ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

סמגלוטייד ואסתמה: ירידה של כמעט 40% בהתקפי אסתמה

סמגלוטייד ואסתמה: מה גילה המחקר החדש

סמגלוטייד ואסתמה הם צירוף שלא ציפינו לראות בכותרות. תרופות ממשפחת GLP-1 מוכרות בעיקר בזכות הטיפול בסוכרת ובהשמנה. GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1) הוא הורמון טבעי שהמעי מפריש אחרי האכילה. ההורמון מווסת את רמת הסוכר, את השובע ואת התיאבון.

עכשיו מחקר חדש ורחב מצביע על אפשרות מסקרנת נוספת. ייתכן שהתרופות האלה מגינות במידה מסוימת גם על הריאות. הממצאים הוצגו בספטמבר 2026 בכנס האיגוד האירופי לרפואת ריאות (ERS) בברצלונה. לפי החוקרים, טיפול בסמגלוטייד (Semaglutide) לווה בירידה של כמעט 40% בהתקפי אסתמה. סמגלוטייד הוא החומר הפעיל באוזמפיק (Ozempic) ובוויגובי (Wegovy). בנוסף, נרשמה ירידה של כ־20% בהתלקחויות של מחלת ריאות חסימתית כרונית.

המחקר בדק עשרות אלפי מטופלים בעולם האמיתי

את המחקר הובילה פרופ' קלואי בלום (Chloe Bloom) מאימפריאל קולג' בלונדון. הצוות ניתח רשומות רפואיות אלקטרוניות מבריטניה, ואת הממצאים הציגה בכנס ד"ר בוהי לי (Bohee Lee).

החוקרים ערכו ארבעה מחקרים מקבילים. כל אחד מהם כלל בין 20,000 ל־22,000 מטופלים. המטופלים התחילו טיפול בתרופה ממשפחת GLP-1 או בתרופה לסוכרת ממשפחת הסולפונילאוריאה (Sulfonylurea). זוהי קבוצת תרופות ותיקה שמגבירה את הפרשת האינסולין מהלבלב.

המטרה הייתה לבדוק אנשים שסבלו גם מאסתמה או ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD – Chronic Obstructive Pulmonary Disease). החוקרים שאלו אם נרשמו אצלם פחות התקפים נשימתיים אחרי תחילת הטיפול. התשובה הייתה חיובית. אצל משתמשי תרופות ה־GLP-1 נרשמו פחות התקפי אסתמה ופחות התלקחויות נשימתיות. ההשפעה הבולטת ביותר הופיעה עם סמגלוטייד, במיוחד אצל אנשים עם אסתמה.

איך לקרוא את הממצאים בזהירות

חשוב לדייק. זהו מחקר תצפיתי שמבוסס על נתונים מהעולם האמיתי. לכן הוא מראה קשר בין הטיפול לבין פחות התקפים. עם זאת, הוא אינו מוכיח שהתרופה עצמה גרמה לשיפור.

גם ד"ר בלום הדגישה זאת. לדבריה, הממצאים מעודדים, אבל הם לא אמורים לשנות החלטות טיפוליות בפני עצמם. בנוסף, הנתונים הוצגו כתקציר בכנס, ולכן עוד לא עברו את הבדיקה המלאה של פרסום בכתב עת.

גם באתר כמוני סוקר המחקר הזה, בכתבה על תרופות להשמנה שמפחיתות התקפי אסתמה ו-COPD. גם שם מודגש שמדובר בממצאים ראשוניים שדורשים אישור בניסויים קליניים.

החיבור בין השמנה לבין מחלות ריאה

הקשר בין השמנה לבריאות הריאות עמוק. שומן בבטן ובבית החזה עלול להגביל את התרחבות הריאות. הוא מכביד על שרירי הנשימה ומקטין את נפח הריאה התפקודי. את הקשר הזה מכירים היטב גם מדום נשימה חסימתי בשינה, שבו ההשמנה והחסימה בדרכי הנשימה מזינות זו את זו.

בנוסף, רקמת השומן פעילה מבחינה הורמונלית ודלקתית. היא מפרישה חומרים שמעודדים דלקת בכל הגוף. החומרים האלה עשויים להשפיע על דרכי הנשימה ולהחמיר אסתמה. על התפקיד של דלקת כרונית בהשמנה כתבתי בהרחבה.

יתרה מזאת, השמנה, תנגודת לאינסולין ותסמונת מטבולית קשורות לשליטה פחות טובה באסתמה. הן מלוות גם בתסמינים רבים ובשימוש רב בשירותי בריאות. מכאן עולה אפשרות מעניינת: טיפול שמשפר את הבריאות המטבולית עשוי להקל גם על העומס הנשימתי.

סמגלוטייד ואסתמה: איך התרופה עשויה להשפיע על הריאות?

חלק מהתועלת עשוי לנבוע מהירידה במשקל. פחות שומן בטני משפר את תנועת הסרעפת. הוא מפחית את העומס המכני על בית החזה ומקל על הנשימה. גם השיפור ברמות הסוכר, בתנגודת לאינסולין ובמדדי הדלקת עשוי לתרום.

במקביל, ייתכן שיש גם מנגנון ישיר. קולטנים ל־GLP-1 קיימים גם בתאי האפיתל ובכלי הדם של הריאות. במחקרי מעבדה, התרופות הפחיתו דלקת בדרכי הנשימה. הן גם הפחיתו ייצור ריר ותגובתיות־יתר של הסמפונות.

עם זאת, המחקר הנוכחי אינו מפריד בין המנגנונים. הוא לא מבחין בין השפעת הירידה במשקל, השיפור המטבולי וההשפעה האנטי־דלקתית האפשרית. סביר מאוד שכולם פועלים יחד.

הממצא החדש מצטרף למחקרים קודמים

כבר ב־2021 התפרסם מחקר תצפיתי בכתב העת האמריקאי לרפואת נשימה וטיפול נמרץ. המחקר בדק מבוגרים עם אסתמה וסוכרת מסוג 2. במחקר השתתפו 448 מטופלים שהתחילו טיפול בתרופות ממשפחת GLP-1, לעומת מטופלים שהתחילו טיפולים אחרים לסוכרת.

בששת חודשי המעקב נרשמו אצלם פחות התקפי אסתמה. היתרון הופיע מול כל ארבע קבוצות ההשוואה: מעכבי SGLT-2, מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase-4), סולפונילאוריאה ואינסולין בסיסי. בנוסף, משתמשי ה־GLP-1 פנו פחות לטיפול רפואי בגלל תסמיני אסתמה.

ב־2025 הגיעה תמונה רחבה יותר. כתב העת Respiratory Medicine פרסם סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של שישה מחקרים תצפיתיים עם 62,678 מטופלים. לפי הסקירה, תרופות GLP-1 נקשרו לסיכון נמוך בכ־48% להתלקחויות של אסתמה או COPD בהשוואה לסולפונילאוריאה. יחס שיעורי ההיארעות היה 0.52 (רווח סמך 95%: 0.42 עד 0.64).

מול מעכבי DPP-4 הסיכון היה נמוך בכ־37% (יחס 0.63, רווח סמך 95%: 0.47 עד 0.86). לעומת זאת, ההבדל מול מעכבי SGLT-2 לא היה מובהק סטטיסטית. כלומר, המחקר החדש מחזק אות מדעי שכבר הופיע בכמה אוכלוסיות. בנוסף, הוא מוסיף מידע על הבדלים אפשריים בין התרופות בתוך המשפחה. סקירה רחבה של התחום תמצאו בכתבה GLP-1 ואסתמה.

סמגלוטייד ואסתמה: המשמעות למטופלים עם השמנה

הקשר בין סמגלוטייד ואסתמה רלוונטי במיוחד לאנשים שסובלים בו־זמנית מהשמנה, מסוכרת וממחלה חסימתית של דרכי הנשימה. כשיש ממילא סיבה רפואית לטיפול בסמגלוטייד, השיפור המטבולי עשוי להביא גם לפחות התקפים נשימתיים.

התוצאה מחזקת תפיסה רפואית רחבה: הבריאות המטבולית ובריאות הריאות קשורות זו בזו. טיפול בהשמנה עשוי לשפר איברים רבים, כמו הלב, הכבד, הכליות, המפרקים וכנראה גם הריאות. למשל, במחקר SELECT הפחית סמגלוטייד אירועים לבביים חמורים אצל אנשים עם השמנה ומחלת לב. תמונה דומה עולה ממחקרי SURMOUNT-OSA, שבהם טירזפטייד (Tirzepatide) שיפר את דום הנשימה בשינה. עוד על כך בכתבה על ההגנה של ויגובי על הלב.

אל תפסיקו את המשאפים

סמגלוטייד אינה טיפול ייעודי באסתמה או במחלת ריאות חסימתית כרונית. לכן חשוב להמשיך להשתמש במשאפים ובטיפולים הנשימתיים שנקבעו לכם. אין להתחיל טיפול ממשפחת GLP-1 בגלל מחלת ריאה בלבד. כמו כן, אין לשנות טיפול קיים בלי להתייעץ עם הרופא.

מידע על התרופות, ההתוויות שלהן ותופעות הלוואי תמצאו במדריך לטיפול תרופתי להשמנה. כדאי להכיר גם את ריבלסוס, הגרסה בכדור של סמגלוטייד לסוכרת.

השלב הבא: מחקר קליני מבוקר

החוקרים קוראים עכשיו למחקרים אקראיים ומבוקרים. מחקרים כאלה צריכים לכלול מדדים נשימתיים מוגדרים. למשל, מספר ההתלקחויות, תפקודי ריאה, חומרת התסמינים, שימוש בסטרואידים, אשפוזים ואיכות חיים.

מחקרים כאלה יוכלו לקבוע מה עומד מאחורי ההשפעה. האם היא נובעת בעיקר מהירידה במשקל, מהשיפור המטבולי או מפעילות אנטי־דלקתית ישירה בריאות? בנוסף, הם יעזרו לזהות מי ירוויח מהטיפול במידה הרבה ביותר.

שורה תחתונה: סמגלוטייד ואסתמה

המחקר החדש על סמגלוטייד ואסתמה פותח חלון מעניין להבנת התרופות לטיפול בהשמנה. ייתכן שסמגלוטייד משפיעה לא רק על התיאבון, המשקל והסוכר, אלא על שינוי רחב בגוף כולו, כולל דרכי הנשימה.

המסר המעשי חיובי אך מדוד. אנשים שזקוקים ממילא לסמגלוטייד בגלל השמנה או סוכרת עשויים להרוויח גם תועלת לריאות. עם זאת, כדי להגדיר את התרופה כטיפול באסתמה או ב־COPD, צריך עוד מחקרים קליניים ייעודיים.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Weight loss injection semaglutide can reduce asthma attacks by up to 40 per cent

Asthma Exacerbations in Patients with Type 2 Diabetes and Asthma on Glucagon-like Peptide-1 Receptor Agonists

Glucagon-like peptide 1 (GLP-1) receptor agonists and asthma and COPD exacerbations in adults with diabetes: A systematic review

Semaglutide and Cardiovascular Outcomes in Obesity without Diabetes

Tirzepatide for the Treatment of Obstructive Sleep Apnea and Obesity

סמגלוטייד ואסתמה - נשימה חופשית ובריאות הריאות

ד”ר אסנת רזיאל