ד”ר אסנת רזיאל

הכתבות שלי

הכתבות שלי

מונג׳רו עולה מדרגה: ה־FDA אישר אותה גם להפחתת הסיכון להתקפי לב ושבץ

מונג׳רו עולה מדרגה: ה־FDA אישר אותה גם להפחתת הסיכון להתקפי לב ושבץ 

מונג׳רו כבר אינה רק תרופה לסוכרת ולירידה במשקל 

אחת התרופות המשמעותיות שנכנסו בשנים האחרונות לטיפול בסוכרת מסוג 2 ובהשמנה, מונג׳רו (Tirzepatide),
מקבלת כעת מעמד חדש גם בתחום
בריאות הלב.

ב־28 באוגוסט 2026 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה־FDA, הרחבה משמעותית של ההתוויה:

הפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים אלה. 

ההתוויה החדשה כוללת הפחתת הסיכון למוות מסיבה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב שאינו קטלני ושבץ שאינו קטלני. 

זהו שינוי משמעותי באופן שבו ניתן להסתכל על מונג׳רו:

לא רק דרך המשקל או רמת הסוכר, אלא כחלק מטיפול כולל בסיכון הקרדיו מטבולי. 

המחקר שהוביל לאישור: SURPASS-CVOT 

הבסיס המדעי לאישור החדש הוא מחקר SURPASS-CVOT – מחקר קרדיווסקולרי גדול במיוחד שפורסם ב־New England Journal of Medicine. 

במחקר עברו רנדומיזציה 13,299 מטופלים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולרית טרשתית מוכחת.

גילם הממוצע היה 64.1 שנים, ה־BMI הממוצע היה 32.6, רמת ה־HbA1c הממוצעת הייתה 8.4%, ומשך הסוכרת הממוצע היה כמעט 15 שנה. 

המחקר נערך ב־640 מרכזים ב־30 מדינות, עם מעקב חציוני של כארבע שנים. 

אבל אחד הדברים המעניינים ביותר במחקר הוא דווקא קבוצת הביקורת. 

מונג׳רו לא הושוותה לפלצבו – אלא לתרופה שכבר מגינה על הלב 

במקום להשוות את מונג׳רו לפלצבו, החוקרים בחרו יריבה משמעותית: טרוליסיטי (Dulaglutide) במינון 1.5 מ״ג פעם בשבוע. 

טרוליסיטי היא אגוניסטית לקולטן GLP-1 שכבר הוכיחה תועלת קרדיווסקולרית. 

המשתתפים בקבוצה השנייה קיבלו טירזפטייד, החומר הפעיל במונג׳רו, במינון של עד 15 מ״ג בשבוע או במינון המרבי שיכלו לסבול. 

לכן מדובר בהשוואה אקטיבית עם רף גבוה:

השאלה לא הייתה האם מונג׳רו טובה יותר מלא לעשות דבר, אלא כיצד היא מתמודדת מול טיפול שכבר מוכר כבעל תועלת קרדיווסקולרית. 

8% פחות אירועים קרדיווסקולריים – אבל חשוב להבין בדיוק מה פירוש הנתון 

נקודת הסיום המרכזית במחקר הייתה MACE-3 – שילוב של שלושה אירועים משמעותיים: מוות מסיבה קרדיווסקולרית, אוטם שריר הלב או שבץ. 

אירוע כזה התרחש אצל 12.2% מהמטופלים בטירזפטייד, לעומת 13.1% מהמטופלים בדולגלוטייד. 

יחס הסיכונים היה 0.92 – כלומר ירידה יחסית של כ־8% בסיכון לעומת טרוליסיטי. 

זהו גם הנתון שהודגש בדיווח של Reuters על אישור ה־FDA. 

אבל כאן חשוב לדייק. 

המחקר תוכנן בראש ובראשונה להוכיח שטירזפטייד אינה נחותה מטרוליסיטי בהגנה הקרדיווסקולרית – ואת היעד הזה היא השיגה באופן מובהק. 

לעומת זאת, היתרון המספרי של 8% לא הספיק כדי להוכיח עליונות סטטיסטית על טרוליסיטי:

יחס הסיכונים היה 0.92, עם רווח בר־סמך של 0.83–1.01 ו־P=0.09 לעליונות. 

לכן לא נכון לומר שמונג׳רו הוכחה כטובה יותר מטרוליסיטי במניעת אירועים קרדיווסקולריים. 

נכון יותר לומר שהיא הוכיחה הגנה קרדיווסקולרית שאינה נחותה מתרופה שכבר ידועה כמגינה על הלב, תוך מגמה מספרית נוספת לטובתה. 

ומה קרה לתמותה? 

כאן נמצא נתון נוסף ומעניין מאוד. 

בנתוני המחקר נצפו 567 מקרי מוות מכל סיבה בקבוצת מונג׳רו, שהם 8.5% מהמשתתפים, לעומת 670, שהם 10.1%, בקבוצת טרוליסיטי. 

מדובר בירידה יחסית של כ־16% בתמותה מכל סיבה. 

עם זאת, גם כאן נדרשת זהירות בפרשנות:

תמותה מכל סיבה הייתה נקודת סיום משנית, וההתוויה שאושרה על ידי ה־FDA היא להפחתת MACE – ולא התוויה נפרדת להפחתת תמותה מכל סיבה. 

הרבה מעבר לאיזון הסוכר 

האישור החדש משקף שינוי עמוק בדרך שבה אנחנו חושבים כיום על טיפול בסוכרת מסוג 2. 

במשך שנים רבות אחת המטרות המרכזיות הייתה הורדת רמת הסוכר וה־HbA1c. היום ברור שזה רק חלק מהסיפור. 

סוכרת מסוג 2 קשורה קשר הדוק להשמנה, שומן ויסרלי, יתר לחץ דם, הפרעות בשומני הדם, מחלת כליות וטרשת עורקים.

לכן השאלה החשובה אינה רק מה קרה לסוכר, אלא האם הטיפול מפחית את הסיכון למחלות שפוגעות באיכות החיים ובתוחלת החיים. 

מונג׳רו פועלת כאגוניסטית כפולה לקולטני GIP ו־GLP-1.

כעת היא התרופה הראשונה ממשפחה כפולה זו שמקבלת בארצות הברית התוויה להפחתת אירועים קרדיווסקולריים באוכלוסייה זו. 

מונג׳רו וזפבאונד – אותה מולקולה, אבל לא אותה התוויה 

חשוב להבחין בין שני השמות המסחריים. 

טירזפטייד משווקת בארצות הברית כמונג׳רו לטיפול בסוכרת מסוג 2, ואילו לטיפול בהשמנה היא משווקת בשם זפבאונד (Zepbound). 

האישור החדש מתייחס למונג׳רו ולמבוגרים עם סוכרת מסוג 2 הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים קרדיווסקולריים. 

לכן אי אפשר להסיק מהאישור הנוכחי כי לכל אדם עם השמנה וללא סוכרת המטופל בטירזפטייד קיימת כעת אותה התוויה קרדיווסקולרית. 

מחקר גדול נוסף, SURMOUNT-MMO, בוחן את ההשפעה של טירזפטייד על תחלואה ותמותה בקרב אנשים עם השמנה או עודף משקל,

והוא עשוי לספק בעתיד תשובה רחבה יותר לגבי ההשפעה הקרדיווסקולרית באוכלוסייה ללא סוכרת. 

התחרות הגדולה עוברת מהמשקל אל הלב 

האישור החדש הוא גם חלק מתחרות רחבה הרבה יותר בין חברות התרופות. 

כפי שמציינת Reuters, נובו נורדיסק קיבלה כבר בשנת 2024 אישור FDA לויגובי (Semaglutide 2.4 mg)

להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים במבוגרים עם מחלה קרדיווסקולרית ועודף משקל או השמנה. 

בהמשך הורחבה גם ההתייחסות הקרדיווסקולרית לתרופות נוספות ממשפחת ה־GLP-1. 

כעת מונג׳רו מצטרפת רשמית למגרש הזה. 

המשמעות היא שהתחרות בין התרופות כבר אינה מתנהלת רק סביב השאלה מי מורידה יותר קילוגרמים או מי מורידה יותר HbA1c. 

המדד החשוב יותר הולך להיות: איזו תרופה מצליחה למנוע מחלות ולשמור על הבריאות לאורך זמן. 

ומה קורה בדור הבא? 

Reuters מצביעה גם על הצנרת העתידית המרשימה של Eli Lilly. 

אחת התרופות המעניינות היא Foundayo – Orforglipron – אגוניסט GLP-1 פומי שניתן בכדור פעם ביום.

באפריל 2026 הוא אושר בארצות הברית לטיפול בהשמנה, ובמחקר ACHIEVE-4 

נבחנה גם הבטיחות הקרדיווסקולרית שלו באנשים עם סוכרת מסוג 2 ועודף משקל או השמנה ובסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. 

במקביל מתקדמת רטטרוטייד – תרופה מהדור הבא המפעילה שלושה קולטנים:

GIP, GLP-1 וגלוקגון. גם עבורה נערכים מחקרים הבוחנים לא רק ירידה במשקל אלא תוצאים קרדיווסקולריים וכלייתיים. 

כל אלה מעידים לאן התחום מתקדם. 

מהורדת משקל לאריכות חיים בריאה 

ההתפתחות הזו משתלבת היטב בתפיסה המודרנית של לונג׳ביטי ובריאות מטבולית. 

ירידה במשקל היא חשובה, אבל היא אינה המטרה הסופית. 

המטרה היא להפחית שומן ויסרלי, לשפר את לחץ הדם והשומנים בדם, לשמור על מסת השריר והעצם,

לשפר כושר גופני ובריאות מטבולית, ולצמצם לאורך שנים את הסיכון לסוכרת, מחלות לב, שבץ, מחלת כליות ומחלות נוספות. 

זו הסיבה שהדור החדש של תרופות ההשמנה והסוכרת מעניין כל כך:

אנחנו מתחילים לקבל נתונים שאינם מסתיימים במספר שעל המשקל. 

בסופו של דבר, השאלה החשובה ביותר אינה כמה קילוגרמים ירד המטופל – אלא האם הוא יהיה בריא יותר לאורך זמן. 

אישור ה־FDA החדש למונג׳רו הוא עוד צעד משמעותי בכיוון הזה. 

שאלות ותשובות 

מה בדיוק אישר ה־FDA למונג׳רו? 

ה־FDA אישר את מונג׳רו להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים –

מוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב שאינו קטלני או שבץ שאינו קטלני – במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 הנמצאים בסיכון גבוה לאירועים אלה. 

האם מונג׳רו הפחיתה את הסיכון יותר מטרוליסיטי? 

במחקר נרשמו כ־8% פחות אירועי MACE-3 בקבוצת מונג׳רו.

עם זאת, ההבדל לא הגיע למובהקות הנדרשת להוכחת עליונות. המחקר הוכיח באופן מובהק אי נחיתות של מונג׳רו לעומת טרוליסיטי. 

האם האישור חל גם על אנשים עם השמנה ללא סוכרת? 

לא. האישור החדש של מונג׳רו מתייחס למבוגרים עם סוכרת מסוג 2 הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.

ההשפעה של טירזפטייד על תוצאים קרדיווסקולריים באנשים עם השמנה ללא סוכרת נבחנת במחקרים נוספים. 

האם מונג׳רו וזפבאונד הן אותה תרופה? 

החומר הפעיל בשתיהן הוא טירזפטייד.

בארצות הברית מונג׳רו משווקת להתוויות הקשורות לסוכרת מסוג 2, וזפבאונד להתוויות הקשורות להשמנה ולהתוויות נוספות שאושרו עבורה. 

מה המסר החשוב של האישור החדש? 

הטיפול המודרני בסוכרת ובהשמנה הולך מעבר להורדת סוכר ומשקל.

היעד הוא הפחתת הסיכון למחלות כרוניות משמעותיות ושיפור מספר שנות החיים הבריאות. 

מראי מקום 

  1. FDA approves Lilly's Mounjaro (tirzepatide) to reduce cardiovascular risk in adults with type 2 diabetes 
  2. Cardiovascular Outcomes with Tirzepatide versus Dulaglutide in Type 2 Diabetes 
  3. 2025 ACC Scientific Statement on the Management of Obesity in Adults With Heart Failure 
  4. ACHIEVE-4, the longest Phase 3 study of Lilly's Foundayo (Orforglipron) 

ד”ר אסנת רזיאל