מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
רפואה מונעת ובינה מלאכותית: ממערכת שמטפלת במחלה למערכת ששומרת על הבריאות
רפואה מונעת ובינה מלאכותית הן אולי הצירוף המבטיח ביותר ברפואה של השנים הקרובות. רובנו פוגשים את מערכת הבריאות רק כשמשהו כבר השתבש. כאב מופיע, בדיקת דם חורגת או לחץ הדם עולה, ורק אז מתחיל הבירור. עולם הלונג׳ביטי מציע גישה הפוכה: לאסוף מידע לאורך זמן, לזהות שינויים קטנים בזמן ולהתערב לפני שהם הופכים לבעיה.
את החזון הזה הציג מקס מרקיונה (Max Marchione), מייסד שותף ומנכ״ל חברת Superpower, בשיחה שפורסמה באוגוסט 2026 באתר Longevity.Technology. חשוב לציין שזו כתבה בשיתוף מסחרי. לדבריו, מערכת הבריאות של העתיד תהיה מניעתית, רציפה, אישית ומבוססת נתונים. הבינה המלאכותית, AI, תחבר בין אלפי פיסות מידע שהיום פזורות במקומות שונים.
לא עוד צילום רגעי של הבריאות
אחת הבעיות של הרפואה המסורתית היא מדידה בנקודות זמן בודדות. בדיקת דם נעשית פעם בכמה חודשים או שנים. לחץ הדם נמדד בביקור אצל הרופא. הרופא שואל על שינה, אימונים ותזונה, אבל לרוב אין לפניו תמונה רציפה של החיים שלנו.
הגוף, לעומת זאת, משתנה כל הזמן. רמת הסוכר עולה ויורדת לאורך היום. גם הדופק, השינה, המשקל והרכב הגוף משתנים. כך גם הכושר הגופני, קצב הנשימה וההתאוששות. מערכת שמשלבת בדיקות דם, מידע גנטי, מכשירים לבישים, תרופות והיסטוריה רפואית הופכת את הבריאות מ״צילום״ ל״סרט״ מתמשך. על הכלים האלה אפשר לקרוא בכתבה על טבעת חכמה ומעקב בריאותי.
כשהבינה המלאכותית מחברת את הנקודות
מרקיונה מתאר דוגמה אישית. הוא חיבר את טבעת Oura שלו למערכת, והאלגוריתם זיהה לאורך זמן קשר בין קצב הנשימה שלו לאיכות השינה. המערכת העלתה אפשרות של אלרגיה והציעה לבצע בדיקה מתאימה.
כלומר, הבינה המלאכותית לא אבחנה מחלה. היתרון שלה היה אחר: היא עברה על חודשים של נתונים וזיהתה דפוס שרופא כמעט אינו יכול לזהות בביקור של עשר דקות. הרופא מצטיין בהבנת ההקשר, בשיקול דעת ובתקשורת עם המטופל. המחשב, מנגד, סורק מיליוני נתונים במהירות ומוצא קשרים. השילוב בין השניים חזק מכל אחד מהם לבד. דוגמאות מעולם ההשמנה מופיעות בכתבה על עתיד הטיפול בהשמנה בעידן ה־AI.
רפואה מונעת ובינה מלאכותית: האם ה־AI יחליף את הרופא?
כנראה שזו השאלה הלא נכונה. גם בחזון של מרקיונה, הבינה המלאכותית אינה מקבלת לבדה החלטות רפואיות חשובות. למשל, כשעולה שאלה של טיפול הורמונלי, ההחלטה נשארת בידי הרופא. לכן המודל המעניין הוא לא ״AI במקום רופא״, אלא ״AI לצד הרופא״.
האלגוריתם סורק את המידע, מזהה מגמות, מתריע על שינוי ומעלה השערות. הרופא מחליט אם הממצא חשוב, אם צריך בירור נוסף ואם בכלל יש צורך בהתערבות. בדומה לכך, הנחיות ארגון הבריאות העולמי לאתיקה של בינה מלאכותית ברפואה מדגישות שליטה אנושית בהחלטות.
יתרה מזאת, מידע רב אינו שווה בהכרח בריאות טובה. במחקר השעון החכם של אפל השתתפו 419,297 איש. רק 0.52% קיבלו התראה על דופק לא סדיר. מתוך מי שהחזירו מדבקת אק״ג עם נתונים שאפשר לנתח, פרפור פרוזדורים הופיע אצל 34%. כלומר, מכשיר לביש יכול לזהות סימן ראשון, אבל רק בירור רפואי מאשר אותו.
האם ״בתחום הנורמה״ אומר שאנחנו בריאים?
נקודה נוספת בראיון עוסקת בטווחי הנורמה בבדיקות מעבדה. הרפואה משתמשת בטווחי ייחוס כדי להחליט אם ערך חריג. אבל ערך בתוך הטווח אינו בהכרח הערך המיטבי עבור אדם מסוים.
כאן צריך להיזהר. לא כל ערך ״לא אופטימלי״ הוא מחלה, ולא כל סטייה קטנה מצדיקה טיפול. הרחבת גבולות הרפואה עלולה לגרום לבדיקות שאין בהן צורך, לחרדה ולטיפול יתר. מנגד, כשעוקבים אחרי אותו אדם במשך שנים, למגמה יש משמעות גם כשכל בדיקה לבדה תקינה. למשל, שינוי עקבי בלחץ הדם, בסוכר, בשומני הדם או בהרכב הגוף מלמד הרבה מערך בודד. בהקשר הזה כדאי לקרוא גם על משקל תקין שאינו תמיד בריא.
לכן רפואה מונעת טובה שואלת לא רק ״האם הבדיקה תקינה?״, אלא גם ״לאן האדם הזה מתקדם?״.
רפואה מונעת ובינה מלאכותית בעולם הלונג׳ביטי
המטרה של רפואת הלונג׳ביטי היא להאריך את ה־Healthspan – תוחלת הבריאות, מספר השנים שבהן אנו חיים בתפקוד גופני וקוגניטיבי טוב ובעצמאות. מחקר שבחן 183 מדינות מצא שהפער בין תוחלת החיים לתוחלת הבריאות הגיע בממוצע ל־9.6 שנים, ובארצות הברית ל־12.4 שנים.
השמנה, אובדן שריר, יתר לחץ דם, טרום סוכרת והפרעות בשומני הדם אינם מופיעים ביום אחד. גם ירידה בכושר, הפרעות שינה ואובדן תפקוד מתפתחים לאורך שנים. מערכת שעוקבת אחר מגמות מאפשרת, לפחות בעיקרון, לפעול בזמן: בתזונה, בפעילות גופנית, בשינה, בהפסקת עישון, בטיפול בהשמנה ולעיתים בתרופות. מעקב כזה כולל גם בדיקות דם להערכת גיל ביולוגי, שעדיין בשלבי מחקר.
המידע כבר קיים, אבל הוא מפוצל
הבעיה אינה ייחודית לחברה מסחרית אחת. מסמך דיון של האקדמיה הלאומית לרפואה בארצות הברית ממרץ 2026 מתאר מערכות בריאות שמייצרות כמויות עצומות של מידע. עם זאת, חלק גדול ממנו נשאר מבודד בכל מערכת לחוד. במאמר המשך מאוגוסט 2026 כתבו המחברים שבתי חולים מייצרים כ־50 פטה־בייט של מידע בשנה. אולם רק כ־3% ממנו משמשים לניתוח או לתיאום טיפול.
בדיקות המעבדה שמורות במקום אחד, ההדמיה במקום אחר והמידע מהמכשירים הלבישים אצל המטופל. מידע על תזונה, פעילות ושינה לרוב אינו מגיע לתיק הרפואי כלל. מערכת מניעתית אמיתית תצטרך לחבר את כל אלה.
ומה לגבי פפטידים וטיפולי לונג׳ביטי חדשים?
הראיון עוסק גם בפפטידים. מרקיונה מעריך שבחמש השנים הקרובות תהיה להם השפעה גדולה על הרפואה. הוא מביא את תרופות ה־GLP-1 כדוגמה לטיפול שמשפיע על תחומים רבים של הבריאות.
אבל כאן צריך זהירות. ״חדשני״ אינו בהכרח ״מוכח״. יש פער גדול בין תרופה שעברה מחקרים קליניים גדולים וקיבלה אישור רגולטורי לבין מולקולה מעניינת בשלבי מחקר ראשונים. על ההבדל הזה הרחבתי בכתבה על פפטידים ברפואה המודרנית. רפואת לונג׳ביטי טובה אינה בוחרת בין חדשנות לראיות. היא מאמצת חדשנות כשהראיות מצדיקות זאת, ולא לפני כן.
רפואה מונעת ובינה מלאכותית: העתיד הוא רפואה רציפה
אולי השינוי הגדול אינו בדיקה חדשה או תרופה חדשה, אלא שינוי בתפיסה. במקום מערכת שמחכה לאבחנה, מערכת שמזהה סיכון. ובמקום בדיקה בודדת, מגמה לאורך שנים. במקום מידע מפוצל, תמונה משולבת. ובמקום ביקור פעם בכמה חודשים, מעקב רציף כשהוא באמת מועיל.
בסופו של דבר, השילוב בין רפואה מונעת ובינה מלאכותית אינו תחרות בין המכונה לרופא. הוא חיבור בין כוח החישוב של המחשב לבין שיקול הדעת, הניסיון והאנושיות של הרופא. המטרה היא לא רק לטפל טוב במחלות, אלא לעזור לנו להגיע אליהן פחות. עוד על הכיוון הזה אפשר לקרוא בכתבה על אריכות חיים בריאה.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
שאלות ותשובות
האם צריך לבצע עשרות בדיקות כדי לעסוק ברפואה מונעת?
לא. בדיקות רבות אינן בהכרח רפואה טובה. בוחרים את הבדיקות לפי הגיל, המצב הבריאותי, ההיסטוריה המשפחתית וגורמי הסיכון האישיים.
האם שעון או טבעת חכמה יכולים לאבחן מחלה?
ברוב המקרים לא. הם מספקים מידע שימושי ומזהים מגמות. אולם ממצא חריג דורש פרשנות רפואית, ולעיתים גם אישור בבדיקה רפואית תקנית.
האם AI יכול להמליץ על טיפול רפואי?
הוא מסייע בניתוח מידע ובתמיכה בהחלטה. עם זאת, החלטות רפואיות חשובות צריכות להישען על ראיות ולהתקבל במסגרת רפואית מתאימה.
מה אנחנו כבר יכולים לעשות היום?
הרבה מאוד. כדאי לשמור על משקל והרכב גוף בריאים ולבנות מסת שריר. בנוסף, חשוב לשלב פעילות אירובית ואימוני כוח, לאכול תזונה איכותית, לישון היטב ולא לעשן. ולבסוף, כדאי לטפל בזמן בלחץ דם, בסוכרת, בהשמנה ובשומני הדם. אלה עדיין הבסיס להארכת תוחלת החיים הבריאה.
מראי מקום
Building a health system that puts prevention first
The Missing Foundation: Why Digital Architecture Must Be Health Care's Next Priority
Large-Scale Assessment of a Smartwatch to Identify Atrial Fibrillation
Global Healthspan-Lifespan Gaps Among 183 World Health Organization Member States
Ethics and governance of artificial intelligence for health
הכתבה ב־Longevity.Technology היא כתבה בשיתוף מסחרי. מחקר השעון החכם מומן על ידי חברת אפל.
