מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
ריפוי טראומה: לאט זה מהר
ריפוי טראומה מתחיל לעיתים קרובות דווקא בהאטה. כך אומרת קטיה קהון (Katja Cahoon), עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת ומורה למדיטציה. קהון הנחתה במשך שנים קבוצות טיפול בטראומה, והיא מנחה כיום טיפולים בניסויים קליניים בחומרים פסיכדליים. לדבריה, אנחנו חיים בתרבות של "קדימה, הבא בתור, תתקן אותי מהר". אבל טראומה מבקשת דבר אחר.
קהון שוחחה עם אנג׳י הייט (Angie Height) בכנס Nervous System Reboot 2026 של מכון Heart Mind. הנה עיקרי השיחה, לצד מה שהמחקר אומר.
הדרך של קהון אל הגוף
לפני כ־15 שנה עברה קהון גירושים קשים. כדי להתמודד, התחילה להתאמן בקונג פו ובקיקבוקסינג. לדבריה, זו הייתה הפעם הראשונה שעודדו אותה, כאישה, להיות חזקה ותוקפנית. פתאום הבינה, לא רק בראש אלא בגוף, מה הגוף שלה מסוגל לעשות.
במקביל, בעבודתה המקצועית הבינה שטיפול שנשען רק על הראש אינו מספיק. בקבוצות הטראומה שהנחתה שילבה עבודה גופנית: חבטות בשק אגרוף ואפילו זריקת חימר. לדבריה, החוויות הגופניות האלה היו עוצמתיות מאוד.
תיק כבד על הגב
קהון משווה טראומה לתיק גב כבד שאנחנו לוקחים לכל מצב בחיים. הוא מכיל זיכרונות, אמונות ותגובות גוף. לפעמים הוא נוצר מאירוע אחד, כמו תקיפה. לפעמים הוא נוצר "ממוות של אלף חתכים", כמו בטראומה התפתחותית. ולפעמים בכלל לא קרה אירוע, אלא חסר משהו: חום, תמיכה רגשית או טיפוח.
המהנדסים שהיא מטפלת בהם בעמק הסיליקון מבינים מטפורה אחרת. לדבריה, זו כמו "תוכנה ישנה" שרצה כל הזמן ברקע. היא גוברת על כל מה שחדש. לכן אנשים מנסים מנטרות ואמירות חיוביות, ומגלים שזה לא עובד.
המחקר מראה שלתיק הזה יש מחיר גופני. במחקר ACE הקלאסי נמצא שמי שחוו ארבע קטגוריות או יותר של אירועי ילדות קשים, היו בסיכון גבוה פי 4 עד 12 לאלכוהוליזם, להתמכרות לסמים, לדיכאון ולניסיונות אובדניים.
ריפוי טראומה מתחיל במודעות בלי שיפוט
לדברי קהון, השלב הראשון הוא להאט ולשים לב, בלי לשפוט. היא מבקשת מהמטופלים להעריך את מערכת העצבים שלהם על כך שהיא מגינה עליהם. לדבריה, גם ניתוק, גם הילחם או ברח ואפילו התמכרות הם ניסיונות הגנה. מערכת העצבים לא דואגת שנהיה מאושרים. היא דואגת שנשרוד.
היא מזכירה גם את אמרת חיילי הקומנדו: "לאט זה חלק, וחלק זה מהר". לדבריה, מי שנכנס לטראומה מהר ועמוק מדי, עלול להיפגע שוב. לכן, באמצע מפגש היא עשויה לבקש: "בוא נעצור רגע. איפה אתה מרגיש את זה? אפשר לנשום עם זה?"
מה זה EMDR
קהון משלבת בעבודתה את שיטת EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing – הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים). לפי השיטה, לזיכרון טראומטי יש ארבעה רכיבים: אמונה, תחושה גופנית, רגש ותמונה. כשמשהו בהווה מפעיל את הזיכרון, התגובה גדולה מהמצב. למשל, זעם עצום על נהג שחתך אותנו.
בטיפול, תנועות עיניים מצד לצד או צלילים מתחלפים עוזרים לעבד את הזיכרון מחדש. למשל, האמונה "אני לא בטוח" יכולה להפוך ל"עכשיו אני בטוח", ולהרגיש כך גם בגוף. ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי לטיפול במצבים הקשורים ללחץ ממליצות על EMDR ועל טיפול קוגניטיבי־התנהגותי ממוקד טראומה למבוגרים עם PTSD.
הכוח של הקבוצה
לדברי קהון, יש קסם מיוחד בריפוי בקבוצה. ראשית, מערכות העצבים שלנו משפיעות זו על זו. שנית, כשמישהו משתף ורואה אחרים מהנהנים, הבושה פוחתת. ולבסוף, כשחבר לקבוצה אומר "אני רואה אותך", זה שונה ממטפל שמקבל על כך שכר. בנוסף, גם מי שנותן תמיכה מרוויח ממנה.
ומה עושים כשהקבוצה נגמרת? קהון מצטטת את סטיבן פורג׳ס: חפשו "יונק אחר". זה יכול להיות אדם, אבל גם כלב, חתול או סוס. בנוסף, היא ממליצה על תרגול שמחבר אותנו לעצמנו: תפילה, מדיטציה, הליכה בטבע או כל דבר שמתאים לנו.
זרימה: לא רודפים אחריה
קהון רוכבת עם בעלה מסעות אופניים ארוכים, של מאות קילומטרים. באחד המסעות, בעלייה ארוכה בגרמניה בחום כבד, הגיע רגע שבו "הייתה רק גוף". לא מחשבות, לא מאמץ, רק נשימה ותנועה. לדבריה, החוויה הייתה כל כך עזה שבכתה. אבל בכל פעם שניסתה לשחזר אותה בכוונה, היא לא הגיעה.
לכן, לדבריה, אי אפשר לרדוף אחרי זרימה. אפשר רק ליצור לה תנאים, להופיע שוב ושוב, ולא להיאחז בה כשהיא באה.
צעדים קטנים לחיי היום־יום
קהון מציעה כמה צעדים פשוטים:
פחות רעש: כבו התראות בטלפון, וסדרו את הסביבה.
דבר אחד בכל פעם: בשלו בלי פודקאסט ברקע, והלכו בלי אוזניות.
במקום גלילה: היא עצמה הורידה אפליקציה של הספרייה, וקוראת ספר בחדר ההמתנה.
משהו בידיים: למי שקשה לשבת בשקט, סריגה או כדור לחץ יכולים להרגיע.
תרגיל הזום: מהחלל אל הגוף
בסוף השיחה הנחתה קהון תרגיל קצר. עצמו עיניים ושימו לב לנשימה ולדופק. אחר כך דמיינו שאתם בחלל, מביטים על כדור הארץ. התקרבו לאט: ליבשת, למדינה, לאזור, לבניין ולחדר שבו אתם יושבים. הקשיבו לצלילים בחדר. לבסוף חזרו לגוף: הרגישו את כפות הרגליים, את התמיכה של הכיסא ואת הנשימה. שימו לב מה השתנה.
צפו בשיחה המלאה: קטיה קהון על ריפוי טראומה
השיחה באנגלית ונמשכת כ־54 דקות. היא הוקלטה בכנס Nervous System Reboot 2026 של מכון Heart Mind.
ריפוי טראומה והקשר לגוף ולמשקל
במרפאה אני פוגשת לא מעט מטופלים שהאוכל שימש להם הגנה. לכן הטיפול בהשמנה אצלנו כולל גם את הנפש, והפניה לפסיכולוגים לפי הצורך. כתבתי על כך בכתבה על התגברות על אכילה רגשית. בנוסף, כתבתי על טיפול בקטמין בליווי פסיכותרפיה, ועל חוויה סומטית.
לגבי חומרים פסיכדליים, קהון מדגישה שהם ניתנים במסגרת של הכנה, טיפול ושילוב. מחוץ לניסויים קליניים, היחיד שמותר כיום בארצות הברית הוא קטמין. לכן אין להשתמש בהם בלי ליווי מקצועי.
שורה תחתונה
ריפוי טראומה אינו מרוץ. לפי קטיה קהון, הוא מתחיל בהאטה, במודעות בלי שיפוט ובכבוד למערכת העצבים שניסתה להגן עלינו. בנוסף, הוא נעזר בקשר עם אחרים ובשיטות מבוססות כמו EMDR. מי שמתמודד עם טראומה מוזמן לפנות לאיש מקצוע מוסמך.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי או טיפולי אישי.
