ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

ויגובי ואכילה בולמוסית: ניסוי מבוקר מצא פחות אובדן שליטה ודימוי גוף טוב יותר

ויגובי ואכילה בולמוסית: מה מצא ניסוי מבוקר חדש

ויגובי ואכילה בולמוסית הם שילוב שמעסיק מטופלים רבים במרפאה. רבים חוששים שזריקת הרזיה תגביר עיסוק באוכל ובגוף, או תעורר הפרעת אכילה. ניסוי מבוקר חדש מאוניברסיטת פנסילבניה מצא תמונה מעודדת. סמגלוטייד (Semaglutide), החומר הפעיל בוויגובי (Wegovy), הפחית את תחושת אובדן השליטה באכילה ושיפר את דימוי הגוף, בהשוואה לפלצבו.

יתרה מזאת, מטופלים שהגיעו עם התקפי אכילה הגיעו בתדירות גבוהה בהרבה להפסקה מלאה של ההתקפים. עם זאת, החוקרים ראו גם מקרים בודדים של התנהגויות אכילה לא תקינות. לכן הם ממליצים על מעקב תקופתי.

מה בדק הניסוי

את הניסוי הובילה ד"ר קלי אליסון (Kelly Allison), יחד עם פרופ' תומס וודן (Thomas Wadden) וד"ר ג'נה טרונירי (Jena Tronieri), מהמרכז למשקל ולהפרעות אכילה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא פורסם ב-15 בנובמבר בכתב העת International Journal of Eating Disorders.

החוקרים גייסו 120 מבוגרים שפנו לטיפול בהשמנה, עם BMI מעל 27. המשתתפים חולקו באקראי ביחס של 3:2 לסמגלוטייד במינון 2.4 מ"ג בשבוע או לפלצבו. בנוסף, כולם קיבלו ליווי באורח חיים, כלומר הדרכה לתזונה ולפעילות גופנית. הטיפול נמשך 60 שבועות.

הבדיקות נערכו בתחילת הניסוי ובשבועות 20, 40 ו-60. ראשית, קלינאים העריכו התקפי אכילה ותסמינים של הפרעת אכילה בראיון מובנה. בנוסף, המשתתפים מילאו שאלונים על אובדן שליטה באכילה, על הדחף לרזון, על שביעות הרצון מהגוף ועל מצב הרוח.

הממצאים: ויגובי ואכילה בולמוסית אחרי 60 שבועות

בכמה מנקודות הבדיקה, קבוצת הסמגלוטייד השיגה שיפור גדול בהרבה מקבוצת הפלצבו במדדים הבאים:

  • תחושת אובדן שליטה באכילה.
  • הציון הכללי של תסמיני הפרעת אכילה.
  • עיסוק מטריד במשקל ובמבנה הגוף.
  • הדחף לרזון.
  • חוסר שביעות רצון מהגוף.

לעומת זאת, בכלל המשתתפים לא היה הבדל מובהק בירידה בתדירות התקפי האכילה. עם זאת, בתת-קבוצות התמונה השתנתה. 31 משתתפים דיווחו על התקפי אכילה בתחילת הניסוי, ו-18 אובחנו עם הפרעת אכילה בולמוסית מלאה או תת-סיפית. בשתי הקבוצות האלה, מי שקיבל סמגלוטייד הגיע בסבירות גבוהה בהרבה להפסקה מלאה של ההתקפים.

במקביל, פרסום קודם מאותו ניסוי דיווח על ירידה ממוצעת של 15.1% במשקל עם סמגלוטייד, לעומת 3.4% עם פלצבו, אחרי 60 שבועות.

ויגובי ואכילה בולמוסית: מה עם הבטיחות

החשש המרכזי הוא שתרופה שמדכאת תיאבון תעודד הגבלה קיצונית או התנהגויות מפצות. במחקר, החמרה ממשית בתסמינים הייתה נדירה. בנוסף, הופעה חדשה של התקפי אכילה או של התנהגויות מפצות, כמו הקאות, הייתה נדירה. החוקרים לא ראו שכיחות גבוהה של תסמינים חדשים עם סמגלוטייד.

עם זאת, התנהגויות כאלה כן הופיעו אצל מעטים. לכן החוקרים ממליצים על מעקב תקופתי אצל מטופלים בסיכון. על הסינון להפרעות אכילה לפני טיפול כתבתי בכתבה על הפרעות אכילה והשמנה.

מגבלות המחקר

הניסוי קטן יחסית, ומספר המשתתפים עם התקפי אכילה היה קטן עוד יותר. לכן הממצאים בתת-הקבוצות הם רמז חשוב, אך לא הוכחה. בנוסף, המשתתפים פנו לטיפול בהשמנה, ולא לטיפול בהפרעת אכילה. החוקרים עצמם קוראים למחקרים גדולים יותר. לפי ההודעה על הפרסום הקודם, הניסוי נתמך בחלקו במענק מחקר של נובו נורדיסק, שלא הייתה מעורבת במחקר עצמו.

ויגובי ואכילה בולמוסית: אינפוגרפיקה של תוצאות הניסוי המבוקר

מה המשמעות למטופלים

הממצא המרגיע הוא שהתרופה לא נראתה מגבירה הפרעות אכילה, ואף שיפרה את היחס לאוכל ולגוף. התוצאה מתאימה למה שאנו רואים במרפאה: פחות רעש אוכל, ופחות מאבק פנימי סביב הצלחת. על הקשר הרחב בין התרופות לאכילה הרגשית כתבתי בכתבה על תרופות GLP-1 ואכילה רגשית, ועל ההפרעה עצמה בכתבה על בולמוסי אכילה שאינם חוסר שליטה.

חשוב לזכור: ויגובי אינה מאושרת לטיפול בהפרעת אכילה בולמוסית, לא בישראל ולא בארה"ב. היא מאושרת בשתי המדינות לטיפול בהשמנה ובעודף משקל עם מחלות נלוות. לכן הפרעת אכילה מאובחנת צריכה טיפול ייעודי, ולא רק תרופה להרזיה.

מה אפשר לעשות כבר היום

לזהות את הבעיה

ראשית, שאלו את עצמכם בכנות: האם יש אכילה של כמות גדולה בזמן קצר, עם תחושה שאי אפשר לעצור? האם יש אכילה בסתר, או ביקורת קשה על הגוף? אם כן, ספרו על כך לרופא לפני תחילת טיפול. שאלון סינון קצר ושיחה פתוחה הם הצעד הראשון.

טיפול משולב: ויגובי ואכילה בולמוסית בצוות אחד

במרכז שלנו הטיפול נבנה יחד, כצוות. פסיכולוגית מטפלת באכילה הרגשית ובדימוי הגוף, בעזרת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. במקביל, דיאטנית בונה ארוחות סדירות, בלי דילוגים שמזינים את מעגל ההגבלה וההתקף. בנוסף, הרופא מתאים את התרופה, כשיש צורך, ובודק אם ניתוח בריאטרי מתאים. קראו עוד על אכילה לא סדירה ורפואת אורח חיים.

הרגלים שעוזרים כבר השבוע

  • שלוש ארוחות קבועות ביום, עם חלבון, ירקות וקטניות.
  • אימוני כוח פעמיים עד שלוש בשבוע, לצד 150 דקות של פעילות אירובית בשבוע.
  • שבע שעות שינה בלילה: עייפות מגבירה רעב ואכילה רגשית.
  • הפחתת מתח, למשל בהליכה, בנשימות או בשיחה עם אדם קרוב.
  • מעקב תקופתי אצל הצוות, גם כשהמשקל יורד יפה.

בישראל זמינות היום במרשם תרופות מסוג GLP-1 בזריקה, כמו ויגובי ומונג'רו (Mounjaro). מידע על האפשרויות תמצאו בכתבה על זריקות הרזיה חדשות בישראל. בנוסף, כדאי להכיר את השינויים הנפשיים אחרי ירידה במשקל.

שורה תחתונה על ויגובי ואכילה בולמוסית

הניסוי מפנסילבניה מראה שסמגלוטייד יכול לשפר את היחס לאוכל ולגוף, ולא רק את המספר על המשקל. בסופו של דבר, ויגובי ואכילה בולמוסית אינם סתירה, בתנאי שהטיפול כולל סינון, ליווי נפשי ומעקב צמוד.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מראי מקום

Disordered Eating Attitudes and Behaviors in Individuals With BMI > 27 kg/m2 Treated by Semaglutide: A 60-Week Randomized Placebo-Controlled Trial

Semaglutide May Improve Eating Behaviors and Body Image

Study: Semaglutide Sustains Lower Calorie Intake for More Than a Year

Semaglutide Treatment, Appetite, and Eating Behavior: Long-term Effects

ויגובי ואכילה בולמוסית: זוג צעיר נהנה מארוחה מאוזנת במרפסת שמשית

ד”ר אסנת רזיאל