מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
נשנושי פעילות ושעון חכם: הטכנולוגיה שיודעת מתי לקום
נשנושי פעילות, רגעי תנועה קצרים לאורך היום, הם אחד הכיוונים המעניינים במחקר ההשמנה. האם בקרוב השעון שלנו ידע לזהות שאנחנו עומדים לשקוע בעוד שעה של ישיבה? והאם הוא ישלח לנו הצעה קטנה לתנועה בדיוק ברגע הנכון? בכינוס האירופי להשמנה ECO 2026 הוצגו מחקרים שמנסים לענות על השאלות האלה.
במקום לבקש מאנשים "להתחיל להתאמן", החוקרים מחפשים דרך להכניס תנועה קצרה ומותאמת לתוך החיים עצמם. לשם כך הם משלבים בינה מלאכותית, חיישנים לבישים ושאלונים בזמן אמת. הכתבה הזו אינה עוסקת בבחירת המכשיר. השוואה בין המכשירים עצמם תמצאו בכתבה טבעת חכמה או שעון חכם: השוואת המכשירים. כאן ההתמקדות היא בתזמון: מתי ואיך חיישן לביש יכול לעזור לנו לזוז.
מהמעבדה אל החיים האמיתיים
אחת הבעיות הגדולות במחקר על פעילות גופנית היא הפער בין המעבדה לחיים. אנשים יושבים, קמים, מתעייפים וממהרים. הם עובדים, מטפלים בילדים ומתמודדים עם עומס רגשי ופיזי. לכן החוקרים פיתחו פלטפורמה בשם HealthReact. היא מחברת בין צמיד כושר לבין שאלונים קצרים בטלפון, שנשלחים מיד אחרי פעילות או אחרי ישיבה ממושכת.
החוקרים גילו שעדיף לשלוח את השאלון מיד בסיום התנועה. כך הוא לא מפריע לאדם באמצע הפעילות. בנוסף, במחקר הפיילוט, עם 52 משתתפים מארבע מדינות, ההיענות הייתה נמוכה: חציון של 49% בלבד. בעקבות זאת החוקרים שיפרו את כללי ההפעלה של השאלונים.
לאחר מכן הגיע הפרויקט הגדול. בפרויקט WEALTH השתתפו 627 אנשים בחמישה מרכזים בצ'כיה, צרפת, גרמניה ואירלנד. המשתתפים ענדו חיישנים במשך 9 ימים ברציפות וענו על שאלונים רבים מדי יום. לפי הדיווח בכינוס, כשני שלישים מהם השלימו את המשימות. זהו נתון טוב מאוד בתחום.
לא רק "כמה זזת", אלא "מתי הכי כדאי לזוז"
החוקרים הציגו תפיסה חדשה. הרגע הנכון להתערבות אינו אקראי. הוא נוצר במפגש בין פגיעות לבין הזדמנות. כלומר, האדם בסיכון להמשיך לשבת, אבל גם פתוח לשינוי קטן. מחקרים בזמן אמת הראו שהנכונות לקום ולזוז משתנה מאוד במהלך היום.
באופן מעניין, עייפות וכאב לא תמיד הפחיתו את הנכונות לתנועה. לעומת זאת, התחושה ש"כבר הלכתי מספיק היום" דווקא הורידה את הסיכוי לקום שוב. החוקרים ציינו שאצל אנשים עם השמנה רמת האנרגיה משתנה לאורך היום, במיוחד אחר הצהריים ובערב. עוד על המגמות החדשות בתחום אפשר לקרוא בכתבה על עתיד רפואת ההשמנה.
נשנושי פעילות במקום אימונים ארוכים
אחד הפרויקטים המסקרנים הוא SnackFit, תוכנית לאנשים עם השמנה מאוניברסיטת קארל בפראג. התוכנית משלבת חיישנים, שאלונים בזמן אמת ותמיכה דיגיטלית. המטרה אינה לבנות את החיים סביב חדר הכושר. במקום זאת, היא מכניסה "נשנושי פעילות", Exercise Snacks, כלומר רגעי תנועה קצרים לאורך היום. כמה מדרגות. הליכה קצרה. קימה יזומה מהכיסא.
לפי רישום המחקר, זהו ניסוי אקראי של 18 חודשים עם 306 משתתפים, במסגרת רפואת המשפחה. בחצי השנה הראשונה המשתתפים יקבלו ליווי אנושי. אחר כך, במשך שנה, התמיכה תהיה אוטומטית, דרך שעון חכם והתראות מותאמות. גם בקנדה בודקים גישה דומה: ארבעה מקבצים של דקה אחת של מאמץ נמרץ, לפחות חמישה ימים בשבוע.
נשנושי פעילות ושעון חכם: כמה פעילות באמת צריך?
שאלה מעניינת שעלתה היא איך למדוד פעילות אצל אנשים עם השמנה. רוב השעונים והחיישנים פותחו על סמך נתונים של אנשים ללא השמנה. לכן הם עלולים להיות פחות מדויקים עבור חלק מהאוכלוסייה. עם זאת, החוקרים הדגישו שלא חייבים דיוק מלא כדי להשיג תועלת. גם התראה שמגיעה ברגע כמעט נכון עשויה לשנות התנהגות לאורך זמן.
ומה לגבי עצימות? לפי עבודות מעבדה שהוצגו, לעיתים די בכ־70 שניות של מאמץ עצים יחסית כדי להשיג השפעה פיזיולוגית. בנוסף, מחקר שפורסם ב־Nature Medicine, על סמך חיישן לביש, קשר בין פרצי פעילות נמרצת קצרים בחיי היומיום לבין תמותה נמוכה. גם הנחיות ארגון הבריאות העולמי קובעות שכל תנועה חשובה. אצל אנשים עם השמנה, העצימות צריכה להיות מותאמת אישית. כדאי לקרוא גם על צעדים יומיים ושמירה על המשקל.
איך לשלב נשנושי פעילות ביום שלכם
מה אפשר לקחת מהמחקרים האלה כבר היום? ראשית, לחשוב בקטן: כמה מדרגות, הליכה קצרה או קימה יזומה מהכיסא נחשבים. שנית, לשים לב לתזמון. אצל אנשים עם השמנה רמת האנרגיה משתנה במיוחד אחר הצהריים ובערב, ולכן כדאי לתכנן את הפסקות התנועה בהתאם. שלישית, להיזהר מהמחשבה "כבר הלכתי מספיק היום". לפי המחקר, דווקא היא מורידה את הסיכוי לקום שוב. ולבסוף, להתאים את העצימות לגוף, במיוחד כשיש כאב.
העתיד של נשנושי פעילות: סוכר, לחץ דם ובינה מלאכותית
בעתיד המערכות האלה עשויות לשלב גם מד סוכר רציף, מדידת לחץ דם ללא שרוול ושונות דופק. המטרה היא מערכת חכמה שמזהה מתי האדם צריך התערבות קטנה ומתי עדיף לא להפריע לו. על הקשר בין בינה מלאכותית לאורח חיים בריא כתבתי גם בכתבה בינה מלאכותית ואורח חיים.
עם זאת, לצד ההתקדמות עלו שאלות אתיות. החוקרים ציינו שהעברת מידע אישי לשרתים של חברות מסחריות יצרה קשיים רגולטוריים. לכן הם מפתחים מערכות שבהן הנתונים יגיעו ישירות מהמכשיר לאוניברסיטה או למרכז המחקר.
כאב והשמנה: לא רק בעיה של מפרקים
בחלק נוסף של המושב הוצג מחקר על כאבי שרירים ושלד אצל נשים עם השמנה. השתתפו בו 164 נשים בגילים 21 עד 65. החוקרים בדקו כאבים, מגבלות תפקוד ופנייה לטיפול. הכאבים השכיחים היו כאבי גב תחתון, ברכיים וצוואר. אולם הממצא המפתיע היה שהעומס הגבוה ביותר הופיע דווקא בגיל הביניים, ולא בגיל המבוגר.
לדברי החוקרים, אולי זהו חלון זמן חשוב להתערבות, לפני הידרדרות בתפקוד. לכן טיפול בהשמנה אינו יכול להסתכם בהמלצה "לעשות ספורט". הוא מחייב התאמה אישית: התייחסות לכאב, לפחד מתנועה, למצב הרגשי וליכולת התפקודית. בנוסף, חשוב לשמור על כוח השריר, כפי שהסברתי בכתבה על סרקופניה והשמנה. איך לשלב נכון תנועה ותזונה, אפשר לקרוא בכתבה על שילוב תזונה וספורט.
שורה תחתונה על נשנושי פעילות ושעון חכם
אחד המשפטים הבולטים בדיון היה: "זו לא מחלה, זה אדם". כלומר, גם כשמדברים על שעון חכם והשמנה, על חיישנים ועל בינה מלאכותית, במרכז נשאר האדם. הסיפור האישי, הקשיים, הסביבה והחיים האמיתיים שלו. בסופו של דבר, הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו לקום מהכיסא, אבל ההחלטה והליווי נשארים אנושיים.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Exercise Snacks in Adults Living With Obesity: Protocol for a Randomized Feasibility Trial
World Health Organization 2020 guidelines on physical activity and sedentary behaviour



