מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל
זריקות פפטידים: הטרנד החדש של רפואת הלונג'ביטי
זריקות פפטידים הפכו בשנה האחרונה לאחד הנושאים המדוברים ביותר ברפואת הלונג'ביטי, רפואת אריכות החיים הבריאים. ברשתות החברתיות הן מוצגות כפתרון כמעט לכל בעיה. הן מבטיחות ריפוי מהיר של פציעות, בניית שריר והפחתת שומן. בנוסף, הן מבטיחות שינה טובה, זיכרון חד ואפילו האטת ההזדקנות.
אלא שמאחורי ההתלהבות מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. חלק מהפפטידים הם תרופות מוכחות ומאושרות. רבים אחרים כמעט לא נבדקו בבני אדם, ורמת הראיות לגביהם נמוכה. דווקא עכשיו, כשה־FDA, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, בוחן מחדש את מדיניותו, הוויכוח רק מתעצם.
מהו בכלל פפטיד?
פפטידים הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו, אבני הבניין של החלבונים. בגוף הם משמשים כמולקולות איתות שמעבירות מסרים בין תאים. הם מווסתים הפרשת הורמונים, ריפוי רקמות, פעילות חיסונית, חילוף חומרים וגדילת שרירים.
למעשה, חלק מהתרופות החשובות ברפואה הן פפטידים. אינסולין והורמון הגדילה הם דוגמאות ותיקות. גם תרופות GLP-1 כמו אוזמפיק (Ozempic), ויגובי (Wegovy) ומונג'רו (Mounjaro) מבוססות על פפטידים. כל אלה עברו מחקרים קליניים גדולים. למשל, במחקר STEP 1 השתתפו 1,961 מבוגרים, והזריקה השבועית הובילה לירידה של 14.9% במשקל. הרחבה על המקום של הפפטידים ברפואה מופיעה בכתבה פפטידים: השפה החדשה של הרפואה.
הבעיה מתחילה כשמשליכים את ההצלחה הזו על מאות פפטידים אחרים. רובם מעולם לא עברו את אותו מסלול מחקרי. מעניין לציין שדווקא לתרופות ה־GLP-1 המאושרות יש היום מחקרים ראשונים שבודקים את השפעתן על תהליכי ההזדקנות, כפי שתיארתי בכתבה על תרופות GLP-1 נגד הזדקנות.
אילו זריקות פפטידים הפכו לכוכבות?
בשנים האחרונות צברו כמה פפטידים ניסיוניים פופולריות רבה:
- BPC-157 משווק כמאיץ ריפוי של גידים, שרירים ומערכת העיכול.
- TB-500 מיוחס לשיפור התאוששות אחרי פציעות ולהפחתת דלקת.
- CJC-1295 ואיפמורלין (Ipamorelin) נועדו לעודד הפרשת הורמון גדילה, כדי לשפר מסת שריר והרכב גוף.
- GHK-Cu מקודם בעיקר באסתטיקה, בטענה לשיפור העור וצמיחת שיער.
- אפיתלון (Epitalon) מוצג על ידי משווקים כבעל השפעה על הטלומרים, קצוות הכרומוזומים, ועל הזדקנות התאים.
למרות ההבטחות, ברוב המקרים יש בעיקר מחקרי מעבדה ומחקרים בבעלי חיים. לפעמים יש גם סדרות מקרים קטנות בבני אדם. אבל אין ניסויים קליניים גדולים שמאפשרים מסקנה ברורה.
ההתלהבות מקדימה את המדע
מומחי לונג'ביטי מזהירים שהשימוש בפפטידים מתרחב מהר בהרבה מהידע. BPC-157 הוא דוגמה טובה. סקירה שיטתית משנת 2025 איתרה 36 מחקרים עליו. 35 מהם נעשו בבעלי חיים או במעבדה, ורק אחד בבני אדם. באותו מחקר יחיד דיווחו 7 מתוך 12 מטופלים עם כאבי ברך על הקלה. בנוסף, החוקרים לא מצאו נתוני בטיחות קליניים בבני אדם.
רבות מהטענות על האטת הזדקנות, שיפור קוגניטיבי או "חידוש הגוף" נשענות על מנגנונים תאורטיים. גם כשיש השפעה מעניינת במעבדה, אין זה אומר שהטיפול ישפר בריאות או יאריך חיים. לכן, נכון להיום, אף פפטיד ניסיוני לא הוכיח הארכת חיים בבני אדם במחקר קליני איכותי. סקירה רחבה של תרופות שנבדקות נגד הזדקנות מופיעה בכתבה על תרופות לונג'ביטי.
זריקות פפטידים ובטיחות: השאלה החשובה ביותר
רוב הפפטידים האלה אינם מאושרים לשימוש רפואי. לכן אתרי אינטרנט מוכרים אותם לעיתים קרובות כ"כימיקלים למחקר", מחוץ לשרשרת אספקה מפוקחת. במצב כזה אין ערובה לטוהר, למינון או אפילו לזהות החומר שבבקבוקון. ניתוח שפורסם ב־Health Affairs מצא שגם תעודות האיכות שהוגשו ל־FDA לא כללו בדיקות ייעודיות לזיהומים ולרעלנים חיידקיים.
גם כשהפפטיד "אמיתי", חסר מידע על תופעות לוואי בשימוש ממושך. יש חששות מהשפעות על מערכת החיסון, מהפרעות הורמונליות ומתגובות אלרגיות. בנוסף, חלק מהפפטידים מעודדים יצירת כלי דם חדשים, ולכן יש חשש תאורטי לעידוד גידולים. לפי סקירה ב־Pharmacy Times, הסוכנות העולמית למניעת סימום אסרה על BPC-157 עוד בשנת 2022.
ה־FDA נכנס לתמונה
בשנת 2023 הכניס ה־FDA 19 פפטידים לרשימה של חומרים עם חשש בטיחותי משמעותי. כך אסר ה־FDA על הכנתם בבתי מרקחת. בפברואר 2026 הודיע שר הבריאות האמריקאי, רוברט קנדי הבן, שכ־14 מהם יקבלו גישה רחבה יותר. לפי סיכום של AJMC, בין השמות שהוזכרו: BPC-157, TB-500, CJC-1295, איפמורלין ו־GHK-Cu.
ב־23-24 ביולי 2026 התכנסה ועדה מייעצת של ה־FDA לבתי מרקחת. מדעני ה־FDA המליצו לא להוסיף אף אחד מהפפטידים לרשימת החומרים המותרים. עם זאת, הוועדה הצביעה ברוב דחוק, 8 מול 6, בעד BPC-157 ו־KPV. ההמלצה אינה מחייבת, וההחלטה הסופית בידי ה־FDA.
התומכים טוענים שהכנה בבתי מרקחת מורשים בטוחה יותר מהשוק האפור. מנגד, המתנגדים מזהירים שהרחבת הגישה תתפרש כאישור עקיף לחומרים שעדיין חסרות לגביהם ראיות.
איך נכון להתייחס לזריקות פפטידים היום?
הפפטידים הם תחום מרתק עם פוטנציאל רפואי אמיתי. סביר שבעשורים הקרובים חלקם יהפכו לתרופות חשובות. התחומים המבטיחים הם הזדקנות, מחלות שריר, ריפוי רקמות, מחלות מטבוליות ואולי גם מחלות עצביות.
עם זאת, חשוב להבחין בין שתי קבוצות. מצד אחד, פפטידים שהוכחו והפכו לתרופות מאושרות, כמו תרופות ה־GLP-1. מצד שני, מאות פפטידים שעדיין נמצאים בשלבי מחקר מוקדמים. מי ששוקל טיפול כזה צריך לשאול כמה שאלות פשוטות:
- האם יש ניסויים מבוקרים בבני אדם?
- האם המוצר מגיע מיצרן מפוקח, עם בדיקות איכות?
- מי עוקב אחרי תופעות הלוואי לאורך זמן?
שורה תחתונה
ברפואת לונג'ביטי מבוססת ראיות אין מקום לאמץ טיפול רק כי הוא פופולרי ברשתות. ההחלטה על זריקות פפטידים צריכה להתבסס על איכות הראיות, רמת הבטיחות, איכות הייצור ומעקב רפואי צמוד. בסופו של דבר, הבסיס לאריכות חיים בריאה נשאר תזונה, תנועה, שינה וקשרים חברתיים. על הגישה הזו כתבתי בכתבה וולנס ורפואת אורח חיים, וגם בכתבה על אריכות חיים והתחדשות.
המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מראי מקום
Emerging Use of BPC-157 in Orthopaedic Sports Medicine: A Systematic Review
FDA Advisory Committee's Vote May Open A Drug-Compounding Back Door For Unapproved Peptides
FDA advisory committee backs two controversial peptides
5 Things to Know About the FDA's Peptide Reversal
Heal or Harm: Body Protective Compound-157 in the Gray Zone
Once-Weekly Semaglutide in Adults with Overweight or Obesity
