לשימוש עצמי בשעת חירום.

גם אחרי כל אלה, התכשיר יזדקק לאישור רגולטורי. חשוב לזכור: קשה מאוד, מעשית ואתית, לערוך ניסוי מבוקר בזמן התקף אנפילקטי אמיתי. לכן, גם התרסיסים הקיימים קיבלו אישור בעיקר על סמך מדידות של רמת התרופה בדם ושל ההשפעה על הגוף. גם בעתיד, ההערכה תתבסס על מכלול הראיות.

מה חשוב לדעת כבר היום?

מי שעבר אנפילקסיס, או נמצא בסיכון לתגובה אלרגית קשה, צריך להמשיך לפעול לפי הנחיות האלרגולוג.

מי שקיבל מרשם למזרק אדרנלין צריך לשאת אותו תמיד ולהכיר היטב את אופן השימוש.

אסור להחליף טיפול מאושר בתכשיר ניסיוני.

בחשד לאנפילקסיס, תנו אדרנלין מיד, הזעיקו עזרה רפואית ופעלו לפי תוכנית החירום האישית.

גם אחרי מתן אדרנלין, פנו לבדיקה רפואית דחופה. התסמינים עלולים להימשך, להחמיר או לחזור.

שורה תחתונה: אדרנלין דרך האף ועתיד רפואת החירום

הפיתוח של Nasus Pharma מדגים שינוי חשוב ברפואה. במשך עשרות שנים המחקר התמקד בתרופות חדשות ויעילות יותר. כיום ברור שגם הדרך שבה התרופה מגיעה אל המטופל חשובה לא פחות.

האדרנלין מוכר לרפואה כבר יותר ממאה שנה. החידוש כאן אינו בחומר עצמו, אלא בדרך לתת אותו בשעת חירום. אם המחקרים הבאים יאשרו את הממצאים, אדרנלין דרך האף בצורת אבקה עשוי להצטרף לאפשרויות הטיפול באנפילקסיס.

בסופו של דבר, ברפואת חירום הטיפול הטוב ביותר הוא לא רק זה שפועל היטב בגוף. זה גם הטיפול שאפשר לתת נכון ובזמן. זו גם המגמה של הרפואה של העתיד: טיפול יעיל, נגיש ופשוט, שנמצא בהישג יד.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. מי שנמצא בסיכון לתגובה אלרגית קשה צריך להתייעץ עם האלרגולוג או הרופא המטפל.

מראי מקום

Nasus Pharma Announces Positive Top Line Data from Phase 2 Clinical Study of NS002: Achieves Significantly Superior and Faster Epinephrine Delivery Compared to EpiPen with Accelerated Speed to Therapeutic Threshold

Nasus Pharma Announces FDA Clearance to Initiate Clinical Study of NS002 in the Treatment of Anaphylaxis

Fast Acting, Dry Powder, Needle-Free, Intranasal Epinephrine Spray: A Promising Future Treatment for Anaphylaxis

Prehospital care in fatal food anaphylaxis: a nationally representative case series

Fatal delays in EpiPen treatment for food anaphylaxis in children, finds research

FDA Approves First Nasal Spray for Treatment of Anaphylaxis

ARS Pharmaceuticals Announces FDA Approval of neffy 1 mg Epinephrine Nasal Spray for Pediatric Patients Weighing 15 to 30 Kilograms

An Israeli Team Is Building the Needle-Free Answer to the EpiPen

המחקרים על NS002 מומנו על ידי חברת Nasus Pharma. פרופ' יובל טל משמש יועץ לחברה.