טיפול בהשמנה משפיע גם על הריאות: התרופות להשמנה עשויות להפחית התקפי אסתמה ושימוש במשאפים
האם ייתכן שתרופות ממשפחת GLP-1 שנועדו במקור לטיפול בהשמנה ובסוכרת, משפיעות גם על מחלות נשימה כרוניות?
מחקר חדש שהוצג בכינוס ECO 2026 מצביע על אפשרות מסקרנת.
טיפול בסמגלוטייד ולירגלוטייד עשוי להפחית החמרות אסתמה.
בנוסף, הוא עשוי לצמצם שימוש במשאפי הצלה ולהפחית אירועי דלקת ריאות.
המחקר הדני כלל יותר מ־27 אלף אנשים עם אסתמה.
המשתתפים חיו עם השמנה, עודף משקל או סוכרת מסוג 2.
החוקרים השוו בין השנה שלפני תחילת הטיפול ב־GLP-1 לבין השנה שלאחריה.
התוצאות עוררו עניין רב בכינוס, משום שהן מחזקות את ההבנה כי השמנה אינה רק מחלה של משקל,
אלא מצב דלקתי ומטבולי המשפיע כמעט על כל מערכות הגוף, כולל מערכת הנשימה.
הקשר בין השמנה לאסתמה
בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שהשמנה מחמירה אסתמה.
אנשים עם עודף משקל סובלים לעיתים קרובות מקוצר נשימה.
רבים מהם חווים ירידה בתפקוד הריאתי.
בנוסף, הם נוטים לסבול מהתקפי אסתמה תכופים יותר ומשימוש מוגבר בסטרואידים ובמשאפים.
רקמת השומן אינה “מחסן אנרגיה” פסיבי.
היא מפרישה חומרים דלקתיים רבים המשפיעים על מערכת החיסון ועל דרכי האוויר.
בנוסף, עודף שומן באזור בית החזה והבטן מקשה מכנית על הנשימה ועל תנועת הסרעפת.
כתוצאה מכך, אצל חלק מהמטופלים נוצרת אסתמה מורכבת יותר וקשה יותר לאיזון.
החוקרים סבורים כי תרופות GLP-1 פועלות בכמה מנגנונים במקביל.
הן מסייעות בירידה במשקל ומשפרות את התפקוד המטבולי.
בנוסף, הן עשויות להפחית דלקת מערכתית ואף להשפיע ישירות על דרכי הנשימה.
ירידה של 26% בהתלקחות אסתמה
המחקר התבסס על מאגרי הבריאות הלאומיים של דנמרק וכלל 27,523 מטופלים עם אסתמה.
הגיל הממוצע היה 54, כששני שלישים מהמשתתפים היו נשים.
כ־49% סבלו מהשמנה או עודף משקל, 61% מסוכרת מסוג 2, ולחלקם היו שתי המחלות יחד.
כמחצית מהמטופלים קיבלו לירגלוטייד וכמעט מחצית סמגלוטייד.
בהשוואה לשנה שלפני התחלת הטיפול,
נמצא כי תרופות GLP-1 היו קשורות לירידה של 26% בשיעור אירועי התקפי אסתמה.
כאשר החוקרים בדקו בנפרד מטופלים עם השמנה לעומת מטופלים עם סוכרת מסוג 2,
נמצאה השפעה דומה בשתי הקבוצות.
פחות משאפים, פחות סטרואידים, פחות דלקות ריאות
הממצאים לא הסתיימו רק בירידה בהתקפי האסתמה.
החוקרים מצאו גם:
- ירידה של 14% בשימוש במשאפים
- ירידה של 23% בשימוש בסטרואידים בשאיפה
- ירידה של 10% באירועי דלקת ריאות
לממצאים אלה עשויה להיות משמעות קלינית גדולה מאוד.
טיפול ממושך בסטרואידים, במיוחד סטרואידים סיסטמיים הניתנים בהתלקחויות אסתמה,
קשור לעלייה בסיכון לאוסטאופורוזיס, סוכרת, יתר לחץ דם ותופעות לוואי נוספות.
לכן, כל הפחתה בצורך בסטרואידים עשויה לשפר את בריאות המטופלים לטווח ארוך.
האם הכול נובע רק מהירידה במשקל?
החוקרים עצמם מדגישים כי למחקר לא הייתה גישה לנתוני BMI מדויקים או להיקף הירידה במשקל של כל משתתף.
לכן לא ניתן לדעת בוודאות עד כמה השיפור נובע מהירידה במשקל עצמה ועד כמה קיימת השפעה ביולוגית נוספת של התרופות.
עם זאת, החוקרים מציינים כי רקמת שומן עודפת יוצרת מצב דלקתי כרוני בגוף,
וכי ייתכן שמדובר במנגנון דלקתי שונה מהאסתמה האלרגית “הקלאסית”.
בשנים האחרונות מתרבות עדויות לכך שלתרופות GLP-1 יש השפעות רחבות הרבה מעבר לירידה במשקל בלבד:
השפעות לבביות, מטבוליות, נוירולוגיות, כבדיות ואנטי דלקתיות.
המחקר הנוכחי מצטרף לגל המחקרים הזה ומרמז שגם מערכת הנשימה עשויה להרוויח מהטיפול.
מבט חדש על מחלת ההשמנה
אחד המסרים החשובים העולים מהמחקר הוא שהטיפול בהשמנה אינו עוסק רק במספר על המשקל או במראה החיצוני.
כאשר מטפלים בהשמנה כמחלה ביולוגית ומטבולית מורכבת,
ניתן לעיתים לראות שיפור במערכות גוף רבות במקביל.
עבור מטופלים רבים, המשמעות עשויה להיות לא רק ירידה במשקל,
אלא גם נשימה טובה יותר, פחות התקפי אסתמה ואיכות חיים טובה יותר.
