מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
גורמי יאמאנקה: מדע בדיוני או מדע אמיתי?
גורמי יאמאנקה והצערת תאים מזכירים רעיון מסרט מדע בדיוני. אבל הסיפור מתחיל בשאלה אמיתית ומפתיעה: איך נולד תינוק צעיר מתא זרע ומתא ביצית של אנשים מבוגרים? כדי לענות עליה, צריך להציץ אל הימים הראשונים של העובר. משם הדרך מובילה לניסוי ששיפר את הראייה של עכברים, ובאוקטובר 2026 גם לנתונים ראשונים מבני אדם.
העובר שמאפס את השעון
תא הזרע ותא הביצית נושאים איתם מידע מן ההורים. כשהם נפגשים הם יוצרים עובר. בימיו הראשונים העובר מארגן את עצמו מחדש בצורה יוצאת דופן. חוקרים שבדקו סימנים כימיים על ה־DNA מצאו שבשלבים המוקדמים של ההתפתחות, "הגיל" הנמדד לפי הסימנים האלה יורד לשפל. רק אחר כך הוא מתחיל לעלות שוב. החוקרים כינו את הנקודה הזאת Ground Zero – נקודת האפס של הגיל הביולוגי.
זה אינו כפתור שנלחץ ביום מסוים, וגם לא מחיקה של כל נזק אפשרי. עם זאת, הרעיון מרתק: בטבע קיים תהליך שמסוגל לארגן מחדש חלק מסימני הגיל של התאים. אם נבין איך הוא עובד, אולי נוכל יום אחד להפעיל חלק ממנו גם ברקמה בוגרת ופגועה.
כאן נכנס לתמונה תחום ה־Longevity – אריכות חיים בריאה. מטרתו אינה רק להוסיף שנים, אלא לשמור לאורך זמן על תנועה, חשיבה ועצמאות. כבר היום אפשר לשפר את הסיכוי לכך. ארגון הבריאות העולמי מדגיש פעילות גופנית, תזונה מאוזנת והימנעות מעישון. לעומת זאת, טיפול שמחזיר את כל הגוף שנים לאחור עדיין לא הוכח בבני אדם.
ספר ההוראות והסימניות שעליו
כמעט כל תא בגופנו מכיל אותו ספר הוראות – ה־DNA. ובכל זאת, תא שריר ותא עצב נראים ומתנהגים אחרת. הסיבה היא שכל תא קורא פרקים אחרים של הספר.
אפשר לדמיין סימניות רבות על הדפים: "את ההוראה הזאת לקרוא", "את זו להשתיק". חלק מהסימניות משתנות לאורך החיים. המדענים קוראים למערכת הזאת אפיגנטיקה. היא אינה משנה את אותיות ה־DNA, אלא קובעת אילו הוראות התא מפעיל. על הדרך שבה מודדים את השינויים האלה כתבתי בכתבה על השעונים האפיגנטיים.
האם אפשר לשנות את הסימניות ולהחזיר לתא יכולת שאיבד? במשך שנים השאלה הזאת הייתה כמעט דמיונית.
גורמי יאמאנקה: ארבעה חלבונים ששינו את הסיפור
בשנת 2006 הראו שיניה יאמאנקה וקזוטושי טקהאשי שאפשר להכניס לתא בוגר ארבעה גורמים: OCT4, SOX2, KLF4 ו־c-MYC. כך הם תכנתו אותו מחדש. במעבדה, תא שכבר התמחה בתפקיד מסוים חזר למצב הדומה לתא גזע. תא כזה מסוגל להתפתח לסוגי תאים רבים. מאז זכו ארבעת החלבונים לכינוי גורמי יאמאנקה.
זו תגלית מסחררת, אבל יש בה גם סכנה ברורה. אם מוחקים מתא בוגר חלק גדול מדי מזהותו, הוא עלול לאבד את תפקידו ולהתחלק ללא בקרה. במחקר המקורי, למשל, תאים כאלה יצרו גידולים כשהשתילו אותם בעכברים. לכן המטרה בטיפול לאדם צנועה ומדויקת בהרבה. החוקרים אינם רוצים להפוך תא עצב לתא גזע, אלא לשפר את תפקודו בזמן שהוא נשאר תא עצב.
למה שלושה גורמי יאמאנקה ולא ארבעה?
הקבוצה של פרופ' דיוויד סינקלייר (David Sinclair) בחרה ב־OCT4, SOX2 ו־KLF4, ובקיצור OSK. הם השמיטו את הגורם הרביעי, c-MYC, שקשור גם לעידוד חלוקת תאים ולסיכון לגידולים. לשיטה קוראים תכנות מחדש חלקי: שינוי דפוסי פעילות בתא פגוע, בלי למחוק את זהותו. עם זאת, השמטת c-MYC אינה הופכת את השיטה לבטוחה מאליה, והבטיחות עדיין נבדקת.
אפשר לחשוב על כך כמו על תיקון תוכנה. החוקרים אינם רוצים לפרמט את המחשב ולהתחיל מאפס. במקום זאת, הם רוצים לשחזר כמה הגדרות שאבדו ולבדוק אם המחשב יחזור לעבוד היטב.
ואז הגיעו העכברים
החוקרים התמקדו בעין, ובמיוחד בתאי העצב שמעבירים מידע ממנה אל המוח. הם הפעילו את שלושת הגורמים בתאים האלה בעכברים. אחרי פגיעה ניסויית בעצב הראייה, חלק משלוחות העצבים צמחו מחדש. במודל עכברי של גלאוקומה הראייה השתפרה. גם בעכברים מבוגרים החוקרים מדדו שיפור בראייה, וחזרה של חלק מהסימנים האפיגנטיים למצב צעיר.
אלה תוצאות מרגשות, אך צריך לומר בדיוק מה הן: שיפור בעכברים בתנאי ניסוי. כלומר, הן אינן אומרות שעין אנושית עיוורת יכולה לראות שוב. הן גם אינן מוכיחות שאפשר להצעיר גוף אנושי שלם.
בהמשך דיווחה החברה Life Biosciences על ניסוי בקופים. הקופים סבלו מפגיעה שמחקה NAION – פגיעה פתאומית בעצב הראייה עקב ירידה באספקת הדם אליו. אחרי הטיפול הניסיוני החוקרים מצאו פגיעה קטנה בהרבה בתפקוד תאי העצב ובסיבי העצב. על NAION בהקשר של תרופות ההרזיה כתבתי בכתבה על פגיעה בעצב הראייה.
גורמי יאמאנקה ב־RNA מעגלי: הצערה בלי לאבד זהות
הסכנה הגדולה בהצערת תאים היא שהתא "ישכח" מי הוא ויהפוך לתא גזע, דבר שעלול להוביל לגידול. לכן, חוקרים מחפשים דרך שתבטיח שהתכנות מחדש יישאר חלקי. מחקר חדש מציע פתרון אלגנטי.
החוקרים ארזו את שלושת גורמי יאמאנקה, OCT4, SOX2 ו־KLF4, במולקולת RNA מעגלית אחת, ושלחו אותה לתאים בתוך חלקיקי שומן זעירים. ה־RNA פועל לזמן קצר ואינו משנה את הגנום. הם בדקו את השיטה בתאי גזע מזנכימליים, תאים שמשמשים בטיפולים תאיים ומזדקנים בתרבית. לפי הסיכום של Fight Aging!, התאים הזקנים הראו פחות סמני הזדקנות, פחות נזק ל־DNA ופחות הפרשה של חומרי דלקת. בנוסף, הם חזרו להתחלק, לנדוד ולהתמיין כמו תאים צעירים.
החשוב מכול: גורמי יאמאנקה בגרסה הזו לא הפכו את התאים לתאי גזע עובריים, והתאים שמרו על זהותם ועל יציבות הגנום. אלה עדיין ניסויים בתאים בתרבית, ללא ניסויים בבעלי חיים. עם זאת, זהו צעד חשוב לקראת טיפול בטוח יותר, ובראש ובראשונה לשיפור טיפולים בתאי גזע.
גורמי יאמאנקה בבני אדם: מה קורה עכשיו?
שם הטיפול הניסיוני הוא ER-100. בניסוי הראשון בבני אדם מזריקים לעין אחת נשא נגיפי מהונדס. הנשא מעביר לתאים את ההוראות לייצור שלושת גורמי OSK. לאחר מכן המשתתפים נוטלים דוקסיציקלין (Doxycycline) במשך שמונה שבועות, כדי להפעיל את המערכת. הניסוי החל במרץ 2026 ומתוכננים בו כ־18 משתתפים. בשלב הראשון משתתפים בו מטופלים עם גלאוקומה פתוחת זווית, ובהמשך גם מטופלים עם NAION.
ביוני 2026 הודיעה החברה שהמשתתף הראשון קיבל את הטיפול. בהמשך, ב־8 באוקטובר 2026, פרסמה החברה נתונים ראשונים משלושה מטופלים עם גלאוקומה. לדבריה, הטיפול במינון הנמוך עבר בלי תופעות לוואי חמורות עד היום ה־56. בנוסף, אצל שניים מתוך השלושה נמדד שיפור בשדה הראייה. אולם אלה נתונים מוקדמים של היצרנית, ממספר קטן מאוד של אנשים, ועדיין לא בכתב עת מדעי. מטרתו העיקרית של הניסוי היא לבדוק בטיחות, וכעת הוא עובר למינון הגבוה.
שורה תחתונה
זה אולי הסיפור המרתק ביותר במדעי אריכות החיים כיום. הביולוגיה לימדה אותנו שתא בוגר אינו מקובע לנצח. בנוסף, ניסויים בבעלי חיים הראו שאפשר לשפר תפקוד של תאים פגועים. השאלה הגדולה, האם אפשר לעשות זאת באדם בבטחה וביעילות, עדיין פתוחה.
בינתיים, הדרך המוכחת לאריכות חיים בריאה עוברת דרך שמירה על הגוף שיש לנו. עוד על הדרכים שבהן אנחנו משפיעים על קצב ההזדקנות תמצאו בכתבה על שעוני ההזדקנות, ובסיפורה של האישה שחיה 117 שנה. המחקר על גורמי יאמאנקה מציע אפשרות מרגשת נוספת: אולי בעתיד נדע גם לתקן חלק ממה שהזמן שינה בתאים עצמם.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Circular RNA Encoding Yamanaka Factors Enables Partial Reprogramming Without Pluripotency
Epigenetic clocks reveal a rejuvenation event during embryogenesis followed by aging
Reprogramming to recover youthful epigenetic information and restore vision
Life Biosciences Announces First Patient Dosed in Phase 1 Trial of ER-100 for Optic Neuropathies
גילוי נאות: פרופ' דיוויד סינקלייר, ממחברי המחקר בעכברים, הוא ממייסדי חברת Life Biosciences המפתחת את ER-100.
