הכתבות שלי

תוסף אשווגנדה: האם באמת משנה אם הוא מופק מהשורש או מהעלים?

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

מה חשוב לדעת על תוסף אשווגנדה?

תוסף אשווגנדה (Withania Somnifera) הפך בשנים האחרונות ללהיט בעולם ה־Wellness – עולם הבריאות והרווחה האישית. מקורו ברפואה האיורוודית ההודית. היום משווקים אותו בעיקר להפחתת מתח, לשיפור השינה ולעיתים גם לשיפור ביצועים גופניים. אבל עם העלייה בשימוש עולה גם שאלה חשובה: האם תמצית מהשורש בלבד בטוחה מתמצית שמשלבת גם את העלים?

נייר עמדה חדש ומי עומד מאחוריו

באוגוסט 2026 פרסם אתר NutraIngredients את נייר העמדה Beyond Root and Leaf. לפי הנייר, אי אפשר לשפוט בטיחות רק לפי חלק הצמח. במקום זאת, צריך לבחון את ההרכב הכימי המלא, את ריכוז החומרים הפעילים, את המינון ואת תהליך הייצור. מעל הכול, צריך לבדוק מה הראו מחקרים בבני אדם.

עם זאת, חשוב לדעת מי כתב את הנייר. זהו תוכן ממומן של חברת Arjuna Natural, יצרנית התמצית Shoden. התמצית הזו מופקת משילוב של שורש ועלים. לכן כדאי לבחון את הטענות לצד מחקרים בלתי תלויים ועמדות של רגולטורים.

מה יש בצמח: Withanolides ו־Withaferin A

החומרים הפעילים המוכרים באשווגנדה הם Withanolides – ויתנולידים, קבוצה של תרכובות סטרואידיות טבעיות. אולם השורש והעלים אינם זהים בהרכבם. גם משרד תוספי התזונה של ה־NIH מציין הבדל בהרכב הכימי בין השורש לעלה. בנוסף, הוא מציין שרוב התוספים בשוק מבוססים על השורש.

חומר אחד מעורר עניין מיוחד: Withaferin A – ויתאפרין A. ריכוזו בעלים גבוה בהשוואה לשורש. חוקרים בדקו אותו בעיקר בתאים ובבעלי חיים. כאן בדיוק מתחילה המחלוקת. יצרני תמציות השורש רואים בריכוז הגבוה בעלים סיבה להעדיף את השורש. מנגד, כותבי הנייר טוענים שאסור להסיק מניסויי מעבדה ישירות על בני אדם.

הודו אסרה את השימוש בעלים

הוויכוח אינו תיאורטי. ב־16 באפריל 2026 אסרה רשות בטיחות המזון ההודית FSSAI שימוש בעלי אשווגנדה במזון, בכל צורה. ההחלטה הגיעה אחרי מכתב של משרד ה־AYUSH, המשרד ההודי לרפואה מסורתית. המשרד הנחה להשתמש בשורש בלבד ולציין על התווית את חלק הצמח.

יצרני תמציות השורש בירכו על ההחלטה. לעומת זאת, יצרני תמציות השורש והעלים התנגדו לה, וחלקם ערערו. לטענתם, החשש מ־Withaferin A נשען בעיקר על מחקרי מעבדה. כמו כן, באירופה כמה מדינות כבר הגבילו את הצמח, ודנמרק אסרה אותו לגמרי בשנת 2023.

תוסף אשווגנדה משורש ועלים: מה הראו המחקרים

כאן התמונה מעניינת. במחקר אקראי וכפול־סמיות משנת 2024 החוקרים בדקו את Shoden מול פלצבו. התמצית משלבת שורש ועלים ומכילה 35% Withanolide Glycosides. במחקר השתתפו 60 מבוגרים עם רמות מתח וחרדה גבוהות. הם קיבלו 60 או 120 מ"ג ביום, או פלצבו, במשך 60 יום. החוקרים דיווחו על שיפור במדדי המתח והחרדה ועל ירידה בקורטיזול, הורמון הדחק.

בנוסף, מחקר בטיחות משנת 2026 בדק 62 אנשים בריאים. המשתתפים קיבלו 480 מ"ג ביום של אותה תמצית במשך 90 יום. החוקרים לא ראו שינוי משמעותי בתפקודי הכבד והכליות, בבדיקות הדם ובמדדים החיוניים. אולם זהו מחקר פתוח, ללא קבוצת פלצבו, שנמשך שלושה חודשים בלבד. גם עובדי היצרנית הובילו אותו. לכן הוא מלמד על בטיחות קצרת טווח בלבד, ואינו שולל תופעות נדירות.

גם לשורש בלבד יש בסיס בטיחותי

מצד שני, ב־2026 התפרסמה סקירה שיטתית של תמציות שורש סטנדרטיות. הסקירה כללה 23 מחקרים אקראיים ו־2,317 משתתפים בריאים. המינונים נעו בין 125 ל־600 מ"ג ביום. משך הטיפול נע ממנה אחת ועד 180 יום. לפי המחברים, התמציות נסבלו היטב. עם זאת, מעבר ל־180 יום כמעט אין נתונים.

כלומר, "אשווגנדה" אינה מוצר אחיד. שתי כמוסות עם אותה מילה על האריזה יכולות להכיל תמציות שונות מאוד. ההבדל נוגע לחלק הצמח, לשיטת המיצוי ולריכוז ה־Withanolides. על מקומו של הצמח בעולם אריכות החיים אפשר לקרוא בכתבה על אשווגנדה ואריכות ימים.

האם אשווגנדה מפחיתה סטרס?

מעבר לבטיחות, יש גם בסיס מסוים ליעילות. מטא־אנליזה משנת 2024 כללה תשעה מחקרים אקראיים ו־558 משתתפים. לפי הניתוח, אשווגנדה הפחיתה מדדי מתח וחרדה ורמות קורטיזול בהשוואה לפלצבו. אבל המחקרים השתמשו בתמציות ובמינונים שונים. חלקם בדקו שורש בלבד, וחלקם שורש ועלים. מי שמחפשים דרכים נוספות להתמודד עם לחץ ימצאו מידע בכתבה על מתח והשמנה.

לכן יש אות חיובי בנוגע למתח. אולם אין עדיין מינון אחד שמתאים לכולם. בנוסף, תוסף אינו מחליף שינה טובה, תנועה וכלים להרגעה. על הקשר בין שינה לבריאות אפשר לקרוא בכתבה על שינה, מטבוליזם ואריכות ימים.

תוסף אשווגנדה והכבד

כאן צריך זהירות. ברוב המחקרים הקצרים תוסף אשווגנדה נסבל היטב. אולם יש דיווחים נדירים על פגיעה בכבד. מאגר LiverTox של ה־NIH מתאר מקרים שהופיעו לרוב בתוך 2-12 שבועות מתחילת השימוש. לעיתים הופיעו צהבת וגרד. ברוב המקרים הכבד החלים אחרי הפסקת התוסף. עם זאת, המאגר מתאר גם מקרים קשים, בעיקר אצל אנשים עם מחלת כבד קיימת.

גם ה־NIH מציין שהנתונים תומכים בעיקר בשימוש של עד כשלושה חודשים. על בטיחות לאורך שנים אין מספיק מידע. בקיצור, "טבעי" אינו אומר "חסר סיכון". מי שסובלים מכבד שומני יכולים לקרוא על אבחון וטיפול בכבד שומני לפני שמוסיפים תוספים.

איך בוחרים תוסף אשווגנדה?

המסקנה מהוויכוח היא שהשאלה "שורש או עלים?" אינה מספיקה. לחלק הצמח יש משמעות, ולשורש יש מסורת ארוכה והיקף מחקר גדול. אבל כדאי לבדוק גם כמה פרטים נוספים:

מה הריכוז המדויק של החומרים הפעילים.
איך היצרן ביצע את הסטנדרטיזציה.
באיזה מינון החוקרים בדקו את המוצר.
האם יש מחקרי בטיחות בבני אדם על התמצית הספציפית.

תמצית שורש שנבדקה במחקרים אינה שקולה לאבקת שורש מקרית. באותה מידה, נוכחות עלים בתמצית אינה מוכיחה לבדה שהיא מסוכנת. שיקולים דומים חלים על מוצרים חדשים אחרים בעולם הלונג׳ביטי, כמו זריקות הפפטידים.

השורה התחתונה על תוסף אשווגנדה

תוסף אשווגנדה מדגים שינוי בעולם תוספי התזונה. השאלה כבר אינה רק "איזה צמח יש בכמוסה?". השאלה המדויקת היא איזה חומר פעיל, באיזה ריכוז, באיזה מינון ועל סמך אילו מחקרים בבני אדם.

המחקר הקיים מצביע על פוטנציאל להפחתת מתח וחרדה. כמו כן, הוא מצביע על בטיחות סבירה לטווח קצר בתמציות סטנדרטיות מסוימות. אולם המידע על שימוש ממושך עדיין חסר, ויש דיווחים נדירים על פגיעה בכבד. לכן לא נכון לראות בכל מוצרי האשווגנדה מוצר אחד. גם לא נכון לקבוע בטיחות לפי המילים "שורש" או "שורש ועלים" בלבד. למידע רחב על כלים מבוססי ראיות לבריאות לאורך שנים, ראו את הכתבה על וולנס ורפואת אורח חיים.

שאלות ותשובות

האם אשווגנדה יכולה לעזור בהפחתת סטרס?

מחקרים ומטא־אנליזות מצביעים על הפחתה אפשרית של מתח, חרדה וקורטיזול. עם זאת, התמציות והמינונים במחקרים שונים מאוד זה מזה.

האם עדיף לבחור אשווגנדה מהשורש בלבד?

לתמציות שורש יש מסורת ארוכה ובסיס מחקרי רחב. בנוסף, יש גם מחקרים בבני אדם על תמציות של שורש ועלים. לכן אי אפשר לקבוע בטיחות רק לפי חלק הצמח.

האם אשווגנדה בטוחה לשימוש ממושך?

עדיין אין מספיק נתונים איכותיים כדי לקבוע זאת. רוב המחקרים נמשכו עד שלושה או שישה חודשים.

למי חשובה זהירות מיוחדת?

בהריון ובהנקה עדיף לוותר על אשווגנדה. זהירות חשובה גם במחלות כבד, בבעיות בבלוטת התריס, במחלות אוטואימוניות ובשילוב עם תרופות מסוימות. לכן כדאי להתייעץ עם הרופא לפני שימוש קבוע.

המידע בכתבה הוא מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.