הפסקת GLP-1 בסוכרת: סיכון כפול לאירועי לב במחקר על 80 אלף מטופלים

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

הפסקת GLP-1 בסוכרת: מה מצא המחקר החדש

הפסקת GLP-1 בסוכרת סוג 2 עשויה להיות קשורה לסיכון גבוה לאירועי לב. כך עולה ממחקר איטלקי גדול שפורסם השבוע ב־The Lancet Regional Health – Europe. אצל מי שהפסיקו את הטיפול, שיעור התקפי הלב, השבץ והמוות היה כמעט כפול לעומת מי שהמשיכו.

זהו מחקר תצפיתי, ולכן הוא אינו מוכיח שההפסקה עצמה גרמה לנזק. עם זאת, הוא מצטרף לראיות שמלמדות דבר חשוב: טיפול בסוכרת ובהשמנה הוא טיפול לטווח ארוך.

מי השתתף במחקר

החוקרים, בהובלת פרופ' אנטוניו צ'ריאלו (Antonio Ceriello) מ־IRCCS MultiMedica, ניתחו נתונים מ־301 מרפאות סוכרת באיטליה. המחקר כלל 80,302 מבוגרים עם סוכרת סוג 2, ללא מחלת לב ידועה, שהתחילו טיפול בתרופה מקבוצת GLP-1 בין 2004 ל־2024.

כ־60% מהמשתתפים הפסיקו את התרופה בשלב כלשהו. כדי להשוות בהגינות, החוקרים התאימו 28,713 מטופלים שהפסיקו ל־28,713 מטופלים שהמשיכו, עם מאפיינים דומים.

אילו תרופות נבדקו

רוב המשתתפים קיבלו תרופות מהדור הקודם, ליראגלוטייד (Liraglutide) ודולאגלוטייד (Dulaglutide). רק חלק קטן קיבל סמגלוטייד (Semaglutide). טירזפטייד, כלומר מונג'רו, לא נכללה, כי נכנסה לשוק האיטלקי אחרי תקופת המחקר.

הפסקת GLP-1 בסוכרת והסיכון ללב

מדד היעד כלל התקף לב, שבץ או מוות מכל סיבה. אצל מי שהפסיקו, השיעור עמד על 3.94 אירועים ל־100 שנות מטופל. אצל מי שהמשיכו, השיעור היה 1.96. כלומר, יחס הסיכון עמד על 2.03.

התמונה בלטה במיוחד במוות מכל סיבה: 2.23 ל־100 שנות מטופל אצל המפסיקים, לעומת 0.48 אצל הממשיכים. יחס הסיכון כאן היה 4.81. פער גדול כל כך מעורר זהירות, כי אולי חלק מהמפסיקים היו חולים מלכתחילה.

השמנה מגבירה את הסיכון

אצל מטופלים עם BMI של 30 ומעלה, יחס הסיכון לאחר הפסקה הגיע ל־2.27. אצל מטופלים עם BMI נמוך מ־30, הוא עמד על 1.61. לכן, דווקא מטופלים עם השמנה הם אלה שעשויים להפסיד הכי הרבה מהפסקת הטיפול.

לא רק המשקל והסוכר

ממצא מפתיע: אחרי ההפסקה, המשקל, הסוכר ולחץ הדם עלו רק מעט. בנוסף, השינויים האלה לא היו שונים בין מי שחווה אירוע לבין מי שלא. לכן החוקרים מעריכים שהמדדים האלה אינם מסבירים לבדם את העלייה בסיכון.

אולי התרופות מגינות על כלי הדם גם בדרכים נוספות, למשל דרך הפחתת דלקת. על כך כתבתי בכתבה על סמגלוטייד והגנה על הלב.

הפסקת GLP-1 בסוכרת: מגבלות חשובות

ראשית, זהו מחקר תצפיתי, ולא ניסוי אקראי. החוקרים לא ידעו מדוע כל מטופל הפסיק את התרופה. אולי חלק הפסיקו בגלל מחלה, אשפוז או החמרה במצב הבריאות.

שנית, לא היו בידי החוקרים נתונים חברתיים־כלכליים. שלישית, המחקר אינו עונה על השאלה אם התחלה והפסקה מסוכנות מאי־טיפול בכלל. פרופ' קלרה צ'או מאוניברסיטת סידני, שלא השתתפה במחקר, העירה שהמסקנה המרכזית עלולה להטעות. לכן חשוב לקרוא את הממצא בזהירות.

מה אפשר לעשות כבר היום

ראשית, אל תפסיקו תרופה על דעת עצמכם. אם יש תופעות לוואי, עלות גבוהה או קושי אחר, דברו עם הרופא. לעיתים מספיק להתאים מינון, להחליף תרופה או לעבור לכדור. בישראל זמינות היום ויגובי, אוזמפיק, ויגובי בכדור, מונג'רו ופאונדאיו.

שנית, אם הפסקה מתוכננת, היא צריכה להיות מתוכננת היטב. כתבתי מדריך מפורט על איך מתכוננים להפסקת מונג'רו או ויגובי. בנוסף, כדאי לקרוא על התמדה בטיפול בהשמנה.

שלישית, המשיכו במעקב גם אחרי הפסקה: HbA1c, כלומר ממוצע הסוכר בשלושת החודשים האחרונים, לחץ דם, שומנים בדם ותפקודי כליה. לבסוף, אורח החיים הוא הבסיס. אצלנו במרכז הדיאטנית בונה תזונה ים־תיכונית עשירה בחלבון, מאמן הכושר משלב אימוני כוח ואירובי, והפסיכולוגית עוזרת בהתמודדות עם רעב ואכילה רגשית. כך מגינים על הלב בכל שלב.

שורה תחתונה

הפסקת GLP-1 בסוכרת הייתה קשורה במחקר גדול לסיכון כפול לאירועי לב ומוות. זהו קשר ולא הוכחה לסיבתיות. אבל המסר ברור: אלו תרופות לטיפול כרוני, וכל שינוי צריך להיעשות יחד עם הרופא. ככל שהטיפול מתמשך ומלווה, כך הוא מגן טוב יותר על הלב.

המידע בכתבה כללי ואינו מהווה ייעוץ רפואי אישי. כל החלטה על טיפול צריכה להתקבל עם הרופא המטפל.

מראי מקום

GLP-1 receptor agonist discontinuation and cardiovascular events and all-cause mortality in people with type 2 diabetes: a retrospective cohort study

Study links stopping Ozempic-like drugs with poor heart health outcomes