הכתבות שלי

יכולת פנימית: המדד החדש שעשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מודדים הזדקנות

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

יכולת פנימית: אולי המדד החשוב הבא בעולם הלונג׳ביטי

יכולת פנימית, Intrinsic Capacity, היא גישה חדשה יחסית למדידת הזדקנות. אנחנו רגילים למדוד בריאות בעזרת לחץ דם, כולסטרול, סוכר, משקל ובדיקות דם. בשנים האחרונות הוסיף עולם הלונג׳ביטי גם שעונים אפיגנטיים, גיל ביולוגי וסמנים מולקולריים. אבל הגישה הזו שואלת שאלה פשוטה: מה הגוף והמוח שלנו עדיין מסוגלים לעשות?

המושג זוכה כעת לתשומת לב מחודשת. הסיבה היא תוכניות מחקר חדשות בארצות הברית, לצד מחקרים שקושרים אותו לירידה בתפקוד ואף לתמותה.

מהי בעצם יכולת פנימית?

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את המושג כבר בדוח העולמי על הזדקנות ובריאות משנת 2015. זה היה חלק ממעבר מתפיסה של הזדקנות שמבוססת על מחלות לתפיסה שמבוססת על תפקוד. לפי ארגון הבריאות העולמי, היכולת הפנימית כוללת את כל היכולות הגופניות והנפשיות שאדם יכול להישען עליהן. במילים פשוטות: לא רק ממה אנחנו סובלים, אלא כמה טוב אנחנו מתפקדים.

המודל כולל חמישה תחומים:

תנועה – Locomotion: כוח השרירים, מהירות ההליכה, שיווי המשקל והניידות.
קוגניציה – Cognition: זיכרון, קשב, התמצאות, שפה ותפקודים ניהוליים.
חושים – Sensory capacity: בעיקר ראייה ושמיעה.
בריאות נפשית – Psychological capacity: מצב רוח, חוסן נפשי והתמודדות עם החיים.
חיוניות – Vitality: האנרגיה והרזרבה הפיזיולוגית שמאפשרות לגוף לעמוד בעומסים.

במחקרי אוכלוסייה מודדים את התחומים האלה במבחנים שונים. למשל, כוח אחיזה, קימה מכיסא, שיווי משקל, מהירות הליכה, מבחנים קוגניטיביים, ראייה ושמיעה.

למה גיל כרונולוגי כבר לא מספיק?

שני אנשים בני 75 יכולים להיות שונים לגמרי. האחד מטייל בעולם, מתאמן, עולה מדרגות ועובד. השני מתקשה בהליכה, סובל מירידה קוגניטיבית וזקוק לעזרה ביום־יום. לשניהם אותו גיל כרונולוגי, אבל היכולת הפנימית שלהם שונה מאוד.

זהו רעיון מרכזי ברפואת הלונג׳ביטי: מספר השנים שחיינו אינו מספר איך הזדקנו. ארגון הבריאות העולמי אף מדגיש שאין ״אדם מבוגר טיפוסי״. יש בני 80 שהיכולות שלהם דומות לאלה של צעירים מהם בעשרות שנים. לעומתם, אחרים באותו גיל זקוקים לעזרה רבה. על הפער בין גיל כרונולוגי לביולוגי אפשר לקרוא בכתבה על גיל ביולוגי ואריכות חיים.

יכולת פנימית ואריכות חיים

כאן הדברים נעשים מעניינים במיוחד. מחקר שפורסם בדצמבר 2025 כלל 159,840 משתתפים בני 50 ומעלה מארבעה מחקרי עוקבה גדולים. החוקרים מצאו קשר מובהק בין היכולת הפנימית לתמותה, וחוזק הקשר עלה עם הגיל. בנוסף, במודל המלא המדד ניבא אריכות חיים בריאה עם AUC של 0.97. זהו נתון מרשים. עם זאת, הוא אינו אומר שכבר קיים ״מבחן לונג׳ביטי״ אחד שמוכן לשימוש במרפאה.

גם מטא־אנליזה בכתב העת Lancet Healthy Longevity מחזקת את התמונה. היא כללה 37 מחקרים עם 206,693 משתתפים. יכולת פנימית גבוהה לוותה בפחות ירידה בתפקוד היומיומי ובסיכון תמותה נמוך (יחס סיכון 0.57). כלומר, ייתכן שהשאלה החשובה היא לא רק כמה מחלות יש לאדם, אלא כמה מהר הוא מאבד את הרזרבות שלו.

אולי חשוב למדוד את השינוי ולא רק את הציון

היתרון הגדול של המדד עשוי להיות דווקא במעקב לאורך זמן. נניח שבגיל 55 כוח האחיזה טוב, ההליכה מהירה, שיווי המשקל מצוין והזיכרון חד. אם כעבור כמה שנים מתחילה ירידה עקבית באחד התחומים, אפשר לזהות אותה הרבה לפני מוגבלות של ממש.

מחקר שפורסם באוגוסט 2026, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, עקב במשך שבע שנים אחרי 27,107 מבוגרים בני 50 ומעלה באירופה. המדד ירד בהדרגה כבר מאמצע החיים, ובקצב מהיר אצל גברים. התחום שתרם הכי הרבה לירידה היה התנועה. בהמשך לכך, מחקר נוסף משנת 2026 מצא שהקשר בין יכולת פנימית למוגבלות מופיע כ־14 שנה לפני המוות.

זהו מסר חשוב: אובדן כוח, ניידות ושיווי משקל אינו רק עניין של נוחות. הוא חלק מרכזי במסלול ההזדקנות. לכן כדאי לקרוא גם על סרקופניה והשמנה.

מלונג׳ביטי מולקולרי ללונג׳ביטי תפקודי

בעולם הלונג׳ביטי מדברים הרבה על טלומרים, מתילציה של DNA, דלקת כרונית ומיטוכונדריה. אלה תחומי מחקר חשובים. אבל בסופו של דבר, רוב האנשים לא רוצים רק ״בדיקות דם צעירות״.

אנחנו רוצים לקום מכיסא בלי עזרה, ללכת מהר ולשמור על השרירים. בנוסף, אנחנו רוצים לזכור, לחשוב בבהירות, לראות ולשמוע היטב ולהישאר עצמאיים. המדד הזה מחזיר את הדיון בדיוק לשם: ל־Healthspan – תוחלת הבריאות, מספר השנים שבהן אנו חיים בתפקוד ובריאות טובים.

יכולת פנימית כמדד לתרופות לונג׳ביטי?

זו אולי ההתפתחות המסקרנת ביותר. אחת הבעיות במחקר של תרופות נגד הזדקנות היא הזמן. כדי להוכיח שתרופה מאריכה חיים, צריך לעקוב אחרי אנשים במשך עשרות שנים. לכן החוקרים מחפשים מדדים שיראו מוקדם אם התערבות משנה את מסלול ההזדקנות.

בארצות הברית, ARPA-H – הסוכנות למחקר מתקדם בתחום הבריאות – מפעילה את תוכנית PROSPR. התוכנית מפתחת כלי מדידה ופרוטוקולים שיבדקו תוצאות הזדקנות בתוך שלוש שנים במקום עשורים. לפי דיווח מחודש מרץ 2026, הסוכנות הקצתה עד 144 מיליון דולר לשבע קבוצות מחקר. אחת הקבוצות מתכננת ניסוי בבני 60 בריאים עם שלוש תרופות מאושרות: רפמיצין (Rapamycin), מעכב SGLT-2 וסמגלוטייד (Semaglutide).

חשוב להדגיש: עדיין לא הוכח ששיפור המדד בעזרת תרופה מאריך חיים. זו בדיוק השאלה שהמחקרים החדשים מנסים לברר.

ומה לגבי ה־FDA?

כיום ה־FDA – מנהל המזון והתרופות האמריקאי – אינו מכיר בהזדקנות עצמה כמחלה. לכן אין מסלול פשוט לאשר תרופה ״לטיפול בהזדקנות״. כאן המדד עשוי לעזור. במקום לטעון שתרופה ״מטפלת בגיל״, אפשר יהיה לבדוק אם היא מאטה ירידה בתפקוד.

במאי 2026 הגישה קבוצת מומחים שכינסה ARPA-H הצהרת הסכמה ל־FDA. המומחים כתבו שהמדד עדיין אינו תחליף מאומת לתמותה או למוגבלות. לכן הם המליצו להשתמש בתחומים נפרדים שלו, כמו תנועה וקוגניציה, כנקודות סיום בניסויים נבחרים. גם ארגון הבריאות העולמי כבר עשה צעד בכיוון: בסיווג ICD-11 מופיע קוד ל־״ageing associated decline in intrinsic capacity״, ירידה ביכולת הפנימית הקשורה לגיל.

מה אפשר לעשות כבר היום?

עדיין אין בדיקה אחת שאפשר לבקש מהרופא ולקבל ממנה ״ציון לונג׳ביטי״ מוסכם. אבל הרעיון שמאחורי המדד כבר שימושי מאוד. אפשר לשאול שאלות פשוטות: האם אני חזק או חלש בהשוואה לחמש שנים קודם? האם אני הולך באותה מהירות? ואיך שיווי המשקל, הקימה מכיסא, השרירים, הזיכרון, השמיעה, הראייה, מצב הרוח והאנרגיה?

זו גם הסיבה שאני מדגישה אימוני כוח, פעילות אירובית ותזונה עשירה בחלבון. כמו כן, שינה טובה, קשרים חברתיים ואתגר קוגניטיבי חשובים לא פחות. המטרה אינה רק למנוע מחלה אחת. המטרה היא לשמר את הרזרבה הגופנית והנפשית שלנו.

השינוי האמיתי בתפיסת הלונג׳ביטי

במשך שנים שאלנו כמה זמן נחיה. אחר כך התחלנו לשאול מהו הגיל הביולוגי שלנו. ייתכן שהשאלה הבאה פשוטה בהרבה: מה אנחנו עדיין מסוגלים לעשות, ואיך נשמור על כך לאורך זמן?

אם היכולת הפנימית תעמוד במבחנים המדעיים של היום, היא תעזור להעביר את הלונג׳ביטי ממדידת מחלות וגיל למדידת מה שבאמת חשוב לנו: להמשיך לחיות, לחשוב, לנוע ולתפקד היטב לאורך שנים.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

שאלות ותשובות על יכולת פנימית

מהי Intrinsic Capacity?

זהו מדד שמתאר את כל היכולות הגופניות והנפשיות של האדם: תנועה, קוגניציה, חושים, בריאות נפשית וחיוניות.

האם אפשר למדוד אותה כיום?

אפשר למדוד את המרכיבים השונים שלה. עם זאת, עדיין אין בדיקה קלינית אחת מוסכמת שנותנת לכל אדם ציון אוניברסלי.

האם יכולת פנימית גבוהה מבטיחה חיים ארוכים?

לא. המחקרים מראים קשר בינה לבין תוצאות בריאות טובות ואריכות חיים בריאה. אולם זהו מדד סיכון, לא נבואה אישית.

האם אפשר לשפר את היכולת הפנימית?

זהו אחד מנושאי המחקר החשובים כיום. פעילות גופנית, ובמיוחד שמירה על כוח וניידות, היא יעד מרכזי. לצידה עומדים תזונה, בריאות נפשית, טיפול בליקויי ראייה ושמיעה וניהול מחלות.

האם תרופות GLP-1 הן תרופות לונג׳ביטי?

עדיין מוקדם לומר. לחלק מהתרופות יש יתרונות מוכחים בתחום המטבולי ובבריאות הלב. כעת החוקרים בודקים אם הן משפרות גם מדדים רחבים של תוחלת בריאות ויכולת פנימית.