מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
כושר החיים: לא כמה מחלות יש לנו, אלא מה אנחנו מסוגלים לעשות
כושר החיים הוא השם העברי שאני מציעה למושג Intrinsic Capacity. המושג מתאר את סך כל היכולות הגופניות והנפשיות שעומדות לרשותנו בכל רגע. במקום לספור אבחנות, המדד שואל שאלה פשוטה: מה הגוף והראש שלנו עדיין מסוגלים לעשות? בשיחה חדשה בערוץ Longevity.Technology פרופ' ג'ון בירד, מאבות המושג, בוחן שאלה גדולה. האם המדד הזה יהפוך לסרגל שלפיו החוקרים יבחנו את תרופות הלונג'ביטי הראשונות?
למה מחלות לבדן לא מספרות את כל הסיפור
בירד עמד בעבר בראש המחלקה להזדקנות ולמהלך החיים בארגון הבריאות העולמי. כיום הוא מנהל את International Longevity Center USA באוניברסיטת קולומביה. המסר שלו חד: אבחנות לבדן הן תמונה חלקית של ההזדקנות.
קחו שני אנשים בני 75 עם אותן שלוש אבחנות. האחת מטיילת, מתאמנת ומנהלת חיים עצמאיים. השני מתקשה לקום מהכורסה. רשימת המחלות זהה, אבל התפקוד אחר לגמרי.
יתרה מזאת, מחקר על 2,560 משתתפים מעל גיל 60 מאנגליה מצא דבר חשוב. היכולת הפנימית ניבאה אובדן עצמאות בפעולות היומיום. היא עשתה זאת גם אחרי ששקללו את מספר המחלות הכרוניות. לכן תפקוד הוא נתון בפני עצמו, ולא רק השתקפות של המחלות.
מאיפה בא השם "כושר החיים"?
בירד עצמו מודה שהמונח האנגלי אינו מושך במיוחד. בראיון ל־ניו יורק טיימס הסביר שהמילה Intrinsic מתייחסת לכל מה שנמצא "מהעור פנימה". המילה Capacity, לעומת זאת, מתארת תפקוד.
המילה העברית "כושר" עושה את שתי העבודות יחד. היא מוכרת לנו מכושר גופני, אבל גם מכושר עבודה, כושר ריכוז וכושר שיפוט. המילה "החיים" מזכירה בשביל מה כל זה קיים. כלומר, כושר החיים הוא מה שמאפשר לנו להיות ולעשות את מה שחשוב לנו, מהעור פנימה.
חמשת המרכיבים של כושר החיים
ארגון הבריאות העולמי והמחקרים של בירד מחלקים את המדד לחמישה תחומים:
- תנועה: כוח, הליכה, שיווי משקל וניידות.
- קוגניציה: זיכרון, קשב, התמצאות וחשיבה.
- חושים: בעיקר ראייה ושמיעה.
- נפש: מצב רוח, חוסן והתמודדות.
- חיוניות: Vitality – האנרגיה והרזרבה הביולוגית של הגוף.
על ההגדרה, על הקשר לתמותה ועל תוכנית המחקר האמריקאית כתבתי בהרחבה במאמר על המדד החדש למדידת הזדקנות. כאן אתמקד במה שהשיחה עם בירד מוסיפה.
האם 70 הם באמת ה-60 החדשים?
אחד הנושאים בשיחה הוא האמירה הפופולרית ש־70 הם ה־60 החדשים. מסתבר שיש לה גיבוי מדעי. מחקר שפרסם עם עמיתיו ב־Nature Aging השווה דורות שונים באנגליה ובסין.
החוקרים מצאו שדורות צעירים הגיעו לגיל המבוגר עם יכולת פנימית גבוהה בהרבה. בנוסף, הירידה שלהם עם הגיל הייתה מתונה. למשל, משתתף בן 68 שנולד ב־1950 תפקד טוב ממשתתף בן 62 שנולד עשר שנים קודם. השיפור בלט במיוחד בקוגניציה, בתנועה ובחיוניות. המגמה נראתה דומה אצל גברים ונשים, ובשתי המדינות.
לדברי בירד, שיפורים בחינוך, בתזונה ובתברואה במאה העשרים מילאו כנראה תפקיד מרכזי. עם זאת, החוקרים מזהירים שאתגרים חדשים, ובהם מגפת ההשמנה, עלולים להפוך את המגמה. מבחינתי זו תזכורת שהטיפול בהשמנה הוא גם השקעה בכושר החיים של הדור הבא.
כושר החיים נבנה כבר בגיל צעיר
בשיחה מדגיש בירד שבריאות בשלבים מוקדמים של החיים משפיעה על היכולת שלנו עשרות שנים אחר כך. הוא גם מבחין בין מניעה לבין קידום בריאות.
מניעה שואלת איך מתרחקים ממחלה מסוימת. קידום בריאות שואל איך בונים רזרבה גופנית ונפשית רחבה ככל האפשר. במילים אחרות, אפשר להיות בלי מחלות ובכל זאת לאבד בהדרגה כוח, שמיעה או אנרגיה. הגישה החדשה מבקשת לזהות את הירידה הזו מוקדם ולפעול לפני שהיא הופכת למוגבלות.
איך מודדים כושר החיים בפועל?
הבשורה הטובה היא שחלק מהבדיקות פשוטות מאוד. מדריך ICOPE של ארגון הבריאות העולמי מציע סריקה קצרה לרופאי משפחה ולצוותים בקהילה:
- קימה מכיסא: האם אפשר לקום חמש פעמים ברצף, בלי עזרת הידיים, בתוך 14 שניות?
- זיכרון: זכירת שלוש מילים ושאלות התמצאות בזמן ובמקום.
- שמיעה: מבחן לחישה פשוט.
- ראייה: קושי לראות גם עם משקפיים.
- תזונה: ירידה לא מכוונת של יותר מ־3 ק"ג בשלושה חודשים, או אובדן תיאבון.
- מצב רוח: תחושת דכדוך או חוסר עניין בשבועיים האחרונים.
חשוב לזכור שזו סריקה ולא אבחנה. ממצא חריג הוא סיבה להערכה מקיפה, לא סיבה לבהלה. בנוסף, יש מבחנים פשוטים נוספים שכתבתי עליהם, כמו כוח האחיזה והיכולת לעמוד על רגל אחת.
האם לסריקה כזו יש משמעות? מחקר שעקב אחרי 15,901 מבוגרים באמריקה הלטינית, בהודו ובסין מצא תשובה ברורה. ירידה ביכולת הפנימית ניבאה בחוזקה ובאופן עצמאי תלות בעזרת הזולת ותמותה.
כושר החיים כסרגל לתרופות לונג'ביטי
זו השאלה שבכותרת השיחה. כדי להוכיח שתרופה מאריכה חיים, צריך לעקוב אחרי אנשים עשרות שנים. לכן החוקרים מחפשים מדד שמשתנה מהר, אבל עדיין משקף את מה שחשוב באמת.
במאי 2026 התקיים בוושינגטון כנס ציבורי של קרן רייגן־יודל, הפועלת לצד ה־FDA, יחד עם ARPA-H ו־XPRIZE. המשתתפים דנו בשימוש ביכולת הפנימית כנקודת סיום תפקודית במחקרים. הם הציעו גם רעיון מרתק: "עקומת בריאות למבוגרים", בדומה לעקומות הגדילה שרופאי ילדים מכירים היטב. בירד היה בין הדוברים.
ראשית, הרעיון כבר נשען על בסיס רשמי. בסיווג המחלות הבינלאומי ICD-11 קיים קוד לירידה ביכולת הפנימית הקשורה להזדקנות. שנית, בשיחה עולות גם תרופות GLP-1 וחיסונים כדוגמאות להתערבויות שאולי משפיעות על ההזדקנות באופן רחב. עם זאת, זו עדיין שאלה פתוחה ולא הוכחה. הרחבתי על המהלך הרגולטורי בכתבה על ה־FDA ותרופות נגד הזדקנות.
מה עוד חסר
בירד אינו מוכר אשליות. לדבריו, עדיין אין דרך מדידה אחידה ומוסכמת, ובלעדיה קשה להשוות בין מחקרים. הצוות שלו עובד על מדדים מדויקים, כולל סמנים ביולוגיים ושעונים לבישים.
בנוסף, הוא מזהיר שחלק ממרפאות הלונג'ביטי רצות מהר מהראיות. כלומר, "ציון" שמוצע היום בתשלום אינו בהכרח מדד מתוקף. מנגד, ההיגיון שמאחורי המדד כבר שימושי עבור כל אחד מאיתנו.
איך שומרים על כושר החיים?
אין כדור קסם, אבל יש הרגלים שמשפיעים על כל חמשת התחומים:
- אימוני כוח ושיווי משקל: הם מגינים על התנועה, התחום שנשחק מוקדם אצל רבים.
- פעילות אירובית: היא משפרת את החיוניות ואת זרימת הדם למוח.
- תזונה עשירה בחלבון: היא תומכת בשריר, במיוחד בזמן ירידה במשקל.
- בדיקות שמיעה וראייה: מכשיר שמיעה בזמן הוא גם השקעה בקוגניציה ובקשרים חברתיים.
- שינה, מצב רוח וקשרים: הם חלק מהרזרבה, לא תוספת נחמדה.
- איזון מטבולי: טיפול בהשמנה, בסוכרת ובלחץ דם שומר על כל המערכות.
על הבסיס המעשי של אימון לאורך שנים כתבתי במדריך לכושר שלם. כדאי גם לבדוק את עצמכם פעם בשנה: האם קל לכם לקום מכיסא? האם אתם שומעים טוב בחדר רועש? האם האנרגיה עדיין שם?
שורה תחתונה
במשך שנים שאלנו כמה זמן נחיה, ואחר כך מה הגיל הביולוגי שלנו. השאלה הבאה פשוטה ואנושית: מה אנחנו עדיין מסוגלים לעשות? כושר החיים נותן לשאלה הזו שם, מדד ואולי בקרוב גם מעמד רשמי במחקר התרופות. בסופו של דבר, המטרה היא לא רק להוסיף שנים, אלא לשמור על היכולת לחיות אותן במלואן.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Could Intrinsic Capacity Become the Endpoint for Longevity Drugs?
Cohort trends in intrinsic capacity in England and China
The structure and predictive value of intrinsic capacity in a longitudinal study of ageing
The Most Important Longevity Term You've Probably Never Heard Of
Study finds slowing of age-related declines in older adults
70 Is the New 60: Age Related Declines Slowing in Older People
