הכתבות שלי

מיתוסים על השמנה: שבע אמונות נפוצות מול מה שהמחקר מראה

מאת: ד"ר אסנת רזיאל, מומחית לטיפול בהשמנה, בריאות מטבולית ואריכות חיים בריאה, מנהלת המרכז הרב־תחומי לטיפול בהשמנת יתר, אסיא מדיקל, אסותא רמת החייל

מיתוסים על השמנה: למה חשוב לנפץ אותם

מיתוסים על השמנה מלווים אותנו בכל מקום: בבית, בעבודה ואפילו בחדר הרופא. לפי ארגון הבריאות העולמי, למעלה ממיליארד בני אדם בעולם חיים עם השמנה. בישראל, לפי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה, כ־59% מהמבוגרים בגילי 20 עד 64 חיים עם עודף משקל, וכרבע מכלל המבוגרים בגילים אלה חיים עם השמנה. ובכל זאת, רבים עדיין רואים בהשמנה עניין של בחירה אישית. במאמר הזה נבחן שבע אמונות נפוצות, ונראה מה המחקר אומר עליהן.

מיתוסים על השמנה: הגורמים והאחריות

מיתוס 1: "השמנה היא עניין של כוח רצון"

זו אולי האמונה הנפוצה ביותר, וגם המזיקה ביותר. בינואר 2025 פרסמה ועדה בינלאומית של כתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology הגדרה חדשה להשמנה. 58 מומחים, ביניהם אנשים שחיים עם השמנה, הגדירו את ההשמנה הקלינית כמחלה כרונית ומערכתית. 76 ארגונים בעולם אימצו את ההגדרה. הוועדה גם הזהירה ממדיניות בריאות שנשענת על הנחות לא מוכחות בדבר אחריות אישית בלבד.

בדצמבר 2025 הצטרף גם ארגון הבריאות העולמי. הארגון הגדיר את ההשמנה כמחלה כרונית שנוטה לחזור, ופרסם לראשונה הנחיה לשימוש בתרופות GLP-1 לטיפול בהשמנה. בנוסף, הסביבה משחקת תפקיד חשוב. בישראל, למשל, שיעור ההשמנה בקרב נשים מהמעמד החברתי־כלכלי הנמוך עומד על 33.9%, לעומת 18.1% במעמד הגבוה. פער כזה לא נובע מכוח רצון.

בנוסף, גם לגנטיקה יש תפקיד מרכזי. סקירה שכללה 88 הערכות תורשתיות ממחקרי תאומים, עם יותר מ־140 אלף תאומים, העריכה את התורשתיות של מדד מסת הגוף בין 47% ל־90%. החציון עמד על 75%. כלומר, הגנים משפיעים מאוד על הנטייה לעלות במשקל. הרחבתי על כך במאמר השמנה כמחלה כרונית.

מיתוס 2: "פשוט צריך לאכול פחות ולזוז יותר"

תזונה ופעילות גופנית חשובות מאוד, ואין עליהן ויכוח. עם זאת, הגוף לא מקבל ירידה במשקל בשקט. במחקר שפורסם ב־NEJM, משתתפי המחקר ירדו בממוצע 13.5 ק"ג בדיאטה דלת קלוריות מאוד. גם שנה אחר כך, רוב הורמוני השובע שלהם נשארו נמוכים, הורמון הרעב גרלין נשאר גבוה, ותחושת הרעב נשארה חזקה.

במילים אחרות, הגוף נלחם כדי להחזיר את המשקל שירד. זו אחת הסיבות לכך שרוב האנשים חוזרים לעלות במשקל אחרי דיאטה. זה לא כישלון אישי, אלא ביולוגיה.

מיתוסים על השמנה בתחום האבחון

מיתוס 3: "BMI אומר הכול"

BMI, מדד מסת הגוף, הוא כלי פשוט ונוח. אבל ועדת לנסט קבעה שהוא מתאים בעיקר להערכת סיכון ברמת האוכלוסייה, ולא לאבחון של אדם יחיד. לכן הוועדה ממליצה לאשר עודף שומן במדידה נוספת, כמו היקף המותניים או היחס בין המותניים לגובה. רק מעל BMI של 40, הוועדה מניחה עודף שומן גם בלי מדידה נוספת.

באותו כיוון, המסגרת החדשה של האגודה האירופית לחקר ההשמנה קובעת ש־BMI לבדו אינו מספיק לאבחון. לפי המסגרת, גם אדם עם BMI של 25 ומעלה עשוי לחיות עם השמנה, אם היקף המותניים שלו גבוה ויש לו פגיעה בבריאות. פרופ' דרור דיקר מישראל היה שותף לכתיבת המסגרת. קראו עוד במאמר למה משקל "תקין" לא תמיד אומר בריאות.

מיתוסים על השמנה והטיפול בה

מיתוס 4: "תרופות להשמנה הן קיצור דרך קוסמטי"

הנתונים מספרים סיפור אחר. במחקר STEP 1, מטופלים שקיבלו ויגובי (Wegovy), שהחומר הפעיל בה הוא סמגלוטייד (Semaglutide), ירדו ב־14.9% ממשקלם בממוצע. לעומתם, מטופלי הפלצבו ירדו ב־2.4%. יתרה מזאת, מחצית ממטופלי סמגלוטייד ירדו לפחות 15% ממשקלם. במקביל, גורמי הסיכון למחלות לב ולסוכרת השתפרו, וגם התפקוד הגופני השתפר.

אבל העיקר הוא הבריאות. במחקר SELECT, שכלל 17,604 מטופלים עם מחלת לב וכלי דם, עודף משקל או השמנה, וללא סוכרת, ויגובי הפחיתה ב־20% את הסיכון המשולב להתקף לב, לשבץ או למוות ממחלת לב. כלומר, זהו טיפול רפואי שמפחית אירועי לב וכלי דם, לא קוסמטיקה. הרחבתי על המחקר במאמר מחקר SELECT והגנה על הלב.

מיתוס 5: "ירידה קטנה במשקל לא שווה כלום"

זו טעות שכיחה במיוחד. בתוכנית למניעת סוכרת בארה"ב, משתתפים עם טרום סוכרת שאפו לרדת 7% ממשקלם ולעסוק ב־150 דקות פעילות גופנית בשבוע. התוצאה: הסיכון לפתח סוכרת ירד ב־58%. לשם השוואה, טיפול בתרופה מטפורמין הוריד את הסיכון ב־31%.

בנוסף, במחקר Look AHEAD, אצל אנשים עם סוכרת סוג 2, ירידה של 5% עד 10% במשקל בתוך שנה שיפרה את איזון הסוכר, את לחץ הדם, את רמת הטריגליצרידים ואת הכולסטרול הטוב. וככל שהירידה במשקל הייתה גדולה, כך גדלה התועלת. לכן כל אחוז חשוב.

מיתוס 6: "אם מפסיקים את התרופה, הכול היה לשווא"

כאן התמונה מעניינת. בהמשך מחקר STEP 1, משתתפים שהפסיקו את התרופה ואת תוכנית אורח החיים עלו מחדש כשני שלישים מהמשקל שירד, בתוך שנה. עם זאת, הם עדיין שקלו 5.6% פחות מנקודת ההתחלה.

כלומר, ההפסקה לא מוחקת הכול, אבל היא מוותרת על רוב התועלת. בדומה לתרופות ללחץ דם, גם התרופות להשמנה עובדות כל עוד נוטלים אותן. לכן חשוב לתכנן את הטיפול לטווח ארוך, וכתבתי על כך במדריך לשימור ההישגים אחרי הפסקת טיפול.

הסטיגמה: המיתוס שמזיק יותר מכולם

מיתוס 7: "קצת לחץ חברתי יעזור לרדת במשקל"

המחקר מראה את ההפך. הצהרת הסכמה בינלאומית, שלמעלה ממאה ארגונים אימצו אותה, קבעה שסטיגמה כלפי אנשים עם השמנה פוגעת בבריאותם. בין 19% ל־42% מהמבוגרים עם השמנה מדווחים על אפליה בגלל משקלם. יתרה מזאת, מי שחווה סטיגמה נוטה פחות לפנות לטיפול רפואי.

ההצהרה מתייחסת גם לאנשי מקצוע בתחום הבריאות. לפי ההצהרה, רבים מהם מחזיקים בדעות קדומות כלפי מטופלים עם השמנה. החותמים התחייבו להימנע מתיאור אנשים עם השמנה כעצלנים, זוללים או חסרי כוח רצון. לכן השפה שבה אנחנו מדברים חשובה, והרחבתי על כך במאמר שפה מכבדת בהשמנה.

מה זה אומר עבורכם

אם אתם חיים עם השמנה, חשוב לדעת שאין כאן כישלון אישי. ההשמנה היא מחלה רב־גורמית, עם רכיבים גנטיים, הורמונליים וסביבתיים. בנוסף, יש היום טיפולים יעילים ובטוחים, מתזונה ופעילות גופנית ועד טיפול תרופתי וניתוחי. הצעד הראשון הוא פנייה לצוות מקצועי, שיתאים את הטיפול באופן אישי.

אם אתם אנשי מקצוע, כדאי לבחון גם את הגישה שלנו. שיחה מכבדת, ללא האשמה, מגדילה את הסיכוי שהמטופל יחזור ויתמיד. כמו כן, האבחון צריך להתבסס על מדדים נוספים מעבר ל־BMI, ועל הערכה של פגיעה בתפקוד ובבריאות.

שאלות ותשובות על מיתוסים על השמנה

אם השמנה היא מחלה, האם אורח החיים כבר לא חשוב?

אורח החיים חשוב מאוד, והוא הבסיס לכל טיפול. ההבדל הוא בגישה: במקום להאשים, מספקים כלים, ליווי וטיפול מתאים.

האם הגנטיקה קובעת את הגורל?

לא. הגנים משפיעים על הנטייה, אבל הסביבה, התזונה, השינה והטיפול משפיעים על התוצאה. מי שיש לו נטייה גנטית יכול להצליח, אך לרוב הוא זקוק לתמיכה רבה.

האם כל אחד עם BMI גבוה צריך טיפול תרופתי?

לא. ההחלטה מתבססת על מצב הבריאות, על מחלות נלוות ועל העדפות המטופל. כמו כן, יש סוגים שונים של השמנה, וכל אחד דורש טיפול אחר.

האם תרופות להשמנה מסוכנות?

כמו לכל תרופה, גם לתרופות להשמנה יש תופעות לוואי. ברוב המקרים מדובר בתופעות עיכול קלות וחולפות, כמו בחילה או עצירות. תופעות חמורות נדירות, וחשוב לזהות אותן בזמן. לכן הטיפול נעשה תמיד במעקב רפואי, ואפשר לקרוא עוד במדריך המעודכן לתופעות הלוואי של תרופות להרזיה.

האם ניתוח בריאטרי הוא "דרך קלה"?

ממש לא. גם ניתוח הוא טיפול רפואי במחלה כרונית, והוא דורש שינוי עמוק באורח החיים ומעקב לאורך שנים.

שורה תחתונה

המחקר המודרני מנפץ את רוב המיתוסים על השמנה. השמנה היא מחלה כרונית, לא חולשת אופי. ירידה קטנה במשקל משפרת את הבריאות, והטיפולים החדשים מגינים על הלב ולא רק משנים את המראה. בסופו של דבר, הבנה מדעית ושפה מכבדת הן הצעד הראשון לטיפול נכון.

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי אישי.