לא כל ירידה במשקל נמדדת בקילוגרמים: השומן הויסרלי הוא המפתח לבריאות המטבולית
במשך שנים רבות מדדנו הצלחה בטיפול בהשמנה באמצעות נתון אחד בלבד המשקל.
לא כל קילוגרם שווה לקילוגרם אחר, ולא כל ירידה במשקל מעניקה את אותה תועלת בריאותית.
מחקר ישראלי חדש, שפורסם בכתב העת Circulation, מציג דרך חדשה להבין השמנה ובריאות מטבולית.
החוקרים מצאו כי המספר שעל המשקל אינו הגורם החשוב ביותר לבריאות ארוכת הטווח.
לדבריהם, השינוי בכמות השומן הוויסרלי משפיע הרבה יותר.
השומן שלא רואים הוא שמסכן
כאשר אנשים חושבים על שומן בגוף, הם בדרך כלל מתכוונים לשומן התת־עורי שנמצא מתחת לעור.
זהו השומן שאפשר לצבוט והוא משפיע בעיקר על המראה החיצוני.
לעומתו, השומן הוויסרלי מצטבר סביב הכבד, הלבלב, המעיים וכלי הדם הגדולים.
רקמת השומן הוויסרלי מפרישה חומרים דלקתיים והורמונים. חומרים אלה משפיעים על מערכות רבות בגוף.
כאשר השומן הוויסרלי מצטבר, הוא מגביר את הסיכון לתנגודת לאינסולין, לסוכרת מסוג 2,
לכבד שומני, ליתר לחץ דם, למחלות לב ולתמותה מוקדמת.
לכן שני אנשים בעלי משקל דומה או BMI זהה יכולים להיות שונים מאוד מבחינה בריאותית.
אדם אחד יכול להיות בריא מבחינה מטבולית, בעוד שאדם אחר יסבול מהפרעות מטבוליות משמעותיות.
מחקר ישראלי עם מעקב נדיר של עשר שנים
פרופ' איריס שי וצוות חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב הובילו את המחקר.
אליהם הצטרפו חוקרים מישראל, מגרמניה, מארצות הברית וממדינות נוספות.
החוקרים עקבו במשך עשר שנים אחר מאות משתתפים שנכללו בשני מחקרי התזונה DIRECT ו־DIRECT PLUS.
החוקרים לא הסתפקו במדידת משקל או BMI.
המשתתפים עברו סריקות MRI מתקדמות שאפשרו למדוד במדויק את מאגרי השומן בגוף.
הסריקות מדדו שומן ויסרלי, תת־עורי, כבד ובלבלב.
כ־96% מהמשתתפים השלימו את המעקב. שיעור ההיענות הגבוה אפשר לחוקרים
לקבל תמונה אמינה של השינויים ארוכי הטווח ברקמות השומן ובבריאות המטבולית.
הזיכרון המטבולי של הוויסרלי
אחד הממצאים המעניינים ביותר היה שגם לאחר שרבים מהמשתתפים העלו מחדש חלק מהמשקל שאיבדו,
הירידה בשומן הוויסרלי נשמרה בחלקה לאורך זמן.
החוקרים גילו כי הגוף שומר מעין "זיכרון מטבולי" של תקופת הירידה בשומן הוויסרלי.
משתתפים שהפחיתו את כמות השומן הוויסרלי נהנו גם שנים לאחר מכן ממדדים מטבוליים טובים יותר ומסיכון נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2.
משתתפים שהפחיתו 5% מהשומן הוויסרלי הורידו את הסיכון העתידי לסוכרת ב־17%.
הפחתה של 10% הורידה את הסיכון בכ־30%. הפחתה של 20% כמעט חתכה את הסיכון למחלה.
הממצא הזה משנה את הדרך שבה אנו מעריכים הצלחה בטיפול בהשמנה.
הוא מלמד שגם אם חלק מהמשקל חוזר, תקופה של אורח חיים בריא יכולה להשאיר חותם ביולוגי משמעותי לאורך שנים.
לא כל ירידה במשקל זהה
בשנים האחרונות התחזק המושג "איכות הירידה במשקל".
כיום רופאים אינם בוחנים רק כמה קילוגרמים ירדו. הם בודקים גם אילו רקמות הגוף איבד במהלך התהליך.
כאשר אדם יורד במשקל, הוא עלול לאבד שומן ויסרלי, תת־עורי, מים ולעיתים גם מסת שריר.
פעילות גופנית ותרופות מודרניות מכוונות למטרה הנכונה
מחקרים רבים מראים כי פעילות גופנית סדירה, ובעיקר שילוב של פעילות אירובית ואימוני כוח, מפחיתה באופן משמעותי את השומן הוויסרלי.
רופאים רואים לעיתים שיפור מטבולי משמעותי גם כאשר הירידה במשקל הכולל מתונה יחסית.
מחקרים הראו כי סמגלוטייד וטירזפטייד מפחיתות באופן משמעותי את השומן הוויסרלי.
מחקרי הדמיה מצאו כי חלק גדול מהירידה במשקל נובע מהפחתת השומן הבטני העמוק והשומן הכבדי.
מסר מעודד למטופלים
אחת הבשורות החשובות ביותר שעולות מהמחקר היא שאין צורך לראות בכל עלייה חוזרת במשקל כישלון מוחלט.
במשך שנים אנשים חשבו שאם המשקל חזר, כל המאמצים ירדו לטמיון.
גם תקופה קצרה של ירידה משמעותית בשומן הוויסרלי יכולה להעניק הגנה מטבולית ממושכת ולהפחית את הסיכון למחלות בעתיד.
במילים אחרות, כל תקופה שבה אנו אוכלים נכון יותר,
מבצעים פעילות גופנית ומשפרים את בריאותנו המטבולית יכולה להשאיר חותם חיובי שילווה אותנו שנים רבות.
העתיד של רפואת ההשמנה
המחקר הישראלי החדש מצטרף למגמה עולמית ברורה.
הרפואה מתרחקת מהתמקדות במשקל בלבד ועוברת להתמקד בבריאות המטבולית.
המסר המרכזי ברור: המטרה אינה רק להיות קלים יותר, אלא להיות בריאים יותר.
השינוי החשוב ביותר מתרחש פעמים רבות עמוק בתוך הבטן.
מראה מקום:
