מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מגפת ההשמנה פוגשת את גל התרופות
מגפת ההשמנה ממשיכה לגדול, ובמקביל מגיע גל של תרופות חדשות. זריקות ה־GLP-1, ובראשן מונג'רו (Mounjaro) עם החומר הפעיל טירזפטייד (Tirzepatide), ואוזמפיק (Ozempic) וויגובי (Wegovy) עם סמגלוטייד (Semaglutide), הפכו בתוך שנים ספורות מתרופות לסוכרת לסמל של מהפכה רפואית. הן משנות מסלולי חיים ומטלטלות תפיסות ישנות על השמנה.
אבל מאחורי ההתלהבות והכותרות מסתתרת שאלה חשובה: האם מערכת הבריאות, והאנשים שעובדים בה, מוכנים לשני הגלים יחד? בכתבה הזו אציג את התמונה הרחבה. בנוסף, אסביר מה מחקר חדש מגלה על היחס של אנשי הבריאות עצמם לתרופות.
הגל הראשון: מגפת ההשמנה במספרים
לפי דף העובדות של ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2024 חיו בעולם 1.1 מיליארד בני אדם עם השמנה. כלומר, אחד מכל שבעה אנשים. בקרב מבוגרים, 2.6 מיליארד היו עם עודף משקל, ומתוכם 940 מיליון עם השמנה. גם הילדים בתמונה: 170 מיליון ילדים ובני נוער בגילאי 5-19 חיים עם השמנה.
המספרים האלה אינם רק סטטיסטיקה. למעשה, מגפת ההשמנה היא אחד האתגרים הגדולים של הרפואה בדור הנוכחי. השמנה מעלה את הסיכון לסוכרת מסוג 2, למחלות לב, לכבד שומני ולסוגי סרטן רבים. על ההבדלים בין מדינות ואזורים כתבתי בכתבה על השמנה ברחבי העולם.
הגל השני: מהפכת התרופות
במקביל, השימוש בתרופות התפשט במהירות. בסקר של ארגון KFF מנובמבר 2025 דיווחו 12% מהמבוגרים בארצות הברית שהם נוטלים כעת תרופת GLP-1. עם זאת, 56% מהמשתמשים אמרו שקשה להם לממן אותה.
בדצמבר 2025 פרסם ארגון הבריאות העולמי הנחיה עולמית ראשונה לשימוש בתרופות GLP-1 בהשמנה. ההנחיה ממליצה, בהמלצה מותנית, על טיפול ארוך טווח במבוגרים, לצד תזונה ופעילות גופנית. מנגד, הארגון מעריך שעד 2030 התרופות יגיעו לפחות מ־10% ממי שיכולים להפיק מהן תועלת. בינתיים הגל ממשיך: ויגובי בכדור קיבלה אישור FDA בדצמבר 2025, ופאונדאיו (Foundayo) באפריל 2026. השוואה בין השתיים מופיעה בכתבה ויגובי בכדור ופאונדאיו.
מגפת ההשמנה ואנשי הבריאות: מה מגלה המחקר
אז מה חושבים אנשי הבריאות עצמם על התרופות? מחקר שפורסם במאי 2025 בדק את השאלה בארבע מדינות במזרח התיכון: כווית, מצרים, סעודיה וירדן. במדגם הסופי השתתפו 494 רופאים, רוקחים וסטודנטים לרפואה ולרוקחות. רובם היו צעירים, רובם נשים, ורובם עדיין בשלבי הכשרה.
מצד אחד, המודעות הייתה גבוהה: 83.6% הכירו את מונג'רו ואוזמפיק לפחות במידה מסוימת. מצד שני, רק 5.9% השתמשו בהן בעצמם, ו־17.2% המליצו עליהן לירידה במשקל. כלומר, כולם מדברים על התרופות, אבל מעטים מרגישים נוח להשתמש בהן. ניתוח מלא של המחקר, עם כל הנתונים, מופיע בכתבה על היחס של אנשי המקצוע לזריקות.
הסטיגמה שממשיכה ללוות את ההשמנה
אחת התרומות החשובות של המחקר היא ההתמקדות בדעות קדומות כלפי השמנה. החוקרים בדקו עד כמה המשתתפים מסכימים עם היגדים כמו "עודף משקל נובע מחוסר שליטה עצמית" או "אנשים עם השמנה פחות פרודוקטיביים". הציון הממוצע עמד על 3.83 מתוך 5, כלומר נטייה ברורה להסכים.
בנוסף, גברים הביעו סטיגמה רבה מנשים, ורוקחים קיבלו את הציון הגבוה מבין התפקידים. גם בין המדינות נצפו פערים תרבותיים. הסטיגמה הזו מזיקה במיוחד בתקופה של מגפת ההשמנה, כי היא מרחיקה אנשים מטיפול ומעודדת בושה במקום עזרה. על הנזק שהסטיגמה גורמת לבריאות כתבתי בכתבה על סטיגמה כלפי אנשים עם השמנה.
הקשר המפתיע בין סטיגמה לתרופות
כאן מגיע הממצא המרתק. ככל שהדעה הקדומה כלפי השמנה הייתה חזקה, כך היחס לתרופות היה חיובי. המתאם אמנם חלש, אך מובהק סטטיסטית. במילים פשוטות, מי שרואה בהשמנה כשל אישי נוטה לתמוך בהתערבות תרופתית חזקה ומהירה. החוקרים מזהירים שזו עלולה להיות תמיכה מהסיבות הלא נכונות.
זהו ממצא עדין אך חשוב. הוא מראה כיצד עמדות ורגשות לא מודעים משפיעים על החלטות רפואיות. בממוצע, היחס לתרופות היה שלילי מעט: 2.70 מתוך 5. ההיגדים שזכו להסכמה הרבה ביותר עסקו במחיר הגבוה ובתופעות הלוואי.
מי בעד ומי מסתייג
התמונה רחוקה מלהיות שחור או לבן. רופאים ורוקחים, בעלי חשיפה קלינית רחבה, הביעו את היחס החיובי ביותר. גם מי שניסו בעבר תרופות הרזיה אחרות תמכו בטיפול. לעומתם, סטודנטים לרפואה היו הזהירים ביותר.
הממצא המפתיע נוגע למי שכבר השתמשו במונג'רו או באוזמפיק, או המליצו עליהן. בניתוח הפשוט הם היו דווקא החיוביים ביותר. אולם בניתוח שמביא בחשבון את כל הגורמים יחד, הקשר התהפך. החוקרים משערים שניסיון מהשטח חושף לא רק הצלחות, אלא גם תופעות לוואי, אכזבות, קושי בהתמדה ועלויות שמכבידות על המטופלים.
החששות שמרחפים מעל המהפכה
בפרק הדיון סקרו החוקרים את החששות שעולים בספרות המקצועית:
- חשש מתופעות לוואי נפשיות.
- דיווחים על שימוש ללא פיקוח רפואי.
- תרופות מזויפות.
- מחיר גבוה ואי ודאות לגבי טיפול ארוך טווח.
חשוב לעדכן כמה מהנקודות. ועדת הבטיחות של סוכנות התרופות האירופית קבעה באפריל 2024 שהראיות אינן תומכות בקשר סיבתי בין התרופות למחשבות אובדניות. הרחבתי על כך בכתבה על תרופות GLP-1 ובריאות הנפש. מנגד, החשש מזיופים אמיתי: ארגון הבריאות העולמי הזהיר ביוני 2024 מפני סמגלוטייד מזויף. גם המחיר נשאר מכשול, כפי שהסברתי במדריך לעלות הטיפול התרופתי.
אז מה המסקנה?
תרופות ה־GLP-1 הן פריצת דרך אמיתית, אך הן אינן פתרון קסם. המחקר מזכיר שהחלטות טיפול נשענות לא רק על מדע, אלא גם על תרבות, רגשות, פחדים וסטיגמות. מול מגפת ההשמנה, אין לנו את הפריבילגיה לוותר על כלי יעיל. עם זאת, גם אין לנו את הזכות להשתמש בו בלי מחשבה. לכן המסר לאנשי המקצוע ברור:
- להעמיק ידע ולא להסתמך על כותרות.
- להפחית סטיגמה כלפי השמנה.
- לשקול טיפול תרופתי כחלק מגישה רחבה ואישית.
- לזכור שהמטופל אינו "בעיה", אלא אדם שלם עם גוף, נפש וחיים.
שורה תחתונה: מגפת ההשמנה דורשת חוכמה
מגפת ההשמנה וגל התרופות כבר כאן, ושניהם ימשיכו לגדול. האתגר האמיתי הוא לנהל את המהפכה בחוכמה ובאחריות. בסופו של דבר, ההחלטה על טיפול תרופתי נכונה כשהיא אישית, מבוססת ראיות ומלווה, ולא כשהיא נובעת מבושה או מלחץ חברתי. כך נשמור על האנושיות שבבסיס הרפואה.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
WHO issues global guideline on the use of GLP-1 medicines in treating obesity
Meeting highlights from the Pharmacovigilance Risk Assessment Committee (PRAC) 8-11 April 2024
WHO issues warning on falsified medicines used for diabetes treatment and weight loss
