מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
סמגלוטייד והשעון הביולוגי: מה המחקר החדש מצא?
סמגלוטייד והשעון הביולוגי הם צמד שלא חשבנו לחבר לפני כמה שנים. תרופות GLP-1 הראו קודם ירידה משמעותית במשקל. אחר כך הן הראו הגנה על הלב, שיפור בכבד שומני והגנה על הכליות. עכשיו מצטרפת שאלה חדשה: האם הן גם מאטות את קצב ההזדקנות הביולוגית?
מחקר מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שפורסם במאי 2026 בכתב העת Nature Communications, מציע תשובה ראשונית. זהו ניתוח של ניסוי אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו בבני אדם. החוקרים מצאו שסמגלוטייד (Semaglutide), החומר הפעיל באוזמפיק, בוויגובי ובריבלסוס, האט סמנים מולקולריים של הזדקנות. עם זאת, זהו סימן ראשוני בלבד.
הגיל הביולוגי לעומת הגיל בתעודת הזהות
כולנו יודעים בני כמה אנחנו לפי תאריך הלידה. אבל ברפואת הלונג'ביטי, הגיל הביולוגי הוא הנתון המעניין באמת. שני אנשים בני 60 יכולים להיראות שונים מאוד. האחד מטייל, מתאמן ועובד במשרה מלאה. השני חי עם מחלות כרוניות, חולשה וירידה בזיכרון. ההבדל תלוי בגנים, אך גם בקצב שבו הגוף מזדקן.
כדי למדוד את הקצב הזה פיתחו החוקרים שעונים אפיגנטיים. השעונים קוראים דפוסי מתילציה של DNA, כלומר סימונים כימיים על הגנים. הסימונים אינם משנים את רצף הגנים, אלא את אופן פעילותם. בנוסף, חלק מהשעונים מנבאים תחלואה ותמותה עתידית.
איך נבנה הניסוי?
הניסוי המקורי כלל 108 מבוגרים החיים עם HIV ועם ליפו־היפרטרופיה. זהו מצב של הצטברות שומן בבטן, כולל שומן ויסרלי סביב האיברים. כמחצית מהמשתתפים קיבלו זריקת סמגלוטייד שבועית, והשאר קיבלו פלצבו. הטיפול נמשך 32 שבועות.
המטרה הראשית של הניסוי הייתה שינוי בשומן הוויסרלי. לכן, הבדיקה האפיגנטית נעשתה בדיעבד, כניתוח חוקר (Post Hoc – ניתוח שלא תוכנן מראש). החוקרים בדקו דגימות דם בתחילת הניסוי ובשבוע 32. נתונים מלאים היו ל־84 משתתפים: 45 בקבוצת סמגלוטייד ו־39 בקבוצת הפלצבו. הם בחנו שעונים משלושה דורות שונים.
סמגלוטייד והשעון הביולוגי: האטה של 9% בקצב ההזדקנות
לפי המאמר ב־Nature Communications, סמגלוטייד האט את קצב ההזדקנות לפי שעון DunedinPACE ב־9% בהשוואה לפלצבו. זהו שעון שמודד את מהירות ההזדקנות, ולא את הגיל עצמו. בנוסף, החוקרים ראו ירידה מובהקת בשעונים PhenoAge, PCGrimAge ו־GrimAge V2. השעונים האלה קשורים לסיכון לתמותה ולמחלות של הגיל המבוגר.
יתרה מזאת, השינוי לא הופיע במדד יחיד. לפי הגרסה המוקדמת של המחקר, אחד־עשר שעונים של מערכות גוף הראו מגמה דומה. הבולטים היו שעוני הדלקת, המוח והלב. מנגד, שעון של "יכולת פנימית", כלומר כושר תפקודי כללי, לא השתנה. החוקרים גם תקננו את הניתוח למדד מסת הגוף ולסמני דלקת.
סמגלוטייד והשעון הביולוגי: אילו מנגנונים עשויים לפעול?
מה עשוי לקשר בין סמגלוטייד והשעון הביולוגי? החוקרים מציעים כמה מנגנונים אפשריים. ראשית, סמגלוטייד מפחית דלקת כרונית בדרגה נמוכה. התופעה הזו מכונה Inflammaging – דלקת שקטה ומתמשכת שמלווה את ההזדקנות. על הקשר הזה הרחבתי בכתבה על תרופות GLP-1 ודלקת כרונית.
שנית, התרופה מקטינה את השומן הוויסרלי ואת השומן שמצטבר בכבד, בלב ובלבלב. רקמת שומן כזו מפרישה חומרים מעוררי דלקת. שלישית, היא מפחיתה עקה מטבולית והפעלה כרונית של מערכת החיסון. לבסוף, החוקרים מזכירים נתונים ראשוניים שלפיהם תרופות GLP-1 עשויות לתכנת מחדש תאים באיברים שונים. חשוב לזכור: אלו השערות, ולא מנגנונים מוכחים.
למה דווקא אנשים החיים עם HIV?
השאלה על סמגלוטייד והשעון הביולוגי נבדקה באוכלוסייה מיוחדת. גם כשהנגיף מאוזן היטב בטיפול, אנשים החיים עם HIV מראים לעיתים קרובות הזדקנות ביולוגית מואצת. הם חיים גם עם דלקת כרונית ועם הפרעות מטבוליות. לכן הם מודל מחקרי חשוב. אפשר לזהות אצלם שינוי ביולוגי בפרק זמן קצר יחסית.
החוקר הראשי, ד"ר מייקל קורלי, אמר בהודעת האוניברסיטה שרבים מהתהליכים האלה מרכזיים גם בהזדקנות של האוכלוסייה הכללית. עם זאת, הוא הדגיש שהמחקר אינו מראה שסמגלוטייד הופך את ההזדקנות או "מצעיר" את האדם.
מחקר הפיילוט: תמונה לא אחידה
אותה קבוצת חוקרים פרסמה באפריל 2026 מחקר פיילוט ב־npj Aging. המחקר כלל 41 אנשים החיים עם HIV ועם כבד שומני מטבולי (MASLD). כולם קיבלו סמגלוטייד במינון 1.0 מ"ג בשבוע במשך 24 שבועות, בלי קבוצת ביקורת.
בממוצע הקבוצתי, קצב ההזדקנות נשאר יציב. אולם אצל 41.5% מהמשתתפים ירד ערך DunedinPACE. אצלם גם השומן בכבד ירד בצורה בולטת. לפי הודעת האוניברסיטה, אצל 34% ירד מדד PCGrimAge. בנוסף, אצל כמחצית מהמשתתפים עלה אורך הטלומרים המשוער, והם הלכו מהר בהשוואה לתחילת הטיפול. כלומר, אולי השעונים יעזרו לזהות מי מגיב היטב לתרופה.
האם סמגלוטייד היא כבר תרופת לונג'ביטי?
עדיין לא. המחקר על סמגלוטייד והשעון הביולוגי איכותי, אך הוא ניתוח בדיעבד של ניסוי שלב 2b. האוכלוסייה ייחודית, מספר המשתתפים צנוע, והמעקב קצר. החוקרים עצמם כותבים שהמגבלות האלה פוגעות ביכולת להכליל את התוצאות.
בנוסף, האטת שעון אפיגנטי עדיין אינה הארכת חיים. אין הוכחה שהשינוי יתורגם לפחות מחלות או לחיים ארוכים. גם לא ברור כמה זמן ההשפעה נמשכת ומה המינון האידיאלי. לכן, אין היום סיבה ליטול סמגלוטייד רק כדי להאט את ההזדקנות. מעניין לקרוא גם על תרופות מוכרות שנבדקות כתרופות לונג'ביטי.
מה כבר ידוע על התרופה?
לצד השאלה החדשה, לסמגלוטייד יש בסיס מחקרי רחב. היא מאושרת לסוכרת מסוג 2 ולטיפול בהשמנה. בנוסף, מחקר SELECT הראה שהיא מפחיתה אירועי לב באנשים עם השמנה ומחלת לב, כפי שכתבתי בכתבה על מחקר SELECT. ב־2025 קיבלה ויגובי אישור FDA גם לטיפול בדלקת כבד שומנית (MASH).
מעבר לכך, ההרגלים הבסיסיים משפיעים גם הם על השעון. מטא־אנליזה משנת 2026 מצאה קשר בין פעילות גופנית גבוהה לגיל ביולוגי נמוך בשעוני Horvath ו־GrimAge. עם זאת, רוב הנתונים שם חתכיים. לקריאה נוספת על הנושא, ראו את הכתבה על תרופות ההרזיה והגיל הביולוגי.
שורה תחתונה: סמגלוטייד והשעון הביולוגי
הקשר בין סמגלוטייד והשעון הביולוגי מסמן שינוי בחשיבה. במשך שנים ראינו בתרופות GLP-1 טיפול להשמנה ולסוכרת. היום אנחנו מבינים שהן מפחיתות דלקת, מגינות על הלב והכבד ומשפרות את הבריאות המטבולית. אולי הן גם משפיעות על קצב ההזדקנות עצמו.
אם מחקרים גדולים יאשרו את הממצאים, תרופות GLP-1 עשויות להפוך לכלי מרכזי ברפואת הלונג'ביטי. המטרה שם אינה רק להאריך חיים, אלא להוסיף שנים של בריאות, חיוניות ותפקוד. עד אז, הטיפול צריך להתבסס על התוויות מוכחות ועל מעקב רפואי צמוד.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Semaglutide slows epigenetic aging in a randomized trial of HIV-associated lipohypertrophy
Pilot study of epigenetic aging and treatment response to semaglutide in the SLIM LIVER study
Study: Popular GLP-1 Drug May Slow Down Biological Aging
המחקרים מומנו על ידי מכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית (NIH) וקרן James B. Pendleton. החוקר הראשי משמש יועץ מדעי לחברת TruDiagnostic, ששותפה למחקר.
