מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
מחקר STEER: השוואה ישירה בין שתי זריקות ההרזיה המובילות
מחקר STEER השווה בין ויגובי למונג׳רו בהגנה על הלב, אצל אנשים עם השמנה וללא סוכרת. החוקרים עקבו אחרי למעלה מ־21 אלף מטופלים עם מחלת לב וכלי דם קיימת. מטופלי ויגובי היו בסיכון נמוך ב־29% לאירועי לב חמורים, בהשוואה למונג׳רו. בקרב מי שהתמיד בטיפול, הפער התרחב עוד.
רקע: שתי תרופות, ראיות שונות ללב
ויגובי (Wegovy) מכילה סמגלוטייד (Semaglutide), שפועל על ההורמון GLP-1. מונג׳רו (Mounjaro) מכילה טירזפטייד (Tirzepatide), שפועל על שני הורמונים, GLP-1 ו־GIP. בארצות הברית משווקים את אותו חומר פעיל להשמנה גם בשם זפבאונד (Zepbound).
לוויגובי יש ניסוי מבוקר שהוכיח הגנה על הלב באנשים ללא סוכרת. במחקר SELECT, ויגובי הפחיתה ב־20% את אירועי הלב החמורים, לעומת פלצבו. בעקבותיו, ה־FDA האמריקאי אישר את ויגובי להפחתת סיכון לבבי במבוגרים עם מחלת לב והשמנה. סקרתי את המחקר בכתבה ויגובי מגינה על הלב.
לעומת זאת, ניסוי הלב של טירזפטייד באנשים ללא סוכרת עדיין נמשך. בחולי סוכרת, מונג׳רו כבר הוכיחה תועלת לבבית דומה לזו של תרופה ותיקה, כפי שתיארתי בכתבה על ניסוי SURPASS-CVOT.
מה בדק מחקר STEER
החוקרים השתמשו במאגר האמריקאי Komodo, שמרכז נתוני ביטוח ובתי מרקחת. הם כללו מבוגרים בני 45 ומעלה עם BMI של 27 ומעלה. כל המשתתפים עברו בעבר התקף לב או שבץ, או סבלו ממחלת עורקים היקפית. בנוסף, אף אחד מהם לא סבל מסוכרת.
המטופלים התחילו טיפול בוויגובי או בטירזפטייד בין מאי 2022 לינואר 2025. לאחר מכן, החוקרים התאימו בין הקבוצות לפי גיל, מין, משקל, מחלות רקע ותרופות. בסוף נכללו 10,625 מטופלים בכל קבוצה. הגיל הממוצע עמד על כ־58 שנים, וכ־62% היו נשים. ה־BMI הממוצע עמד על 36.7 בשתי הקבוצות.
מושגים שכדאי להכיר
MACE הוא קיצור של Major Adverse Cardiovascular Events – אירועי לב וכלי דם חמורים. במחקר STEER, המדד העיקרי כלל התקף לב, שבץ ומוות מכל סיבה. מדד רחב כלל בנוסף אשפוז בגלל אי ספיקת לב וצנתור או ניתוח לפתיחת עורקי הלב. HR, יחס סיכונים (Hazard Ratio), משווה את קצב האירועים בין הקבוצות. ערך מתחת ל־1 פירושו סיכון נמוך בקבוצה הנבדקת.
מחקר STEER: התוצאות העיקריות
החוקרים עקבו אחרי המטופלים בממוצע כשמונה חודשים וחצי. בניתוח הראשי, החוקרים ספרו כל מטופל בקבוצה שבה התחיל, גם אם הפסיק את הטיפול. זהו ניתוח לפי כוונת טיפול, Intention-to-Treat.
- אירועי לב עיקריים (התקף לב, שבץ ומוות): 7.6 לכל 1,000 שנות מטופל עם ויגובי, לעומת 10.8 עם טירזפטייד. יחס הסיכונים עמד על 0.71, כלומר סיכון נמוך ב־29%.
- המדד הרחב, עם אי ספיקת לב וצנתורים: 16.7 לעומת 21.0 לכל 1,000 שנות מטופל. יחס הסיכונים עמד על 0.78, כלומר סיכון נמוך ב־22%.
במספרים מוחלטים, 56 מטופלי ויגובי (0.5%) ו־83 מטופלי טירזפטייד (0.8%) עברו אירוע לב עיקרי. מנגד, כשבוחנים כל רכיב לחוד, אף אחד מהם לא הגיע למובהקות סטטיסטית. בנוסף, ההבדל במוות מכל סיבה היה קטן מאוד.
מה קורה אצל מי שמתמיד בטיפול
ניתוח נוסף בדק רק את התקופה שבה המטופלים המשיכו בפועל ליטול את התרופה. מטופל שהפסיק לרכוש אותה ליותר מ־30 יום יצא מהניתוח. זהו ניתוח לפי פרוטוקול, Per-Protocol.
- אירועי לב עיקריים: 4.4 לעומת 10.3 לכל 1,000 שנות מטופל. יחס הסיכונים עמד על 0.43, כלומר סיכון נמוך ב־57%.
- המדד הרחב: 12.3 לעומת 21.1 לכל 1,000 שנות מטופל. יחס הסיכונים עמד על 0.57.
- התקפי לב לבדם: יחס סיכונים של 0.38. אשפוז בגלל אי ספיקת לב: יחס סיכונים של 0.34.
עם זאת, משך המעקב בניתוח הזה היה קצר מאוד, כארבעה חודשים בממוצע. כמו כן, לא נרשמו בו מקרי מוות כלל. לכן מספר האירועים קטן, וחשוב לפרש את הממצא בזהירות. על החשיבות של התמדה בטיפול כתבתי בכתבה למה ההצלחה נמדדת לאורך זמן.
מחקר STEER: גבולות הראיות
זהו מחקר תצפית, ולא ניסוי מבוקר. ראשית, הוא מראה קשר, ולא בהכרח סיבה ותוצאה. גם אחרי ההתאמה הסטטיסטית, עשויים להישאר הבדלים סמויים בין הקבוצות. שנית, נתוני ביטוח עלולים לכלול טעויות רישום. שלישית, המאגר אינו מתעד את סיבת המוות, ולכן החוקרים השתמשו במוות מכל סיבה.
יתרה מזאת, רבים ממטופלי טירזפטייד התחילו את הטיפול כבר ב־2022, בעוד שרוב מטופלי ויגובי התחילו ב־2023 ואילך. החוקרים מציינים גם שחלק ממטופלי מונג׳רו קיבלו אותה מחוץ להתוויה, וייתכן שחלקם סבלו מסוכרת שלא תועדה. בנוסף, רק כחמישית ממטופלי ויגובי וכ־7% ממטופלי טירזפטייד היו במינון המרבי בסוף המעקב.
בנוסף, משך המעקב היה קצר, וטווחי הביטחון רחבים. למשל, בניתוח הראשי הטווח של יחס הסיכונים נע בין 0.50 ל־0.99. לבסוף, המחקר מומן על ידי נובו נורדיסק, יצרנית ויגובי, וכל החוקרים הם עובדי החברה.
חשוב גם להציג את התמונה המלאה. במחקר עולם אמיתי גדול אחר, בחולי סוכרת, סמגלוטייד וטירזפטייד הראו תועלת לבבית דומה. סקרתי אותו בכתבה מונג׳רו והלב בעולם האמיתי. לכן התשובה הסופית תגיע רק מניסוי מבוקר ייעודי.
מה זה אומר עבורכם
אם יש לכם השמנה ומחלת לב קיימת, ההגנה על הלב היא חלק מרכזי בבחירת הטיפול. כיום, לוויגובי יש הוכחה מניסוי מבוקר לכך באנשים ללא סוכרת. ממצאי מחקר STEER מוסיפים לכך נתוני עולם אמיתי, אבל אינם מחליפים ניסוי מבוקר. מנגד, גם במחקר STEER עצמו, טירזפטייד הביאה בממוצע לירידה גדולה במשקל, וגם זה שיקול חשוב.
כמה עקרונות מעשיים:
- שוחחו עם הרופא על הסיכון הלבבי האישי שלכם, ולא רק על יעד המשקל.
- אל תפסיקו סטטינים, תרופות ללחץ דם או נוגדי קרישה כשמתחילים טיפול בהשמנה.
- התמידו בטיפול. התועלת ללב נבנית לאורך זמן.
- שלבו פעילות גופנית, תזונה ים־תיכונית ושינה טובה. קראו עוד בכתבה על סמגלוטייד והלב.
שורה תחתונה: מחקר STEER
במחקר STEER, מטופלי ויגובי עם מחלת לב, השמנה וללא סוכרת עברו פחות אירועי לב חמורים ממטופלי טירזפטייד. הפער הופיע בניתוח הראשי, והתרחב אצל מי שהתמיד בטיפול. עם זאת, זהו מחקר תצפית קצר, במימון היצרן. בסופו של דבר, הבחירה בתרופה צריכה להיות אישית, ולהתחשב גם בלב, גם במשקל וגם בהעדפות המטופל.
המידע בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי. לפני תחילת טיפול או שינוי בו יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
מראי מקום
Semaglutide and Cardiovascular Outcomes in Obesity without Diabetes
מחקר STEER מומן על ידי נובו נורדיסק, וכל החוקרים הם עובדים ובעלי מניות בחברה. הנתונים הוצגו גם בכנס האגודה האירופית לקרדיולוגיה (ESC).
