ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

אשווגנדה תחת זכוכית מגדלת: בין הבטחה להפחתת סטרס לשאלות על בטיחות

אשווגנדה תחת זכוכית מגדלת: בין הבטחה להפחתת סטרס לשאלות על בטיחות 

 

הצמח העתיק שהפך לכוכב של עולם הוולנס 

אשווגנדה (Withania Somnifera) נמצאת בשימוש ברפואה ההודית המסורתית כבר אלפי שנים,

אך בשנים האחרונות היא עשתה קפיצה מרשימה מעולם צמחי המרפא אל מרכז תעשיית תוספי התזונה. היא משווקת להפחתת סטרס,

לשיפור השינה, לתמיכה בתפקוד הקוגניטיבי ולעיתים גם לשיפור ביצועים גופניים. אלא שככל שהשימוש בה מתרחב,

כך גובר גם העניין של רשויות הבריאות בשאלה חשובה לא פחות: עד כמה היא באמת בטוחה. בנוסף, האם כל מוצר שמכיל אשווגנדה הוא למעשה אותו מוצר? 

לא כל אשווגנדה היא אותה אשווגנדה 

אחת הבעיות המרכזיות בהערכת צמחי מרפא היא המילה הפשוטה לכאורה "אשווגנדה".

מוצר אחד עשוי להכיל תמצית מהשורש, אחר מהעלים, מוצר שלישי שילוב ביניהם, והריכוז של החומרים הפעילים – ובעיקר ה־Withanolides,

קבוצת התרכובות הפעילות המזוהה עם הצמח – יכול להשתנות במידה ניכרת. 

גם שיטת המיצוי, המינון, מידת הסטנדרטיזציה, הבדיקות האנליטיות ואפילו חומרי הגלם עשויים להיות שונים בין מוצר למוצר. 

ההבחנה הזו חשובה במיוחד משום שמחקרים קליניים מבוקרים נעשו פעמים רבות על תמציות מסוימות ומוגדרות.

לכן אי אפשר בהכרח לקחת תוצאה חיובית שהתקבלה עם תמצית סטנדרטית אחת ולהשליך אותה אוטומטית על כל כמוסת אשווגנדה הנמכרת באינטרנט או בחנות טבע. 

מה אומר המחקר על הבטיחות? 

סקירה שיטתית שפורסמה ב־2026 בחנה 23 מחקרים קליניים שכללו יחד 2,317 משתתפים בריאים. הם קיבלו תמציות סטנדרטיות מהשורש בלבד.

המינונים נעו בין 125 ל־600 מ"ג ביום, ומשך הטיפול הגיע עד 180 יום. 

התוצאות היו מרגיעות יחסית: לא נמצאו שינויים בעלי משמעות קלינית במדדים של תפקודי הכבד והכליות, במדדים המטולוגיים או במדדים אנדוקריניים.

לא דווחו אירועים חמורים שיוחסו לתמצית האשווגנדה,

ותופעות הלוואי הקלות כגון אי נוחות במערכת העיכול, כאבי ראש או ישנוניות זמנית היו נדירות יחסית. 

אבל יש כאן הסתייגות חשובה: רוב המידע הקיים הוא קצר עד בינוני טווח.

עדיין חסרים מחקרים גדולים ואיכותיים הבוחנים שימוש רציף במשך שנה ויותר.

בנוסף, הסקירה התמקדה בתמציות סטנדרטיות מהשורש, ולכן אין להסיק ממנה שכל תכשיר אשווגנדה הקיים בשוק בטוח באותה מידה. 

ומה לגבי פגיעה בכבד? 

זהו אחד הנושאים שמעסיקים במיוחד את רשויות הבריאות. 

ה־NCCIH, המרכז הלאומי האמריקאי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית,

מציין כי דווחו מקרים נדירים של פגיעה בכבד הקשורה לשימוש בתכשירי אשווגנדה.

הוא גם מדגיש שאין כיום מספיק מידע כדי לקבוע את בטיחות השימוש ארוך הטווח. 

הפער לכאורה בין הדיווחים הללו לבין המחקרים הקליניים ממחיש בדיוק את בעיית הסטנדרטיזציה:

תכשיר מסחרי לא בהכרח זהה לתמצית השורש הסטנדרטית שנבדקה במחקר. 

אירופה מתחילה לשאול שאלות 

הפופולריות הגוברת של אשווגנדה הביאה גם להתעניינות רגולטורית משמעותית. 

דנמרק כבר הגבילה את השימוש באשווגנדה ב־2023.

במקביל מתקיים באירופה דיון בשאלה האם יש מקום לבחינה במסגרת Article 8 של תקנות האיחוד האירופי –

מנגנון המאפשר לבחון את בטיחותם של חומרים המוספים למזון. בהמשך, בהתאם לממצאים, לקבוע מגבלות או דרישות רגולטוריות. 

החששות אינם מתמקדים רק בכבד. בין הנושאים הנבדקים נמצאים גם השפעות אפשריות על בלוטת התריס, מערכת הרבייה ומערכת החיסון,

וכן הקושי לקבוע מינון יומי בטוח כאשר קיימת שונות כה גדולה בין התכשירים. 

גם באוסטרליה הזהירה רשות התרופות TGA מפני סיכון נדיר מאוד לפגיעה בכבד וכן מפני תופעות לוואי במערכת העיכול. 

דווקא הרגולציה עשויה לחזק את התחום 

הדיון סביב אשווגנדה אינו בהכרח סיפור של "צמח מסוכן".

במידה רבה זהו סיפור רחב יותר על המעבר של עולם תוספי התזונה לעידן שבו מסורת אינה מספיקה. למעשה, אנו נמצאים בעידן חדש.

ונדרשים סטנדרטים מדעיים הדומים יותר לאלה שאנחנו מצפים להם מתחומים אחרים ברפואה. 

אם אנחנו רוצים לדעת האם תוסף עובד ובטוח, אנחנו צריכים לדעת בדיוק מה יש בו. לדוגמה, מאיזה חלק של הצמח הופקה התמצית.

באיזו שיטת מיצוי, מה ריכוז ה־Withanolides, מה המינון, האם נבדקו מזהמים והאם המוצר שבו משתמש הצרכן דומה בכלל לזה שנחקר בניסויים הקליניים. 

במאי 2026 אף הושקה יוזמה תעשייתית בשם Safeguard Ashwagandha. היא נועדה לרכז מידע מדעי ורגולטורי ולקדם סטנדרטיזציה של המוצרים.

חשוב לציין כי מדובר ביוזמה הנתמכת על ידי התעשייה, ולכן יש לבחון את המידע לצידה של ספרות מדעית ומקורות רגולטוריים עצמאיים. 

למי כדאי להיזהר במיוחד? 

למרות הפופולריות של אשווגנדה, "טבעי" אינו שם נרדף ל"מתאים לכולם". 

ה־NCCIH ממליץ להימנע מאשווגנדה בהריון ובהנקה, ומציין כי היא אינה מומלצת גם לפני ניתוח ובאנשים עם מחלות אוטואימוניות או הפרעות בבלוטת התריס.

בנוסף קיימת אפשרות לאינטראקציות עם תרופות לסוכרת וללחץ דם, תרופות המדכאות את מערכת החיסון,

תרופות מרדימות, תרופות נגד פרכוסים והורמוני בלוטת התריס. 

אנשים עם מחלת כבד או הנוטלים תרופות רבות צריכים להיות זהירים במיוחד ולהתייעץ עם רופא לפני התחלת השימוש. 

ומה הקשר ללונג׳ביטי? 

אשווגנדה משתלבת היטב בעניין ההולך וגובר ב־Healthy Longevity – אריכות חיים בריאה.

אבל כאן חשוב לשמור על פרופורציות. קיימים מחקרים המצביעים על השפעה אפשרית של תכשירים מסוימים על סטרס ושינה,

אך אין כיום הוכחה שאשווגנדה מאריכה חיים בבני אדם או מאטה באופן מוכח את תהליך ההזדקנות. 

לכן נכון יותר לראות בה, לכל היותר, כלי אפשרי בתוך מעטפת רחבה הרבה יותר של אורח חיים. היא איננה "תוסף לונג׳ביטי" בפני עצמו. 

השורה התחתונה 

הסיפור של אשווגנדה ממחיש היטב את השלב החדש שאליו נכנס עולם תוספי התזונה.

מצד אחד, מדובר בצמח בעל מסורת שימוש של אלפי שנים ומחקר קליני הולך ומצטבר.

מצד שני, השוק המודרני כולל מגוון עצום של תמציות ומוצרים. הם אינם בהכרח זהים לאלה שנחקרו. 

הנתונים החדשים על תמציות שורש סטנדרטיות בהחלט מעודדים:

ביותר מ־2,300 משתתפים לא נמצא אות משמעותי לפגיעה בכבד, בכליות או במערכות אחרות במהלך תקופות המחקר.

אבל עדיין חסרים נתוני בטיחות ארוכי טווח, קיימים דיווחים נדירים על פגיעה בכבד, ויש אוכלוסיות שבהן נדרשת זהירות מיוחדת. 

העתיד של אשווגנדה, כמו של תוספי תזונה רבים אחרים, כנראה לא ייקבע בשאלה הפשוטה "האם היא טובה או רעה", אלא בשאלות מדויקות יותר:

איזו תמצית, באיזה מינון, למי, למשך כמה זמן. בנוסף, עד כמה המוצר שעל המדף באמת זהה למוצר שנבדק במחקר. 

שאלות ותשובות 

האם אשווגנדה בטוחה? 

תמציות שורש סטנדרטיות נראות בטוחות יחסית בשימוש קצר עד בינוני במבוגרים בריאים, אך אין עדיין מספיק מידע לגבי שימוש ממושך מאוד. 

האם אשווגנדה עלולה לפגוע בכבד? 

תוארו מקרים נדירים של פגיעה בכבד. הסיכון הכולל נראה נמוך, אך הוא מחייב תשומת לב,

במיוחד באנשים עם מחלת כבד או בשימוש בתכשירים שאינם סטנדרטיים. 

האם אשווגנדה מתאימה לכולם? 

לא. נדרשת זהירות מיוחדת בהריון ובהנקה, במחלות של בלוטת התריס, במחלות אוטואימוניות, לפני ניתוח ובשילוב עם תרופות מסוימות. 

האם אשווגנדה היא תוסף לונג׳ביטי? 

אין כיום ראיות קליניות לכך שהיא מאריכה את תוחלת החיים או מאטה הזדקנות בבני אדם.

ייתכן שלתכשירים מסוימים יש מקום בתמיכה בסטרס ובשינה. אלו כשלעצמם מרכיבים חשובים בבריאות ארוכת טווח. 

מראי מקום 

Spotlight on Ashwagandha: Understanding the Science and Standards 

Back to the Roots: Safety and Tolerability of Standardised Ashwagandha (Withania somnifera) Root Extract in Healthy Adults – A Systematic Review of Biomarkers and Adverse Events 

Ashwagandha: Usefulness and Safety 

European supplement regulations to watch in 2026 

Evaluating the Safety of Ashwagandha as a Food Additive: A Focus on Reproductive, Thyroid, and Immune System Effects 

ד”ר אסנת רזיאל