מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
סמגלוטייד ואסתמה: מה גילה המחקר החדש
סמגלוטייד ואסתמה הם צירוף שלא ציפינו לראות בכותרות. תרופות ממשפחת GLP-1 מוכרות בעיקר בזכות הטיפול בסוכרת ובהשמנה. GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1) הוא הורמון טבעי שהמעי מפריש אחרי האכילה. הוא מווסת את רמת הסוכר, את השובע ואת התיאבון.
עכשיו מחקר חדש ורחב מצביע על אפשרות מסקרנת נוספת. אולי התרופות האלה מגינות במידה מסוימת גם על הריאות. הממצאים הוצגו בכנס האיגוד האירופי לרפואת ריאות בברצלונה. לפי הממצאים, טיפול בסמגלוטייד (Semaglutide) לווה בירידה של כמעט 40% בהתקפי אסתמה. סמגלוטייד הוא החומר הפעיל באוזמפיק (Ozempic) ובוויגובי (Wegovy). בנוסף, נרשמה ירידה של כ-20% בהתלקחויות של מחלת ריאות חסימתית כרונית.
המחקר בדק עשרות אלפי מטופלים בעולם האמיתי
את המחקר הובילה פרופ' קלואי בלום (Chloe Bloom) מהמכון הלאומי ללב ולריאות באימפריאל קולג' בלונדון. הצוות ניתח רשומות רפואיות אלקטרוניות מבריטניה. את הממצאים הציגה בכנס ד"ר בוהי לי (Bohee Lee).
החוקרים ערכו ארבעה מחקרים מקבילים. כל אחד מהם כלל בין 20,000 ל-22,000 מטופלים. המטופלים התחילו טיפול בתרופה ממשפחת GLP-1 או בתרופה לסוכרת ממשפחת הסולפונילאוריאה (Sulfonylurea). זוהי קבוצת תרופות ותיקה שמגבירה את הפרשת האינסולין מהלבלב.
המטרה הייתה לבדוק אנשים שסבלו גם מאסתמה או ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD – Chronic Obstructive Pulmonary Disease). החוקרים שאלו אם נרשמו אצלם פחות התקפים נשימתיים אחרי תחילת הטיפול.
התשובה הייתה חיובית, והקשר בין סמגלוטייד ואסתמה בלט במיוחד. בקרב משתמשי התרופות המטבוליות החדשות נרשמו פחות התקפי אסתמה ופחות התלקחויות נשימתיות. את ההשפעה הבולטת ראו החוקרים עם סמגלוטייד, במיוחד אצל אנשים עם אסתמה.
איך לקרוא את הממצאים בזהירות
חשוב לדייק. זהו מחקר תצפיתי שמבוסס על נתונים מהעולם האמיתי. לכן הוא מראה קשר בין הטיפול לבין פחות התקפים. עם זאת, הוא אינו מוכיח שהתרופה עצמה גרמה לשיפור.
גם ד"ר בלום הדגישה זאת. לדבריה, הממצאים מעודדים, אבל הם לא אמורים לשנות החלטות טיפוליות בפני עצמם.
החיבור בין השמנה לבין מחלות ריאה
הקשר בין השמנה לבריאות הריאות עמוק. שומן בבטן ובבית החזה עלול להגביל את התרחבות הריאות. הוא מכביד על שרירי הנשימה ומקטין את נפח הריאה התפקודי. את הקשר הזה מכירים היטב גם מדום נשימה חסימתי בשינה. שם ההשמנה והחסימה בדרכי הנשימה מזינות זו את זו.
בנוסף, רקמת השומן פעילה מבחינה הורמונלית ודלקתית. היא מפרישה חומרים שמעודדים דלקת בכל הגוף. החומרים האלה עשויים להשפיע על דרכי הנשימה ולהחמיר אסתמה. הפחתת הדלקת הכרונית היא גם אחד המנגנונים שזוהו בהגנה על הלב במחקר SELECT.
יתרה מזאת, השמנה, תנגודת לאינסולין ותסמונת מטבולית נקשרו בעבר לשליטה פחות טובה באסתמה. הן מלוות גם בתסמינים רבים ובשימוש רב בשירותי בריאות. מכאן עולה אפשרות מעניינת. טיפול שמשפר את הבריאות המטבולית עשוי להקל גם על העומס הנשימתי.
סמגלוטייד ואסתמה: איך התרופה עשויה להשפיע על הריאות?
חלק מהתועלת עשוי לנבוע מהירידה במשקל. פחות שומן בטני משפר את תנועת הסרעפת. הוא מפחית את העומס המכני על בית החזה ומקל על הנשימה. גם השיפור ברמות הסוכר, בתנגודת לאינסולין ובמדדי הדלקת עשוי לתרום.
במקביל, אולי קיים גם מנגנון ישיר. קולטנים ל-GLP-1 קיימים גם בתאי האפיתל ובכלי הדם של הריאות. במחקרי מעבדה, התרופות הפחיתו דלקת בדרכי הנשימה. הן גם הפחיתו ייצור ריר ותגובתיות־יתר של הסמפונות. קראו עוד על תרופות GLP-1 והפחתת דלקת כרונית.
עם זאת, המחקר הנוכחי אינו מפריד בין המנגנונים. הוא לא מבחין בין השפעת הירידה במשקל, השיפור המטבולי וההשפעה האנטי־דלקתית האפשרית. סביר מאוד שכולם פועלים יחד.
הממצא החדש מצטרף למחקרים קודמים
כבר ב-2021 פורסם מחקר תצפיתי בכתב העת האמריקאי לרפואת נשימה וטיפול נמרץ. הוא בדק מטופלים עם אסתמה וסוכרת מסוג 2. במחקר נכללו 448 מטופלים שהתחילו טיפול בתרופות ממשפחת GLP-1. הם הושוו למטופלים שהתחילו טיפולים אחרים לסוכרת.
בששת חודשי המעקב נרשמו אצלם פחות התקפי אסתמה. היתרון הופיע מול כל ארבע קבוצות ההשוואה: מעכבי SGLT-2, מעכבי DPP-4 (Dipeptidyl Peptidase-4), סולפונילאוריאה ואינסולין בסיסי. בנוסף, נרשמו פחות פניות רפואיות בגלל אסתמה. ההבדל הזה הופיע מול מעכבי DPP-4, סולפונילאוריאה ואינסולין בסיסי.
ב-2025 הגיעה תמונה רחבה ומקיפה. אז פורסמה בכתב העת Respiratory Medicine סקירה שיטתית ומטה־אנליזה. היא כללה שישה מחקרים תצפיתיים עם 62,678 מטופלים.
לפי הסקירה, תרופות GLP-1 נקשרו לסיכון נמוך בכ-48% להתלקחויות נשימתיות בהשוואה לסולפונילאוריאה. יחס שיעורי ההיארעות היה 0.52 (רווח סמך 95%: 0.42-0.64). מול מעכבי DPP-4 הסיכון היה נמוך בכ-37% (יחס 0.63, רווח סמך 95%: 0.47-0.86). לעומת זאת, ההבדל מול מעכבי SGLT-2 לא היה מובהק סטטיסטית.
המחקר החדש מחזק אפוא אות מדעי שכבר הופיע בכמה אוכלוסיות. בנוסף, הוא מוסיף מידע על הבדלים אפשריים בין התרופות בתוך המשפחה.
סמגלוטייד ואסתמה: המשמעות למטופלים עם השמנה
הקשר בין סמגלוטייד ואסתמה רלוונטי במיוחד לאנשים שסובלים בו־זמנית מהשמנה, מסוכרת וממחלה חסימתית של דרכי הנשימה. כאשר יש ממילא סיבה רפואית לטיפול בסמגלוטייד, השיפור המטבולי עשוי להביא גם לפחות התקפים נשימתיים.
התוצאה מחזקת תפיסה רפואית רחבה. הבריאות המטבולית ובריאות הריאות קשורות זו בזו. טיפול בהשמנה עשוי לשפר איברים רבים: הלב, הכבד, הכליות, המפרקים וכנראה גם הריאות. תמונה דומה עולה ממחקרי SURMOUNT-OSA בדום נשימה חסימתי בשינה. שם טיפול מטבולי שיפר מדד נשימתי מובהק. קראו עוד על הגישה ההוליסטית לטיפול בהשמנה.
אל תפסיקו את המשאפים
סמגלוטייד אינה טיפול ייעודי באסתמה או במחלת ריאות חסימתית כרונית. לכן חשוב להמשיך להשתמש במשאפים ובטיפולים הנשימתיים שנקבעו לכם. אין להתחיל טיפול ממשפחת GLP-1 בגלל מחלת ריאה בלבד. כמו כן, אין לשנות טיפול קיים בלי להתייעץ עם הרופא.
מידע נוסף על התרופות, ההתוויות שלהן ותופעות הלוואי תמצאו בעמוד התרופות לטיפול בהשמנה. כדאי להכיר גם את ריבלסוס, הגרסה בכדור של סמגלוטייד.
השלב הבא: מחקר קליני מבוקר
החוקרים קוראים כעת למחקרים אקראיים ומבוקרים. מחקרים כאלה צריכים לכלול מדדים נשימתיים מוגדרים. למשל, מספר ההתלקחויות, תפקודי ריאה, חומרת התסמינים, שימוש בסטרואידים, אשפוזים ואיכות חיים.
מחקרים כאלה יוכלו לקבוע מה עומד מאחורי ההשפעה. האם היא נובעת בעיקר מהירידה במשקל, מהשיפור המטבולי או מפעילות אנטי־דלקתית ישירה בריאות? בנוסף, הם יעזרו לזהות מי ירוויח מהטיפול הכי הרבה.
שורה תחתונה: סמגלוטייד ואסתמה
המחקר החדש על סמגלוטייד ואסתמה פותח חלון מעניין להבנת התרופות לטיפול בהשמנה. ייתכן שסמגלוטייד משפיעה לא רק על התיאבון, המשקל והסוכר. ייתכן שהיא חלק משינוי מערכתי רחב, שמשפיע גם על דרכי הנשימה.
המסר המעשי חיובי אך מדוד. אנשים שזקוקים ממילא לסמגלוטייד בגלל השמנה או סוכרת עשויים להרוויח גם תועלת לריאות. עם זאת, כדי להגדיר את התרופה כטיפול באסתמה או במחלת ריאות חסימתית כרונית, נדרשים עוד מחקרים קליניים ייעודיים.
המידע במאמר הוא מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.
מקורות
Ozempic and Wegovy linked to nearly 40% fewer asthma attacks
