ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

אלורלינטייד ורעש האוכל: פחות מחשבות טורדניות, פחות חשקים למתוק ופחות אלכוהול

אלורלינטייד ורעש האוכל: מחקר חדש מכנס ObesityWeek

אלורלינטייד (Eloralintide) היא תרופה ניסיונית חדשה ממשפחת האמילין, שניתנת בזריקה פעם בשבוע. בכנס ObesityWeek הוצג מחקר ראיונות עם משתתפי ניסוי שלב 2 של אלורלינטייד. המחקר בדק לא רק כמה קילוגרמים ירדו, אלא מה השתנה בראש. מבין המטופלים שסבלו מ"רעש האוכל" בתחילת הטיפול והשלימו את המחקר, 78.8% דיווחו על שיפור. 74% דיווחו על פחות חשקים, בעיקר למתוק, ו-41% מאלה ששתו אלכוהול דיווחו ששתו פחות.

רעש האוכל (Food Noise) הוא מחשבות מתמשכות וחודרניות על האוכל, שלא מרפות גם בלי רעב. על ההגדרות, על השאלונים ועל מה שתרופות GLP-1 עושות לתופעה כתבתי בהרחבה במאמר רעש האוכל בכנס ObesityWeek. הפעם, המחקר בודק את אותה שאלה בתרופה שפועלת במנגנון אחר.

מהי אלורלינטייד?

אמילין הוא הורמון שמופרש מהלבלב יחד עם האינסולין, ותורם לתחושת השובע. אלורלינטייד מפעילה באופן סלקטיבי את הקולטן לאמילין. בניסוי שלב 2, שפורסם ב-The Lancet, השתתפו 263 מבוגרים עם השמנה או עודף משקל. לכולם הייתה לפחות מחלה נלווית אחת, וללא סוכרת מסוג 2. לאחר 48 שבועות נרשמה ירידה ממוצעת במשקל של 9.5% עד 20.1%, בהתאם למינון, לעומת 0.4% בקבוצת הפלצבו. תופעות הלוואי השכיחות היו בעיקר במערכת העיכול ועייפות, ברובן קלות עד בינוניות, ושכיחות במיוחד במינונים הגבוהים. התרופה כעת בשלב 3 של הניסויים, ועדיין אינה זמינה לשימוש. על כל התרופות מבוססות האמילין כתבתי במאמר תרופות מבוססות אמילין, ועל השילוב עם מונג'רו במאמר אלורה ומונג'רו.

איך בנו החוקרים את מחקר הראיונות?

כחלק מהניסוי, כ-100 מתוך 263 המשתתפים (101 בתחילת המחקר) רואיינו לעומק. החוקרים ראיינו אותם בשלוש נקודות זמן: לפני תחילת הטיפול, אחרי שבוע 2 ובסיום, אחרי שבוע 48. המשתתפים קיבלו מינונים שונים של אלורלינטייד (בין 1 ל-9 מ"ג) או פלצבו, ולא ידעו מה קיבלו. בכל ראיון הזכירו להם החוקרים את התשובות הקודמות שלהם, כדי לצמצם הטיית זיכרון. חשוב לציין שרעש האוכל זוהה מתוך הראיונות עצמם, ולא באמצעות שאלון מתוקף.

רוב המרואיינים היו נשים (74%), בגיל ממוצע של כ-48. המשקל הממוצע היה 109.5 ק"ג, וה-BMI הממוצע 38.8. הרקע שלהם מוכר היטב לכל מי שמטפל בהשמנה:

  • כולם (100%) ניסו בעבר לרדת במשקל, ו-43% ניסו במשך עשר שנים ומעלה.
  • 95% ניסו דיאטות ו-90% ניסו פעילות גופנית.
  • 84% עלו שוב במשקל אחרי ניסיונות קודמים.
  • 64% אמרו שיהיו מרוצים מהטיפול רק אם ירדו לפחות 10% ממשקלם, ומחציתם רצו לרדת 15% עד 25%.

התוצאות בעיני המטופלים

בקרב 69 המשתתפים שטופלו באלורלינטייד והשלימו את ראיון הסיום:

  • 77% ירדו לפחות 10% ממשקל הגוף עד שבוע 48.
  • 85% תיארו את הירידה במשקל כ"משמעותית מאוד".
  • 87% דיווחו שהשיגו את המטרה שהציבו לעצמם.

אלורלינטייד ורעש האוכל: אינפוגרפיקה עם ממצאי מחקר הראיונות

אלורלינטייד ורעש האוכל: המחשבות נרגעות

בתחילת המחקר, 55% מהמרואיינים (55 מתוך 101) תיארו רעש האוכל, למשל מחשבות בלתי פוסקות על האוכל ועיסוק כפייתי בו. מבין המטופלים באלורלינטייד שסבלו מרעש האוכל והשלימו את המחקר, 78.8% (26 מתוך 33) דיווחו על שיפור. מעניין שעשרה משתתפים נוספים, שלא תיארו רעש האוכל בתחילת הדרך, דיווחו בסיום שהמחשבות על האוכל פחתו. אחד המשתתפים סיכם זאת כך: "זה כבר לא ממלא את המחשבות שלי לאורך היום, כמו פעם".

פחות חשקים, בעיקר למתוק

80% מהמרואיינים דיווחו בתחילת המחקר על חשקים לאוכל בחודש האחרון. החשק השכיח ביותר היה למזון מתוק (80%), ואחריו מזון מלוח (43%) ופחמימות (33%). בסיום המחקר:

  • 74% (51 מתוך 69) מהמטופלים באלורלינטייד דיווחו על פחות חשקים, ו-82% מהם דיווחו על ירידה דווקא בחשק למתוק.
  • 23% לא דיווחו על שינוי.
  • 10% (7 משתתפים) דיווחו על חשקים אחרים או רבים מבעבר. אבל אצל חמישה מהם, החשק החדש היה לבחירות בריאות.

אלורלינטייד ואלכוהול: פחות דחף לשתות

74% מהמטופלים באלורלינטייד (51 מתוך 69) שתו אלכוהול בתחילת המחקר. בסיום, 41% מהם דיווחו ששתו פחות, ותיארו ירידה ב"דחף", ב"חשק" או ב"רצון" לשתות. 53% לא דיווחו על שינוי, ו-6% (שלושה משתתפים) דיווחו שהגבירו את השתייה. ההשפעה בלטה במיוחד אצל מי ששתו לפחות פעם בשבוע: 55% מהם דיווחו ששתו פחות. בקרב מי ששתו לעיתים רחוקות, השיעור היה 23%. אף אחד מ-18 המשתתפים שלא שתו בתחילת המחקר לא התחיל לשתות.

למה זה קורה?

החוקרים משערים שאמילין משפיע לא רק על תחושת השובע, אלא גם על מסלול התגמול במוח. זה אותו מסלול שמעורב בתגובה לגירויי מזון, לאלכוהול ולחומרים ממכרים. לכן אולי אותו מנגנון מסביר גם את השקט במחשבות על האוכל וגם את הירידה בדחף לשתות. על המנגנון כתבתי במאמר אמילין והשמנה.

חשוב לדעת: מגבלות

  • זהו מחקר איכותני שמבוסס על דיווח עצמי של המשתתפים בראיונות, ולא על שאלון מתוקף או מדידה אובייקטיבית.
  • בנתונים שהוצגו אין השוואה מספרית מלאה לקבוצת הפלצבו, ומספר המשתתפים בכל תת-קבוצה קטן.
  • המחקר התקיים בארה"ב בלבד, ורוב החוקרים הם מחברת אלי לילי (Eli Lilly), יצרנית התרופה.
  • גם לגבי תרופות GLP-1 ידוע שרעש האוכל חוזר אצל חלק מהמטופלים כשהמשקל מתייצב. עדיין לא ידוע מה יקרה בטיפול ארוך באלורלינטייד.

מה אפשר לעשות כבר היום?

אלורלינטייד עדיין בניסויים, אבל רעש האוכל אינו גזירת גורל, ויש היום כלים יעילים:

  • לזהות ולתת שם: אפשר למלא את שאלון רעש האוכל בעברית ולהביא את התוצאה לרופא המטפל או לדיאטנית. זו נקודת פתיחה טובה לשיחה, וגם דרך לעקוב אחרי שינוי.
  • תרופות קיימות: סמגלוטייד (Semaglutide), טירזפטייד (Tirzepatide) ופאונדאיו (Foundayo) הפומית. אצל מטופלים רבים הן מפחיתות גם את רעש האוכל, לא רק את המשקל. את ההתאמה עושים עם הרופא.
  • שילוב תרופה עם ליווי התנהגותי ותזונתי מוריד את רעש האוכל בשיעור גדול מליווי התנהגותי לבדו.
  • אם הרעש חוזר כשהמשקל מתייצב, זה לא כישלון. זה הזמן לחזק את הליווי, ולא להפסיק את הטיפול על דעת עצמכם.
  • שינה מספקת, ארוחות מסודרות עם חלבון ומודעות לשתיית אלכוהול עוזרות לווסת את תחושת הרעב והשובע.

שורה תחתונה: אלורלינטייד ורעש האוכל

במחקר הראיונות, מטופלים שקיבלו אלורלינטייד תיארו פחות מחשבות טורדניות על האוכל, פחות חשקים למתוק ופחות דחף לשתות אלכוהול. הממצאים מצביעים על השפעה של אמילין על מסלולי התגמול במוח. הנתונים עדיין מבוססים על דיווח עצמי ודורשים אישור במחקרים מבוקרים. אבל הכיוון מעודד: הטיפול בהשמנה כבר לא עוסק רק בקילוגרמים, אלא גם בשקט בראש. ובינתיים, הכלים הקיימים כבר עוזרים למטופלים רבים.

המידע בכתבה זו הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Eloralintide, a selective amylin receptor agonist for the treatment of obesity: a 48-week phase 2 trial. The Lancet. 2025

Lilly: eloralintide Phase 2 results

What Is Food Noise? A Conceptual Model of Food Cue Reactivity. Nutrients. 2023

Food noise: Conceptual, methodological, and ethical considerations. Appetite. 2026

הכתבה מבוססת על הפוסטר The Impact of Eloralintide on Food Noise, Food Cravings, and Alcohol Consumption for People With Obesity: a Qualitative Study of Phase 2 Trial Participants (Goetz I, Liberato A, Coskun T, Kanu C, Lee CJ, Mather K, Karn H) שהוצג בכנס ObesityWeek, והנתונים נבדקו מול המחקר המקורי.

אלורלינטייד ורעש האוכל: שתי נשים צעירות משתחררות ממחשבות על אוכל על גג ירוק בשמש

ד”ר אסנת רזיאל